לענין כתב:כאיגרתא דלא מיקריא [חוץ מהתמונה...]
אפשר תרגום?
איתן כתב:מאמר שכתבתי בשפה הרוסית שפורסם בגליון האחרון של כתב העת "מיר תורי".
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
האם חובתינו שוב ושוב לענות על ההבלים שנכתבים שוב ושוב? כמה אפשר לענות אותם תשובות לאלו שלא מוכנים לשמוע?
הסקרן_הקטן כתב:התכלת – מה יש להפסיד? / הרב יצחק דביר
"בפשטות, כך גם פוסק הרמב"ם (ציצית ב, א) שכתב: "וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אע"פ שהוא כעין הרקיע, כגון שצבעו באסטיס או בשחור או בשאר המשחירין הרי זה פסול לציצית". בספר מעדני יום טוב (בכורות פ"ב אות ס) דקדק מלשונו: "לאו דווקא לתכלת, אלא פסול לציצית "
ושם בהערה "בפירוש בן ידיד חלק על הבנה זו ברמב"ם, וביאר שגם המעדני יו"ט לא התכוון לדייק כך, אלא כוונתו שהפסול הוא לתכלת של ציצית ולא לתכלת של המקדש. גם מדברי הפרשנים הרבים על הרמב"ם בהלכות ציצית ב, ח (הכסף משנה וסיעתו), שביארו שהסיבה שהצובע את ציציותיו בקלא אילן אינו יוצא ידי חובה היא משום שצריך שני גוונים בציצית, משמע שאילולא זה לא הייתה כל בעיה בתכלת מזויפת. הדבר נכון בוודאי לדברי הפר"ח (בביאורו מים חיים שם) שנטה לומר שאפילו שם אינו אלא לכתחילה ובדיעבד יצא ידי חובה, וכן כתבו במעשה רוקח ומרכבת המשנה שם."
"בדומה לדבריו משמע גם מדברי התוספות (בבא מציעא ס"א ב) שמתקשה מדוע נצרך הכתוב לבטא את חומרת עונשו של מי שמטיל .תכלת מזויפת בבגדו, והרי הוא "עובר על מצות ציצית"
ובהערה כותב: לעומת החתם סופר (בחידושיו ב"מ שם) שביאר שכוונת התוספות לביטול מצות התכלת ולא ביטול מצות הציצית כולה, מדברי רבים ממפרשי התוספות משמע שהבינו דבריו כפשוטם: חידושי מהריט"ץ ב"מ שם, חכמת שלמה, מהר"ל, מהרם לובלין, מהרש"א, מהרם שיף, וחידושי מעייני החכמה למהראי"ל צינץ.
תוספות מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב
שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא - ואף על גב דעובר על מצות ציצית מ"מ איצטריך קרא לעבור עליו משעת תלייה.
מהרש"א חידושי הלכות מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב
בד"ה שתולה קלא אילן בבגדו כו' אף על גב דעובר על מצות ציצית מ"מ כו' עכ"ל בכל אינך ניחא להו שהוא מכשיל או גוזל את חבירו כגון בשרצים שהוא מערב בהם טמאים ומכשיל את חבירו וכן ברבית שחבירו סבור לתת לעובד כוכבים רבית ולא לישראל וכן במשקולת שהוא גוזל את חבירו בלי ידיעתו כתב רחמנא יציאת מצרים לומר לך שאף שחבירך אינו מבחין בזה אני הוא שהבחנתי כו' אבל בציצית שתולה קלא אילן בבגדו דמשמע בבגד שלו לא שייך לומר על עבירה זו שעובר על מצות ציצית בינו לבין עצמו אני הוא שהבחנתי כו' דא"כ בכל מצות עשה ול"ת שאדם עובר בינו לבין עצמו לכתוב יציאת מצרים ולכך הוצרכו לומר לעבור עליו משעת תלייה שיהיה לו עונש על המחשבה שחשב לעבור בזה על מצות ציצית ומיהו הרא"ש כתב גם בציצית דמיירי נמי בכה"ג שתולה קלא אילן ומוכרו לאחרים דהשתא הוה שפיר אני הוא שהבחנתי כו' ככל אינך אבל התוס' לא משמע להו לפרש הכי דא"כ הל"ל שתולה קלא אילן בבגדים ומוכרן לישראל כדאמר בשרצים אבל בבגדו משמע בבגד של עצמו ומהרש"ל כתב בזה דרך אחרת ואין להאריך בדחוקים ודו"ק:
חכמת שלמה מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב
תוס' בד"ה שתולה קלא אילן כו' ואף על גב דעובר כו' נ"ב רבתה התימה בדיבור זה כי מה בכך שעובר על מצות ציצית וכי משום זה לא יזהיר הש"י שלא יעשו ערמה בדבר כי הוא היודע להבחין וכן לעיל גבי מלוה ברבית ותולה בעובד כוכבים אף על פי שהוא עובר על כמה לאוין של רבית ואפ"ה כתיב ביה אני ה' ויש מפרשים דלא כתבה התורה אני ה' אם לא שמשמיע לנו חדוש בדין וגבי רבית אולי משמיע לנו דע"י עובד כוכבים שרי ודו"ק ולא נהירא דמהיכי תיתי לאסור ע"י עובד כוכבים מדאורייתא וגם דוחק לומר דמשמיע לנו חדוש דלמא כפשוטו הוא מזהיר שלא יעשו ערמה כי הוא היודע ועד הלא במשקלות כבר נשמע ונראה בעיני דכל היכא דכתיב אני ה' היינו להזהיר שאל יעשו ערמה לרמאות הבריות וגבי ציצית מה ערמה יש בדבר הלא עובר על מצות ציצית וא"כ יבטל מצות ציצית מעקרו אלא בודאי איירי שמוכרו לאחרים וכן איתא באשר"י ומוכרו לשם תכלת וא"כ הוא גוזל את הבריות ותלוי בלאו דלא תונו במקח וממכר ואיך תלוי הענין במצות ציצית ע"כ הוא אומר דמ"ה תלה במצות ציצית להודיע לנו שמעת התלי' שתלה בבגדיו לשם ציצית הוא עובר אפי' עדיין לא מכרם ודו"ק (עי' במהרש"א):
בתבונה כתב:פעם בבזבוז הדיו נגד התכלת הייתה רמה כלשהי והיו גם כאלו שניסו להתמודד עם ההוכחות המדעיות לתכלת...
מלבב כתב:קונטרס נגד התכלת
מלבב כתב:לא עיינתי בקונטרס כי עייפתי מהנושא, אבל כיון שיש לו הסכמת מרבנים חשובים אסור לתקוף בכזה זלזול.
בתבונה כתב:מלבב כתב:לא עיינתי בקונטרס כי עייפתי מהנושא, אבל כיון שיש לו הסכמת מרבנים חשובים אסור לתקוף בכזה זלזול.
האם יתכן שיהיה אסור להסביר כמה זה מופרך להפיץ את הטענות נגד החיסונים, בגלל שיש רבנים מראשי מתנגדי החיסונים.
אין פה זלזול באף יהודי אלא הסבר שהחוברת מתעלמת מהעיקר שהוא הוכחות התכלת.
אסור לזלזל ברבי יצחק זילברשטיין שהוא מגדולי ישראל וזה מה שאתה בשפלותך עשית כשתמך בחיסונים.
אסור לזלזל ולהסית ולשקר נגד החיסונים ונגד הרפואה
אסור לכתוב ולזלזל נגד מסורת עדות התורה רח'"ל.
אב בבינה כתב:מלבב כתב:קונטרס נגד התכלת
תגובה שנכתב לקןנ' זה בשעתו
מלבב כתב:אב בבינה כתב:מלבב כתב:קונטרס נגד התכלת
תגובה שנכתב לקןנ' זה בשעתו
למה שלא יבקש גם הוא הסכמות מהרב קמינצקי והרב שלמה מילר.
אב בבינה כתב:מלבב כתב:אב בבינה כתב:מלבב כתב:קונטרס נגד התכלת
תגובה שנכתב לקןנ' זה בשעתו
למה שלא יבקש גם הוא הסכמות מהרב קמינצקי והרב שלמה מילר.
למה כן?
מלבב כתב:כי מסתבר שאחרי שיראו את דבריו המשכנעים יסכימו לדברים.
אב בבינה כתב:מלבב כתב:כי מסתבר שאחרי שיראו את דבריו המשכנעים יסכימו לדברים.
כאילו המסכימים רק החליטו את דיעותם בגלל שהם הסכימו לתוכן הקונטרס...
מלבב כתב:בתבונה כתב:מלבב כתב:לא עיינתי בקונטרס כי עייפתי מהנושא, אבל כיון שיש לו הסכמת מרבנים חשובים אסור לתקוף בכזה זלזול.
האם יתכן שיהיה אסור להסביר כמה זה מופרך להפיץ את הטענות נגד החיסונים, בגלל שיש רבנים מראשי מתנגדי החיסונים.
אין פה זלזול באף יהודי אלא הסבר שהחוברת מתעלמת מהעיקר שהוא הוכחות התכלת.
אסור לזלזל ברבי יצחק זילברשטיין שהוא מגדולי ישראל וזה מה שאתה בשפלותך עשית כשתמך בחיסונים.
אסור לזלזל ולהסית ולשקר נגד החיסונים ונגד הרפואה
אסור לכתוב ולזלזל נגד מסורת עדות התורה רח'"ל.
אני לא זלזלתי באף רב בגלל שהוא תומך בחיסונים, יש הרבה רבנים שתומכים בחיסונים אני לא זלזלתי באף אחד מהם, גם הרב אלישיב היה תומך בחיסונים האם בגלל זה אזלזל בו? אם אתה זוכר היה פה אשכול על על מי שאתה קורא מגדולי ישראל והיה צריך להימחק ולא בגללי.
אם כל תומכי החיסונים כל מה שיודעים לעשות זה לתקוף וולהתעלם משאלות קשות ששואלים אותם. אז אל להם להטיף מוסר למי שכן מוכן לענות ולהתווכח.
איש גלילי כתב:מלבב כתב:בתבונה כתב:מלבב כתב:לא עיינתי בקונטרס כי עייפתי מהנושא, אבל כיון שיש לו הסכמת מרבנים חשובים אסור לתקוף בכזה זלזול.
האם יתכן שיהיה אסור להסביר כמה זה מופרך להפיץ את הטענות נגד החיסונים, בגלל שיש רבנים מראשי מתנגדי החיסונים.
אין פה זלזול באף יהודי אלא הסבר שהחוברת מתעלמת מהעיקר שהוא הוכחות התכלת.
אסור לזלזל ברבי יצחק זילברשטיין שהוא מגדולי ישראל וזה מה שאתה בשפלותך עשית כשתמך בחיסונים.
אסור לזלזל ולהסית ולשקר נגד החיסונים ונגד הרפואה
אסור לכתוב ולזלזל נגד מסורת עדות התורה רח'"ל.
אני לא זלזלתי באף רב בגלל שהוא תומך בחיסונים, יש הרבה רבנים שתומכים בחיסונים אני לא זלזלתי באף אחד מהם, גם הרב אלישיב היה תומך בחיסונים האם בגלל זה אזלזל בו? אם אתה זוכר היה פה אשכול על על מי שאתה קורא מגדולי ישראל והיה צריך להימחק ולא בגללי.
אם כל תומכי החיסונים כל מה שיודעים לעשות זה לתקוף וולהתעלם משאלות קשות ששואלים אותם. אז אל להם להטיף מוסר למי שכן מוכן לענות ולהתווכח.
כמדומה שלא הבנת את מה שהרב בתבונה טען בפניך.
גם הוא לא זלזל באף רב מפני שהוא מתנגד לתכלת, הוא סיכם את מהות הקונטרס לפי דעתו, ואתה טענת שהוא לא יכול לתקוף בזלזול את הקונטרס, מפני שיש לו הסכמות מרבנים חשובים. המשוואה המתבקשת היא - לפי דבריך - שאסור לך לתקוף את החיסונים, מפני שיש רבנים חשובים התומכים בחיסונים.
לענין כתב:מי יעלה לנן את הקונטרס שיצא זה עתה, 'והיה לכם לציצית תשע"ט'?
בתודה מראש
מלבב כתב:איש גלילי כתב:כמדומה שלא הבנת את מה שהרב בתבונה טען בפניך.
גם הוא לא זלזל באף רב מפני שהוא מתנגד לתכלת, הוא סיכם את מהות הקונטרס לפי דעתו, ואתה טענת שהוא לא יכול לתקוף בזלזול את הקונטרס, מפני שיש לו הסכמות מרבנים חשובים. המשוואה המתבקשת היא - לפי דבריך - שאסור לך לתקוף את החיסונים, מפני שיש רבנים חשובים התומכים בחיסונים.
אני לא קראתי את הקונטרס, אבל מדברי הרבנים נראה שהם כן קראו והסכימו עם מה שכתב בגדול, אז מי שבא ואומר שזה סתם שפיכת דיו זה חוסר דרך ארץ כלפי הרבנים, בעניין החיסונים נימוק הרבנים זה שרוב ככל הרופאים תומכים בחיסונים לכן צריך לשמוע בקול הרופאים, וזה נימוק מאוד הגיוני רק חוסר ידיעה איך הדברים מתנהלים, ומעולם לא אמרתי שמי שחושב שהתועלת מחיסונים מסויימים יותר מהנזק הוא לגמרי מופרך, כל מה שאני אומר שאלה שאומרים שאין בכלל נזקים מחיסונים ואין צד שני זה בא מחוסר ידיעת הדברים.
מלבב כתב:אב בבינה כתב:מלבב כתב:אב בבינה כתב:תגובה שנכתב לקןנ' זה בשעתו
למה שלא יבקש גם הוא הסכמות מהרב קמינצקי והרב שלמה מילר.
למה כן?
כי מסתבר שאחרי שיראו את דבריו המשכנעים יסכימו לדברים.
הרי אנחנו יודעים שבדרך כלל התנגדות לתכלת זה בא מחוסר ידיעה(כמו תומכי החיסונים)
פעם אחת, ביום מן הימים, נפלה מחלת דֶבֶר לא עלינו בין הבהמות וחיות היער, ועשתה שמות בין כל החיות והבהמות. ויזעק מלך החיות - האריה - את כל הבהמות והחיות לאסיפה גדולה, לחקור לשמוע ולידע, בשל מי הרעה הגדולה הזו! כי בודאי לא לחינם שלח ה' עליהם מכת דבר, רק בודאי, מחמת החטאים, העוונות והפשעים שעשו - שלח ה' עליהם חרון אפו. ואחר שיחקרו וימצאו את החוטא בעל העבירה שבגללו באה כל הרעה הזאת - יוציאהו וידונוהו למיתה, וה' הטוב יכפר. ויוציא המלך-האריה צו לאמור, כל הבהמה והחיה אשר במחנה, שיודעת בנפשה כי חטאה עיוותה ופשעה, תבוא לכאן להתוודות, ויצא דינה לזכות או לחובה.
ויבואו כל החיות והבהמות לפני המלך להתוודות. ויבוא הראשון הנמר, ויתוודה ויאמר, "את חטאי אני מזכיר היום. לפני זמן מה, הייתי רעב מאד, לא בא אוכל לפי כמה וכמה ימים. והנה לפתע, אני רואה שבאה לנגד עיני על אם הדרך, עגלה ובה כמה אנשים. התלבטתי מאד מה לעשות, לטרפם או לא, אולם הרעב גבר עלי מאד ולא יכולתי לעמוד בו, ובזינוק אחד טרפתי את אחד האנשים הנוסעים בעגלה, ובזה שברתי את רעבוני. ואולי בעוון זה" סיים הנמר את וידויו, "בא עלינו כל הצרה הזאת". ויתייעצו המלך והשרים ביניהם, ויען המלך-האריה ויאמר לנמר, "מה פתאום עלה על דעתך דבר כזה, שתתלה אשמתך בו? הלא אתה נמר, ולכך נוצרת בכדי לטרוף בני אדם. שב בני במקומך ואל יטרידך מצפונך, כי מה שעשית ימצא חן בעיני אלוקים ואדם".
אחריו באו כל החיות להתוודות על עוונם, ולא נמצא בהם כל מום. ויבוא גם הזאב, והתוודה גם הוא על חטאתו ויאמר, "שמעו נא השרים ובראשם אדוננו המלך האריה. פעם אחת, גם אני הייתי רעב מאד כי לא בא אוכל לפי זה זמן רב, ואלך לבקש טרף. ואראה והנה פרה רועה באחו, ועגל קטן ורך, הולך אחריה. והיות שהייתי רעב מאד, לא חשבתי הרבה, וטרפתי את שניהם יחדיו בהעלם אחד. אולם אחרי שהשקטתי את רעבוני, חשבתי בנפשי, אולי לא הייתי צריך לטרוף את שניהם בהעלם אחד, ואולי כל הצרה הזאת באה על ידי!" ויתייעצו השרים ביניהם, ויוציא המלך את פסקו ויאמר, "לא בשלך באה כל הרעה הזאת. אתה עשית את מה שמוטל על זאב כמוך לעשות. לטרוף כל מה שבא ליד, שור כשה ועז אותו ואת בנו ביום אחד, כי לך משפט הטריפה. על כן חזור למקומך ויהיה מצפונך שלם עמך".
כאשר כל החיות סיימו להתוודות ונמצאו זכאיות כשלג צחור, והנה לאחרונה, ניגשה גם הכבשה הדלה שעמדה כל הזמן בפינה הנידחת ורעדה, והתחילה גם היא בוידויה, ותכרע ברך לפניהם ותאמר, "כבוד המלך והשרים הנכבדים, אהיה כפרתכם ועפר תחת רגליכם. גם אני לא אכחיד מכם מה שקרה עמדי, כידוע לכם, אני מתגוררת בחצר של בעל הבית שלי ברפת קטנה. הרפת שבו אני גרה, פרוצה מכל צדדיה, בלי גג ובלי תבן על האדמה שאוכל להניח ראשי עליו. האוכל שאני מקבלת, הוא ממש בבחינת לחם צר ומים לחץ. אולם, אין לי מקום אחר לאן לילך, ולכן אני שמחה בחלקי. וככה עוברים עלי ימים קשים מנשוא, אשר אני מנסה לקבל אותם באהבה. אולם, פעם אחת, היה חורף קשה מנשוא, שלושים מעלות תחת האפס, ואני ממש קפאתי מקור והייתי רעבה לאין שיעור. ברפת לא היה מאומה מה לאכול, מהגג נכנס הכפור, וכל כולי מכאובים. התחלתי לגנוח ולבכות מאד, עד שבעל הבית שלי התעורר וראה בעניי, והכניסני ברוב רחמיו לביתו לחמם מעט את עצמותיי. וכאשר הוא נכנס בחזרה לישון למיטתו, התגבר הרעב עלי ללא נשוא, והתחלתי לחפש בדירה מה שהוא לסעוד את ליבי. והנה אורו עיני, מצאתי את נעלי העץ הגדולים של בעל הבית שלי, ובתוכם היה דחוף מעט קש רך, שמיועד למעשה, לחמם את רגליו של בעל הבית. ואני בהיותי מאד רעבה למעט אוכל, לא יכולתי לשלוט על עצמי, והוצאתי את מעט הקש מהמנעלים והחייתי את נפשי".
טרם כלתה הכבשה לדבר, ויקומו כל חיות היער ובראשם המלך האריה, והדוב והנמר והזאב והשועל, ויזעקו בקול גדול ויאמרו, "את הפושעת הגדולה! את הבאת עלינו את האסון, את מחלת הדבר הנוראה הזאת! בשלך כל הרעה הגדולה שבאה עלינו!! לך דין משפט מוות!!" ובחמת רוחם, זינקו על הכבשה האומללה וקרעוה כדג כהרף עין.
וזה שאמר דוד המלך עליו השלום - סיים הרבי ר' בונם זי"ע את דבריו - תעיתי כשה אובד, כאשר תעיתי מארצי, אז הנני כשה אובד. אבל במה אבדה חייה - בקש, בגלל מעט הקש שאכלה. לא בגלל מעשים וחטאים קשים, רק בגלל מעט קש, שהוא כלום וכלום.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים