עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 21, 2019 2:47 pm

ראיתי בחיפוש באוצר עמוד 209 לפי דפי האוצר.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ו' יוני 21, 2019 2:50 pm

משולש כתב:בכל אופן ברור שספר חזון ציון שיוצא לאור בשנת תש"ו וכותב מפורש שמלקט כל השמועות ששמעו הנכדים ומה שמצאו בכת"י וכו' ימצא סתירות ואי דיוקים. לשיטתך אפי' חיבת ירושלים ןר' יוסף שוורץ טעו בהיסטוריה של כמה שנים והם עוד היו בירושלים בימים ההם ממש.

רש"ז ריבלין מספר בספריו מאות סיפורים לפרטי פרטים בלי אף מקור ראוי לשמו. אין מציאות כזו שמאות סיפורים מפורטים כאלו יעברו במסורת מדור לדור ללא תיעוד כתוב!
אצל רש"ז ריבלין אין "טעויות", יש סיפור אחד גדול מגמתי וחדש השונה בתכלית מהסיפור אותו מספרים המקורות הראשוניים.

משולש כתב:אבל כשהרב זילברמן חקר הנושא לעומק ועל פי זה הקים קהילתו בתשכ"ט בדרך של קול התור וכו' הוא הלך אצל כל הזקנים בירושלים ומכולם שמע את העניין של הפיתחא דקרתא והעניין של קול התור ועוד ועוד. ולכן לכתוב שהכל בדיות והמצאות של רש"ז ריבלין בגלל אי דיוקים כאלו ואחרים זו לא ממש חתירה לאמת. וכ"ש לטעון שכל הפזמונים של ר' יושעה שבהם מופיעים כל היסודות של קול התור זה זיוף של בנו שחתם שמו על שם אביו בכל שורה עם גימטראיות שצריך לזה כשרון יוצא דופן וידע עצום בכתבי קבלה וכו' ומידה גדושה של חוצפה לזייף בשם אביו ובשם זקניו והגר"א כו' זה לא ממש משכנע.

יסלח לי הרב זילברמן, אבל טיעון שהוא הלך ושאל את זקני ירושלים אינו משכנע למול העובדה שאין שום זכר לנקודות המחודשות העיקריות של ספר קוה"ת מחוץ לספרות הריבלינית, אין!

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ו' יוני 21, 2019 2:51 pm

משולש כתב:ראיתי בחיפוש באוצר עמוד 209 לפי דפי האוצר.

איזו מהדורה?
אם זה באוצר, אשמח בבקשה לקישור.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 21, 2019 3:02 pm

אכן טעיתי זה ספר חיבת ירושלים שבסופו הובא קונטרס מעשה הארץ. ובאוצר כתוב שזה מהורויץ.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ו' יוני 21, 2019 3:11 pm

משולש כתב:אכן טעיתי זה ספר חיבת ירושלים שבסופו הובא קונטרס מעשה הארץ. ובאוצר כתוב שזה מהורויץ.

טוב, ייש"כ על הבדיקה החוזרת.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 21, 2019 4:59 pm

העשרים נפש מסתדר בדיוק עם ה 6 משפחות שר' יאשע כתב שעלו ירושימה בתקע"ב.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ו' יוני 21, 2019 5:09 pm

משולש כתב:העשרים נפש מסתדר בדיוק עם ה 6 משפחות שר' יאשע כתב שעלו ירושימה בתקע"ב.

שתי טעויות (ובמקרה הזה אפילו שלש) לא הופכות לאמת, כפי שהארכתי להוכיח נקודה זו כנ"ל.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 21, 2019 5:31 pm

איש-אחד כתב:
משולש כתב:בכל אופן ברור שספר חזון ציון שיוצא לאור בשנת תש"ו וכותב מפורש שמלקט כל השמועות ששמעו הנכדים ומה שמצאו בכת"י וכו' ימצא סתירות ואי דיוקים. לשיטתך אפי' חיבת ירושלים ןר' יוסף שוורץ טעו בהיסטוריה של כמה שנים והם עוד היו בירושלים בימים ההם ממש.

רש"ז ריבלין מספר בספריו מאות סיפורים לפרטי פרטים בלי אף מקור ראוי לשמו. אין מציאות כזו שמאות סיפורים מפורטים כאלו יעברו במסורת מדור לדור ללא תיעוד כתוב!
אצל רש"ז ריבלין אין "טעויות", יש סיפור אחד גדול מגמתי וחדש השונה בתכלית מהסיפור אותו מספרים המקורות הראשוניים.

משולש כתב:אבל כשהרב זילברמן חקר הנושא לעומק ועל פי זה הקים קהילתו בתשכ"ט בדרך של קול התור וכו' הוא הלך אצל כל הזקנים בירושלים ומכולם שמע את העניין של הפיתחא דקרתא והעניין של קול התור ועוד ועוד. ולכן לכתוב שהכל בדיות והמצאות של רש"ז ריבלין בגלל אי דיוקים כאלו ואחרים זו לא ממש חתירה לאמת. וכ"ש לטעון שכל הפזמונים של ר' יושעה שבהם מופיעים כל היסודות של קול התור זה זיוף של בנו שחתם שמו על שם אביו בכל שורה עם גימטראיות שצריך לזה כשרון יוצא דופן וידע עצום בכתבי קבלה וכו' ומידה גדושה של חוצפה לזייף בשם אביו ובשם זקניו והגר"א כו' זה לא ממש משכנע.

יסלח לי הרב זילברמן, אבל טיעון שהוא הלך ושאל את זקני ירושלים אינו משכנע למול העובדה שאין שום זכר לנקודות המחודשות העיקריות של ספר קוה"ת מחוץ לספרות הריבלינית, אין!

אתה פשוט מצחיק, אני לדוגמא בתור סקרן חקרתי את סבי ודודי על ההיסטוריה המשפחתית שלי מעשרות סבות וסבות רבות שחלקם היו ידועים בציבור. והעליתי אותם בכתב, ופלא הדבר שלא מצאתי לשום סיפור רמז לכך בשום מקור קדום..

אצלינו מסורת משפחתית שמקובלת מדור דוד יש לה חשיבות רבה. ואם זקנים כמו ר' ישעיה חשין ועוד הרבה העידו שמקובל אצלם הספר קול התור מדור לדור, אני מכיר מישהו ששמע את הרב אלישיב מתבטא "מעולם לא שמענו מישהו שפקפק בקול התור". וכן עוד עניינים שכתובים שם כמו פיתחא דקרתא ועליית התלמידים במצוות הגר"א זה מספיק בשביל שאני יאמין להם.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ו' יוני 21, 2019 5:43 pm

משולש כתב:אתה פשוט מצחיק, אני לדוגמא בתור סקרן חקרתי את סבי ודודי על ההיסטוריה המשפחתית שלי מעשרות סבות וסבות רבות שחלקם היו ידועים בציבור. והעליתי אותם בכתב, ופלא הדבר שלא מצאתי לשום סיפור רמז לכך בשום מקור קדום..

א. בוודאי שכולנו סומכים על מסורות משפחתיות (עד כמה? זה כבר תלוי מה ההשלכות המעשיות של המסורת המשפחתית הזו), בעיקר כשאין לנו אין לאמת אותן, אבל אם חיפשנו ומצאנו לדוג' מכתב של הסבא רבא הכותב נתונים אחרים מהמסורת המשפחתית, נבין שצריך לקחת את המסורת המשפחתית בעירבון מוגבל.
ב. יש הבדל גדול בין היסטוריה משפחתית פרטית על אירועים פרטיים ומצומצים, לבין אירועים פומביים שרבים מאוד ידעו ודיברו עליהם בשעת מעשה.

משולש כתב:אצלינו מסורת משפחתית שמקובלת מדור דוד יש לה חשיבות רבה. ואם זקנים כמו ר' ישעיה חשין ועוד הרבה העידו שמקובל אצל הספר קול התור מדור לדור, וכן עוד עניינים שכתובים שם כמו פיתחא דקרתא ועליית התלמידים במצוות הגר"א זה מספיק בשביל שאני יאמין להם.

אתה מוזמן להאמין להם (אם הם אכן אמרו זאת), אבל אם אתה רוצה שכל עמ"י יאמין לזה עם כל ההשלכות המעשיות הגורליות של זה, זה כבר סיפור אחר לגמרי.
אין מציאות כזו שמשנה סדורה שהיא כל כך משמעותית באמונה בגאולה ובפעולות המעשיות שיש לפעול אין לה זכר בכתובים משך כ-150 שנה עד שרש"ז ריבלין מוציא את ספריו לאור. אני מעדיף לפקפק בסיפורים שלהם מאשר להאמין שמשנה כל כך חדשנית ומשמעותית יכולה להתקיים תקופה ארוכה כל כך מבלי שאף אחד יכתוב עליה, עד שפתאום בא מישהו שמשלב את ההשקפה הזו עם סיפורי אלף לילה ולילה (ותפישות סוציאליסטיות עדכניות).

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 21, 2019 5:57 pm

מי שמתעלם זה אתה כאילו 150 שנה "כלום" לא היה ואין לי כבר כח לחזור על זה.

תלמידי הגר"א כולים לארץ ישאל במיס"נ- פעולה מעשית.

הרמ"מ משקלוב בנה את החורבה וראה בזה אתחלתא דגאולה פעולה מעשית.

ר' ישראל משקלטב ניסה לחדש הסמיכה - פעולה מעשית.

ר' אביגדור טיקטין כותב בשנת תר"ב עתה בזמן פקידה מותר לדחוק הקץ

ר' יאשע ריבלין עשרות שנים עסק בבניית ירושלים כפשוטו - פעולה מעשית.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ו' יוני 21, 2019 6:00 pm

משולש כתב:מי שמתעלם זה אתה כאילו 150 שנה "כלום" לא היה ואין לי כבר כח לחזור על זה.

תלמידי הגר"א כולים לארץ ישאל במיס"נ- פעולה מעשית.

הרמ"מ משקלוב בנה את החורבה וראה בזה אתחלתא דגאולה פעולה מעשית.

ר' ישראל משקלטב ניסה לחדש הסמיכה - פעולה מעשית.

ר' אביגדור טיקטין כותב בשנת תר"ב עתה בזמן פקידה מותר לדחוק הקץ

ר' יאשע ריבלין עשרות שנים עסק בבניית ירושלים כפשוטו - פעולה מעשית.

באמת שאין סיבה שתחזור על כל זה, כי כל הרשימה הזו במידה רבה אינה נכונה, אבל בעיקר אינה רלוונטית להוכיח על קיומה של משנה סדורה אצל תלמידי הגר"א זהה לאידאולוגיה המשיחית מעשית של קוה"ת, כפי שהארכתי בזה כאן די והותר.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 21, 2019 6:12 pm

"בימים ההם היו ראשי העדה בירושלים מקיימים שיעורים מיוחדים בתורת ישוב ארץ ישראל מתוך כתבי הגר"א .

שארי הרב אליהו לנדא , בן נינו של הגר"א סיפר כי במקרים יוצאים מן הכלל היו מתעסקים לפתור שאלות קשות מתוך "סודות הגאולה" , של רבי הילל משקלוב תלמיד הגר"א ( עניין הידוע ליודעי ח"ן ) .כל אלה היו להם לעיניים בדרך עבודתם הגדולה של קיבוץ גלויות ובנין הישוב . שארי רבי אליהו לנדא דיבר תמיד בצער עמוק על כל העניינים הנשגבים האלה שהולכים ונשכחים .וכידוע הקדיש ר' אליהו שנים רבות לפרסם שארית הפליטה של חיבורי הגר"א ז"ל. "

( ד"ר ישראל בן זאב בספר "מוסדי ארץ עמוד 17)

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ו' יוני 21, 2019 6:17 pm

משולש כתב:"בימים ההם היו ראשי העדה בירושלים מקיימים שיעורים מיוחדים בתורת ישוב ארץ ישראל מתוך כתבי הגר"א .

שארי הרב אליהו לנדא , בן נינו של הגר"א סיפר כי במקרים יוצאים מן הכלל היו מתעסקים לפתור שאלות קשות מתוך "סודות הגאולה" , של רבי הילל משקלוב תלמיד הגר"א ( עניין הידוע ליודעי ח"ן ) .כל אלה היו להם לעיניים בדרך עבודתם הגדולה של קיבוץ גלויות ובנין הישוב . שארי רבי אליהו לנדא דיבר תמיד בצער עמוק על כל העניינים הנשגבים האלה שהולכים ונשכחים .וכידוע הקדיש ר' אליהו שנים רבות לפרסם שארית הפליטה של חיבורי הגר"א ז"ל. "

( ד"ר ישראל בן זאב בספר "מוסדי ארץ עמוד 17)

מעניין.. ר' אליהו לנדא כל כך הצטער שהעניינים הנשגבים האלה הולכים ונשכחים אבל לא טרח לכתוב ולהדפיס מכל זה מילה..

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ו' יוני 21, 2019 6:19 pm

איש-אחד כתב:אשמח שתסביר לי בבקשה דבר פשוט.
איך זה שכל הספרים שהוציא רש"ז ריבלין שייחס לאבותיו, כולם "תמציות" או "הרחבות" של החומרים ה"מקוריים", כפי שהוא עצמו מציין בחלק מהספרים (דורש לציון לדוג׳)?
איך זה שאין רש"ז ריבלין מצטט ולו קטע אחד משמעותי מילה במילה ומציינו ככזה? אין אף קטע מקורי הראוי לציטוט? הכל חייב עיבוד? גם דרשות של מגיד ידוע ומנוסה כר׳ משה ב"ר הלל וסופר כאביו ר׳ יאשע לא היה אפשר לצטט ללא עיבוד?
ואיפה כל החומרים ה"מקוריים"? איך הם תמיד נעלמו?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' יוני 22, 2019 9:40 pm

רק הייתי מציע לך להחליף את הכותרת למען הדיוק ההיסטורי לגירסת ר' יאשע ריבלין. (אביו של הרש"ז)

הוא הראשון שכותב מפורש שעלו והקימו היישוב במצוות הגר"א.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' יוני 22, 2019 9:41 pm

מה הכוונה שר' הלל לא חתם על שט"ק כי לא הגיע מינויו.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ש' יוני 22, 2019 9:59 pm

משולש כתב:רק הייתי מציע לך להחליף את הכותרת למען הדיוק ההיסטורי לגירסת ר' יאשע ריבלין. (אביו של הרש"ז)

הוא הראשון שכותב מפורש שעלו והקימו היישוב במצוות הגר"א.

מי שמציג את הגירסה הריבלינית המלאה הוא רש"ז, הפזמונים (ולא משנה כרגע מי חיבר אותם) אינם מציגים את הגירסה המלאה. מה גם שאי אפשר לכתוב ר׳ יאשע אם היחוס אליו שנוי במחלוקת.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' יוני 22, 2019 10:02 pm

הנה עוד ציטטות מרעישות:

ובאגרת אחרת מר' ישראל משקלאב מופיע נספח מר' שלמה זלמן שפירא מבירות הכותב: "ידידי, ידידי, אילמלא לא נבראנו רק לתקן זאת ישוב אה"ק די לנו, כי שקולה זה כנגד כל המצוות" (אגרת משנת תקפ"ג מופיע בספר בשליחות ירושלים, לא' מורגנשטרן, ירושלים תשמ"ז, עמ' 135).

כן באגרת משנת תקפ"ג מטבריה שעליו חתומים ר' ישראל משקלאב ואחרים כתוב: "כי כדאי שיבא אדם לעולם בשביל ליסד יסודות ישוב אה"ק השקולה ככל התורה כולה, ולהציל נפשות יקרות באה"ק" (שם, עמ' 139),

ובאגרת משנת תקפ"ז מירושלים, ר' מנחם מענדל משקלאב, יצא כנגד אלה שנהלו תעמולה נגד ההתיישבות בירושלים וכתב: "ולא ישמע לקנאים אשר טבעם להשפיל מי שמכיר טוב על ירושלים עה"ק ת"ו דברי אוהב יראי ה' ואוהבי תורתו המתאבק בעפר ירושלים עה"ק. מנחם מענדל בהרב מו"ה ברוך בענדיט זלה"ה מירושלים עה"ק ת"ו" (שם עמ' 122).

במכתב של צ"ה לעהרן (קתדרא 24,עמ' 77) לר' אברהם שלמה זלמן צורף. לעהרן, כמסיח לפי תומו, מתייחס לאחד האנשים השנואים עליו, וכותב שאותו אדם אולי עלה ארצה, "אך בוודאי לא במצוות הגר"א". מכאן שסבר שהשאר אכן עלו במצוות הגר"א.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ש' יוני 22, 2019 10:06 pm

משולש כתב:הנה עוד ציטטות מרעישות:

ובאגרת אחרת מר' ישראל משקלאב מופיע נספח מר' שלמה זלמן שפירא מבירות הכותב: "ידידי, ידידי, אילמלא לא נבראנו רק לתקן זאת ישוב אה"ק די לנו, כי שקולה זה כנגד כל המצוות" (אגרת משנת תקפ"ג מופיע בספר בשליחות ירושלים, לא' מורגנשטרן, ירושלים תשמ"ז, עמ' 135).

כן באגרת משנת תקפ"ג מטבריה שעליו חתומים ר' ישראל משקלאב ואחרים כתוב: "כי כדאי שיבא אדם לעולם בשביל ליסד יסודות ישוב אה"ק השקולה ככל התורה כולה, ולהציל נפשות יקרות באה"ק" (שם, עמ' 139),

ובאגרת משנת תקפ"ז מירושלים, ר' מנחם מענדל משקלאב, יצא כנגד אלה שנהלו תעמולה נגד ההתיישבות בירושלים וכתב: "ולא ישמע לקנאים אשר טבעם להשפיל מי שמכיר טוב על ירושלים עה"ק ת"ו דברי אוהב יראי ה' ואוהבי תורתו המתאבק בעפר ירושלים עה"ק. מנחם מענדל בהרב מו"ה ברוך בענדיט זלה"ה מירושלים עה"ק ת"ו" (שם עמ' 122).

במכתב של צ"ה לעהרן (קתדרא 24,עמ' 77) לר' אברהם שלמה זלמן צורף. לעהרן, כמסיח לפי תומו, מתייחס לאחד האנשים השנואים עליו, וכותב שאותו אדם אולי עלה ארצה, "אך בוודאי לא במצוות הגר"א". מכאן שסבר שהשאר אכן עלו במצוות הגר"א.

אין שום דבר מרעיש בציטוטים הללו, אלא אם מוציאים אותם מהקשרם.
והציטוט האחרון לא קיים, עכ"פ לא בניסוח הזה, ואין הכוונה להגר"א אלא כנראה לר׳ אברהם אבלי ראב"ד ווילנא שעמד אז בראש "רוזני ווילנא".

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' יוני 22, 2019 10:10 pm

כאן יש רמז דק בדברי רמ"מ משקלוב על כל הנ"ל.

: רממ משקלוב.png (84.89 KiB) נצפה 10382 פעמים

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ש' יוני 22, 2019 10:14 pm

משולש כתב:כאן יש רמז דק בדברי רמ"מ משקלוב על כל הנ"ל.

רממ משקלוב.png

"רמז".. כשאין דברים מפורשים מחפשים רמזים שלא קיימים..

אגב, למה הוא כותב שהוא זכה לעלות לאר"י בין היתר ב"זכותו" של הגר"א אם הגר"א כביכול ציווה עליו מפורשות לעלות, לפי האגדה?

שמואל שלומוביץ

איש-אחד כתב:
משולש כתב:הנה עוד ציטטות מרעישות:

ובאגרת אחרת מר' ישראל משקלאב מופיע נספח מר' שלמה זלמן שפירא מבירות הכותב: "ידידי, ידידי, אילמלא לא נבראנו רק לתקן זאת ישוב אה"ק די לנו, כי שקולה זה כנגד כל המצוות" (אגרת משנת תקפ"ג מופיע בספר בשליחות ירושלים, לא' מורגנשטרן, ירושלים תשמ"ז, עמ' 135).

כן באגרת משנת תקפ"ג מטבריה שעליו חתומים ר' ישראל משקלאב ואחרים כתוב: "כי כדאי שיבא אדם לעולם בשביל ליסד יסודות ישוב אה"ק השקולה ככל התורה כולה, ולהציל נפשות יקרות באה"ק" (שם, עמ' 139),

ובאגרת משנת תקפ"ז מירושלים, ר' מנחם מענדל משקלאב, יצא כנגד אלה שנהלו תעמולה נגד ההתיישבות בירושלים וכתב: "ולא ישמע לקנאים אשר טבעם להשפיל מי שמכיר טוב על ירושלים עה"ק ת"ו דברי אוהב יראי ה' ואוהבי תורתו המתאבק בעפר ירושלים עה"ק. מנחם מענדל בהרב מו"ה ברוך בענדיט זלה"ה מירושלים עה"ק ת"ו" (שם עמ' 122).

במכתב של צ"ה לעהרן (קתדרא 24,עמ' 77) לר' אברהם שלמה זלמן צורף. לעהרן, כמסיח לפי תומו, מתייחס לאחד האנשים השנואים עליו, וכותב שאותו אדם אולי עלה ארצה, "אך בוודאי לא במצוות הגר"א". מכאן שסבר שהשאר אכן עלו במצוות הגר"א.

אין שום דבר מרעיש בציטוטים הללו, אלא אם מוציאים אותם מהקשרם.
והציטוט האחרון לא קיים, עכ"פ לא בניסוח הזה, ואין הכוונה להגר"א אלא כנראה לר׳ אברהם אבלי ראב"ד ווילנא שעמד אז בראש "רוזני ווילנא".

דווקא אני מאד נרעש מהציטוטים הללו.
כיון שהם מגלים את האמת לאמיתה שאין העלייה כדי לעורר גאולה בפעולות טבעיות בדרך של אתערותא דלתתא במובני קול התור. אלא כל ענינה כדי לקיים מצוות ישוב א"י. ובוודאי שחידוש מצוות חדשות וקיום הדין על מתכונתו גם במקום שנשתכח היה יעוד חביב ומקובל בבית מדרשו של רבנו הגר"א.
לאפוקי מתפיסות משיחיות וגאוליות שהגאולה ע"י פעולות בני אדם שהיו רחוקות משם כרחוק מזרח ממערב. כמו כל תפיסת כל התור שרחוקה ומנותקת מהסגנון הרווח בבית המדרש של הגר"א.

אגב זה מזכיר לי איך מורגנשטרן עומד ע"כ שהגר"א קיים מצוות לקט וכו', ומניח שבוודאי היה זה כדי לקרב את הגאולה שהרי בתיקו"ז מבואר שיש בהן משום קירוב הגאולה. ולא ידע ולא הבין שכמעט כל מצחווה בתיקו"ז מוזכרת כמקרבת הגאולה, אם בפירוש אם מכללא. וכמה רחוק הדבר שלוקחים אנשים שהשקיעו כל ימיהם בקיום כל פרטי המצוות על מתכונתם ושינסו מתניים לעלות לקיים מצוות ישוב הארץ, להשלים מצוותה ומצוות התלויות בה. וכאלו אין הגיון בפעולותיהם אם לא שבאו לעשות גאולה. אתמהה.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ש' יוני 22, 2019 10:35 pm

שמואל שלומוביץ כתב:דווקא אני מאד נרעש מהציטוטים הללו.
כיון שהם מגלים את האמת לאמיתה שאין העלייה כדי לעורר גאולה בפעולות טבעיות בדרך של אתערותא דלתתא במובני קול התור. אלא כל ענינה כדי לקיים מצוות ישוב א"י. ובוודאי שחידוש מצוות חדשות וקיום הדין על מתכונתו גם במקום שנשתכח היה יעוד חביב ומקובל בבית מדרשו של רבנו הגר"א.
לאפוקי מתפיסות משיחיות וגאוליות שהגאולה ע"י פעולות בני אדם שהיו רחוקות משם כרחוק מזרח ממערב. כמו כל תפיסת כל התור שרחוקה ומנותקת מהסגנון הרווח בבית המדרש של הגר"א.

אגב זה מזכיר לי איך מורגנשטרן עומד ע"כ שהגר"א קיים מצוות לקט וכו', ומניח שבוודאי היה זה כדי לקרב את הגאולה שהרי בתיקו"ז מבואר שיש בהן משום קירוב הגאולה. ולא ידע ולא הבין שכמעט כל מצחווה בתיקו"ז מוזכרת כמקרבת הגאולה, אם בפירוש אם מכללא. וכמה רחוק הדבר שלוקחים אנשים שהשקיעו כל ימיהם בקיום כל פרטי המצוות על מתכונתם ושינסו מתניים לעלות לקיים מצוות ישוב הארץ, להשלים מצוותה ומצוות התלויות בה. וכאלו אין הגיון בפעולותיהם אם לא שבאו לעשות גאולה. אתמהה.

צודק בהחלט!

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' יוני 22, 2019 10:57 pm

בהקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א על שו"ע יו"ד (שקלאב תקס"ו) "מה טוב ומה נעים שבתנו יחד בארץ הבחירה בבית תפארתנו מקום אשר הללוהו אבותינו.

בתקס"ו הם היו בארץ עשראל?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' יוני 22, 2019 11:03 pm

איש-אחד כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:דווקא אני מאד נרעש מהציטוטים הללו.
כיון שהם מגלים את האמת לאמיתה שאין העלייה כדי לעורר גאולה בפעולות טבעיות בדרך של אתערותא דלתתא במובני קול התור. אלא כל ענינה כדי לקיים מצוות ישוב א"י. ובוודאי שחידוש מצוות חדשות וקיום הדין על מתכונתו גם במקום שנשתכח היה יעוד חביב ומקובל בבית מדרשו של רבנו הגר"א.
לאפוקי מתפיסות משיחיות וגאוליות שהגאולה ע"י פעולות בני אדם שהיו רחוקות משם כרחוק מזרח ממערב. כמו כל תפיסת כל התור שרחוקה ומנותקת מהסגנון הרווח בבית המדרש של הגר"א.

אגב זה מזכיר לי איך מורגנשטרן עומד ע"כ שהגר"א קיים מצוות לקט וכו', ומניח שבוודאי היה זה כדי לקרב את הגאולה שהרי בתיקו"ז מבואר שיש בהן משום קירוב הגאולה. ולא ידע ולא הבין שכמעט כל מצחווה בתיקו"ז מוזכרת כמקרבת הגאולה, אם בפירוש אם מכללא. וכמה רחוק הדבר שלוקחים אנשים שהשקיעו כל ימיהם בקיום כל פרטי המצוות על מתכונתם ושינסו מתניים לעלות לקיים מצוות ישוב הארץ, להשלים מצוותה ומצוות התלויות בה. וכאלו אין הגיון בפוןעולותיהם אם לא שבאו לעשות גאולה. אתמהה.

צודק בהחלט!

תעזבו את קול התור. אז תסבירו לי למה כ"כ השקיע רמ"מ משקלוב כל הונו ומרצו שנים רבות במקום לשבת וללמוד במנוחה על גאולת החורבה וכותב על כך "אתחלתא דגאולה". ומדוע נצרך ר' ישראל משקלוב לשלוח שליחים לעשרת השבטים וכותב מפורש שצריך אתערותא דלתתא?
אני לא זוכר את הלשון אבל זוכרני שגם ר' משה שטרנבוך כותב מפורש שהם עלו לקיים מצוות התלויות בארץ בשביל קירוב הגאולה, ואגב ר' משה שהוא מצאצאי הגר"א כותב מפורש שקול התור לא מזוייף וניכר שחלקו מדברי הגר"א אלא יוצא נגד ההקדמה שכביכול מכשירה את המדינה.

הפצת המעיינות

ר' משה שהוא מצאצאי הגר"א כותב מפורש שקול התור לא מזוייף

א"כ נעשה הצבעה בין אלפי נכדי הגר"א ועל פי זה נקבע את האמת

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' יוני 22, 2019 11:27 pm

רק לתקן. הוא כותב שהוכנסו בספר דברים לא מהגר"א. ויוצא חוצץ נגד המו"ל שמנצל את הדברים להכשרת המדינה והצינות, אבל כותב שיש שם יסודות שכתובים בגר"א, אולם מקפקק בספר קול התור ותמה על כך שלא כתבו על זה שאר תלמידי הגר"א.

תראו מה שכותב בנו של החפץ חיים:

בזכרוני כי בשנת תר"נ ותרנ"א, שהחלו לגרש את אחינו ב"י ממאסקאווא, התעוררה אז תנועה גדולה לארצנו הקדושה, המגורשים למאות ולאלפים החישו למפלט למו לארץ אבותינו, קנו שם קרקעות, נטעו כרמים, יסדו מושבות, כן בתחום המושב נאספו אסיפות, נתיסדו חברות, שלחו משולחים לקנות קרקעות, בעלי בתים מכרו נכסיהם וכל חפציהם, ובצרור כספם עלו בשמחה לארצנו הקדושה, בתקותם למצוא שם בלי זעת אפים עושר ואושר.
בזמן זה קבלתי מכתב מאבי ז"ל ובו הוא מעירני על ההתעוררות הגדולה בכל פנות עמנו לעלות לארצנו הקדושה, ומשער, כי הימים ימי עיקבא דמשיחא, וכי פקד ד' את עמו, ואפשר הוא אתחלתא דקיבוץ גליות, שהוא קודם ביאת המשיח, ואם היינו ביכולת, היה מן הראוי לקנות קרקע ולעלות להארץ, אבל באשר אין בכחנו לע"ע, נעשה את אשר מוטל עלינו ואשר בידינו וכו'.

לפי הגר"א תקופת משיח בן יוסף מתחיל בת"ר. (יהל אור פרשת פקודי)

וראו זה פלא החפץ חיים קבע (לב אליהו ועוד) שמלחמת העולם הראשונה הושניה הם חלק משלוש מלחמות גוג ומגוג.

הרי ידוע לכל מדרשי חז"ל ובפרט בכתבי הגר"א (ברכות י"ב) שגוג ומגוג בא בימות משיח בן יוסף. אם לא התחיל תקופת משיח בן יוסף שזה בעצם תקופת "עקבתא דמשיחא" איך יתכן שיקרא לזה מלחמת גוג ומגוג?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' יוני 22, 2019 11:35 pm

תקראו מה כותב הרמח"ל על הזמן הזה ממש שהיה נראה שמשיח הנה זה בא ולפתע הערב רב השתלט על ארץ ישראל:

הנה על כן היה דוד אומר בתפלתו "למה ה' תעמוד ברחוק" והוא הסוד הגדול "מרחוק ה' נראה לי" כי ההארה הראשונה יצאה מן התפארת אל המלכות אך מרחוק באת ולא מקרוב – עד שנתקרבו אחר כך והיו לאחדים, ועל כן היה דוד מתפלל שלא הרבה יהיה הזמן הזה.

"תעלים לעתות בצרה" הוא הזמן הזה שפירשתי לך שבו "ועת צרה היא ליעקב" שהאור מתעלם ומסתתר בזמן ההוא ואמר "בגאות רשע" וגו' והוא סוד גדול, כי מפני זה האור הגדול שמתגלה בראשונה ולא יאסף עוד כל זמן החשכה, על כן נתקשו בלבבם יותר השונאים הרשעים כי בעבורו נתקנאו, ולא נמצא כח בישראל עדין לעמוד נגד פניהם. ולכן "בגאות רשע ידלק עני" כי הנה על אותו הזמן נאמר "לפני שבר גאון" והוא גאות הס"מ למרוד על אדוניו.

ואז נאמר "ידלק עני", ובמלה הזאת כלל דוד השכינה ו-ב' המשיחים כי כולם נקראים כך. השכינה נאמר בה "ואני עני ואביון", משיח בן דוד "עני ורוכב על חמור", משיח בן יוסף "איש מסכן וחכם". והס"מ דולק אחרי כל מי שנקרא בשם הזה. אך סוף דבר "יתפשו במזימות זו חשבו" כי כן תעשה בהם הנקמה לעתיד. ואתה כבר שמעת סוד "ויז נצחם על בגדי" כי בחשבם לעלות – ניטל מהם טובם, והמה שאול יחתו לחרפות ולדראון עולם.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » א' יוני 23, 2019 6:59 am

משולש כתב:בהקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א על שו"ע יו"ד (שקלאב תקס"ו) "מה טוב ומה נעים שבתנו יחד בארץ הבחירה בבית תפארתנו מקום אשר הללוהו אבותינו.

בתקס"ו הם היו בארץ עשראל?

תנסה לחשוב בהגיון מה כוונתם, או שאתה מעדיף לראות בזה הוכחה חותכת שבני הגר"א עלו לאר"י והקימו וישבו בבית-המקדש..

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » א' יוני 23, 2019 7:27 am

משולש כתב:תעזבו את קול התור. אז תסבירו לי למה כ"כ השקיע רמ"מ משקלוב כל הונו ומרצו שנים רבות במקום לשבת וללמוד במנוחה על גאולת החורבה וכותב על כך "אתחלתא דגאולה". ומדוע נצרך ר' ישראל משקלוב לשלוח שליחים לעשרת השבטים וכותב מפורש שצריך אתערותא דלתתא?

כפי שכותב ומשתמע מדברי רנ"נ בנו של רמ"מ, בתחילה חשב רמ"מ לקנות את "החצר" שמאוחר יותר קנה לעהרן אבל החליט להתעקש על החורבה בגלל היותה "נחלת האשכנזים" ובגלל שכבר היה שם ביהכ"נ בעבר (בזמנו לא אישרו הקמת בתי כנסת חדשים לגמרי). כלומר, הוא הבין שאי אפשר לקבל לגיטימיות לחידוש הקהילה האשכנזית בירושלים אם לא תתעקש על בעלות האשכנזים על שטח החורבה (כך מסביר מורגנשטרן ובצדק).
בהמשך פתאום החלו המוסלמים לפנות אבנים משטח החורבה, מה שהיה יכול לפגוע בגודל ביהכ"נ שהיו מאשרים להם לבנות (כי הרשיון שקיבלו בהמשך נתן להם אך ורק לשחזר את המבנה הקודם כמות שהוא בלי שום שינוי בתוכניתו), מה גם שהבינו הפרושים שמטרת פינוי האבנים היא להקמת מסגד במקום, ובמפורש בעקבות כך כתב רמ"מ שהוא נכנס לענין בכל כוחו ומאודו.
אז כן, רמ"מ ראה בבנין החורבה עניין ומצווה של בנין חורבות ירושלים כעולה מחז"ל, השאלה אבל אם זה היה המניע העיקרי, לדעתי לא.
כשהצליח כתב מתוך התרגשות והתלהבות לאחר מעשה שזו "אתחלתא דגאולה", כדרך שרבים בזמנו היו מתבטאים בעת הצלחה גדולה בעיניהם, כמו שרמ"מ מויטעבסק לדוג׳ התבטא באותו ביטוי "אתחלתא דגאולה" כשהצליח להתמודד עם ה׳מתנגדים׳ שהיו בטבריה לאחר עלייתו לאר"י. ביטוי זה בזמנם ביטא הצלחה גדולה ומשמעותית בעיני המתבטא ולאו דווקא ביטוי האומר שהחלה תקופה חדשה בתולדות עמ"י - תקופת הגאולה.
הבעיה בכל ההסבר שכתבתי, היא שהוא הסבר "ארצי" מעשי ופרקטי לכאו׳, כשהרבה יותר "מדליק" הוא הסבר משיחי מיסטי שכזה.. סליחה שהרסתי..

ר"י משקלוב לא סתם החליט יום אחד לשלוח שליח לעשה"ש, אלא היה זה בעקבות שליחים ועדויות שהגיעו באותן שנים שהעידו שפגשו מבני דן בתימן. ר"י ראה בזה סימן שצריך לעשות משהו בעניין בגלל שנאמר בחז"ל שילכו בני יהודה על בני אפרים להחזירם, אבל הוא היה דיי בודד בענין בקרב הפרושים, רובם הגדול התנגד לשליחות הזו.

שמואל שלומוביץ

תודה רבה למערכת על הסדר והארגון של אשכול זה. [ובמסגרת זו ההחלפה של הכותרת בצורה שתשקף נכונה את הנושא המרכזי הנדון בו].
בטח מדובר בהשקעה של הרבה עבודה לסנן את ההודעות בתחילת האשכול לנושאים השונים.

יישר כח.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' יוני 23, 2019 7:11 pm

סיכום ביניים מבחינתי:

לסיכום מה שאני למד: זה ודאי שר' הלל עלה (גם) בתקצ"ב כמו שרואים מפורש במכתב ההגירה שהביא מורגנשטרן וב4 מפקדים של בנו אליהו ונכדו יוסף יואל (וקשה לומר שזה לא מדויק כמו שמצינו במפקד מונטיפיורי סתירות, כי זה חוזר על עצמו שוב ושוב בכל המפקדים, ואצל בני ר' סעדיה ור' מנחם משקלוב כן כתבו שעלו בתקס"ח) שלפי הידוע עלו יחד איתו. וכן מהמכתב בתקצ"ה רואים שעלה רק לאחרונה ומתאר לחתנו מה שקורה בארץ ישראל כאחד שמבקר בו רק לאחרונה ולא מישהו שיושב שם 20 שנה ובפרט שכותב "לעת זקנותי".
מכל מקום יש ליישב מה שקיבל ר' יושעה וגם אחיו הבכור ר' זלמן חיים שר' הלל עלה כבר בתחילה והיה מעשרה ראשונים. והם עוד הכירו את הדור השני לעלייה. וצריך לומר שבתחילה עלה לבדו (וכמו שכתוב בחזון ציון שאשתו עלתה רק בסוף ימיו כשחזר מארץ ישראל לבטל גזירה בפטרבורג, ומשער שם שזה היה בשנת תקפ"ה), וכמו שיש במכתב של ר' חיים כהן משנת תק"ע שמביא שהיו כאלו שעלו לבדם ומוחה כנגדם. בפרט שבשנת תקס"ח בנו אליהו היה רק כבן שמונה. וקשה לומר שעלה איתו בלי אימו.
ומצינו שר' הלל היה במצב של מתח מול הנהגת ר' ישראל משקלוב כפי שכותב ר' צבי לעהרן במכתב לר' ישראל משקלוב על תלונותיו נגד ר' הלל בעניין שלא הניח לאביו כנראה הכוונה לר' בנימין לעלות ארצה (שזה כנראה בגלל גילו המופלג שכבר היה כבן שמונים) ונגד כמה עניינים שבארץ ישראל (יש לשער שזה קשור לתפיסה של שקלוב שיש לשלב תורה ועבודה ולא כהנהגת הכולל בתחילת הדרך כמו שכותב לעהרן שהוא לא ייתן לשום בעל מלאכה לעלות לירושלים). וכן כותב שם ברמז שר' הלל רצה להתמנות לאיזה תפקיד ור' ישראל מנע בעדו. וכן בפזמונים ר' יושעה מזכיר שהיה ריב בין ר' הלל ורמ"מ לבין ר' ישראל על העלייה מצפת לירושלים וכותב שם הכל יכופר ושלום על ישראל הכוונה על ר' ישראל משקלוב, וזה ראיה עצומה למתח ששרר ביניהם. ואולי משום כך כותב ר' הלל למשפחתו שעלה "שלא כרצונו כידוע לכל" היינו שהתנגד להנהגת הענינים בארץ ישראל אך בכל זאת הגיע (שוב) בתרצ"ב כי הבטיח לגאון לעלות לארץ ישראל. ומ"מ זה לא סתירה כלל להרגשת השליחות שהיתה לו בעלייה , ועלה בחיפזון עוד קודם שהספיק למכור רכושו "נמשכתי בעבותות אהבה", ולכתבים שהיו ברשותו על תפקידם בזמן העלייה מהגר"א שאותם העביר לנכדיו.

אך נראה שצאצאיו הפריזו בתואר שנתנו לו שהוא היה המנהיג של הפרושים, בעוד מה שידוע שהיה לו מנין מפרד שהחזיק בביתו ונתן שיעורים לתלמידים, וענה תשובות בהלכה בכמה עניינים, וכן תיקן את ענייני השחיטה ותרו"מ בעיר, ואנשי העיר באו להתברך אצלו (בספר של ריבלין החבד"י), וראיתי המכתב של רוזני וילנא אחרי הרעש בצפת תקצ"ז כרוז שמכתירים אותו להיות בין 4 מנהיגי הישוב.

לגבי קול התור והפזמונים. יש לעבור היטב על כל הפזמונים ולראות מה בדיוק מה שכותב מה קיבל ר' יאשה מהגר"א ע"י ר' הלל ומה קיבל מסבו רק משה ומבנו אברהם בנימין, ומה חידש מעצמו ע"י גורל הגר"א וכו' ועם מקובלי דורו שמזכיר אותם כמה פעמים. רק פעם א' הוא מזכיר את קול התור. עושה רושם שקול התור שלפנינו הוא אוסף של כל הקבלות הנ"ל יחד עם התובנות של ר' יאשע.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' יוני 23, 2019 11:18 pm

בקול התור: גואל משחת חייכי (תהלים ק״ג), ושם הרופא לכל תחלואיכי – והגאולה היא ביסוד כנודע המילוי של ‏שחת שי״ן חי״ת תי״ו עולה כמו ״בשלם סכו ומעונתו בציון״ והוא זה לעומת זה ביעודו דרבנו.‏ ע"כ.

ובמדרש שלמה מרש"ז ריבלין כתוב בהקדמה מרבני בית הכנסת ששם התפלל שלפני כל נדרי דרש והביא את הרמז מדברי קול התור שבשנת שח"ת יתחיל תהליך גדול בגאולה, עיי"ש. וכן ידוע מכמה מקובלים שדיברו על השנה הזאת כשנת פקידה.

ואם נדייק בפסוק יש כאן דבר נפלא ביותר. גואל זה משיח בן יוסף שח"ת רומז על תש"ח אך גם על שח"ת שהוא הזה לעומת זה של משיח בן יוסף כנ"ל, וכידוע מי שנלחם במשיח בן יוסף הוא הערב רב כמו שכתוב בארוכה בקול התור ובכתבי הגר"א.

ואפוא מצינו את המילה שח"ת - ממש אצל הערב רב. לך רד כי "שחת" עמך היינו הערב רב שעשו העגל, וכמו שמצינו בזוהר: שהשי"ת אמר למשה "עמך" לפי שהוא היה אשם בכך שקירב אותם ולזה נגזר על משה בכל דור להתגלגל בנשמות ישראל.

ובזוהר כתוב שהערב רב הם בחינת שאור שבעיסה ובבחינת חמץ מוץ תבן (והיינו שאחרי השעבוד מלכויות סובלים בעיקר מהערב רב שהם השאור שבעיסה) ואחד המפרשים כותב שם שזה ר"ת משח"ת.

ואפוא עוד מצינו את המילה שח"ת. בברית מילה אומרים אשר הציד ידיד משחת, והיינו "הערלה" שחופפת על היסוד. בדיוק אותו ערלה שמתלבש על אורו של משיח בן יוסף על עטרת היסוד כמו שכתב בגר"א בסד"צ, שלזה דוד המלך מתפלל סבבוני גם סבובני עיי"ש.

ולפ"ז מובן באופן נפלא הפסוק שדוד המלך אומר הגואל שהוא משיח בן יוסף כנ"ל משח"ת היינו שנת שח"ת ומבחי' שחת. חייכי כידוע הולך על חיי משיח בן יוסף שעליו כתוב "חיים שאל ממך". המעטרכי חסד ורחמים. ברמ"ד ואלי כתב שהמעטרכי הוא הוא בחי' עטרת היסוד. חסד ורחמים, היינו מתי שיסור הערלה יתגלה החס"ד בשלמות(עיי"ש בסד"צ) וברחמים גדולים אקבצך.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' יוני 23, 2019 11:30 pm

איש-אחד כתב:
משולש כתב:תעזבו את קול התור. אז תסבירו לי למה כ"כ השקיע רמ"מ משקלוב כל הונו ומרצו שנים רבות במקום לשבת וללמוד במנוחה על גאולת החורבה וכותב על כך "אתחלתא דגאולה". ומדוע נצרך ר' ישראל משקלוב לשלוח שליחים לעשרת השבטים וכותב מפורש שצריך אתערותא דלתתא?

כפי שכותב ומשתמע מדברי רנ"נ בנו של רמ"מ, בתחילה חשב רמ"מ לקנות את "החצר" שמאוחר יותר קנה לעהרן אבל החליט להתעקש על החורבה בגלל היותה "נחלת האשכנזים" ובגלל שכבר היה שם ביהכ"נ בעבר (בזמנו לא אישרו הקמת בתי כנסת חדשים לגמרי). כלומר, הוא הבין שאי אפשר לקבל לגיטימיות לחידוש הקהילה האשכנזית בירושלים אם לא תתעקש על בעלות האשכנזים על שטח החורבה (כך מסביר מורגנשטרן ובצדק).
בהמשך פתאום החלו המוסלמים לפנות אבנים משטח החורבה, מה שהיה יכול לפגוע בגודל ביהכ"נ שהיו מאשרים להם לבנות (כי הרשיון שקיבלו בהמשך נתן להם אך ורק לשחזר את המבנה הקודם כמות שהוא בלי שום שינוי בתוכניתו), מה גם שהבינו הפרושים שמטרת פינוי האבנים היא להקמת מסגד במקום, ובמפורש בעקבות כך כתב רמ"מ שהוא נכנס לענין בכל כוחו ומאודו.
אז כן, רמ"מ ראה בבנין החורבה עניין ומצווה של בנין חורבות ירושלים כעולה מחז"ל, השאלה אבל אם זה היה המניע העיקרי, לדעתי לא.
כשהצליח כתב מתוך התרגשות והתלהבות לאחר מעשה שזו "אתחלתא דגאולה", כדרך שרבים בזמנו היו מתבטאים בעת הצלחה גדולה בעיניהם, כמו שרמ"מ מויטעבסק לדוג׳ התבטא באותו ביטוי "אתחלתא דגאולה" כשהצליח להתמודד עם ה׳מתנגדים׳ שהיו בטבריה לאחר עלייתו לאר"י. ביטוי זה בזמנם ביטא הצלחה גדולה ומשמעותית בעיני המתבטא ולאו דווקא ביטוי האומר שהחלה תקופה חדשה בתולדות עמ"י - תקופת הגאולה.
הבעיה בכל ההסבר שכתבתי, היא שהוא הסבר "ארצי" מעשי ופרקטי לכאו׳, כשהרבה יותר "מדליק" הוא הסבר משיחי מיסטי שכזה.. סליחה שהרסתי..

כנראה תלמידי הגר"א פרשנו זאת קצת אחרת ממך:

אגרת תלמידי הגרמ"מ משקלוב זיע"א, בשנת תקצ"ז לאחר שבנו את ביהכ"נ
"מנחם ציון", בחצר החורבה :
ציון גילו ושמחו בה' אלקיכם
מאז הוחל רוח ה' לפעמו, באיש אלקים צדיק מתהלך לתומו, רועה נאמן
לישראל, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, מארי דארעא קדישא לרעות ביעקב
עמו, ותהי המשרה על שכמו.
האי תנא ירושלמאה עטרת ראשינו הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כל
קביל די רוח אלדי"ן בי' אשתכח, מנחם שמו מענדל נ"ע, אשר יצק מים על ידי
רבינו אליהו החסיד מווילנא זי"ע, הרב דומה למלאך ה', איש אלקים קדוש
ונורא, רבן שכבה"ג.
ועל ידו החזיק הרב המובהק המפורסם המנוח מהר"ש זלמן שפירא ז"ל - קמו
ונתעוררו לשבר בת עמינו וציון הק', וירא את המקום מרחוק - חצר א' עם כמה
בתים מחורבות ירושלם, קדושה הראשונה שקדשוה הראשונים חבורתא
קדישא ק"ק אשכנזים זיע"א, ומלכם בראשם רבינו יהודא החסיד נ"ע.
הניחו לנו ה' המקום להתגדר, ועכשיו קרבנו המקום.. הרימונו ידינו לאל השוכן
בציון והבוחר בירושלם, ברוך ה' אלקינו ואלקי אבותינו אשר נתן בלב המלך
לפאר לרומם מקום מקדשינו, בית מקדש מעט בגלותינו, ולהעמיד חורבת
ירושלם חמדת לבבינו ושורש נשמתינו.
ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו, וראה ראינו כי בחר ה' עוד בציון, כי מי שמע
כזאת או מי ראה כאלה, אמר לציון מאז גלות הארץ וטבע בארץ שעריה -
לבנות בית זבול מקדש מעט אשר היה חמירא סכנתא אפי' בחדרי חדרים
מהצרים הצוררים, ועתה רמה קרנינו בה' אלקינו לפאר ולרומם בית מקדשינו,
ולבנות בתי כנסיות ובתי מדרשות בהר הקדש בירושלם.
ותבער אש שלהבת חיבת הק' אהבת ציון וחיבת ירושלם בקרבנו, ולהתעורר
בצערא דשכינתא קדישא אמנו המרחמת עלינו, אגוני מגנא ואצולי מצלא לנו
בגלותינו, ועד מתי לא נרחם שארית פליטתנו, ולא נרחם את ירושלם בהיות
לאל ידינו, כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה - להביאנו אל המנוחה
ואל הנחלה, סימנא מלתא היא אתחלתא דגאולה.
ברוך המקום אשר בחר בנו להשיבנו אל נחלת אבותנו ואחוזתנו, ולזכותנו
כהיום הזה לראות עוד בנחמת ציון מעט בגלותינו לנחמינו.
ובר"ח שבט העבר הכנסנו הס"ת לתוכה בשמחה, תמידין כסדרן להתפלל
שמה, ונקרא בשם "מנחם ציון" לאמר זה ינחמנו מעצבון ידינו, ושנית לגאלינו,
ויבנה לנו בית מקדשנו ב"ב, ואשר קיווינו וקיוו אבותינו מצאנו ראינו.
ציון דורש אין לה מבלל דבעי דרישה.. עורו נא והתעוררו נא כגבורים חלציכם,
חזקו נא בעד עמינו ועיר אלקינו להרים ראש עליון לאקמא שכינתא קדישא
למצוא מנוח לכף רגלה בבית מדרשנו, ותקומו ותרחמו ציון כי עת לחננה
לרצות אבניה ואת עפרה יחוננו, ובאתערותא דלתתא תליא מלתא לעורר
אתערותא דלעילא לבנות הנהרסות.
ולא נעלם מעיני העדה מצות הבונה חורבה אחת מחורבות ירושלם, אשר
הפליגו בה חז"ל במאמרם כל המשמח חתן כו' כאלו בנה חורבה אחת
מחורבות ירושלם, היות כל בית מירושלם קשורה וחבוקה ודבוקה בקשר
נפשות ונשמות של ישראל, ובהבנות בית מחורבות ירושלם - בנין עולם תבנה
נפש איש וביתו בבנין עדי עד...
בין החתומים:
נאם נתן נטע בהרב אאמו"ר חסיד המפורסם סעדי' זצלה"ה משקלוב
נאם דוד בלאאמ"ר מוהר"ר ראובן נ"י מעיה"ק ירושלם תובב"א וואלפין חתנו
של הגרמ"מ משקלוב.
נאם מרדכי בלא"א מוהר"ר אביגדור זלה"ה מינסקר שהיה תלמיד הגר"ח
מוולוזין וראש ישיבה לשעבר במינסק

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' יוני 23, 2019 11:58 pm

לפי קול התור המשפטים הנ"ל מקבלים משמעות מיוחדת:

הרחבה בעבודת בנין ירושלים במובן האמור (נחמיה ד') "המלאכה הרבה ורחבה", הרחבה של מדת הרחמים בבנין ירושלם, עפ"י הכתוב "תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד" וראשי התיבות של שרשי הפעל בפסוק זה הם האותיות "רחבי ואחרי זה כתוב "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו" היינו בנין ירושלם ונטיעת אדמת אר"י (וגם במלים "עפרה יחננו", ראה רבינו רמז על יעודו בשמו "אליהו בן שלמה" בחושבנא), וכן מה שכתוב (ירמיה ל') "הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנותיו ארחם" ורבינו אמר לנו גם רמז ע"ז "משכנותיו" בגימטריא "ארץ ישראל" כי גם אהלי יעקב היינו בתי ישראל זקוקים למדת הרחמים, עפ"י מה שמובא במדרש וברש"י על הפסוק מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, "אף כשהם חרבים לפי שהם משכון עליהם, וחורבנן כפרה על הנפשות שנאמר כלה ה' את חמתו ובמה כלה, ויצת אש בציון", הדיוק בדברי המדרש הוא כי משכנותיך הוא לשון משכון, כלומר שאם ישראל יחטאו יפול העונש על הבתים ולא על הנפשות ועל זאת אמר רבינו, הובטח לנו ומשכנותיו ארחם היינו שגם על הבתים תחול מדת הרחמים וגם בשביל זה כתוב שם יעקוב בוא"ו שהיא במדת הרחמים ובאותו פסוק גומר ונבנתה עיר על תילה "ארמון על משפטו ישב" כי"ר, וכן ממה שהובטח לנו במצות הרחבה, הרחיבי אהלך וכו' (ישעי' נ"ד) ושמתי כדכד שמשותיך היינו חומותיך כפירוש רש"י (ב"ב ע"ה) היינו מדת הרחמים במדת הדין כהבטחת הקב"ה (בגמרא שם) בענין שהם וישפה להוי כדין וכדין. וכבר בארתי בפרקים הקודמים שבאותו פרק (ישעיה נ"ד) ראה רבינו רמזים נשגבים בשמו על יעודו לקיבוץ גליות ובנין ירושלם. ועוד הרבה בחינות בסגולת הרחבה בארץ ישראל, ברכותיה ומצוותיה, (עוד ידובר על זה להלן פרק ז'). ולמה נכללו כל הסגולות הטובות של ארץ ישראל במצות הרחבה, מפני שמלת "הרחבה" היא לעומת מלת "החרבה" (חורבן), כידוע בסוד תורת הקבלה שבהרבה דברים, הקללה נהפכת לברכה על ידי שנוי סדר האותיות של המלה והרבה דוגמאות במובן זה מובאות בתורת הקבלה ועפ"י כונת חז"ל "זה לעומת זה עשה אלקים" וכו' טוב לעומת רע, הרחבה לעומת החרבה.

ב) בנין ירושלים. בנין ירושלם כיצד. כמה שעורה בחובת אתערותא דלתתא, אמרו רבותינו עתידה ירושלם להתפשט עד דמשק. עתידה ירושלם להתפשט עד הים הגדול. דרך העבודה קמעא קמעא. עפ"י חז"ל כך היא גאולתם של ישראל כאילת השחר, כשיבתה כך ישיבתה ובנינה וכו'3.! אופני הבנין אפילו מתוך עוני ככתוב "כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו"14. והתחלת בנינה אפילו מאבן אחת ככתוב "הנני יסד בציון אבן, אבן בוחן" כי רוצה ה' להעמידנו בכור המבחן, בבנין ציון אפילו מאבן אחת וזו תהא פנת יקרת מוסד מוסד וכו'15. עבודתנו מצות הרחבה: "הרחיבי מקום אהלך" "מצוות מרחביה" הרחיבי אל תחשוכי.. מכאן שאין לעמוד ולא לסגת ח"ו מפני כל מכשול. גם בפסוק זה מרומז שמו של רבנו כנודע "הרחיבי האריכי חזקי" (אליהו בן שלמה זלמן בחושבנא)

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' יוני 24, 2019 1:00 am

מדברי הרב זילברמן זצ"ל כמו שקיבלתי מאחד שמקושר לקהילתן, הופיע בקונטרס שהוציאו:

ושומה עלינו לדעת את הדברים שעיקריהם ותמציתם הלא המה כתובים
בספר "קול התור."
לא מבעיא מי שיש לו תפקיד בענייני הנהגת הציבור שבוודאי צריך להיות
מומחה בפרטים, אלא כל אחד ואחד וביותר תלמידי חכמים. ולא להירתע
לפעמים מעומק המושג ומה שלא מבינים ימשיכו הלאה.
שכן חובתנו לדעת היכן אנו עומדים למען נלך בזקיפות ראש והסתמכות
מוחלטת על ישועת ה' המובילה אותנו. להתעודד ולעודד את כל הצריך
עידוד, שאין אנו נמצאים כאן במקרה אלא זהו מהלך אלוקי כביר ונורא
שהקב"ה מוליך אותנו יד ביד מושיע אותנו בכל עת ועוד יראנו ישועות
גדולות.
וכל המפקפק בנאמנות הדברים, מגלה על צרות ההיגיון שבו, בלשון
המעטה. ואדרבה יאמר מי חיבר ספר שכזה שתוכנו מדבר בעד עצמ ובשם קדשו בטחנו
שנאמרו מפי אדם גבוה מעל גבוה גאון ובקי עצום בהבנת וידיעת כל דברי
הזוהר והאר"י. וכי רשעי ישראל יכלו לחבר זאת? ולומר שמחברו מצד
אחד אמנם ענק התורה ומאידך משקר הוא כ"כ בשם אלוקי ישראל בלא
מצפון כל דהוא, הרי זה מופרך לחלוטין ומשולל כל הגיון. א"כ אפשרות
של פקפוק בדברים איננה אפשרית בשום אופן ולא באה בחשבון כלל
ועיקר.
ומה גם שבידנו עדויות מזקני ת"ח שבירושלים מדור העבר שכן קיבלו
מאבותיהם והאומר כי חלילה כזבנים הם הרי הוא מבזה ת"ח שעוונו כבד
מנשוא.
וכמו"כ ענייני הספר זהים לנאמר בפזמונים של רבי יושע ריבלין – בונה
השכונות, שכתבם בשנת תרט"ז עת היו בני תלמידי הגר"א עודם בחיים,
ואילו היה כותב שקרים שכאלו בשם הגר"א כולם היו צועקים חמס
ומכחישים זאת נמרצות.
ואף רבי יושע ריבלין עצמו ידוע היה לכל כאיש צדיק תמים וחכם ובעל
מעלות עצומות, וכי חשוד הוא לשקר ולהכשיל כך את ישראל בשם
הגר"א, הלא לומר כך זהו שקר או טיפשות או רשעות, או שלשתם יחדיו.
ובוודאי שכל היודע את קורות דברי הימים של עליית תלמידי הגר"א
ואופן התיישבותם בארץ, מבין כי לא על חינם עשו צעד כה חריג ונועז,
להניח את ביתם ונחלתם ולהשליך חייהם מנגד, להכניס עצמם בסכנות
ממשיות ולא להירתע לאורך כל השנים שהקיזו דמם לייסד היישוב תוך
שמחרפים נפשם ונפש עולליהם.
א"כ עצם השליחות וכל פועלם היא ההוכחה הנחרצת לאמיתות הדברים.

שמואל שלומוביץ

שמועה שמעתי שבקהילת הרב זילברמן כיום הרפו קצת או יותר מקצת מאחיזתם בספר.
מקווה שאין כאן טעות או מידע כוזב.
מי יוכל לפרט?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' יוני 24, 2019 1:19 am

אני דיברתי השבוע עם בנו ותלמידו, ואדרבה חיזקו אצלי העניין הנ"ל.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' יוני 24, 2019 1:34 am

עדויות על הפזמונים מפי ר' שמעון לידר ראש ישיבת שער השמים והרב יעקב משה חרל"פ שנדפס בחייהם ואין החי מכחיש את החי.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ב' יוני 24, 2019 9:16 am

משולש כתב:כנראה תלמידי הגר"א פרשנו זאת קצת אחרת ממך:

אגרת תלמידי הגרמ"מ משקלוב זיע"א, בשנת תקצ"ז לאחר שבנו את ביהכ"נ
"מנחם ציון", בחצר החורבה :
ציון גילו ושמחו בה' אלקיכם
מאז הוחל רוח ה' לפעמו, באיש אלקים צדיק מתהלך לתומו, רועה נאמן
לישראל, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, מארי דארעא קדישא לרעות ביעקב
עמו, ותהי המשרה על שכמו.
האי תנא ירושלמאה עטרת ראשינו הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כל
קביל די רוח אלדי"ן בי' אשתכח, מנחם שמו מענדל נ"ע, אשר יצק מים על ידי
רבינו אליהו החסיד מווילנא זי"ע, הרב דומה למלאך ה', איש אלקים קדוש
ונורא, רבן שכבה"ג.
ועל ידו החזיק הרב המובהק המפורסם המנוח מהר"ש זלמן שפירא ז"ל - קמו
ונתעוררו לשבר בת עמינו וציון הק', וירא את המקום מרחוק - חצר א' עם כמה
בתים מחורבות ירושלם, קדושה הראשונה שקדשוה הראשונים חבורתא
קדישא ק"ק אשכנזים זיע"א, ומלכם בראשם רבינו יהודא החסיד נ"ע.
הניחו לנו ה' המקום להתגדר, ועכשיו קרבנו המקום.. הרימונו ידינו לאל השוכן
בציון והבוחר בירושלם, ברוך ה' אלקינו ואלקי אבותינו אשר נתן בלב המלך
לפאר לרומם מקום מקדשינו, בית מקדש מעט בגלותינו, ולהעמיד חורבת
ירושלם חמדת לבבינו ושורש נשמתינו.
ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו, וראה ראינו כי בחר ה' עוד בציון, כי מי שמע
כזאת או מי ראה כאלה, אמר לציון מאז גלות הארץ וטבע בארץ שעריה -
לבנות בית זבול מקדש מעט אשר היה חמירא סכנתא אפי' בחדרי חדרים
מהצרים הצוררים, ועתה רמה קרנינו בה' אלקינו לפאר ולרומם בית מקדשינו,
ולבנות בתי כנסיות ובתי מדרשות בהר הקדש בירושלם.
ותבער אש שלהבת חיבת הק' אהבת ציון וחיבת ירושלם בקרבנו, ולהתעורר
בצערא דשכינתא קדישא אמנו המרחמת עלינו, אגוני מגנא ואצולי מצלא לנו
בגלותינו, ועד מתי לא נרחם שארית פליטתנו, ולא נרחם את ירושלם בהיות
לאל ידינו, כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה - להביאנו אל המנוחה
ואל הנחלה, סימנא מלתא היא אתחלתא דגאולה.
ברוך המקום אשר בחר בנו להשיבנו אל נחלת אבותנו ואחוזתנו, ולזכותנו
כהיום הזה לראות עוד בנחמת ציון מעט בגלותינו לנחמינו.
ובר"ח שבט העבר הכנסנו הס"ת לתוכה בשמחה, תמידין כסדרן להתפלל
שמה, ונקרא בשם "מנחם ציון" לאמר זה ינחמנו מעצבון ידינו, ושנית לגאלינו,
ויבנה לנו בית מקדשנו ב"ב, ואשר קיווינו וקיוו אבותינו מצאנו ראינו.
ציון דורש אין לה מבלל דבעי דרישה.. עורו נא והתעוררו נא כגבורים חלציכם,
חזקו נא בעד עמינו ועיר אלקינו להרים ראש עליון לאקמא שכינתא קדישא
למצוא מנוח לכף רגלה בבית מדרשנו, ותקומו ותרחמו ציון כי עת לחננה
לרצות אבניה ואת עפרה יחוננו, ובאתערותא דלתתא תליא מלתא לעורר
אתערותא דלעילא לבנות הנהרסות.
ולא נעלם מעיני העדה מצות הבונה חורבה אחת מחורבות ירושלם, אשר
הפליגו בה חז"ל במאמרם כל המשמח חתן כו' כאלו בנה חורבה אחת
מחורבות ירושלם, היות כל בית מירושלם קשורה וחבוקה ודבוקה בקשר
נפשות ונשמות של ישראל, ובהבנות בית מחורבות ירושלם - בנין עולם תבנה
נפש איש וביתו בבנין עדי עד...
בין החתומים:
נאם נתן נטע בהרב אאמו"ר חסיד המפורסם סעדי' זצלה"ה משקלוב
נאם דוד בלאאמ"ר מוהר"ר ראובן נ"י מעיה"ק ירושלם תובב"א וואלפין חתנו
של הגרמ"מ משקלוב.
נאם מרדכי בלא"א מוהר"ר אביגדור זלה"ה מינסקר שהיה תלמיד הגר"ח
מוולוזין וראש ישיבה לשעבר במינסק

כפי שכתבתי לעיל, כל טקסט עוד בטרם קוראים אותו, צריך לדעת מראש מה ההקשר שלו וכך גם איך אמורים לקרוא אותו.
לאגרת זו ישנם כמה הקשרים חשובים, כשהשלושה הבולטים שבהם:
א) היא נכתבה לאחר שגאלו את החורבה.
ב) היא נכתבה מיד אחרי ששליט מצרים, לראשונה מזה דורות, אישר בנייה מחדש של בתי-כנסיות, וביניהם החורבה וביהכ"נ הספרדיים.
ג) מטרת האגרת לגייס תרומות, לא לספר היסטוריה.
לאחר שמבינים היטב את ההקשר הנכון של כתיבת האגרת ומטרתה, רק אז ניתן להתחיל לקרוא אותה, כשאתה יודע לדוג' שהשיקולים הפרקטיים של העבר לא יוזכרו בה, כי הם כבר לא רלוונטיים וגם כי הם לא מביאים כסף, ומצד שני התזמון אומר לך שקרוב לוודאי תמצא בה הרבה ביטויי התרגשות מההצלחות ושינוי המדיניות הקיצונית של שליט מצרים ביחס ליהודים בכלל.
מה גם שכשקוראים מקורות שאינם אגרות "קול קורא", אלא תכתובות אישיים או לא פומביים, אתה יודע ששם תמצא דברים שיותר קרובים לאמת מאשר דברים הכתובים בפאתוס למטרה ברורה של גיוס כספים, ושם אתה מוצא בעיקר את השיקולים הפרקטיים כפי שהזכרתי.
מה שאתה מסרב להבין הוא שהמציאות מורכבת יותר מאשר כמה סיסמאות.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר