הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' מאי 20, 2024 8:06 pm
אניח כאן דבר הקשור למשנתו של הגרל"מ זצ"ל.
מצינו שני הבדלים בין נבלת בהמה לנבלת עוף.
א. נבלת בהמה מטמאה במגע ובמשא, ואילו נבלת עוף טהור לא.
ב. נבלת בהמה איננה מטמאה על ידי אכילה (כשאין מגע ומשא), ואילו נבלת עוף טהור מטמאה על ידי אכילה.
בבן מלך פ' אחרי מות עמד לבאר את סיבת ההבדל הראשון, כלומר מדוע נבלת עוף טהור איננה מטמאה על ידי מגע ומשא. ומבאר שחיות העוף פחותה מלכתחילה ולכן לא חל בה תוקף טומאת נבילה, ולכן על ידי מגע ומשא שהם חיבורים יותר חיצוניים איננו מטמא, ודוקא על ידי אכילה, שבה האדם מתאחד ממש עם הדבר, מטמאה.
אלא ששואל על ההבדל השני, מדוע נבלת בהמה, שטומאתה רבה, איננה מטמאה על ידי אכילה בלי מגע ומשא. ונשאר ב"וה' יאיר עינינו."
חשבתי להציע על פי יסוד הדברים שביאר בעצמו. הרי מכיון שחיות הבהמה רבה, הרי שם "הנבילה" שבה חזק טפי, וי"ל שא"א בכלל להתקשר אליה על ידי אכילה, דהיא משוללת לגמרי מאכילת אדם. ודוקא בנבלת עוף טהור, שחיותה מועטת ולכן ה"שם נבילה" שבה מועט (עד כדי שיש סובר שא"צ שחיטה כלל), הוא ששייך להתאחד עמה על ידי האכילה. ולכן דוקא היא מטמאה על ידי אכילה.