הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' יוני 16, 2019 12:58 am
מתשובה שהשבתי לידיד בס"ד.
נדרשתי לאשר שאלני עמיתי בתורה ידי"נ הרב שי ממו ברזני שליט"א האם אפשר בחג השבועות לאכול בסעודת הלילה מאכלי חלב ובסעודת היום מאכלי בשר, או"ד מחוייבין לאכול בשר גם בלילה וגם ביום.
ראשית הבא נבא לדון אם יש בכלל מצוה בזמנינו באכילת בשר ביו"ט. דהרמב"ם (פרק ו מהלכות יו"ט הלכה יז והלכה יח) כתב, דיש מצוה באכילת בשר בזה"ז ביו"ט. ובב"י (סימן תקכט) הקשה מפסחים (דף קט) דתניא ריב"ב אומר בזמן שבהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר שנא' וזבחת וכו', עכשיו שאין בהמ"ק קיים אין שמחה אלא ביין שנא' ויין ישמח וכו'. ומשמע שבזה"ז די ביין בלא בשר. עכ"ד. והמהרש"ל ביש"ש (ביצה פרק ב סימן ה) תי', דבזמן שבהמ"ק היה קיים היה די בבשר ולא היה צריך יין, אבל עתה שחרב בהמ"ק צריך גם בשר וגם יין, שע"י השמחה יבטח בה' שישוב לגאלינו. וע"ע בב"ח (סימן תקכט) שדעתו ג"כ דבזה"ז איכא מצוה באכילת בשר. וע"ע בספר כפות תמרים למהר"ם בן חביב (סוכה מב ע"ב). וע"ע במג"א (סימן רמט ס"ק ו), ובערך השולחן טייב (סימן תקכט ס"ק ב), ובערול"נ (סוכה מב ע"ב), וכמו שהביא לציון כל זה בשו"ת יחוה דעת (ח"ו סימן לג). ע"ש.
ובמג"א (סימן תרצו ס"ק טו) כתב שאין חיוב לאכול בשר ביו"ט. ובספר דרכי תשובה (סימן פח ס"ק יט) כתב דאין סתירה בדברי המג"א, אלא כונתו דאין מצוה חיובית אלא מצוה קיומית. [ויש לעיין מי שלא רוצה לקיים מצוה קיומית, האם נענש ע"ז או שנימא דדוקא בציצית ענשינן בעידן ריתחא. וע' מנחות (מא ע"א) ובתוס' ערכין (ב ע"ב, ד"ה הכל), ובמש"כ הב"י (או"ח סי' כד) בשם המרדכי, ולמהר"א הלוי בס' גן המלך (סי' עה) ובמש"כ בבקיאות גדולה ידי"נ מהר"ר דוד ברדא שליט"א בשער הגן הסובב ע"ס גן המלך שם. ושמעתי מדידי הרב מנחם גיאת שליט"א שדיבר מזה שד"ח (מערכת ע כלל אות יט). ע"ש].
ונודעת שיטת השאגת אריה (סימן סה) שבזה"ז נוהגת מצות שמחה גם בשאר מיני שמחות, וז"ל (בסוף הסימן שם), דכל אדם מצות שמחה מוטלת עליו בראוי לו ובמה שנהנה ממנו. עכ"ל. ולפי דבריו יש לומר בנידו"ד דאם נהנה כרגע ממאכלי חלב יוצא בזה י"ח שמחה. (ונפק"מ שלא יוצרך כלל לאכילת בשר אם הנאתו מרובה ממאכלי חלב. וצ"ע). ועיין מש"כ על דבריו בדרכי תשובה (שם) משמיה דהגר"ח מצאנז (בעל דברי חיים) שאמר שדברי השאג"א אינם מוכרחים אלא צריך לאכול ביו"ט דוקא בשר בהמה. [וע"ע בטורי אבן (מגילה דף ז ע"ב) כתב דבליל יו"ט ראשון אפי' של עצרת שהוא רק יום אחד ליכא חיוב מ"ע של שמחה דדוקא ליל יו"ט אחרון של חג איתרבי לשמחה. ע"ש].
ועתה נותר לנו לדון גם אי נימא שחייב לאכול בשר ביו"ט, האם צריך לאכול בשר גם בלילה וגם ביום, או די באחד מהם. ובשפת אמת (סוכה דף מח ע"א) כתב לדקדק מדברי הרמב"ם בהלכות יו"ט דיוצא ידי חובה בשמחה בפעם אחת, בין אם יאכל ביום או יאכל בלילה, וא"צ לקיימה שני פעמים גם בליל יו"ט וגם ביום. ולפי"ז אפשר לאכול מאכלי חלב בליל שבועות ויאכל בשר ביום החג.
ובספר דרכי תשובה (סימן פט ס"ק יט) האריך במנהג של אכילת מאכלי חלב בליל שבועות, והביא שהרב תורת חיים (חולין דף פג) כתב למנוע המנהג מטעם דברי הזוה"ק שאסור לאכול בשרא בתר חלבא. וכ"כ האורח מישור לבטל מנהג זה. אמנם בדרכ"ת כתב לא לבטל מנהג זה. ואח"כ מביא שיש נהגו לאכול סעודה אחת של חלב ולא לאכול בשר כלל, והעיר על מנהגם שאינו נכון. ושוב הביא המנהג שנוהגים לאכול מאכלי חלב בלילה ובסעודת שחרית אוכלים בשר, וכתב שלפי דברי השאגת אריה (סי' סו) דאין חיוב שמחה בליל ראשון של יו"ט אלא מדרבנן אפשר לקיים מנהג זה, אמנם לפי דברי המג"א (סימן תקמו) שגם בלילה הראשונה הוי חיוב שמחה מדאוריתא, אין זה מנהג נכון. ולכן כתב שהמנהג המובחר לאכול המאכלי חלב בעצרת תיכף אחר התפילה בשעת הקידושא רבה בלא פת רק בדרך עראי ולברך ברכה אחרונה, וממתינים בערך שעה ויותר ואוכלים סעודת שחרית בבשר ויין ויוצאים בזה לכו"ע. עכ"ד.
ומצאתי את שאהבה נפשי בשו"ת שיח יצחק להגאון ר' יצחק וייס זצוק"ל הי"ד אבד"ק ווערבוי (חאו"ח סימן רלד) שהביא ממנהג זה, וכתב בקצת מקומות נהגו שלמים וכן רבים לאכול רק מאכלי חלב בליל התקדש חג השבועות, ושם הביא מדברי הב"ח (או"ח סימן תעו) דיש מקומות שאין אוכלים בליל פסח גם בשר מבושל, ויסודם עפי' הירושלמי, ומכאן ראיה לד' השאג"א שבליל יו"ט אין חיוב לאכול בשר דאי הוה חיוב לא הוו מחמרי משום גזירה שלא לאכול אף בשר מבושל בליל יו"ט דפסח.
עוד כתב הגאון שיח יצחק וייס (שם) טעם לאלו שאין אוכלים בשר בליל שבועות דאחז"ל (פסחים מט ע"ב) דעם הארץ אסור לאכול בשר, ומה"ט נמנעים בליל שבועות מאכילת בשר, באשר הוא עוד קודם קבלת התורה אשר יקבלו בשחרית, להורות שאנו כעמי ארצות קודם מ"ת. [וכידוע שהארה זו של קבלת התורה מתחדשת בכל שנה]. וע"ש שהאריך לבאר עפי"ז מדוע סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא י"ח. ע"ש דבריו הנעימים כדרכו. ועכ"פ יוצא מדבריו שאפשר לקיים סעודות ליל שבועות במאכלי חלב.
ולפי כל הדברים עליונים למעלה איכא כאן ג' ספיקות לקולא, ואלו הן, ספק שמא הלכה כמ"ד שאין צריך לאכול בשר כלל ביו"ט דאין חיוב אכילת בשר רק בזמן שבהמ"ק קיים. וכן נקט בשו"ת תורת רפאל (סימן צב) בדעת מרן. ואת"ל שהלכה שגם בזה"ז צריך לאכול בשר ביו"ט, שמא הלכה כמ"ד שיצא י"ח ע"י שאוכל פעם אחת ביו"ט, וכמו שהבאנו לעיל מדברי השפ"א וכן מדברי הטו"א שבלילה אין חיוב שמחה. ואת"ל שיש חיוב שמחה גם בלילה, שמא הלכה כהשאג"א שגם בשאר מיני שמחות יוצא י"ח שמחה וא"צ בשר דוקא.
ועתה לעת סיום המאמר ראיתי בספר פסקי תשובות (סימן תצד הערה 61) שהביא מספר אורחות רבינו (ח"ב עמ' צח) שכן נהג רבינו הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל לאכול מאכלי חלב בלילה ובסעודת היום מאכלי בשר. ועוד הביא שם שבשו"ת וישב משה זארגער (ח"ב סי' קו) ג"כ מיישב מנהג זה מכמה אנפי ואמצ"א כרגע לעיין בדבריו. שוב מצאתי בספר משנת יעקב על שו"ע (ח"ב סי' תצד) שכתב דלפמש"כ הגה"ק מהר"ר פנחס מקוריץ זצ"ל (הבאנו דבריו בס"ד בקונטרס ייני עם חלבי טעם יג) שפיר יש לנהוג לאכול מאכלי חלב בלילה. ע"ש.
ותצא דינא דיכול לאכול בסעודת ליל שבועות מאכלי חלב יאכלו ענוים וישבעו.
[ואגב יש להעיר בכל ענין זה דיש לברר דעת מרן השו"ע בזה בשולחנו הטהור דבב"י תמה על דברי הרמב"ם, ובשו"ע לא הזכיר אכילת בשר. וכבר הרגיש בזה הביאור הלכה (סוף סימן תקכט), וכתב דהמחבר שלא הזכיר בשר אזיל לשיטתיה בב"י. ע"ש. ולענין יין סמך על מה שהזכיר בסעיף א' שצריך לקבוע סעודה על היין. עכ"ל. נפק"ל מדברי הבאה"ל שהבין בדעת מרן שא"צ לאכול בשר כחובה אבל יש מצוה וכמו שכתב שם במשנ"ב (ס"ק יא) וז"ל, וגם מצוה לאכול בשר.
אמנם אפשר לומר שהב"י אע"פ שהקשה על דברי הרמב"ם בספרו ב"י יכול להיות שמסכים עמו לדינא וכמו שראינו הרבה פעמים שהב"י מקשה על דברי הראשונים ובכל זאת פוסק כמותם, וכמ"ש בס' יד מלאכי (כללי השו"ע אות ז), וע"ע בשו"ת חוקות החיים פאלאג'י (חחו"מ סי' נא). ע"ש. ושוב ראיתי מש"כ בזה בארוכה בשו"ת ברכת יהודה להגאון ר' יהודא ברכה שליט"א (ח"א חאו"ח סימן לח). ועדיין אין דבר זה ברור אצלי, וצריך בירור וחיפוש לעת הפנאי בעזה"י].