המו"ץ הירושלמי רבי שלום אייזן זצ"ל

[גוראריה]

מישהו יכול להעלות לכאן מאמר תולדות עליו או ביוגרפיה קצרה?

[מיללער]

בנו ר' יעקב אייזן לאויט"א גר במונטריאל ומשמש שם כמגיד מישרים, בנו ר' אברהם אייזן מוומ"ס הוא יושב ראש מכון עוז והדר ועסקן בברוקלין.

[עשוי לנחת]

מישהו יכול להעלות לכאן מאמר תולדות עליו או ביוגרפיה קצרה?

אפשר לשאול את בנו הגאון רבי אביש אייזען שליט"א מו"ץ בק"ק אונסדארף, יושב בביהכנ"ס באר שמואל, פה מפיק מרגליות, וידוע שם בתפילותיו המיוחדות. ויש הרבה מה להאריך עליו, אך אין עמי כעת הזמן לכך.

[מורה צדק]

כמדומני שבנו מאונסדורף (רחוב סורוצקין, למי שאינו מכיר) שמו ר' אברהם אייביש, כך שההוא מברוקלין, כנראה אינו בנו, מלבד זאת שהוא היה מאנשי היישוב היישן.

[ישבב הסופר]

אני כותב מזיכרון, כי כל רשימות המשפוחולוגיה שצברתי נעלמו, והמקום ימלא חסרוני.
רבי שלום הלוי אייזן היה בנו של ר' אברהם אביש מרדכי הלוי אייזן בן ר' יהושע ?? [השם המלא פרח מזכרוני לע"ע] הלוי אייזן.
ר' אביש היה אחיו של רבי חיים יצחק אייזיק הלוי אייזן ור' יעקב יוסף הלוי אייזן ועוד אחים.

[ישבב הסופר]

כמדומני שבנו מאונסדורף (רחוב סורוצקין, למי שאינו מכיר) שמו ר' אברהם אייביש, כך שההוא מברוקלין, כנראה אינו בנו, מלבד זאת שהוא היה מאנשי היישוב היישן.

מיללער התכוון שבנו של ר' יעקב אייזן ממונטריאל הוא ר' אברהם אביש מברוקלין ממכון עוז והדר.

[זקן ששכח]

עוד בן בשם ר' יוסף דוד אייזן חי בבני ברק.

[גוראריה]

תכל'ס, ביוגרפיה קצרה לא קיבלנו.

[נאשער]

תכל'ס, ביוגרפיה קצרה לא קיבלנו.

עשיתי חיפוש באוצר כך: שלום-אייז[ע]ן...וקיבלתי הרבה תוצאות, מתוכן כמה פרטי ביוגרפיה, לך והרווה את נפשיך.
כמובן, עדכן אם מספיק או שצריכים לחפש בשבילך עוד.

[בר ששת]

בנו ר' אברהם אייזן מוומ"ס הוא יושב ראש מכון עוז והדר ועסקן בברוקלין.

דומני שספרו מצוי באוצר. (אא"ט, שם בהקדמה כתב בהפלגת-לשון הונגרית-מתורגמת, על דרשתו המאוד-נפלאה בסיום הש"ס דעוז-והדר, בין השיטין גם מסופר על ההתרגשות הגדולה שהיתה בציבור ועוד. שוה חיוך).

[מבקש חכמה]

מתוך: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7592 הרב יוסף אליהו:

אלא שקיים הבדל דק ומהותי בין תשתית עולמו הרוחני ואורח-חייו של הרב שג"ר לבין חלק מאותם שאינם חוששים לנתח כל נושא וערך באיזמל הבינה: כוונתי ל-10-15 השנים הראשונות שלאחר עלייתו ירושלימה שהיו ערס גדלותו. בשנים פחות ידועות אלה לתלמידיו הצעירים, הגה בתורה בשקידה עצומה. מלבד יניקתו מהרב יעקב כץ שליט"א, ראש הכולל בישיבת הכתל, קיים שימוש תלמידי חכמים באחד מגדולי פוסקיה של ירושלים, הגאון ר' שלום אייזן זצ"ל. עובדה זו נתגלתה באקראי בתשל"ח כאשר ר' שלום שימש כסנדק לבנו של הרב שג"ר. ר' שלום, תושב "בתי ורשא" הנושקת ל"מאה-שערים" נחשב בּשדה הפסיקה כעומד בשורה אחת עם הרב אלישיב שליט"א.

הופעתו בישיבת ה"הסדר" הפתיעה את מי שלא ידעו היכן משוטטת רוחו הגדולה של הרב שג"ר. כשנתכבד ר' שלום לשאת דברים, תיאר את שג"ר הצעיר כגאון ועמקן עצום שאורו עתיד להאיר וש"התלמידים בישיבה לא יודעים מיהו הרב שלהם, רק מפני הענווה שבו". שבחיו נסבו גם על עבודת התפילה של הרב שג"ר שכידוע לתלמידיו היה מתפלל בדביקות רבה כשעיניו נתונות כל העת בסידור. התברר שהרב שג"ר לומד בקביעות עם ר' שלום המבוגר ממנו בדור וחצי, ושהאברך בעל הכיפה הסרוגה נבחן אצלו על מסכתות הש"ס, ראשונים ואחרונים, כולל ההלכה למעשה.

[גוראריה]

מתוך: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7592 הרב יוסף אליהו:

אלא שקיים הבדל דק ומהותי בין תשתית עולמו הרוחני ואורח-חייו של הרב שג"ר לבין חלק מאותם שאינם חוששים לנתח כל נושא וערך באיזמל הבינה: כוונתי ל-10-15 השנים הראשונות שלאחר עלייתו ירושלימה שהיו ערס גדלותו. בשנים פחות ידועות אלה לתלמידיו הצעירים, הגה בתורה בשקידה עצומה. מלבד יניקתו מהרב יעקב כץ שליט"א, ראש הכולל בישיבת הכתל, קיים שימוש תלמידי חכמים באחד מגדולי פוסקיה של ירושלים, הגאון ר' שלום אייזן זצ"ל. עובדה זו נתגלתה באקראי בתשל"ח כאשר ר' שלום שימש כסנדק לבנו של הרב שג"ר. ר' שלום, תושב "בתי ורשא" הנושקת ל"מאה-שערים" נחשב בּשדה הפסיקה כעומד בשורה אחת עם הרב אלישיב שליט"א.

הופעתו בישיבת ה"הסדר" הפתיעה את מי שלא ידעו היכן משוטטת רוחו הגדולה של הרב שג"ר. כשנתכבד ר' שלום לשאת דברים, תיאר את שג"ר הצעיר כגאון ועמקן עצום שאורו עתיד להאיר וש"התלמידים בישיבה לא יודעים מיהו הרב שלהם, רק מפני הענווה שבו". שבחיו נסבו גם על עבודת התפילה של הרב שג"ר שכידוע לתלמידיו היה מתפלל בדביקות רבה כשעיניו נתונות כל העת בסידור. התברר שהרב שג"ר לומד בקביעות עם ר' שלום המבוגר ממנו בדור וחצי, ושהאברך בעל הכיפה הסרוגה נבחן אצלו על מסכתות הש"ס, ראשונים ואחרונים, כולל ההלכה למעשה.

שג"ר?

[מבקש חכמה]

מכתלנו ז מדברי הרב הדרי על בוגרי הכותל שנספו במלחמת יום הכיפורים והראשון הוא הרב שמואל אורלן הי"ד (חבר לצוות הטנק של הרב שג"ר):

המבוגר שבכולם יקירנו שמואל , הרב ר ׳ שמואל אורלן.
במסכת סוטה ( כ״ב ע״א) אמר רב הונא אמר רב , מאי דכתיב ״ועצומים כל הרוגיה״, זה ת״ח
שהגיע להוראה ואינו מו רה; והסביר רש״ י ועצומים - לשון עוצם עיניו.
שמואל הגיע אלינו ותלמודו בידו , מעוטר בסמיכת חכמים, בסיומה של דרך שתחילתה בישיבה
בנתניה, לאחריה - בישיבת חברון בירושלים, המשכה בישיבת ״ כרם- ביבנה״ ורציפותה במסגרת
למודי ה״כולל״ אצלנו . יסודי הי׳ בלמודו , חוזר ובודק כל מקור , כל מובאה, ועובד אלוקים
בזה שהי' שונה פרקו (חגיגה ט׳ ע״ב) גם אם שלט בו כדבעי. יום לפני ערב יום הכפורים
השתתף מרצונו וע"פ בקשתו בבחינה שנערכה ב״כולל״ על הלכות בשר בחלב , למרות שהיד
בידו מספר רב של תעודות סמי כה מגדולי הרבנ ים, ובבוקר ו של יום הכפורים לפני התפילה
מצאתיו יושב ליד עמודו ומתנועע על ״יורה-דעה״ פתוח. הצצתי וראיתי: הלכות בשר בחלב.
למרות כ ל זה ראה עצמו כתלמיד חכם שלא הגיע להוראה, אב ל יבואו כל ה״סמיכות״ שזכה
להן בעמל ויגיעה ויעידו שהגיע להו ראה, ואף שימש מורי הוראה מו בהקים. ספר הרב ר׳ שלום
אייזן, יבדל לחיים, מזקני מורי ההוראה בירושלים, שבאלול האחרון לחייו, ישב שמואל
בצמוד אליו בשלוש שעות מדי יום בשעה שהי' משיב לשואליו.

[אליהוא]

ר' אביש אייזן התלמיד של הרידב"ז והמו"ל והמגיה של ספרו על הפאה"ש הוא אביו?

[לייטנר]

.

[מתפעל]

ועדיין אין כאן ביוגרפיה


הנה ברכה מתשל"ז בדער אידישע שטראל לרבי שלום לבר מצוה של נכדו

הרב ש אייזן ברכה .jpg (160.37 KiB) נצפה 11808 פעמים

[מתפעל]

בנו ר' אברהם אייזן מוומ"ס הוא יושב ראש מכון עוז והדר ועסקן בברוקלין.

דומני שספרו מצוי באוצר. (אא"ט, שם בהקדמה כתב בהפלגת-לשון הונגרית-מתורגמת, על דרשתו המאוד-נפלאה בסיום הש"ס דעוז-והדר, בין השיטין גם מסופר על ההתרגשות הגדולה שהיתה בציבור ועוד. שוה חיוך).

בר ששת, עשיתי חיפוש אברהם אייזן וגם אברהם אייזען ולא נמצא ספר ממנו

[שיף]

חתנו של הרב אברהם אביש מאונסדורף הוא הרב אהרן יהודה הלוי גרוסמן מח"ס ודרשת וחקרת
והנה תמוןנה מהגר"ש זצ"ל
viewtopic.php?f=19&t=3405&p=212690&hilit=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9F#p212606

[חיימשה]

ר' שלום זצ''ל היה דודי זקני, חותנו היה ר' ישראל מרדכי וייסברג.

מזכרונות ילדותי,
אני עומד מול ביתו בבתי הונגרין, שם היו גרמי מדרגות חיצוניים מ2 הצדדים, צפופים מלמטה עד למעלה באנשים עם לולביהם בידיהם, ממתינים לחוות דעתו.
היה גאון, חריף תקיף ועומד על דעתו.

[מתפעל]

עם הגרז"ר בענגיס

רשא עם הגרזר בנגיס.jpg (83.53 KiB) נצפה 11417 פעמים

[חלמישצור]

מכתלנו ז מדברי הרב הדרי על בוגרי הכותל שנספו במלחמת יום הכיפורים והראשון הוא הרב שמואל אורלן הי"ד (חבר לצוות הטנק של הרב שג"ר):

המבוגר שבכולם יקירנו שמואל, הרב ר' שמואל אורלן ... יבואו כל ה"סמיכות" שזכה להן בעמל ויגיעה ויעידו שהגיע להוראה, ואף שימש מורי הוראה מובהקים. ספר הרב ר׳ שלום אייזן, יבדל לחיים, מזקני מורי ההוראה בירושלים, שבאלול האחרון לחייו, ישב שמואל בצמוד אליו בשלוש שעות מדי יום בשעה שהי' משיב לשואליו.

עוד בהמשך כתלנו ז, עמ' 167:

בקרתי אצל הרב שלום אייזן שליט"א, ה' ישלח רפואתו, והרבנית שתחי' לא חסכה במלות התפעלות עליך וזאת מתוך היכרות קצרה עת נכנסת ובידך הספרים לכבוד הרב שליט"א. גם הרב שלום אייזן שליט"א, שבקרתיו בביה"ח, לא יכל לחפות על זרם הדמעות שחנק את גרונו עת תאר את אישיותך.

למעשה שימשו אצלו כמה ת"ח מישיבת הכותל. ידועים לי, מלבד הנז' ר"ש אורלן הי"ד ורשג"ר ז"ל, יבדל"א הרב רא"ם הכהן והרב אמנון שוגרמן.

[חלמישצור]

לבקשת ידידנו מתפעל, תמצית מתולדותיו של נשוא האשכול.

הרב שלום הלוי אייזן (תרע"ו - כ"ח חשון תשמ"ח). נולד בירושלים. כבן שנה נתייתם מאמו ונתחנך אצל סבתו, וגם גדל בבית ר' שלמה וקסלר ועוד כמה בתים. אביו ר' אייביש היה מן המו"צ בירושלים (נפ' תרצ"ה). למד בישיבת "עץ חיים". כבן ט"ז שנים נישא לרחל בת ר' מרדכי וייסברג, אשר נפטרה בדמי ימיה בשנת תשכ"ג. התקשר במיוחד ושימש את ר' זליג ראובן בנגיס, והוא שהסמיכו להוראה. כן נסמך מר' שמשון אהרון פולונסקי (הרב מטפליק). כיהן כמו"צ בעדה החרדית ורב שכונת בתי נייטין. כן מסר שיעורים בעץ חיים, ובחברת "יגדיל תורה" עשרות שנים. כמו"צ השיב לשואליו לאורך כל היממה והעמיד תלמידים. רבים צבאו על פתחו, ובמיוחד נודע הדבר בשאלות ארבעת המינים לקראת סוכות. עמד בתוקף על אופייה של העדה החרדית, דרכי חינוכה, הלכותיה ועקרונותיה. על שמו ישיבת "משכן שלום" בניהול בנו ר' עקיבא.

על האב הרב אברהם אביש מרדכי (תרמ"א-תרצ"ה) יש ערך באנצי' לחכמי גליציה א, עמ' 95-97 (ושם עץ השושלת של המשפחה וגם תמונת ר"ש). בשנת תשמ"א הדפיס הבן ר"ש את ספר אביו "בית אוצר הארות".


מתמונותיו: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. וכן בספרים עולמו של חסיד ב, עמ' תתסט; הרב מבריסק ד, עמ' 450; כבה נר המערבי, עמ' 41; בכל נפשך, עמ' 133; ועוד. התמונה שהעלה הרב מתפעל לעיל (הועלתה בעבר כאן) חלקית, והיא מהנחת אבן פינה. הנה היא במלואה (משמאל: הרב ד"ר אליהו יונג).

2.png (1.48 MiB) נצפה 11330 פעמים

[פלוריש]

למעשה שימשו אצלו כמה ת"ח מישיבת הכותל. ידועים לי, מלבד הנז' ר"ש אורלן הי"ד ורשג"ר ז"ל, יבדל"א הרב רא"ם הכהן והרב אמנון שוגרמן.

הרב רא"ם אכן שימש אותו, אבל הוא לא למד בישיבת הכותל

[חלמישצור]

תודה. אכן הרב רא"ם מדבר פה ושם על שימושו אצל רש"א. הנה מספר משפטים שגזרתי מתוך שיעור מעניין שלו על דרכי פסיקת הלכה, בערב לרגל הוצאת הספר "ואכלת ושבעת" מהרבנים קנוהל ז"ל ואריאל יבדל"א, לפני תשע שנים (כאן, 13:30).

מאוד חורה לי שמדברים לאחרונה על "פסיקה ציונית-דתית". אומר לכם את האמת, אני לא סובל את זה. אגיד לכם למה. אני שימשתי את ר' שלום אייזן, שהוא היה חסיד סאטמר, הסנדק של הבן שלו היה ה"ויואל משה".

קודם כול, אני מודיע לכם, החבר הכי טוב שהיה לי בחיי זה ר' שלום אייזן, בתור בן אדם. לא פגשתי בחיי אדם עם אהבת אדם כמוהו. שלושה חודשים יום יום הייתי אצלו, וממנו למדתי את הדברים האלה. לא יודע למה קוראים לזה "ציונות".

נראה שיהיה מרתק ומעשיר לקבל דברים של ממש מאחד מתלמידיו-משמשיו של ר' שלום אייזן, על דרכו בהלכה ובפסיקתה.

[פלוריש]

בזכרוני שגם הרב דוד כהן מעטרת כהנים (מחבר היכלי דוד ועבודת המקדש) שימש אותו

[בן ירושלים]

זכור לי שבאחד מערבי סוכות עמדתי בתור עם לולב כדי לשאול את הרב על כשרותו. התור היה לאורך המדרגות כי התגורר בקומה העליונה בבתי נייטין.
הגיע יהודי עם כיפה סרוגה וביקש שיודיעו לרב שרוזנפלד הגיע. מיד הכניסו אותו .דומני שלאחר מכן הוא היה (והווה?)אחד מרבני הישובים בעמק בית שאן.


כשהגעתי לר' שלום , הוא כבר היה בזקנותו ולא ראה כהיטיב. הוא בקש מאיזה אברך שיהיה 'רואה' ויגיד לו מה רואים. אני לכשעצמי הופתעתי משיטת הפסיקה הזו ולא הגעתי יותר לשאול, ודאי כשצריך טביעות עין.

[חלמישצור]

הרב שלמה רוזפלד.

[שיף]

לאחרונה נפטר בנו הגדול רבי יעקב זצ"ל ממונריאול [אביו של ראש כולל ש"ס אידן ואב"ד פוזנא]

[חרט]

יתד אייזן.PDF

(876.95 KiB) הורד 365 פעמים

יתד אייזן1.PDF

(449.94 KiB) הורד 273 פעמים

[פלוריש]

הרב אמנון שוגרמן (לשעבר ראש ישיבת הגולן) סיפר:
בצעירותי הלכתי לר' שלום אייזן זצ"ל ודנתי עמו בשאלה הלכתית.
לאחר כמה זמן, התנצלתי שראשי כואב וביקשי רשות להניח את ראשי למספר דקות.
הרב אמר שבוודאי ומיד הגיש לי סידור.
תמהתי מה מטרת הסידור, והרב אייזן הסביר: יום אחד תשכב בחולייך האחרון ותצטרך להתוודות טרם פטירתך מן העולם, אבל מי אמר שיהיה לך הכוח לעשות כן? לכן, עצתי לך היא שבכל פעם שאתה מניח ראשך על הכר תאמר וידוי, כך תתרגל ותכין עצמך...

[משוש דורים]

הרב אמנון שוגרמן (לשעבר ראש ישיבת הגולן) סיפר:
בצעירותי הלכתי לר' שלום אייזן זצ"ל ודנתי עמו בשאלה הלכתית.
לאחר כמה זמן, התנצלתי שראשי כואב וביקשי רשות להניח את ראשי למספר דקות.
הרב אמר שבוודאי ומיד הגיש לי סידור.
תמהתי מה מטרת הסידור, והרב אייזן הסביר: יום אחד תשכב בחולייך האחרון ותצטרך להתוודות טרם פטירתך מן העולם, אבל מי אמר שיהיה לך הכוח לעשות כן? לכן, עצתי לך היא שבכל פעם שאתה מניח ראשך על הכר תאמר וידוי, כך תתרגל ותכין עצמך...

בשנותיו האחרונות היה ר' שלום מבקש מכל מי שנכנס אליו שיברכהו שיזכה שנשמתו תצא מתוך קבלת עומ"ש, זה היה ענין מאד חזק אצלו, וכפי הנראה גם מסיפור זה.
ואכן זכה לכך שכמה מניינים היו אצלו בשעת יציאת נשמה, והוא נסתלק מתוך קבלת עומ"ש.

[גביר]

זכור לי שבאחד מערבי סוכות עמדתי בתור עם לולב כדי לשאול את הרב על כשרותו. התור היה לאורך המדרגות כי התגורר בקומה העליונה בבתי נייטין.
הגיע יהודי עם כיפה סרוגה וביקש שיודיעו לרב שרוזנפלד הגיע. מיד הכניסו אותו .דומני שלאחר מכן הוא היה (והווה?)אחד מרבני הישובים בעמק בית שאן.


כשהגעתי לר' שלום , הוא כבר היה בזקנותו ולא ראה כהיטיב. הוא בקש מאיזה אברך שיהיה 'רואה' ויגיד לו מה רואים. אני לכשעצמי הופתעתי משיטת הפסיקה הזו ולא הגעתי יותר לשאול, ודאי כשצריך טביעות עין.

כנראה הרב שלמה רוזנפלד, שהיה רב הקבה"ד שדה אליהו בעמק בית שאן [משם הוא זכור לי].

לפי המרשתת היום הוא 'ראש ישיבת שדמות נריה ורב אזורי של המועצה האזורית עמק המעיינות, מראשי איגוד ישיבות ההסדר בישראל'.

[איש_ספר]

ראיתי היום ספר שי"ל לפני כמה שנים על ר' אביש אייזן ובראשו פרקים על אביו ר' שלום זצ"ל

[פלוריש]

כאן נאספו סיפורים ותיאורים על ר' שלום אייזן: https://beinenu.com/sites/default/files ... _06_84.pdf (עמ' 93-97).

ואגב אוסיף, שהרב רא"ם הכהן סיפר שלאחר שסיים לעשות אצלו שימוש במראות, הביא לו סכום כסף מכובד. ר' שלום שלא היה רגיל לזה השתומם לרגע ואז אמר (בחיוך): על התורה שלימדתי אותך איני יכול לקחת כסף, אבל בכל התקופה הזאת למדת ממני המון מילים ביידיש, ועל כך מותר לי לקבל תשלום...