אנשים לא ממציאים לומדעס. הם ממציאים משהו מעשי, ודעתם שיתנהג כך וכך.מקדש מלך כתב:זה לא כל כך משנה.
ההמצאה היא שמדובר בישות בפני עצמה.
ובעלי המניות רק קשורים אליה בהתחייבויות חוזיות (אם אכן כך, כאמור, איני יכול לקבוע מהי באמת המציאות).
הנכסים עצמם שייכים ל'כלום' הזה שנקרא חברה.
ואם זה באמת רעיון של בני האדם וככה הם רואים את הדברים, הרי שזה רק מחמיר את המצב...
אבק פורח כתב:החוק לא המציא את המושג שנקרא 'חברה'.
רעיון החברה הוא רעיון שהמציאו בני אדם, והחוק בוחר איך להתייחס אליו.
כת"ר בטוח? הרעיון כולו נולד במוחו של איזה מחוקק יצירתי לפני כארבע מאות שנה או שאחרי שזה התחיל המשפט נתן לו הגדרה?בברכה המשולשת כתב:אבק פורח כתב:החוק לא המציא את המושג שנקרא 'חברה'.
רעיון החברה הוא רעיון שהמציאו בני אדם, והחוק בוחר איך להתייחס אליו.
היסטורית זה לא כך.
מושג החברה הוא מושג שהמשפט יצר אותו.
עושה חדשות כתב:במחילה מכבודכם על ההטרחה לדברים פשוטים,
ידוע לי שדנים הרבה על גדר הבעלות של חברה בע"מ, אם בכלל, לגבי ריבית וחמץ וכו'. האם יש המצדדים להתיר גם גזילה ממש? או שבזה נקטי' בפשיטות שההפסד לבעלי החברה הוא סיבה לאסור כמו גזל מבעלות גמורה.
אבק פורח כתב:כת"ר בטוח? הרעיון כולו נולד במוחו של איזה מחוקק יצירתי לפני כארבע מאות שנה או שאחרי שזה התחיל המשפט נתן לו הגדרה?בברכה המשולשת כתב:אבק פורח כתב:החוק לא המציא את המושג שנקרא 'חברה'.
רעיון החברה הוא רעיון שהמציאו בני אדם, והחוק בוחר איך להתייחס אליו.
היסטורית זה לא כך.
מושג החברה הוא מושג שהמשפט יצר אותו.
אפשר לקבל מקור?
אבק פורח כתב:אולי האנגלית שלי לא מספיק טובה.
לא הבנתי איפה בקטע שהועלה אתה מוצא מקור לטענתך.
אבק פורח כתב:אני ממש לא מבין.
בקטע הזו כתוב בדיוק את ההפך - שזה התחיל על ידי שהחברות כללו סעיפים כאלו בחוזים שלהם ואח"כ החוק אישר את זה בהדרגה.
קורס דיני חברות לא למדתי מימי, אבל בקטע שהבאת כתוב להיפך.
לענין כתב:נתכבדתי מאת תלמיד חכם חשוב וצנוע במאמר נפלא זה.
מי שמעוניין באמת לעמוד על שרשי הסוגיא יעיין נא וימצא נחת. כמובן ניתן להאיר ולהעיר כדרכה של תורה, אך באו כאן כמה דברים יסודיים שחשוב וכדאי לדעת בנושא זה.
אבק פורח כתב:קודם כל, גם לשיטתך הרעיון שחברה היא ישות משפטית הגיע שנים אחרי שכבר היו חברות וחברות בע"מ.
גם הרעיון לעשות חברה בערבון מוגבל קדם לחוק שמאשר זאת!
אשר למה שכתבת באות א', לפי הבנתי זה לא משנה לעניין שאנחנו דנים עליו, אבל אינני חושב שהפרשנות שלך נכונה.
החוק המאפשר הקמת חברות הוא משנת 1844 בעוד שחברות היו קיימות בפועל הרבה הרבה קודם לכן, כמו שכתוב בתחילת הקטע הארוך שאתה עצמך העלית.
אינני בטוח שהבעיה היא בהבהרת הדברים. לדעתי אנו חלוקים בשאלה מה הנידון שעליו מדובר.בברכה המשולשת כתב:ככה"נ שוב כשלתי בהבהרת הדברים (ובאמת ובתמים שאין הבעיה תלויה אלא בי, ולא בכדי אינני מרצה למשפטים...), אנסה שוב (וסליחה על היעדר הכשרון שלי):
היסטורית, א"א היה להקים חברה אלא ע"פ חוק מיוחד של הפרלמנט (כמתואר בפסקאות לפני כן, שציטטתי לעיל). ב- 1844 תוקן החוק כך שניתן היה להקים חברה, כל עוד הדבר נעשה על-פי חוק כללי זה, שהסדיר זאת. זאת אומרת, שבין לפני 1844 ובין לאחר מכן, לא היה ניתן להקים חברה אלא ע"פ החוק. מה שהשתנה הוא היעדר הצורך בחקירה מיוחדת להקמת חברה מסויימת כל-פעם, כאמור.
אדרבה, זה בדיוק הטיעון שלי.בברכה המשולשת כתב:יתר על כן, ההכרזה שחברה היא אישיות משפטית נפרדת (עמה התחלנו את כל הדיון) היא פסיקה של בית המשפט האנגלי (ולא החלטה ספונטנית של השוק עצמו, כמכלול התנהלותם העסקית של בני האדם, או של פלוני ואלמוני פרטיים) על-פי החוק שקבע שחברה הנקראת חברה בע"מ היא אכן בע"מ (בעוד שלפני החוק זה היה ככל דיני החוזים הרגילים)
כלומר, אנשים המציאו חברה בע"מ. לא מעניין אותם אם היא ישות משפטית או ישות חייזרים בכוכב X-74853. מה שמעניין אותם זה הפן המעשי.אבק פורח כתב:אנשים לא ממציאים לומדעס. הם ממציאים משהו מעשי, ודעתם שיתנהג כך וכך.
ההגדרה היא עניין לרבנים, ולהבדיל לשופטים.
אבק פורח כתב:אינני בטוח שהבעיה היא בהבהרת הדברים. לדעתי אנו חלוקים בשאלה מה הנידון שעליו מדובר.בברכה המשולשת כתב:ככה"נ שוב כשלתי בהבהרת הדברים (ובאמת ובתמים שאין הבעיה תלויה אלא בי, ולא בכדי אינני מרצה למשפטים...), אנסה שוב (וסליחה על היעדר הכשרון שלי):
היסטורית, א"א היה להקים חברה אלא ע"פ חוק מיוחד של הפרלמנט (כמתואר בפסקאות לפני כן, שציטטתי לעיל). ב- 1844 תוקן החוק כך שניתן היה להקים חברה, כל עוד הדבר נעשה על-פי חוק כללי זה, שהסדיר זאת. זאת אומרת, שבין לפני 1844 ובין לאחר מכן, לא היה ניתן להקים חברה אלא ע"פ החוק. מה שהשתנה הוא היעדר הצורך בחקירה מיוחדת להקמת חברה מסויימת כל-פעם, כאמור.
לפי הבנתי ממש לא משנה האם החוק באנגליה נתן להקים חברות או לא. הרעיון של הקמת חברות קדם בהרבה לחקיקה ולכן הטיעון שכל רעיון החברות הוא מושג משפטי ואין בו אלא מה שבית המשפט מפרש אותו, אינו נכון. (שלא לדבר על זה שגם לפני החוק הכללי היה ניתן להקים חברות רק שהיה צריך אישור לכל הקמת חברה)אדרבה, זה בדיוק הטיעון שלי.בברכה המשולשת כתב:יתר על כן, ההכרזה שחברה היא אישיות משפטית נפרדת (עמה התחלנו את כל הדיון) היא פסיקה של בית המשפט האנגלי (ולא החלטה ספונטנית של השוק עצמו, כמכלול התנהלותם העסקית של בני האדם, או של פלוני ואלמוני פרטיים) על-פי החוק שקבע שחברה הנקראת חברה בע"מ היא אכן בע"מ (בעוד שלפני החוק זה היה ככל דיני החוזים הרגילים)כלומר, אנשים המציאו חברה בע"מ. לא מעניין אותם אם היא ישות משפטית או ישות חייזרים בכוכב X-74853. מה שמעניין אותם זה הפן המעשי.אבק פורח כתב:אנשים לא ממציאים לומדעס. הם ממציאים משהו מעשי, ודעתם שיתנהג כך וכך.
ההגדרה היא עניין לרבנים, ולהבדיל לשופטים.
בית המשפט החליט שזה נקרא ישות משפטית.
שוב אינני יודע על מה כת"ר מתבסס.בברכה המשולשת כתב:א. הרעיון של הקמת חברות הוא תולדה של החוק המקורי שאפשר להקים חברה, ע"פ חוק מיוחד. בלי חוק אין דבר כזה חברה. החוק מ1844 הקל מאוד ובמקום חוק מיוחד די היה ברישום ע"פ חוק. אולם, ללא החוק החדש א"א היה להקים חברה.
לא הבנתי את הטיעון ולא מה הוא בא לטעון.בברכה המשולשת כתב:ב. אנשים הקימו חברה בע"מ כי עצם המסגרת של חברה (והיא היא הנדון, לענ"ד) נוצר ע"י החוק. הפיכת חברה בע"מ לאישיות משפטית נפרדת (על כל ההשלכות המעשיות של זה) היא יציר בית המשפט. בלי זה, יכולים האנשים לעשות כל מיני דברים, אך לא הייתה לזה משמעות כזו.
אבק פורח כתב:אינני בטוח שהבעיה היא בהבהרת הדברים. לדעתי אנו חלוקים בשאלה מה הנידון שעליו מדובר.בברכה המשולשת כתב:ככה"נ שוב כשלתי בהבהרת הדברים (ובאמת ובתמים שאין הבעיה תלויה אלא בי, ולא בכדי אינני מרצה למשפטים...), אנסה שוב (וסליחה על היעדר הכשרון שלי):
היסטורית, א"א היה להקים חברה אלא ע"פ חוק מיוחד של הפרלמנט (כמתואר בפסקאות לפני כן, שציטטתי לעיל). ב- 1844 תוקן החוק כך שניתן היה להקים חברה, כל עוד הדבר נעשה על-פי חוק כללי זה, שהסדיר זאת. זאת אומרת, שבין לפני 1844 ובין לאחר מכן, לא היה ניתן להקים חברה אלא ע"פ החוק. מה שהשתנה הוא היעדר הצורך בחקירה מיוחדת להקמת חברה מסויימת כל-פעם, כאמור.
לפי הבנתי ממש לא משנה האם החוק באנגליה נתן להקים חברות או לא. הרעיון של הקמת חברות קדם בהרבה לחקיקה ולכן הטיעון שכל רעיון החברות הוא מושג משפטי ואין בו אלא מה שבית המשפט מפרש אותו, אינו נכון. (שלא לדבר על זה שגם לפני החוק הכללי היה ניתן להקים חברות רק שהיה צריך אישור לכל הקמת חברה)אדרבה, זה בדיוק הטיעון שלי.בברכה המשולשת כתב:יתר על כן, ההכרזה שחברה היא אישיות משפטית נפרדת (עמה התחלנו את כל הדיון) היא פסיקה של בית המשפט האנגלי (ולא החלטה ספונטנית של השוק עצמו, כמכלול התנהלותם העסקית של בני האדם, או של פלוני ואלמוני פרטיים) על-פי החוק שקבע שחברה הנקראת חברה בע"מ היא אכן בע"מ (בעוד שלפני החוק זה היה ככל דיני החוזים הרגילים)כלומר, אנשים המציאו חברה בע"מ. לא מעניין אותם אם היא ישות משפטית או ישות חייזרים בכוכב X-74853. מה שמעניין אותם זה הפן המעשי.אבק פורח כתב:אנשים לא ממציאים לומדעס. הם ממציאים משהו מעשי, ודעתם שיתנהג כך וכך.
ההגדרה היא עניין לרבנים, ולהבדיל לשופטים.
בית המשפט החליט שזה נקרא ישות משפטית.
אם נמשיך את קו החשיבה שלך הרי כל מי שקונה דירה מסתמך על הרישום בטאבו, וגם כן אין כאן קניין. ומה שעשה חזקה אח"כ כשבא לגור אינו מועיל דהוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הם.מקדש מלך כתב:לא מדויק בכלל, הפסיקות של בית המשפט משפיעות על המבט של האנשים.
בפרט בדבר שכל ההלוך יילך וההתנהלות שלו על פי יועצים משפטיים, ומגיע לבית המשפט על בסיס יומיומי.
אבק פורח כתב:אם נמשיך את קו החשיבה שלך הרי כל מי שקונה דירה מסתמך על הרישום בטאבו, וגם כן אין כאן קניין. ומה שעשה חזקה אח"כ כשבא לגור אינו מועיל דהוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הם.מקדש מלך כתב:לא מדויק בכלל, הפסיקות של בית המשפט משפיעות על המבט של האנשים.
בפרט בדבר שכל ההלוך יילך וההתנהלות שלו על פי יועצים משפטיים, ומגיע לבית המשפט על בסיס יומיומי.
וכן הקונה רכב ולא יודע נעבאך שקניינו במשיכה בהנהגת הרכב.
וכו' וכו'
זה ממש פשט חדש ב'עמד והתיר ממונם לישראל'...
לא הבנת אותי.מקדש מלך כתב:חלילה. נכסי האדם הם בבעלותו בעיניו ובעיני כל אדם.
גם חברה קטנה היא בבעלותו של האדם בעיניו ובעיני כל אדם.
אבק פורח כתב:לא הבנת אותי.מקדש מלך כתב:חלילה. נכסי האדם הם בבעלותו בעיניו ובעיני כל אדם.
גם חברה קטנה היא בבעלותו של האדם בעיניו ובעיני כל אדם.
לשיטתך שאנשים אינם מכוונים אלא למשמעות החוקית של מעשיהם גם לקניין של תורה אינם מכוונים.
אבק פורח כתב:קניין משיכה/חזקה/חצר הוא הדבר שנתפס אצל 'אדם רגיל' כשהוא קונה משהו? לא נראה לי נכון.
לדוגמא, אם תשאל כל אדם שלא למד ממתי חפץ שהוא קנה בחנות נהיה שלו, הוא יענה מגיהוץ האשראי. לא עולה בדעתו שאחרי שהוא שילם ועדיין לא הרים את החפץ מהקופה זה לא שלו.
אבק פורח כתב:שוב אינני יודע על מה כת"ר מתבסס.בברכה המשולשת כתב:א. הרעיון של הקמת חברות הוא תולדה של החוק המקורי שאפשר להקים חברה, ע"פ חוק מיוחד. בלי חוק אין דבר כזה חברה. החוק מ1844 הקל מאוד ובמקום חוק מיוחד די היה ברישום ע"פ חוק. אולם, ללא החוק החדש א"א היה להקים חברה.לא הבנתי את הטיעון ולא מה הוא בא לטעון.בברכה המשולשת כתב:ב. אנשים הקימו חברה בע"מ כי עצם המסגרת של חברה (והיא היא הנדון, לענ"ד) נוצר ע"י החוק. הפיכת חברה בע"מ לאישיות משפטית נפרדת (על כל ההשלכות המעשיות של זה) היא יציר בית המשפט. בלי זה, יכולים האנשים לעשות כל מיני דברים, אך לא הייתה לזה משמעות כזו.
קראתי. מאחר ולא הצלחת (לפי הבנתי) להביא מקור לעניין, והמקור היחיד הוא שזה ידוע לכל מי שמכיר וכו' אני בטוח שכת"ר לא יפגע אם אומר שאני מתייחס למקור הזה כמקור בע"מ.בברכה המשולשת כתב:א. אנא יקרא שוב כתר"ה את מה שהבאתי במלואו. ושוב, במחילה מהדר"ג - זה דבר הידוע לכל מי שמכיר את ההיסטוריה של תולדות החברות.
לפי מה שהבנתי, ותקנני נא אם אני טועה, כל מושג הישות המשפטית הנפרדת לא נוצר אלא עבור חברה בע"מ. נמצא אם כן שהגדרת החברות מבחינה חוקית קודם היותן חברות בע"מ ואחר היותן חברות בע"מ הם שני דברים נפרדים לחלוטין, והמושג חברות בע"מ (אשר הוא הנידון לענ"ד, וכמבואר) קדם לחקיקה המפרשת אותו.בברכה המשולשת כתב:ב. אנשים הקימו חברה בע"מ כי עצם המסגרת של חברה (והיא היא הנדון, לענ"ד) נוצר ע"י החוק. הפיכת חברה בע"מ לאישיות משפטית נפרדת (על כל ההשלכות המעשיות של זה) היא יציר בית המשפט. בלי זה, יכולים האנשים לעשות כל מיני דברים, אך לא הייתה לזה משמעות כזו.
אבק פורח כתב:קראתי. מאחר ולא הצלחת (לפי הבנתי) להביא מקור לעניין, והמקור היחיד הוא שזה ידוע לכל מי שמכיר וכו' אני בטוח שכת"ר לא יפגע אם אומר שאני מתייחס למקור הזה כמקור בע"מ.בברכה המשולשת כתב:א. אנא יקרא שוב כתר"ה את מה שהבאתי במלואו. ושוב, במחילה מהדר"ג - זה דבר הידוע לכל מי שמכיר את ההיסטוריה של תולדות החברות.
אבל נראה לי שהוויכוח בזה הוא מיותר שכן את המשפט שכתב כת"ר לעיל, איני מבין כלל:לפי מה שהבנתי, ותקנני נא אם אני טועה, כל מושג הישות המשפטית הנפרדת לא נוצר אלא עבור חברה בע"מ. נמצא אם כן שהגדרת החברות מבחינה חוקית קודם היותן חברות בע"מ ואחר היותן חברות בע"מ הם שני דברים נפרדים לחלוטין, והמושג חברות בע"מ (אשר הוא הנידון לענ"ד, וכמבואר) קדם לחקיקה המפרשת אותו.בברכה המשולשת כתב:ב. אנשים הקימו חברה בע"מ כי עצם המסגרת של חברה (והיא היא הנדון, לענ"ד) נוצר ע"י החוק. הפיכת חברה בע"מ לאישיות משפטית נפרדת (על כל ההשלכות המעשיות של זה) היא יציר בית המשפט. בלי זה, יכולים האנשים לעשות כל מיני דברים, אך לא הייתה לזה משמעות כזו.
בעניין סיטומתא והטאבו, נדמה לי שכת"ר מערב בין סוגיית גמירות דעת לקניין ובין הסוגיות דנפל לו עליה או שפירש טליתו עליה, ועודר בנכסי הגר.
אבק פורח כתב:אם נמשיך את קו החשיבה שלך הרי כל מי שקונה דירה מסתמך על הרישום בטאבו, וגם כן אין כאן קניין. ומה שעשה חזקה אח"כ כשבא לגור אינו מועיל דהוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הם.מקדש מלך כתב:לא מדויק בכלל, הפסיקות של בית המשפט משפיעות על המבט של האנשים.
בפרט בדבר שכל ההלוך יילך וההתנהלות שלו על פי יועצים משפטיים, ומגיע לבית המשפט על בסיס יומיומי.
וכן הקונה רכב ולא יודע נעבאך שקניינו במשיכה בהנהגת הרכב.
וכו' וכו'
זה ממש פשט חדש ב'עמד והתיר ממונם לישראל'...
ב. מאחר והחברות בע"מ קדמו להגדרה המשפטית, הרי שבית המשפט בסך הכל נתן הגדרה (לפי דעתו) למנהג העולם.בברכה המשולשת כתב:ב. עצם המושג חברה (בין אם היא בע"מ ובין אם לאו) הוא יציר החוק. הגדרת חברה בע"מ כאישיות משפטית נפרדת (ואח"כ הוגדרו כך גם עמותות, למשל) היא יציר פסיקת בית המשפט.
ג. את המשפט האחרון של כתר"ה לא הבנתי (כלומר, ב"ה אני מכיר את הסוגיות הנ"ל, אך לא הבנתי מה כוונת כתר"ה בדבריו)
אני חולק עליך. לא צריך להסביר האם זה לא נכון אלא למה זה לא נכון.לענין כתב:אבק פורח כתב:אם נמשיך את קו החשיבה שלך הרי כל מי שקונה דירה מסתמך על הרישום בטאבו, וגם כן אין כאן קניין. ומה שעשה חזקה אח"כ כשבא לגור אינו מועיל דהוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הם.מקדש מלך כתב:לא מדויק בכלל, הפסיקות של בית המשפט משפיעות על המבט של האנשים.
בפרט בדבר שכל ההלוך יילך וההתנהלות שלו על פי יועצים משפטיים, ומגיע לבית המשפט על בסיס יומיומי.
וכן הקונה רכב ולא יודע נעבאך שקניינו במשיכה בהנהגת הרכב.
וכו' וכו'
זה ממש פשט חדש ב'עמד והתיר ממונם לישראל'...
לא נעים אבל אתה ממש ממש צודק
במקום לעשות על זה שלש נקודות צריך פשוט להסביר האם זה לא נכון
אבק פורח כתב:ב. מאחר והחברות בע"מ קדמו להגדרה המשפטית, הרי שבית המשפט בסך הכל נתן הגדרה (לפי דעתו) למנהג העולם.
ג. יש מקרים שבהם מפני הגמירות דעת אומרים שהחפץ נקנה או לא נקנה בגלל חסרון הגמירות דעת. אני שאלתי איך עם הארץ שאין לו שום מושג מהו קניין, קונה בכלל.
מלבב כתב:ושוב אני שואל, האם יש אחד מגדולי אחרונים שסובר שנכסי חברת בעמ הם הפקר
אריה מרדכי כתב:מלבב כתב:ושוב אני שואל, האם יש אחד מגדולי אחרונים שסובר שנכסי חברת בעמ הם הפקר
כבר כתבתי קודם שכן היא דעת הגרח"פ שינברג זצ"ל וז"ל תלמידו הרב אלחנן פרץ "ואמר לי מו"ר הגרח"פ שיינברג שליט"א שבאמת לדעתו אפשר וכסף זה כהפקר גמור הוא לכל הדינים אלא שמדינא דמלכותא אי אפשר לגוזלו וגם אפשר שאסור לגוזלו כי גורם ביטול כיסם של המשקיעים והוי כגרם היזק אבל מ"מ לענין רבית אפשר ונחשב כאין כאן אדם כלל וכלווה מגוי דמי ומותר".
וכן היא דעת הגר"נ נוסבוים שליט"א.
אבק פורח כתב:לטענה השניה הובאו שתי מקורות: האחד מגזל עכו"ם למ"ד גזל עכו"ם מותר, ועל זה כתבתי שבגזל עכו"ם נאמר "התיר ממונם לישראל" כלומר שהוא מעין קנס על הגויים שהותר ממונם ולא שייך לחברה בע"מ, ועוד 2 תשובות שעניתי לעיל.
[/b]
אוצר החכמה כתב:בכל מקרה היתר גזל גוי לא נובע מהעובדה שאין לו בעלות כי הרי חבירו חייב על זה ועל כרחך הוא עיקרון שממונם מותר לישראל יהיה מאיזה סיבה שיהיה.
אני יודע שאפשר לטעון כך. סיבת היתר גזל גוי הוא כי איסור גזל בישראל הוא רק בממון שהוא בבעלות ישראל וכל זמן שאין בעלות של ישראל אחר הממון מותר. אבל זה לא מתקבל על הדעת כמובן לכל אחד. ואם תרצה יש ראיה נגד זה מסוגיא דאוונכרי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 255 אורחים