מחקר: דתיים מאריכים חיים יותר מאשר חילונים
באוניברסיטה העברית גילו כי הסיכוי למות בטרם עת בישובים ובשכונות דתיים נמוך יותר ב-30%. סיכוייהן של הנשים הדתיות להאריך חיים גבוה ב-15 אחוזים
דן אבן | 27/11/2005 6:00
לא ברור אם אלו הקמיעות, אורח החיים השונה, הגנטיקה, או פשוט השגחה מלמעלה - אבל מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית קובע: ככל שאתם יותר דתיים - כך הסיכוי שתאריכו ימים גבוה יותר.
המחקר של חוקרי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה, שמתפרסם החודש בכתב העת המדעי "אנואל אפידימיולוג'י", השווה בין תוחלת החיים של גברים ונשים ביישובים דתיים לבין זו של גברים ונשים ביישובים חילוניים.
בכל הנוגע לגברים, התוצאות היו חד משמעיות: ככל שהיישוב היה בעל אופי דתי יותר, כך פחת הסיכוי לתמותה. על פי המחקר, הפער בין סיכויי המוות בשכונות וביישובים הדתיים ליישובים החילוניים עומד על 30 אחוז לטובת הדתיים.
אצל נשים, לעומת זאת, ההבדלים פחות דרמטיים - סיכויהן של הנשים הדתיות להאריך חיים גבוה ב-15 אחוז בלבד. עוד ממצא מעניין, הנוגע לנשים, קובע כי תוחלת החיים שלהן מושפעת גם מהמעמד הסוציו-אקונומי של היישוב: נשים דתיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך ובינוני דווקא מאריכות חיים, לעומת נשים דתיות ממעמד כלכלי וחברתי גבוה יותר.
האמונה טובה לבריאות
המחקר, שבראשו עמדה ד"ר דינה יפה מהמחלקה לבריאות הציבור ורפואת הקהילה באוניברסיטה
העברית, התמקד בעיקר מתמותה הנובעת מאירועי לב, אך הפערים לטובת הציבור הדתי נמצאו גם בגורמי מיתה אחרים.
עורכי המחקר מספרים כי המסקנות שלהם מצטרפות לגישה שהולכת וצוברת פופולריות, ולפיה האמונה טובה לבריאות. מחקר שנערך בעבר בישראל מצא כי קשישים שמתפללים באופן קבוע בבתי כנסת נמצאים במצב בריאותי
טוב יותר בתפקודי הלב והרגשת הבריאות האישית מעמיתיהם החילונים. מחקר שנערך באוניברסיטה העברית לפני כעשור, בקרב חברי קיבוצים, מצא כי תוחלת החיים הממוצעת בקיבוצים הדתיים ארוכה יותר מבקיבוצים החילוניים.
הגישה הזו אינה ייחודית לישראל. מחקר בינלאומי שנערך כבר ב-1897 מצא כי נוצרים קתולים מתים בגיל מבוגר יותר מנוצרים פרוטסטנטים, שנחשבים לאדוקים פחות מבחינה דתית.
החושב כתב:לגבי השאלה, מדוע ההבטחות אינן מתקיימות כפשוטן, רציתי להעיר:
אם ניקח, לדוגמא, את 'למען יאריכון ימיך' של כבוד אב ואם. איך ראוי להבין את הדבר לפי פשוטו?
א. האם הפשט: עשית מעשה מצוה - קיבלת X זמן נוסף לחייך?
ב. או שהפשט שזה דבר שבכוחו להשפיע על אריכות הימים? ולהבדיל, כמו שאומרים הרופאים שפעולות גופנית טובה לבריאות ומאריכה את החיים. הכוונה, שבין שלל הגורמים המשפיעים על הבריאות ועל אורך החיים, פעולות גופנית זו רכיב דומיננטי.
לענ"ד הצד הראשון נראה ילדותי ומגושם. והצד השני הרבה יותר הגיוני.
אני לא מדבר עכשיו איך לסדר את זה עם הגמרא בקידושין, אלא מצד השאלה מה הפשטות.
מה אתם אומרים?
אוצר החכמה כתב:אבל יבא עקביה וישאל כך (סליחה שאני נוטל עטרה מראשו)
החושב כתב:קראת את הציטוט שהבאתי? המחקר שציינתי משווה בין אוכלוסיות בארץ.
החושב כתב:הנה מחקר עם תוצאות זהות שהתפרסם במקור שאינו חשוד על 'שטיפת המוח' בנושא הקירוב.
...
הגישה הזו אינה ייחודית לישראל. מחקר בינלאומי שנערך כבר ב-1897 מצא כי נוצרים קתולים מתים בגיל מבוגר יותר מנוצרים פרוטסטנטים, שנחשבים לאדוקים פחות מבחינה דתית.
שש ושמח כתב:החושב כתב:קראת את הציטוט שהבאתי? המחקר שציינתי משווה בין אוכלוסיות בארץ.
לא כתבת שאתה מפנה למחקר [ובכל אופן זה חסום לי].
ובכל אופן אני כתבתי לגבי גדולי ישראל וכהמשך להודעתי הקודמת לזו, ואת החרדים נקטתי רק כמשל.החושב כתב:הנה מחקר עם תוצאות זהות שהתפרסם במקור שאינו חשוד על 'שטיפת המוח' בנושא הקירוב.
...
הגישה הזו אינה ייחודית לישראל. מחקר בינלאומי שנערך כבר ב-1897 מצא כי נוצרים קתולים מתים בגיל מבוגר יותר מנוצרים פרוטסטנטים, שנחשבים לאדוקים פחות מבחינה דתית.
[אני לא מאמין כ"כ לעיתונאים אפי' אם הם חילונים. בכל אופן לא ברור מה ההפרש בתוחלת החיים בין אלו לאלו].
אתה מוכיח היטב את מה שטענתי. בהנחה שאינך טוען שהקתולים רצויים יותר לפני הקב"ה מאשר פרוטוסטנטים, הוכח שיש סיבה טבעית לכך שדתיות גורמת להארכת חיים גם אם היא אמונה בדת שאינה נכונה.
קמצן_קדוש כתב:אם יורשה לי להכניס את ראשי בין ההרים ולהוסיף עוד קיסם למדורה,
הגמרא בתחילת מסכת תענית מביאה:
"תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר;
מאי טעמא?
אמר רבי חנינא: לפי שאין נעצרין.
וטל מנלן דלא מיעצר?
דכתיב "ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי", וכתיב "ויהי ימים רבים ודבר ה' היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה"
- ואילו טל לא קאמר ליה. מאי טעמא? - משום דלא מיעצר.
וכי מאחר דלא מיעצר - אליהו אשתבועי למה ליה?
הכי קאמר ליה: אפילו טל דברכה נמי לא אתי.
וליהדריה לטל דברכה?
משום דלא מינכרא מילתא.
רש"י :
דלא מינכרא מילתא - דהא טל הוה מעיקרא ולא היה אחאב הרשע מודה בחזירה דטל של ברכה דאי הוה אומר ואתנה טל ומטר היה אחאב מקנטרו ואומר לו שלא נעצר:
וכי מה אכפת לאליהו מה יאמר אחאב (-הרשע)?
אם יש טל דברכה (ניכר או לא ניכר) אז שבוא אליהו, יחזיר אותו ויאמר כן, ואם יבוא אחאב ויאמר מה שיאמר - שיאמר!
נראה שאליהו כן התחשב בשאלה האם ההבטחה תקוים ואיך והאם היא תיראה כמקוימת (ואף דאג לכל שהיא אכן תיראה כמתמלאת בשלמותה ).
ע"כ.
החושב כתב:אוצר החכמה כתב: במילים אחרות הת"ח הגדולים שהאריכו ימים הוכתרו כגדולי ישראל ולא שגדולי ישראל האריכו ימים.
הרב שך זצ"ל - 103
הרב אלישיב זצ"ל - 102
הרב וואזנר זצ"ל - 101
הרב שטינמן שליט"א - 103
אתה לא חושב שהוכתרו כגדולי ישראל הרבה לפני שהגיעו לגיל של 'כיון דהפליג הפליג'?
שש ושמח כתב:החושב כתב:קראת את הציטוט שהבאתי? המחקר שציינתי משווה בין אוכלוסיות בארץ.
לא כתבת שאתה מפנה למחקר [ובכל אופן זה חסום לי].
ובכל אופן אני כתבתי לגבי גדולי ישראל וכהמשך להודעתי הקודמת לזו, ואת החרדים נקטתי רק כמשל.החושב כתב:הנה מחקר עם תוצאות זהות שהתפרסם במקור שאינו חשוד על 'שטיפת המוח' בנושא הקירוב.
...
הגישה הזו אינה ייחודית לישראל. מחקר בינלאומי שנערך כבר ב-1897 מצא כי נוצרים קתולים מתים בגיל מבוגר יותר מנוצרים פרוטסטנטים, שנחשבים לאדוקים פחות מבחינה דתית.
[אני לא מאמין כ"כ לעיתונאים אפי' אם הם חילונים. בכל אופן לא ברור מה ההפרש בתוחלת החיים בין אלו לאלו].
אתה מוכיח היטב את מה שטענתי. בהנחה שאינך טוען שהקתולים רצויים יותר לפני הקב"ה מאשר פרוטוסטנטים, הוכח שיש סיבה טבעית לכך שדתיות גורמת להארכת חיים גם אם היא אמונה בדת שאינה נכונה.
א. לא ברור לי למה אתה סבור שאני צריך להסביר. אם יש לפנינו 3 קבוצות, יהודים נוצרים ואתיאסטים, ואנו רואים שהיהודים והנוצרים מאריכים ימים יותר מהאתיאסטים, לכאו' ההנחה הפשוטה היא שהדת היהודית לא גורמת אריכות ימים.
אוצר החכמה כתב:
ממש לא מובן מה אתה רוצה. ברור שכשאליהו בא ואומר בנבואה שכך יהיה ומזהיר את העם לחזור בתשובה בגלל שזה האות מצופה שהדבר יתקיים. (אא"כ חזרו בתשובה וכמעשה נינוה).
אשר ברא כתב:קודם כל על פי פשוטו של מקרא הכתוב מדבר לכלל ישרא' ולא לכל יחיד ויחיד ואפי' כשנאמרה בלשון נוכח הכוונה לכלל הקולקטיבי ולכן אם אין הכלל מקיימו אין הבטחה כלל וכלל. (ולהיפך אף אם הכלל מקיים אין הבטחה ליחיד דו"ק).
ואגב בכיבוד או"א ההבטחה הוא לכלל ישרא' (קולקטיבי) שלא יגלו מארצם ולא אריכות ימים לכל יחיד המקיימו, והא שפירשוהו חז"ל לענין אריכות ימים היינו דרך דרש או מסברא וכו' (והוא הדין והוא הטעם בלמען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וגו').
ולעיקר העניין אעיר שמעולם לא עלה על הדעת שהמחלל שבת אך גם מכבד אביו ואמו לא ייסקל, ובוודאי יש הרבה שיקולים צדדיים, ולכן בזמננו שעדיין לא נושענו הרי אנו רואים שאין הוא יתברך מרוצה ממנו ואין מקום לתמוה.
אלא התמי' של ר' יעקב היתה ע"פ סברא שלא יתכן שדייקא קיום מצוות אלו יגרמו שימות בעוד שיש בהם סגולה זו, וכן בשמיטה התמיי' קיימת איך יתכן שהשביתה תביא הפסד [ומסתמא יש לחברי הפורום הרבה מה לחדש בגדרי נקודה זו כיד ה' הטובה עלי-הם].
עקביה בפתח האשכול כתב:לעומת הסמ"ע, החזון איש (שביעית סי' יח אות ד) חולק, ואומר שאין נפק"מ בין אם שביעית מהתורה או מדרבנן, שכן בית דין של מעלה עושים מה שגוזרים בבית דין של מטה,
תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד א
הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל, וקסבר: קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית.
רש"י מסכת חולין דף ז עמוד א
הרבה כרכים כבשו עולי מצרים - וקדשום בקדושת הארץ ולא כבשום עולי בבל לקדשם בשניה ולכך לא כבשום דקסברי הואיל והותרו הותרו דקדושה ראשונה בטלה דכי קדשה יהושע לשעתה קדשה ולא לעתיד לבא כשגלו בימי נבוכדנצר ולא רצו להחזיר קדושתה כדי שיהא מותר לחרוש ולזרוע שם בשביעית שאין נוהגת בחוצה לארץ ויסמכו עליהן עניים ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני ובית שאן מהן היתה ואותן שקדשו הן לא בטלו בחורבן שני כדאמרינן ביבמות בהערל (דף פב:) והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה ירושה ראשונה ושניה יש להם שבטלה ירושה ראשונה ונקראת שניה ירושה אבל ירושה שלישית אין להם שהשניה לא פסקה הלכך בימי רבי נהגו איסור בארץ.
עקביה כתב:גם עולי מצרים היו צריכים לחשוש להם, ולהניח חלק מהארץ שאינו כבוש כדי שיסמכו עליו עניים בשביעית
עקביה כתב:אני שואל על שיטת החזו"א
בתבונה כתב:עקביה כתב:גם עולי מצרים היו צריכים לחשוש להם, ולהניח חלק מהארץ שאינו כבוש כדי שיסמכו עליו עניים בשביעיתעקביה כתב:אני שואל על שיטת החזו"א
בחזו"א שביעית ג א. כתב "שלא היה קידוש בקדושה ראשונה אלא הארץ נתקדשה בכיכוש,
ולכבוש הרי חייבים מן התורה.
ויש להוסיף שאם לא יהיה כבוש תחת ידם. לא יהיה שם לקט שכחה ופאה.
וגם אם נניח שיש מקומות שיכלו לעשות כיבוש יחיד אם למ"ד כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש, הרי עשו כך.
ולמ"ד ששמיה כיבוש מה הו"ל למיעבד
חזו"א שםעקביה כתב:ובקדושה שניה?
[עניין הקידוש לא נתפרש כמש׳׳כ רש״י שבועות ע״ז א׳ ובתו׳ ערכין צ״ב ב׳ ד״ה וקדשו, ובר״מ פ״ו מה׳ בה״ב משמע דהחזיקו ע״מ שיוקדש היינו קידושו וע״מ שלא יוקדש לא קדשי]
עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית משום דס"ל עולי מצרים לא קידשום והניחום כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית ומאי הלכה למשה מסיני שאמר לו הקדוש ברוך הוא שלא יקדשם כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית, ואיכא דגרסי הכי מה טעם הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא קדשום והניחום כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית ולא גרסינן מפני שקדושה ראשונה וכו' והלכה למשה מסיני שלא יתקדשו בכבוש עולי מצרים ומילתיה דרבי אליעזר היא.
עקביה כתב:אולי בכוונה השאירו שם פאה גדולה מאד
בתבונה כתב:עקביה כתב:אולי בכוונה השאירו שם פאה גדולה מאד
האם שיעור פאה בשביעית באותם עיירות שונה, (שהוא מדרבנן יותר מאחד משישים).
עקביה כתב:מ"מ עיקר כוונתי לא הייתה לתמוה מכוח קדושה ראשונה, שוודאי עשו שם ע"פ הדיבור, אלא על קדושה שניה.
אוצר החכמה כתב:אתה עצמך הבאת שם שהחזון איש עונה על השאלה שלך. והתשובה שלו היא שמא יגרום החטא.
עקביה כתב:מן הדין לא, אבל אולי עשו כך בשביל העניים.
בתבונה כתב:עקביה כתב:מ"מ עיקר כוונתי לא הייתה לתמוה מכוח קדושה ראשונה, שוודאי עשו שם ע"פ הדיבור, אלא על קדושה שניה.אוצר החכמה כתב:אתה עצמך הבאת שם שהחזון איש עונה על השאלה שלך. והתשובה שלו היא שמא יגרום החטא.
ואמאי לא ניחא ליה בתשובה הנ"ל?
בתבונה כתב:ובפרט אם נניח שמדובר רק עבור מיעוטא דמיעוטא, שכאמור לכאורה זה יכל להספיק רק למיעוטא דמיעוטא?
עקביה כתב:שכלל האוכלוסיה זכה לקיום ההבטחה ורק מיעוטא דמיעוטא לא זכו
בתבונה כתב:עקביה כתב:שכלל האוכלוסיה זכה לקיום ההבטחה ורק מיעוטא דמיעוטא לא זכו
זה אפשרי?
עקביה כתב:בירושלמי (תענית ג א, הובא ונדון לעיל) כתוב: ר' בעא מישרי שמיטתא.
ופירש קרבן העדה שם: ר'. רצה להתיר לעשות מלאכה בשביעית דסבירא ליה שביעית בזמן הזה דרבנן דאין שביעית נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ואין יובל נוהג אלא בזמן שכל יושביה עליה ולפיכך רצה להקל מפני צורך העניים:
השאלה היא כיצד יכול רבי להתיר מה שתקנו הקדמונים, כשאלת הגמ' (ע"ז לו.) על היתר אחר של רבי: אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין.
שמא אפ"ל שמעולם לא ישב בי"ד ותיקן לשמור שמיטה, אלא מה שקרה הוא שכאשר גלו עשרת השבטים בימי חזקיהו מלך יהודה ובטל חיוב שמיטה מדאורייתא, המשיכו ביהודה לשמור שמיטה כפי שעשו עד כה (אולי משום שקיוו לשיבת כל יושביה, כמו תקנות ריב"ז משום 'מהרה יבנה המקדש'), וכך גם אחרי חזקיהו, עד הגלות האחרונה. וכיון שהם נהגו כך כדבר המובן מאליו, גם לעולי בבל היה חשוב לשמור על כך, ולכן התייחסו לזה כאל חובה מדרבנן, והשאירו הרבה כרכים שלא כבשום כדי שיוכלו לסמוך עליהם עניים בשביעית (חולין ז.).
ומשום כך יש בכוחו של רבי יהודה הנשיא להתיר את השמיטה מפני צורך עניים, ואי"ז מבטל דברי בי"ד חברו.
עקביה כתב:אם לכל הבטחה טובה אפשר למצוא הסבר קל מדוע בעצם לא היה צריך לקיים אותה [הסבר שלא נובע מגופה של הבטחה, אלא מיובא ממקום אחר], מה כוחי כי אייחל לקץ זכור, ומה קיצי כי אאריך נפשי עד שתזכור, הלא תשוח עלי נפשי עד זכור תזכור.
בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני יש ירושלמי מפורש על תוקף מצוות התלויות בארץ בבית שני אם זה תקנה או מנהג.
תוכן כתב:עקביה כתב:אם לכל הבטחה טובה אפשר למצוא הסבר קל מדוע בעצם לא היה צריך לקיים אותה [הסבר שלא נובע מגופה של הבטחה, אלא מיובא ממקום אחר], מה כוחי כי אייחל לקץ זכור, ומה קיצי כי אאריך נפשי עד שתזכור, הלא תשוח עלי נפשי עד זכור תזכור.
התורה אומרת הרבה דברים, לא רק הבטחות טובות למי שמקיים מצוות. התורה אומרת גם, שיש בחירה. זאת אומרת, שאדם נמצא במלחמה מתמדת אם לבחור בטוב או לבחור ברע. אם אכן מי ששומר תורה ומצוות היה מתוגמל מיד, לא היתה בחירה. משום כך, אי אפשר לראות את גמולי התורה. זאת אומרת, שהערך של בחירה חופשית גוברת על הערך של שכר מצוות בהאי עלמא. ובכל זאת, לאלו שיש להם עין בוחנת ויורדים לפרטים הקטנים, אפשר לראות הרבה פעמים איך שומרי תורה ומצוות אכן זוכים לקבל מקצת שכרם בעולם הזה.
עקביה כתב:תוכן כתב:עקביה כתב:אם לכל הבטחה טובה אפשר למצוא הסבר קל מדוע בעצם לא היה צריך לקיים אותה [הסבר שלא נובע מגופה של הבטחה, אלא מיובא ממקום אחר], מה כוחי כי אייחל לקץ זכור, ומה קיצי כי אאריך נפשי עד שתזכור, הלא תשוח עלי נפשי עד זכור תזכור.
התורה אומרת הרבה דברים, לא רק הבטחות טובות למי שמקיים מצוות. התורה אומרת גם, שיש בחירה. זאת אומרת, שאדם נמצא במלחמה מתמדת אם לבחור בטוב או לבחור ברע. אם אכן מי ששומר תורה ומצוות היה מתוגמל מיד, לא היתה בחירה. משום כך, אי אפשר לראות את גמולי התורה. זאת אומרת, שהערך של בחירה חופשית גוברת על הערך של שכר מצוות בהאי עלמא. ובכל זאת, לאלו שיש להם עין בוחנת ויורדים לפרטים הקטנים, אפשר לראות הרבה פעמים איך שומרי תורה ומצוות אכן זוכים לקבל מקצת שכרם בעולם הזה.
האם בדברים אלה אתה מתכוון לענות על השאלה בה פתחתי את האשכול - אי קיום הבטחת השמיטה לשיטת החזו"א?
עקביה כתב:בתבונה כתב:עקביה כתב:שכלל האוכלוסיה זכה לקיום ההבטחה ורק מיעוטא דמיעוטא לא זכו
זה אפשרי?
לא יודע.
נ.ב. צריך לשים לב ללשון הברייתא: "הרבה כרכים וכו'".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 251 אורחים