עניין האכילה בשעת העלייה לציון הרשב"י

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מאי 22, 2019 1:54 pm

מאמר שפורסם ביתד נאמן היום, יום ד' ל"ב בעומר התשע"ט:

לְכָל יִשְֹרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר
נקודה למחשבה לל"ג בעומר
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

ביום שישי האחרון קראתי באחד מגליונות "דרשו" מלפני כמה שנים, את הסיפור הבא:
פעם שוחח כ"ק הרבי רבי יששכר דב מבעלזא זצ"ל עם אחד ממקורביו, וכשרצה להביע בפניו את צמאונו הכביר לתורה של בנו רבי מרדכי מבילגוריי זצ"ל, סיפר: "בל"ג בעומר בצהרים, ישבנו לסעודה לכבוד היום, והנה נפקד מקומו של מוט'לה בני, למרות שכבר היה צריך לשוב מבית-המדרש. הבנתי כי נמשך אחר לימודו, וכשהגיע שאלתיו לסיבת איחורו. להפתעתי ספר לי, כי בסיום לימודו שמע מאחד הלומדים דבר פלא בשם רבי שלום מקמינקא, שאמר 'ידוע שסיפור המערה של רשב"י מופיע במסכת שבת דף ל"ג לרמז ליום ל"ג בעומר. אולם פלא נוסף לא ידוע, שמימרא זו היא המימרא הל"ג שהוזכרה מרשב"י מתחילת הש"ס'. כששמע זאת בני, החל למנות את כל המימרות בש"ס המובאות מרשב"י, כדי לראות אם אמנם כן הוא, ובאמת עלה בידו לראות שהדבר נכון. בקשתי ממנו לחזור עליהן, ולפליאתי חזר על-כולן בעל-פה, מתחילת הש"ס ועד מסכת שבת"…
החלטתי לבדוק את הסיפור. התוצאות מדברות בעד עצמם. אכן, רשב"י מוזכר מתחילת ברכות ועד שבת דף ל"ג, ל"ג פעמים.... (והנה הרשימה: 1. ברכות ה, א. 2. שם ע"ב. 3. שם ז, ב. 4. שם. 5. שם. 6. שם. 7. שם. 8. שם. 9. שם. 10. שם. 11. שם ח, ב. 12. שם. 13. שם ט, א, הלכה כר"ש. 14. שם ע"ב, כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק. 15. שם י, א. 16. שם יד, ב. 17. שם כח, א. ואותו תלמיד - רבי שמעון בן יוחאי הוה. 18. שם לא, א. 19. שם לג, ב. 20. שם לה, ב. 21. שם מג, ב. 22. שם מו, א. 23. שם נה, א. 24. שבת יא, א. לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחביריו, שתורתן אומנותן. 25. שם יב, א. 26. שם יט, א (כר"ש, וכן בעוד מקומות בהמשך, שמוזכר ר' שמעון והרי סתם רבי שמעון הוא רשב"י, כמובא בהקדמת הרמב"ם למשנה, ברע"ב שבועות פ"א, ה ועוד). 27. שם יט, ב. 28. כב, ב. 29. כג, א. 30. כט, א. 31. כט, ב. 32. שם ל, א ההיא בחולה שאין בו סכנה, ורבי שמעון היא 33. שם לג, א- ב. (יש עוד 2-3 מקומות שהגמרא מביאה את רשב"י בתוך הסוגיא, כאיזכור לנושא שהובא כבר בשם רשב"י מקודם). כמה מדהים ונפלא!!!!!!
●●●
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל, רבה הנודע של לעבוב ובעל "שואל ומשיב", נכנס שנה אחת בל"ג בעומר לבית-הדין, והראב"ד שישב שם ביקש ממנו שיאמר דבר תורה לכבוד היום. הביט בו רבי יוסף שאול ואמר: "וכי בל"ג בעומר אנו פטורים מללמד תורה?!", ומיד הציע: "יתחיל נא מר לפרט את כל המחלוקות של אביי ורבא בכל הש"ס, מתחילת מסכת ברכות". נענה הראב"ד והחל למנות אותן בזו אחר זו במהירות, ורבי יוסף שאול ישב בראש מורכן, והיה נראה כאילו הוא מתנמנם מרב עייפות. הדיין המשיך בפרוט המחלוקות ועבר ממסכת למסכת בבקיאות מדהימה, אולם לפתע, כשכבר הגיע לאחת המסכתות בסדר נזיקין, הרים רבי יוסף שאול את ראשו ואמר: "עד עתה מצאתי ל"ג מחלוקות של אביי ורבא שדילגת עליהן במרוצתך"… והיה המחזה לפלא בעיני העומדים, שהשתאו על מול גאונותם האדירה של שני עמודי העולם.
●●●
בין שיעור עיון לסדר א' בישיבה בה אני מלמד, ישיבת 'משאת המלך' באלעד, ישנה הפסקה קלה של כמה דקות, כדי שהבחורים יתרעננו מעט וימשיכו ללמוד ביתר חשק. הבחורים התגודדו בספסל שעל חלקת הדשא הקטנה ליד בית המדרש ומטבע הדברים, השיחה עסקה בנסיעה לל"ג בעומר במירון ועל כך שבני ישיבתינו ממשיכים ללמוד כרגיל ולא נוסעים מירונה. "כשהייתי בחור בישיבה גדולה"- סיפרתי להם- "שאלתי את מרן רשכבה"ג שר התורה שליט"א האם לנסוע למירון. מרן הגר"ח שליט"א כתב לי מכתב בן כמה מילים, "יותר מצוה לשבת ללמוד"...
"אה, יש כאלה שסתם באים לשם לאכול", ליגלג בחור צעיר ואני הגבתי: "קודם כל, זה לא נכון. באים להתפלל, לבכות, להתרגש וגם לשמוח בשמחת רשב"י, כמו שמובא שעשו הרבה גדולי עולם, ומי שרעב וצמא, גם אוכל. ורגע, מי אמר לך שאחד מעיקרי העלייה בל"ג בעומר לציון הרשב"י זיע"א, הוא לא לאכול ולשמוח, לאכול. ממש לאכול?!".
"לאכול??", תמהו הבחורים.
"בהחלט. אחד המקורות הנודעים לעלייה בל"ג בעומר לקבר הרשב"י זיע"א הוא מדברי רבי חיים ויטל ז"ל, שכתב כך (בשער הכוונות, פ"ז ע"ב): "ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג בעומר על קבר רבי שמעון בר יוחאי, ורבי אלעזר, אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושמחים שם. אני ראיתי למורי ז"ל (האר"י הקדוש) שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג בעומר, הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלושת ימים ראשונות של השבוע ההוא". הרי לנו ש"אוכלים ושמחים שם".
"גם החיד"א כותב (עבודת הקודש מורה באצבע סימן ח, רכג) ש"יום ל"ג לעומר, ירבה שמחה לכבוד רשב"י זי"ע, כי הוא יומא דהילולא דיליה, ונודע שרצונו הוא שישמחו ביום זה, כידוע ממעשה מהר"א הלוי זלה"ה, ומעשים אחרים אשר שמענו, ונדעם, מפום רבנן קדישי". ברור שישנה מעלה גדולה לעלות לציון הרשב"י הקדוש, להתפלל, לשמוח וגם לאכול שם. זה רצונו של התנא הקדוש, שישמחו ביום ההילולא שלו. אבל לגיונו של מלך, עמלי התורה, זוכרים מה היה כל כל עיסוקו של רשב"י. ללמוד כל הזמן תורה, ללא הפסקה, אפילו על חשבון התפילה, כמנהג רשב"י וחבריו, כמובא בשבת יא, א".
חז"ל אומרים ש"דברים שלא נגלו למשה, נגלו לרבי עקיבא וחבריו". "וכל יקר ראתה עינו- זה רבי עקיבא וחבריו". הגמרא במנחות מספרת ש"בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו: רבש"ע מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות". חכמי הדעת מצביעים על כך שאור התורה שבעל פה ניתן לרבי עקיבא, וכמאמר הגמרא: "סתם מתניתין רבי מאיר, סתם תוספתא רבי נחמיה, סתם ספרא רבי יהודה, סתם ספרי רבי שמעון בר יוחאי, וכולהו אליבא דרבי עקיבא". ועל כך נאמר בספר יוחסין, ש"תראה שהוא כן, כי כל תורה שבעל פה מידו היתה לנו". שמחת ל"ג בעומר היא שמחת גילוי תורה שבעל פה על חלקיה, הנגלה והנסתר, על ידי רבי עקיבא, שתלמידיו פסקו למות ביום זה, ושמחת תלמידו הגדול רשב"י, מגלה תורת הנסתר, בה אנו למדים על הרובד העמוק שיש בכל מעשה שלנו, בכל מילה של תורה, כפי שרשב"י הרחיב כל כך הרבה בספר הזוהר הקדוש.
וזכותו של רשב"י הקדוש יעמוד לכל רבבות ההוגים בתורתו, המתפללים בדמע על ציונו, השמחים בשמחתו וכן, גם האוכלים לכבוד יום ההילולא שלו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' מאי 23, 2019 12:14 pm

מענין לענין.

מנהג שכנראה מקורו בגלילות רוסיא הלבנה, לאכול ביצים מבושלות בל"ג בעומר.

כך מסופר על האדמו"ר האמצעי (בנו של בעה"ת) - הובא ב'אוצר מנהגי חבד' ע' רעג, וכן על נכדו הרש"ב מליובאוויטש - שם ע' הער, ועוד הביא שם ע' רפ מספר 'משמרת שלום' (קוידנוב) שהזכיר מנהג זה, וכן ממנהגי קארלין שנהגו לאכול ביצים קשות צבועות.

האם ניתנה איזה השערה לפשר מנהג זה?

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ה' מאי 23, 2019 2:37 pm

לא הייתי קורה למאמר שכתבת בכותרת הזו, אבל אענה אני חלקי בעניין הכותרת המדוברת, מצאתי זאת באמרי אמת (גור, ליקוטים, ד"ה שני כתרים) ידוע לאי מי מהמנהג הזה או מקורו?http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?155988&pageid=P0091.LST&rect=921,3692,921,3692&pagewidth=1836

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ה' מאי 23, 2019 2:41 pm

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' מאי 23, 2019 2:44 pm

מה המקור לתפילה על ציון הרשב"י ביום ל"ג בעומר (יותר מכל יום אחר)?
אולי ע"פ מש"כ בקב הישר (פרק עא) שביום השנה יש ענין להתפלל על יד הקבר?

בברכה המשולשת

מעט דבש כתב:מה המקור לתפילה על ציון הרשב"י ביום ל"ג בעומר (יותר מכל יום אחר)?
אולי ע"פ מש"כ בקב הישר (פרק עא) שביום השנה יש ענין להתפלל על יד הקבר?

וכי ל"ג בעומר הוא יום השנה של רשב"י?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' מאי 23, 2019 3:43 pm

לא התכוונתי לדיון על יום פטירת רשב"י.
להרחבת הענין ראה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=169966#p169966
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=124370#p124370
viewtopic.php?p=545697#p545697
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=453537#p453537
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=87328#p87328

התכוונתי, שכיון שכך התקבל, לכן נוהגים גם להתפלל שם.

לבד מסיבה זו, האם יש באמת יש מקור למנהג להתפלל בל"ג בעומר במירון?

וראיתי שכבר העיר על כך במק"א פותח האשכול הנוכחי:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=454388#p454388

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 23, 2019 4:14 pm

תורה מפוארת כתב: . . באמרי אמת (גור, ליקוטים, ד"ה שני כתרים) ידוע לאי מי מהמנהג הזה או מקורו?

"הזוכה בעריכת החגיגה הי' מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבֹאו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר תפילת מנחה גדולה ביום ל"ב בעומר הי' עורך סעודה גדולה בדגים ובשר שנמשכה עד תפילת ערבית, בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר דא"ח, מספרים ספורי חסידים, מנגנים ורוקדים, וע"פ רוב הי' נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפלה בציבור במתינות וגם באריכות, בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק אדמו"ר [הצמח-צדק]" (לקו"ד ח"ג תקיט, סע"א ואילך).

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 23, 2019 4:35 pm

מעט דבש כתב:לבד מסיבה זו, האם יש באמת יש מקור למנהג להתפלל בל"ג בעומר במירון?

ראה ס' טעמי המנהגים ע' רסו ואילך.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' מאי 23, 2019 4:46 pm

לבי במערב כתב:
מעט דבש כתב:לבד מסיבה זו, האם יש באמת יש מקור למנהג להתפלל בל"ג בעומר במירון?

ראה ס' טעמי המנהגים ע' רסו.

לא מצאתי שם אלא: לימוד (מחמת היארצייט של רשב"י), שמחה, אכילה ושתיה, נדרים ונדבות.
לא תפילה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 23, 2019 5:07 pm

ראה שם ריש ע' ערד. וז"פ.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' מאי 23, 2019 7:59 pm

הוא ציטוט משו"ת שואל ומשיב חמישאה סימן לט.
ומבואר מזה שענין התפילה הוא לפי מה שסבר שהוא היארצייט של רשב"י (וכל התשובה שם סובבת סביב זה, שהוא יום מותו).

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 23, 2019 11:44 pm

אשר על כן?

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ה' מאי 23, 2019 11:51 pm

מי שמחפש תיאור חי נפלא ומרגש של ל''ג בעומר בימים ההם, יעיין בספר המתוק 'ימי שמואל'.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' מאי 23, 2019 11:57 pm

לבי במערב כתב:אשר על כן?

אשר על כן, לאחר שנתברר שאין מקור לכך שהוא יום פטירת רשב"י (ראה בקישורים שציינתי לעיל), אין יום זה מיוחד לתפילה על קברו, אלא הוא יום שמחת רשב"י.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ו' מאי 24, 2019 12:09 am

מטבע הדברים ברור שמעמד כזה מופלג של שמחת הצדיק, עת רצון הוא לתפילה [כמו שמרגישים בחוש בשעת האבות ובנים דפורים].

אגב בספר הקדמון הלולא דרשב''י יש את התפלות המרוממות והמחזקות, וניכר שהם שייכים מכח ההילולא (דהיינו השמחה, בלי קשר ליא''צ). וכן הוא בתפילה העוצמתית שחיבר רבי נתן זיע"א (מומלץ לפחות לקרוא!).

יושב ירושלים · הודעהעל ידי **יושב ירושלים** » ו' מאי 24, 2019 9:44 am

לענין כתב: וכן הוא בתפילה העוצמתית שחיבר רבי נתן זיע"א (מומלץ לפחות לקרוא!).

כמה "פנינים" מהתפילה ה'עוצמתית':

: תחילת התפילה 1.JPG (157.52 KiB) נצפה 9435 פעמים

: אל תעשו עמי כחטאי.JPG (40.75 KiB) נצפה 9435 פעמים

: כל יכול.JPG (41.36 KiB) נצפה 9435 פעמים

אין צריך לומר שלדעת המהרי"ל [נפסק במ"ב תקפא, כז] אסור לומר את התפילה הנ"ל, אבל יש מי שסבור שמותר לומר כאלו דברים?! אתמהה!
רבינו, מה קרה לך?
מצורפת התפלה השלמה:

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' מאי 26, 2019 3:48 pm

יושב ירושלים כתב:
לענין כתב: וכן הוא בתפילה העוצמתית שחיבר רבי נתן זיע"א (מומלץ לפחות לקרוא!).

כמה "פנינים" מהתפילה ה'עוצמתית':
תחילת התפילה 1.JPG
כל יכול.JPG
אל תעשו עמי כחטאי.JPG

אין צריך לומר שלדעת המהרי"ל [נפסק במ"ב תקפא, כז] אסור לומר את התפילה הנ"ל, אבל יש מי שסבור שמותר לומר כאלו דברים?! אתמהה!
רבינו, מה קרה לך?
מצורפת התפלה השלמה:

ברור שהקטעים המודגשים אמורים כלפי 'השם יתברך' המוזכר מלה קודם.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 26, 2019 3:58 pm

גם אני חשבתי כך. אבל זה נכון רק על ההדגשות הראשונות. על האחרונות זה לא נראה כך.

תם מה הוא אומר

כבר נידון בפורום בכמה מקומות משנת ברסלב בזה ובכיו"ב.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' מאי 26, 2019 4:01 pm

אוצר החכמה כתב:גם אני חשבתי כך. אבל זה נכון רק על ההדגשות הראשונות. על האחרונות זה לא נראה כך.

הציטוט 'אל תעשו עמי כחטאי' אינו בעייתי.

ואילו הציטוט 'הן כל תוכל' חסר את הקטע שלפניו, ולא אוכל לדעת מה משמעותו והקשרו.

סליחה. כעת הורדתי את התפילה השלמה, וברור שקאי על הקב"ה (רק פיסקו משום מה באמצע משפט, ראה שם).

יושב ירושלים · הודעהעל ידי **יושב ירושלים** » א' מאי 26, 2019 4:27 pm

לגבי 'הן כל תוכל' אכן צודק הרב מק"מ, והפיסוק הטעני.
לגבי החלק הראשון מבחינה תחבירית זה בודאי לא הולך על הקב"ה [שבכל קטע זה אינו מדבר אליו בלשון נוכח וקודם לכן ולאחר מכן מדבר על רשב"י בלשון נוכח], אבל מאוד יכול להיות שזה לא מנוסח בדקדוק.
לגבי 'אל תעשו עמי כחטאי' אפשר לפרשו בק"נ פירושים אבל זה מאוד מאוד קרוב ל...

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' מאי 26, 2019 5:37 pm

כפי שכתבתי לך באשכול התאום. לענ"ד זה לא עובד ככה. ברור לכל אחד שהתחביר כאן לא נכון. תתן את זה לכל תינוק לא חכים ולא טיפש ותשאל אותו אם קאי על השם יתברך שנזכר קודם' או על רבי שמעון בר יוחאי. וצריך ללמד זכות על יהודים (ודאי על מי שהיה מפורסם כצדיק גדול), ולא לנסות להפוך אותו לעובד עבודה זרה חלילה.

לגבי 'אל תעשו עימי כחטאי', זה כמו אדם שמגיע לבקש מצדיק שיקרב אותו ויורה לו דרך ה' והוא שולחו מעל פניו, כי חטא הרבה ואינו רוצה קשר עימו. אלא שהכל כאן ביחס רוחני ואישיות רוחנית, כי אצל חסידים כל עניין הרב והתלמיד הוא בעיקר קשר רוחני של השפעה אלוקית. זה לא ק"נ פירושים, זה הפירוש הפשוט.

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » א' מאי 26, 2019 7:35 pm

יושב ירושלים כתב:לגבי 'הן כל תוכל' אכן צודק הרב מק"מ, והפיסוק הטעני.
לגבי החלק הראשון מבחינה תחבירית זה בודאי לא הולך על הקב"ה [שבכל קטע זה אינו מדבר אליו בלשון נוכח וקודם לכן ולאחר מכן מדבר על רשב"י בלשון נוכח],

שים לב שכשפונה לרשב"י מדבר בלשון רבים.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' מאי 26, 2019 7:45 pm

דברי המשיבים והמבארים ברורים כשמש.
[והאובססיה של כל מיני ומיני (בד"כ געווארענרס!) היא צריכה עיון גדול, חומר לסוציולוגים]

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' מאי 26, 2019 9:57 pm

יושב ירושלים כתב:אין צריך לומר שלדעת המהרי"ל [נפסק במ"ב תקפא, כז] אסור לומר את התפילה הנ"ל, אבל יש מי שסבור שמותר לומר כאלו דברים?! אתמהה!

יש מי שסבור; מוהרנ"ת זללה"ה.
גברא אגברא קא רמית?!

רבינו, מה קרה לך?

הזלזול וסגנונו צורמים.

יושב ירושלים

לבי במערב כתב:
רבינו, מה קרה לך?

הזלזול וסגנונו צורמים.

הביטוי הנ"ל הופנה כלפי ידידי הרב 'לענין' אשר באמת ובתמים תמהתי [ואני תמה] מה קרה לו.

יושב ירושלים

גם פה יש לי טעות בהבנת הנקרא או שיש פה דעה מחודשת של מוהרש"א?

: תפילה לרשב''י מתוך חוט של חסד 1.JPG (47.73 KiB) נצפה 9213 פעמים

: תפילה לרשב''י מתוך חוט של חסד.JPG (56.48 KiB) נצפה 9213 פעמים

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' מאי 27, 2019 8:44 am

בקלטת 'אוצרות יהודיים' שבה אברהם פריד שר בעברית את שירי ר' יו"ט ארליך, יש שיר בשם 'לב של אמא';
סיפור על ר' לוי יצחק מברדיטשוב בערב יו"כ (אני מקווה בכל לבי שהסיפור לא היה ולא נברא אלא משל היה).
יש שם בלבול מסוים בין הצדיק לקב"ה. הוא אומר: "הרבי יכתוב בספר הטוב, ירחץ הנשמות מן הרפש", ועוד פנינים.
ובכלל, ההבנה שכפרת היום תלויה איכשהו בצדיק.
כנראה שכל נקיטת קו כלשהו גוררת סטייה.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ב' מאי 27, 2019 9:01 am

הסיפור מופיע בקצרה בסיפורי חסידים של הרב זוין, על צדיק אחר, ובלי כל התיאורים הצבעוניים של ריו"ט עהרליך.
ובפרט ייתכן שהביטוי הספציפי הזה הוא בכלל מהמתרגם.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ב' מאי 27, 2019 9:12 am

יושב ירושלים כתב:גם פה יש לי טעות בהבנת הנקרא או שיש פה דעה מחודשת של מוהרש"א?
תפילה לרשב''י מתוך חוט של חסד 1.JPG
תפילה לרשב''י מתוך חוט של חסד.JPG

אני רוצה לכתוב באריכות על העניין, אבל איני מצליח לייחד זמן. קבלתי גם הודעות באישי בנושא, ואני רוצה לנסות לעשות קצת סדר, וזה אשר עלתה בידי.

פניה לצדיק או למלאכים שנויה במחלוקת. זכור לי כעת דיונים על כך במהר"ל, בדרך מצוותיך לצמח צדק, ובעוד ספרים. (למעשה המנהג להקל בזה לפעמים, ב'מכניסי רחמים', וכן 'מידת הרחמים עלינו התגלגלי', ובפניות ישירות למלאכים בסליחות של הספרדים, ועוד ועוד. יש לה גם מקור בגמרא סנהדרין מד ע"ב - רבי יוחנן אמר: לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו, ואל יהו לו צרים מלמעלה).
אבל צריך להבין שעניין העבודה זרה האמיתי שמבואר ביג' עיקרי האמונה ובנפש החיים מדבר על האמנת אלוקות, או עבודה ('השתעבדות' כלשונו, אלא שכותב שתפילה בימינו היא עבודה. התפילה לצדיק אינה עבודה אליו, אלא עבודה לעילת העילות, וזה ברור).
אם אדם פונה לצדיק מת כשם שפונה לצדיק חי, וכן אם מייחס עבורו פעולות, שבאמת מיוחסות לקב"ה, כשם שאנו כביכול מייחסים פעולות לספירות, אבל הפועל האמיתי הוא הקב"ה - ההשוואה אינה מדויקת ואכמ"ל, יא רק לשבר את האוזן), אין בזה משום עבודה זרה כלל.
להיפך, דווקא תורת החסידות היא זו שהדגישה את העיקרון של לית אתר פנוי מיניה, ואת העובדה שהקב"ה פועל את כל הנעשה בהשגחה פרטית גמורה.

פעולת הצדיק היא עבודתו הגדולה לקשר את כל הבריאה לקב"ה. אבל ברור שבעל היכולת היחיד שעשה עושה ויעשה את כל המעשים הוא הקב"ה. וכמו כן כוונת העבודה היא לו יתעלה בלבד, ובכל זה לא נסתפק אדם מעולם.

אין זה אומר שלא יתכנו אח"כ טענות. הן מצד הטועים שאינם מבינים בטוב את עיקרי האמונה, וגם מצד הפרופורציות או הטרמינלוגיה, שגם להם יש חשיבות.

ובנקודה הזו ברסלב באמת מחודשת. (גם בעצם הפניה לצדיק המת נחלקו הפוסקים. בחב"ד לדוגמא גם כן מקובל פניה ישירה לצדיק המת, ולא חששו בכלל להדגיש שהכוונה היא בעצם שאנו מבקשים הצדיק שיתפלל בעדינו כי הוא 'מובן מאליו', כך כזכור לי מכתבי האדמו"ר מחב"ד האחרון נ"ע).

אבל צריך להבין שבאמת אין כאן שמץ נגיעה בטומאת עבודה זרה.

באופן כללי החסידות נתנה אימון בנשמת האדם, ולא חששה כל כך בנושאים אלו לטעות. יתכן מפני שעניין האלוקות ש'איהו ממלא כל עלמין' כל כך מושרש, שלא חששו לטעות בזה, ויתכן מסיבות אחרות, ובהחלט יש מקום לטענות ולהבעת דעה אחרת, אבל קודם כל להבין שאף אחד לא זנח את איסור עבודה זרה חלילה, אלא יש כאן ויכוח בגבולות הטעם הטוב וכו', וכדנתבאר.

אחד מחו"ר הפורום כתב לי שאמירת 'היילגיע רשב"י נפשי חולת אהבתך', זה 'חולני' וכו', וחילק שמה שכתוב בגמרא שצריך להיות 'רחים רבנן' זה לא בתור 'אישיות עצמאית', איני מדקדק בהבאת דבריו מדויק, כי זה לא משנה. אלא אומר רק זאת, שההחלטה שאותו צדיק האומר כך מתכוון ל'אישיות עצמאית' היא דין לכף חובה אדם נעלה. אותו אדם רואה בנשמת רבי שמעון דבר אלוקי, ובהתגלות תורתו דבר אלוקי, ובכלל יתכן שהוא מתכוון כלפי הקב"ה, כי מסתמא זה נלקח מלשון הזמירות למוהר"א מקרלין זי"ע 'שבת קודש נפשי חולת אהבתך', ובמקום 'שבת קודש' הניח אותו צדיק את 'רשב"י', וכי מה בין זה לזה?

כתבתי לו על היחס לתורה שנערצת כמו רשב"י במקהלות החסידים, וטען שרשב"י הוא 'אישיות עצמאית', מה שאין כן התורה שהוא 'גילוי רצונו'. הכל המצאות וחילוקים על מנת לדון אנשים טהורי לב לחובה, וכנ"ל. איני אומר שהדברים לא מחודשים, ואני מבין בהחלט הבעת דעות. אבל זו מחלוקת גדולה - וגם לגיטימית.

בכלל. את הספר תורה הגשמי מכבדים ומעריצים ורוקדים איתו בחופה וכו' (ולפעמים כשרוצים שהקב"ה ישמע ממש טוב, אז פותחים את הארון קודש, והמהדרים צועקים את המסרים שלהם בתוכו ממש - תיאור שמופיע אגב בעיקר או רק במחוזות ליטאיים...), ואילו נשמת הצדיק לא יכולה להיחשב ככל הפחות כספר תורת ה'? והרי 'כמה טיפשאי הני גברי דקמו מקמי ספר תורה ולא קמו מקמי גברא רבה', הרי שחז"ל לא חילקו בין הדברים... ועוד לא הזכרנו 'מורא רבך כמורא שמים' 'את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים' (זה כבר לא כתוב בזוהר, זה כתוב בגמרא - חשוף לכל צרוע וזב, כלשונך באשכול אחר).

גם היחס ל'יום השבת' יכול להיחשב כעבודה זרה, פונים ליום ואומרים לו 'בואי כלה שבת מלכתא', ושרים לכבודו זמירות 'יום זה מכובד מכל ימים', ונשמה דאצילות דרשב"י לא אמור להיות שונה כלל וכלל.

סוף דבר, אני מקווה שהשירבוט הנחפז שלי מבהיר נקודה מסוימת, והעיקר, איני אומר שלא היו דעות אחרות, אלא שכבר נחלקו בזה גדולי עולם ממש, כל אחד התחנך בדרך שלו, ולא שמישהו מגלה פה את אמריקה על טעויות כל כך פשוטות שטועים בהם עדר משוגעים.

אני מתנחם בדבר אחד, שהאוירה השוררת כאן בפורום אינה מבטאת לענ"ד את המציאות האמיתית השוררת בציבור. ולרוב יש כבוד והבנה לכל הדרכים והשיטות (פעם התווכחתי באריכות על נושא השגחה פרטית בבני אדם - לא בבעלי חיים - והשתוממתי למראה העובדה שדבר שלכאורה הוכרע בכל שכבות הציבור נפתח לדיון מחדש כאילו אנו חיים בזמן המורה נבוכים, ואז האיר מי שהאיר את עיני בזה, וד"ל).

ספציפית בנוגע למוהרא"ש איני מכירו. כנראה יהודי יקר וחשוב. אין לי מושג עד כמה בעל סמכות והבנה ואיני מחווה דעה. בקשר לרבי נתן מנמירוב, אין לי ספק שמדובר בבעל מדריגה של ממש. ועל כך נזעקתי.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ב' מאי 27, 2019 9:55 am

אני לא חושב שאי מי סבר שגדולי החסידות משתמשים חטאו חלילה עבודה זרה [אם כך היה כאן יהדות ונצרות, ולא שני חוגים ביהדות], ברור שהם סברו וכך גם ההשקפה החסידית המקורית כפי זו המקובלת בכל עם ישראל שהקב"ה ברא את העולם והוא עושה את הכל. אבל הבעיה היא בשימוש בטרמנולוגיה בעייתית, שאם היא כפשוטה אז היא בעייתית בעצם, ואם היא לא כפשוטה אז היא עלולה לבלבל את השומע בכך שאינו מבין את כוונתה כהוגן ונשאר מבולבל. [דוגמא לכך השפה החבדי"ת אודות בורא עולם שמלא כל הארץ כבודו ממש, שהרי מקרא מלא אמר הכתוב אין עוד מלבדו ומאידך הרי יש עולם והעולם אינו דמיון, ואולי הוא כן חלום יעוין בדברי החוזר הגאון רבי יואל כהן שהוכיח שהעולם אינו דמיון וא"כ בהכרח הכונה כולה קמיה כלא חשיב וחזרנו לאמונה המקובלת בכל ישראל רק בשפה שאינה ברורה].
בתנ"ך ובמסורת יש לנו את הנביא והתלמיד חכם, אלו הם עובדי ה', שהיחס בינהם לבין אנשי דורם הוא כמורה דרך בעבודת ה', כבני אנוש בעלי זכויות רבות שה' מטיב לנו מחמת זכויתיהם [כבר בסדום מצאנו את הרעיון]. מבקשים מהם שיתפללו לה' עבור מי שצריך ישועה [קל נא רפא נא]. מכבדים אותם ומעריצים אותם, כל אלו מופיעים בתנ"ך ובחז"ל, וזו הגישה המסורת של היהודים מכל הדורות.

הבעיה הגדולה שכאן יש טרמינלוגיה שונה. מבקשים מהצדיק שיפעל, שיעשה, וכו' וכו'. לא מבקשים ממנו שיתפלל אלא שיפעל [יתכן שהכוונה גם של הרב ארוש שרשב"י יתפלל, אבל אם כך אפשר לדבר בשפה ברורה. למה לדבר בשפה בלתי ברורה??]. ביהדות הכח היחידי של הנברא הוא לפנות אל הבורא שהוא יפעל ויעשה ויושיע וכו'. אפשר לבקש מה' בזכות הצדיק, יתכן שאפשר לבקש מהצדיק שיבקש מה', אבל הצדיק לא עושה. וכן כל מיני דימויים לבורא עולם [מה הקב"ה לכל אף ר"ש לכל], נכון ואין כוונה חלילה לדמות באמת, אבל השימוש במילים הללו יכול ליצור בעיות, בעיקר אצל המון העם.. והרי החסידות ביקשה לקרב את המון העם. בכל אופן אפשר להמשיך להשתמש עם אותה השפה שדיברו כל הדורות. וזה הקושי בביטויים הצדיק יחזיר אותך בתשובה וכו' וכו'.

סוגיה נוספת הוא היחס והמשקל בין הדברים בעבודת ה'. והיחס צריך להילמד אך ורק מתוך התורה והמסורת הקדומה, ומתוכם לדעת את המשקל הנכון לכל מצווה ומצווה בעבודת ה'. וזו כבר סוגיה נוספת.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מאי 27, 2019 10:07 am

מקדש מלך כתב:באופן כללי החסידות נתנה אימון בנשמת האדם, ולא חששה כל כך בנושאים אלו לטעות. יתכן מפני שעניין האלוקות ש'איהו ממלא כל עלמין' כל כך מושרש, שלא חששו לטעות בזה, ויתכן מסיבות אחרות, ובהחלט יש מקום לטענות ולהבעת דעה אחרת, אבל קודם כל להבין שאף אחד לא זנח את איסור עבודה זרה חלילה

בדורינו יש שטועים בזה - ובתורה רואים שאף בי"ד הגדול עלולים לטעות בזה,
ויש שכתבו שבעקבתא דמשיחא מתעורר קצת יצרא דע"ז
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ [b]לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ[/b]

------------
על חנוך-מטטרון
בחגיגה טו ע"א
אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא
ובתוספות שם
ומחיוהו שיתין פולסין - להודיע לו שאין יכולת למטטרון יותר מאחריני.

ובסנהדרין לח ע"ב
מבואר שהמין שטען שראוי לפנות גם אליו, ונענה שאין בו שום יתרון ולא יכול לסלוח ואפילו כשליח מאסנוהו (צמצום דמשמש כהסתרה שאין בו כוח עצמי).

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' מאי 27, 2019 10:26 am

עזריאל ברגר כתב:ובפרט ייתכן שהביטוי הספציפי הזה הוא בכלל מהמתרגם.

זה כך בדיוק במקור: "דער רבי וועט באלד אפווישן די זינד און שרייבן אין ספר פון לעבן".

בלי קשר לביטוי זה, אני מאחל לר' עקביה ולו מעט מן המעט מן האמונה של יהודי כמו ר' יו"ט עהרליך...

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' מאי 27, 2019 10:31 am

סגי נהור כתב:בלי קשר לביטוי זה, אני מאחל לר' עקביה ולו מעט מן המעט מן האמונה של יהודי כמו ר' יו"ט עהרליך...

אמן כן יעשה ה'! ובתפילה שאזכה/שנזכה גם לכלות קוצים מכרם האמונה.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ב' מאי 27, 2019 10:39 am

בתבונה כתב:
ובסנהדרין לח ע"ב
מבואר שהמין שטען שראוי לפנות גם אליו, ונענה שאין בו שום יתרון ולא יכול לסלוח ואפילו כשליח מאסנוהו (צמצום דמשמש כהסתרה שאין בו כוח עצמי).

הצדיק אינו צמצום דמשמש כהסתרה. חלילה. כי הקשר איתו זה חלק מהתורה והמצוות, והם הגילוי אלקות הכי גדול שיכול להיות.
כשם שהקשר עם הקב"ה דרך קיום מצוות גשמיות הוא הגילוי הכי גדול וחלילה חלילה לא הסתרה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' מאי 27, 2019 10:46 am

לא קראתי בעיון כ"כ את כל דברי הכותבים, שאני מכבד את כולם על מגוון הדיעות שבהם. קראתי ברפרוף וראיתי שיש טענה על הביטוי 'עבודת הצדיק'. אני מעולם לא שמעתי על ביטוי כזה, מה שכן שמעתי כאחד היסודות שחידשה החסידות הוא הנושא של 'אהבת הצדיק', וזה מתקשר גם עם ההליכה לציונו כבמצורף בזה

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מאי 27, 2019 11:47 am

מקדש מלך כתב:אינו צמצום.

אכן עשיית מצוות הם דבקות בה',
הבאתי את הגמ' (סנהדרין לח ע"ב) אמר ליה הימנותא בידן דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה דכתיב (שמות לג טו) ויאמר אליו אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה.
וכי אין פניך הולכים זה גילוי?!

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ב' מאי 27, 2019 12:05 pm

בתבונה כתב:
מקדש מלך כתב:אינו צמצום.

אכן עשיית מצוות הם דבקות בה',
הבאתי את הגמ' (סנהדרין לח ע"ב) אמר ליה הימנותא בידן דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה דכתיב (שמות לג טו) ויאמר אליו אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה.
וכי אין פניך הולכים זה גילוי?!

מט"ט הוא צמצום כדבריך. התכוונתי שדביקות בצדיק היא גילוי. והוא חלק ממצוות 'ולדבקה בו', כשם שדביקות בתורה ובמדותיו יתברך שמו הוא דביקות בה' עצמו.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מאי 27, 2019 12:19 pm

מקדש מלך כתב:מט"ט הוא צמצום.

חנוך לא היה צדיק?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר