לעיל באשכול כתב הר"א הנקין הי"ד.
הזכרתי את רבי מרדכי גיפטר כדוגמא, מפני שבאותן שנים שיצא הספר דנן, הוא פרסם מאמר ארוך שבו הוא לא רק שואב מלא חפניים ממלומדים מסוגו של גינצבורג (גרשום ענלאו למשל), כשהוא מזכירם בתארי כבוד (החכם, ר', וכיו"ב)
על הלל גרשום אנלאוו
(Hyman Gerson Enelow) ניתן לקרוא ביוגרפיה קצרה
(באנגלית) כאן. תמונות ממנו
כאן ו
כאן.
אני מתעסק בו קצת ומנסה לברר את מידת שייכותו ומחויבותו למסורה, ובמילים אחרות: עד כמה היה רפורמי
[אצ"ל, רפורמה במובנה בתחילת המאה העשרים], ומה היה יחסם של הרבנים אל אישיותו וחיבוריו.
אצל ר' חיים יהודה ארנרייך מצאתי הספד של ממש עליו
(אוצר חיים י, תרצ"ד, עמ' 180-181).
הרב ה. ג. ענעלאוו. ברם זכור אותו האיש לטוב, שאלמלא הוא נשתכחו פנינים יקרים מתורת רבותינו הראשונים הנשקעים בבית הגניזה ונעלמים מעין-רואה. הוא האיר לארץ את "מנורת המאור"
[כרכים א-ב, ג, ד] למהר"י אלנקאוה בעטרה שעטר לו ... ודלה והשקה מגנזי קדם למאספים המקודשים לפרסומם. וביתר שאת תמך ועזר בעין-יפה ידי העוסקים בספרותנו העתיקה להפיץ מעיונתיהם חוצה. אין לך מחבר ספר בימים האלה שאין ענעלאיו יצא לקראתו לעזר לו. ולדאבון לבנו ולב כל חכמי ישראל שבק לן חיים האדם הגדול הזה פתע-פתאום.
אמנם לא נפטר ענעלאוו מחביריו אלא מתוך דבר הלכה. ימים אחדים לפני פטירתו שלח לי את ספרו הגדול "
משנת רבי אליעזר" שמצא בין כתבי-יד החדשים שנקנו בשביל הספריה על יד בית המדרש לרבנים בניו-יורק והוכיח במבואו שהיא ממדרש ל"ב מדות לר"א בנו של ר' יוסי הגלילי. ובמדה שתיקן וביאר את מנורת המאור לאלנקאוה מדד גם לספרו זה. בבקיאותו הגדולה וברוח בקרתו החדורה הצליח להוציא מתחת ידו דבר מתוקן ומקובל ליד כל חובבי תורתן של קדמוננו. וכבר מצאו ענין רב לענות בו המומחים לאותו דבר ואי"ה עתיד אני גם-כן לקבוע מאמר מיוחד להערותי והחידושי שעלו בשעה שנהנתי מפרי רוחו. הוא נסתלק במיטב עלומיו - אבל זכר רב טובו להגדיל תורה ולהאדירה יביעו לדר דר.
תודגש הערתו של רח"י, שאכן מוצאים בכמה מקומות שאנלאוו תמך כספית במחברי ספרים מן הגנוזות, בין אם מדיליה בין מנדבות פילנתרופים, ואפילו שימש לעתים בעצמו לסוכן למכירת ספרים. ראו לדוגמה אצל ר' אליעזר ריבלין בשלהי הקדמת ספרו של רא"ל פרומקין "
תולדות חכמי ירושלים", המזכיר את המלומד דנן בתור "אחרון אחרון חביב, הרב החכם ד"ר ... עודדני וזירזני ... וגם נתן בעין יפה לחלק חשוב מהוצאות ההדפסה ... לזכרון נצח על שם אמו ואחותו ע"ה. יברכהו ה' מציון ויראה בטוב ירושלם".
אכן מצאתי אצל ר' שלמה אהרן ורטהיימר, ת"ח רשום, שהקדיש את הספר בעריכתו "ביאור תשעים מלות בודדות" לרס"ג, ירושלים תרצ"א
(בתוך תשובות רס"ג לחוי הבלכי), "לכבוד הרב הגדול מו"ה הלל גרשון ענעלאוו נ"י, המו"ל את הספר הגדול מנורת המאור כת"י ב"ח להקדוש רבי ישראל אלנקאוה". ועוד מצאתי אצל ר' יצחק ניסנבוים מכתב תודה וידידות ל"הרב החכם הנכבד" אנלאוו על "משנת רבי אליעזר"
(אגרות הרב נינסבוים, עמ' 298). מאידך בספרו "
קניני קדם", במדבר-דברים עמ' 9, 71, 163 - הזכירו ורק במקו"א ציין "הרב". וכן אצל נוספים.
עם זאת ברור שהיה רב רפורמי, ועוד בקהילת עמנו-אל הנודעת בניו יורק
(דבר, י"ב אדר תרצ"ד, עמ' 1). לפי אייזנשטיין, אגב, אנלאוו החליף בקהילת עמנואל את לא אחר מד"ר י"ל מגנס, שהביע עמדות ביקורתיות ביחס לפתיחות הקהילות הרפורמיות בארה"ב, שהייתה בעיניו מצומצמת מדי, ולפיכך הוחלף בידי הקהילה בשנת תר"ע במי שכנראה היה יותר לויאלי
(אוצר זכרונותי, עמ' 118).
ואכן כמדומה שברוב האזכורים אצל רבנים נזכר רק שמו, או בצירוף ד"ר, החכם, המלומד וכיוצ"ב.
ובכן אשמח לכל תוספת, הערה או הבהרה בעניינה של אישיות זו.