ספרים וועלט כתב:חוקים בדיני ממונות יהיו בגדר קושיא, והמפרשים האריכו כל אחד לפי דרכו להסביר טעמא דקרא ולהפוך את החוקים למובנים. כך כמדומה שלא תצליח למצוא חוק שיישאר בסופו של דבר חוק גמור.
אראל כתב:פטור שומר בשאילה בבעלים
אוי ואבוי!החושב כתב:עניינים שהיו מובנים ומסתבר בזמן חז"ל ולא בזמן שלנו. אבל דינם לא השתנה... וכן איסור רבית, שבזמנינו ובצורה שהדבר נעשה (בבנקים וכדומה, לאפוקי שוק אפור) הוא דבר הכרחי ומבורך על פי סברא האנושית, כך שהאיסור הוא רק בבחינת חוק של תורה.
בבא מציעא עה ב כתב:ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו
חשבונות רבים כתב:אוי ואבוי!החושב כתב:עניינים שהיו מובנים ומסתבר בזמן חז"ל ולא בזמן שלנו. אבל דינם לא השתנה... וכן איסור רבית, שבזמנינו ובצורה שהדבר נעשה (בבנקים וכדומה, לאפוקי שוק אפור) הוא דבר הכרחי ומבורך על פי סברא האנושית, כך שהאיסור הוא רק בבחינת חוק של תורה.בבא מציעא עה ב כתב:ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו
מלוה הכתובה בתורה: פירוש כגון קרבנות ופדיון הבן וערכין ונזקין שלא היו יודעים עניני נתינות הללו אם לא שנתחייבה התורה בפירוש
החושב כתב:חשבונות רבים כתב:אוי ואבוי!החושב כתב:עניינים שהיו מובנים ומסתבר בזמן חז"ל ולא בזמן שלנו. אבל דינם לא השתנה... וכן איסור רבית, שבזמנינו ובצורה שהדבר נעשה (בבנקים וכדומה, לאפוקי שוק אפור) הוא דבר הכרחי ומבורך על פי סברא האנושית, כך שהאיסור הוא רק בבחינת חוק של תורה.בבא מציעא עה ב כתב:ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו
קיימא לן, שמי שמחפש לזעוק "אוי ואבוי" ועושה בשביל זה חשבונות רבים - תמיד ימצא הזדמנות.
אם יש לך משהו ענייני להגיד - תגיד. נשמח לשמוע ולהחכים. אבל תשתדל להימנע מקלישאות ודקלומים. זה לא תורם הרבה לדיון.
לבנון כתב:תוס' קידושין יג ע"במלוה הכתובה בתורה: פירוש כגון קרבנות ופדיון הבן וערכין ונזקין שלא היו יודעים עניני נתינות הללו אם לא שנתחייבה התורה בפירוש
מקדש מלך כתב:לבנון כתב:תוס' קידושין יג ע"במלוה הכתובה בתורה: פירוש כגון קרבנות ופדיון הבן וערכין ונזקין שלא היו יודעים עניני נתינות הללו אם לא שנתחייבה התורה בפירוש
לא היו יודעים את פרטי הדינים, אבל אי אפשר לקרוא לזה 'חוק', כי רובם מובנים בשכל אנושי.
כל אחד מבין למה שור תם פחות חמור משור מועד, ולמה יש לחלק בשן ורגל בין רשות הרבים לחצר הניזק, וכו'.
מלוה הכתובה בתורה: פירוש כגון קרבנות ופדיון הבן וערכין ונזקין שלא היו יודעים עניני נתינות הללו אם לא שנתחייבה התורה בפירוש
לבנון כתב:משמעות הלשון שכל מהותם היא גזירת הכתוב, ולא היינו יודעים את עצם חיובם מכל וכל. ויגיד עליו רעו, קרבנות ערכין ופדיון הבן.
לא יודע מה עוקץ אותך.החושב כתב:חשבונות רבים כתב:אוי ואבוי!החושב כתב:עניינים שהיו מובנים ומסתבר בזמן חז"ל ולא בזמן שלנו. אבל דינם לא השתנה... וכן איסור רבית, שבזמנינו ובצורה שהדבר נעשה (בבנקים וכדומה, לאפוקי שוק אפור) הוא דבר הכרחי ומבורך על פי סברא האנושית, כך שהאיסור הוא רק בבחינת חוק של תורה.בבא מציעא עה ב כתב:ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו
קיימא לן, שמי שמחפש לזעוק "אוי ואבוי" ועושה בשביל זה חשבונות רבים - תמיד ימצא הזדמנות.
אם יש לך משהו ענייני להגיד - תגיד. נשמח לשמוע ולהחכים. אבל תשתדל להימנע מקלישאות ודקלומים. זה לא תורם הרבה לדיון.
עושה חדשות כתב:ספר הזכות מסכת גיטין דף לח עמוד א
...ואף על פי שמקצת חכמים מתעקשים בזה, ואומרים דגלויי דעתא עדיף מתנאי שאינו כפול, שי"ל אילו הוציא הדבר כשפירשו היה מוציאו כהלכה, דבר שאינו הגון אמרו, שדיני ממונות אין לתלותן בגזירות הכתוב, אלא דברים שהדעת נוטה לדין הם...
עושה חדשות כתב:אראל כתב:פטור שומר בשאילה בבעלים
שו"ת חוות יאיר סימן רכג
והנה בגוף הדין תמהתי כל ימי אחר שפיקודי ה' ישרים וכלם נכוחים בטוב טעם וישרים למוצאי דעת והאריך בהם הרמב"ם במ"נ חלק ג' בי"ד כללים וממנו ינקו ולקחו כל הבאים אחריו בטעמי מצות בנגלה ומי יתן ואדע לקרב הדבר הזה אל השכל ודמיא למ"ש פלוני [עי' מס' כתובות נ"ג ע"א] אלו הוינא התם אמינא משיב רעה תחת טובה וגו' וכי משום שהמשאיל במלאכתו של שואל ילקה באבדון ממונו ביד שואל כי לולי דרז"ל ל"ק דהיה י"ל פי' הכתוב עמו ר"ל אצל דבר ששאל לחבירו והיה לו להשגיח עליו וק"ל.[/url]
עושה חדשות כתב:במצוות עשה או ל"ת מצינו דברים שהם בגדר 'חוק', כמו איסור שעטנז או פרה אדומה. אני רוצה לאסוף כאן (אם אכן יש) דוגמאות של "גזירת הכתוב" בדיני ממונות שבין אדם לחבירו.
אח"כ אולי ננסה יחד להבין מהו הענין בזה, והאם מתאים להחיל את החוקים האלו גם במקומות שאינם מחוייבים להדיא בדין תורה מפני שזהו רצון התורה, או שזה דומה למי שמונע גוי מללבוש שעטנז.
עזרתכם נחוצה.
חיימשה כתב:פטור של שור ולא אדם חמור ולא כלים, טמון באש, וכן הרבה.
עושה חדשות כתב:מיטב שדהו דניזק (אליבא דרבי ישמעאל), האם מצינו בזה ביאור?
חיים שאול כתב:עושה חדשות כתב:אראל כתב:פטור שומר בשאילה בבעלים
שו"ת חוות יאיר סימן רכג
והנה בגוף הדין תמהתי כל ימי אחר שפיקודי ה' ישרים וכלם נכוחים בטוב טעם וישרים למוצאי דעת והאריך בהם הרמב"ם במ"נ חלק ג' בי"ד כללים וממנו ינקו ולקחו כל הבאים אחריו בטעמי מצות בנגלה ומי יתן ואדע לקרב הדבר הזה אל השכל ודמיא למ"ש פלוני [עי' מס' כתובות נ"ג ע"א] אלו הוינא התם אמינא משיב רעה תחת טובה וגו' וכי משום שהמשאיל במלאכתו של שואל ילקה באבדון ממונו ביד שואל כי לולי דרז"ל ל"ק דהיה י"ל פי' הכתוב עמו ר"ל אצל דבר ששאל לחבירו והיה לו להשגיח עליו וק"ל.[/url]
החינוך נתן טעם לפטור בעליו עמו משום דהוא שם וצריך לשמור (אמנם יש מקרים שגם כשהוא לא שם יש את הפטור וע"ז צריך להגיע ללא פלוג [בדאו׳!, ויש גם רי"ף כזה בב"ק שאומר ל"פ בדאו׳])
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 113 אורחים