עליה להר הבית

[שלח]

כאן גנזי אבות

[נקדש את שמך בעולם]

טענתו של הגאון מקוטנא בקצרה היא שמותר להיכנס להר הבית רק לצורך עבודה וכיום כיון שאין עבודה הוי כבגדי כהונה שלא בשעת עבודה (ומאריך בעניין מקריבים אע''פ שאין בית),
אמנם עיקרא דדינא איני יודע מהיכן למד כן, הלא לפעמים היו נכנסים לעזרה להשתחויה בלבד, ולהר הבית היו נכנסים בקביעות לתפילה וזה מטרת בניית המקדש ככתוב באריכות בתפילת שלמה.
ויתכן שלא אסר הגאון הנ''ל אלא בכניסת נכרים לצורך עצמם וכן בכניסת נכרים לצורך ישראל (וכדכתב שם) שהכניסה היא לצורך הדיוט, אבל בכניסה לצורך גבוה כתפילה השתחויה (וכיבוש) ודאי שלא שייך למעילה כלל.

[בתבונה]

הדברים תמוהים, בגמ' מצינו שאמוראים ותנאים נכנסו להר הבית לאחר החורבן ולא היה עבודה, ר"ג רשב"ג, בירושלמי שרבי פנחס היה מוריד נעליו תחת המגוף בגמ' וברמב"ם ישנם הלכות לגבי הר הבית בזמן הזה (אמר ריב"ל כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה וכו', "אע"פ שהוא בחורבנו לא יכנס אלא ולא ישב בעזרה וכו' גם מצינו בחז"ל בתוספתא שנכנסים לנר הבית להקיף.

[בתבונה]

טענתו של הגאון מקוטנא בקצרה היא שמותר להיכנס להר הבית רק לצורך עבודה וכיום כיון שאין עבודה הוי כבגדי כהונה שלא בשעת עבודה (ומאריך בעניין מקריבים אע''פ שאין בית),
אמנם עיקרא דדינא איני יודע מהיכן למד כן, הלא לפעמים היו נכנסים לעזרה להשתחויה בלבד, ולהר הבית היו נכנסים בקביעות לתפילה וזה מטרת בניית המקדש ככתוב באריכות בתפילת שלמה.
ויתכן שלא אסר הגאון הנ''ל אלא בכניסת נכרים לצורך עצמם וכן בכניסת נכרים לצורך ישראל (וכדכתב שם) שהכניסה היא לצורך הדיוט, אבל בכניסה לצורך גבוה כתפילה השתחויה (וכיבוש) ודאי שלא שייך למעילה כלל.

צ"ל כדבריך שהכוונה לנכרים לצורך עצמם וכדו'
שבגמ' מצינו שאמוראים ותנאים נכנסו להר הבית לאחר החורבן ולא היה עבודה, ר"ג רשב"ג, בירושלמי שרבי פנחס היה מוריד נעליו תחת המגוף בגמ' וברמב"ם ישנם הלכות לגבי הר הבית בזמן הזה (אמר ריב"ל כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה וכו', "אע"פ שהוא בחורבנו לא יכנס אלא ולא ישב בעזרה וכו' גם מצינו בחז"ל בתוספתא שנכנסים להר הבית להקיף. מצינו בתענית שנקדימון נכנס למקדש להתפלל ועוד רבים

[אברהם ארנטרוי]

למישהו יש צד רציני לומר שהמקומות שבהם נכנסים אותם יהודים הם בכלל החיל, א"כ הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לחייך, כי גם אם תמדוד את הר הבית מכותל למשנהו ותסמן את מקום החיל לפי"ז. עדיין אותם המקומות יהיו מחוץ לחיל .
אלא שאולי זה נכלל בכלל הידוע שאנחנו לא בקאים במה אנחנו לא בקאים

[בתבונה]

2 הערות היסטוריות
1. מסוף תשובתו משמע שכתב אותה הרדב"ז עוד בשבתו בירושלים
שכותב שם שוב ראיתי וכן אמרו לי בני אדם היודעים לשער שאין לך פתח ולא עלייה שלא תהיה רחוקה מהכיפה כפי השיעור אשר כתבתי.
זאת אומרת לפני הגיעו לגיל 74 שאז עבר לצפת, בניגוד לתיאוריה שכתב זאת בזקנתו המופלגת
2. בתשובה זו מתבאר שבזמנו של הרדב"ז התאפשר ליהודים להיכנס דרך הפתחים לראות, בניגוד לאלה שכותבים שדיבר רק על עליות וכן להיכנס מעל עליות להר הבית ולזה הוא קבע כללים ובסוף מסכם שכל האופציות האפשריות בזמנו ליהודים מותרות. (יותר מזה לא התאפשר כפי שמובן מתשובה זו וכך גם מקונן על כך בביאור הרדב"ז סוף הל' מעשה הקרבנות, ובשו"ת חת"ס יו"ד ב' רל"ו משמע שבזמנו כבר לא נתנו להתקרב להר הבית) – איסור זה ידוע גם ממקורות חיצוניים.

אביא את הנלענ"ד בביאור דברי הרדב"ז
שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרצא
בתשובה זו כוונת דברי הרדב"ז לתחום את המקום בו יש חשש למחנה שכינה האסור לכניסה לטמא מת וזאת ע"י שתי עקרונות.
1. מידות הר הבית מחוץ למחנה שכינה שרובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי מן הצפון ורביעי מן המערב וזאת על פי כי ניתן לקבוע שהר הבית מדרום וממזרח סגור בתוך הכתלים שבימינו. (ממזרח כבר מתקרבים להר הזיתים ושם שערי רחמים ומדרום מתקרבים לעמק יהושפט ואבני היסוד ההוא הם אבנים גדולות מורה שהוא בנין קדמון)
2. מרחק מכיפת הסלע על פי העיקרון שצדדי ההיכל כלואים בתוך מבנה כיפת הסלע ומסתפק האם החלק הרחב של צידי ההיכל כלוא בכיפה או רק החלק הצר
כמקור לזה הוא כותב שברור שאבן השתיה היא בסכרא ומציין שבזמנינו הסלע גבוה יותר מ3 אצבעות הכתוב במשנה ומיישב זאת שהעפר מהצדדים נחפר מכל מקום הוא מסכם שוב שאין שום ספק והדבר ברור ששם אבן שתייה.
ובניגוד לכל שאר דבריו בזה הוא לא מביא כל דיון או ראייה ששם אבן השתיה שהדבר פשוט בעיניו כמוסכמה שאין בה כל צורך לראייה עד כדי כך שתמה על מקצת חכמים שנמנעים מלהיכנס למקום שרחק מערבה יותר מי"א אמה מכיפת הסלע.
הוא כותב שכתלי המקדש נמצאים מתחת לכותלי כיפת הסלע יש לציין שבשנת 1951, במסגרת שיפוץ רצפת כיפת הסלע, על ידי הוואקף. הורשה הארכיאולוג בלרמינו קמילו בגטי מהמסדר הפרנציסקני, לתעד את העבודות, בין היתר הוא זיהה שמתחת לקירות של המבנה המוסלמי של כיפת הסלע ישנם שרידי קירות קדומים רחבים, לפי זה כנראה שבזמן הרדב"ז הרמה סביב לכיפת הסלע לא הייתה מרוצפת, והכתלים העתיקים שתחת כתלי כיפת הסלע בצבצו לעין לפחות מצפון וממערב, ועקב כך שאבן השתיה היא במרכז כיפת הסלע היה מובן שהכתלים העתיקים הם שרידים של כתלי המקדש עצמו, הרדב"ז כתב שיש להחמיר להחשיב את הכתל הצפוני שמא הוא כתל ההיכל בחלקו הצר ולא ככתלים חיצוניים יותר. (בהודעה הבאה נראה שלכאורה החמיר בקיר המערבי של כיפת הסלע המערבי כספק כותל העזרה וספק כותל ההיכל)
לציין שהרד"ז היה בירושלים בתקופת הסולטן סולימאן שהיא תקופת בניה בה נבנו החומות של ירושלים ולפי המשתמע ממקומות אחרים ברדב"ז היה אז בנייה גם בהר הבית.
כך יתכן מאוד שלפחות בחלק מהתקופה הרמה היתה פחות מרוצפת ויסודות כתלים עתיקים אלו היו חשופים ו.
ולא מביא לכך ראייה ששם אבן השתיה והדבר בעיניו דבר ידוע שאין בו כל חידוש\ עד כדי כך שתמה על מקצת חכמים שנמנעים מלהיכנס למקום שרחק מערבה הרבה יותר מי"א אמה מכיפת הסלע.
כאמור עולה מדבריו שכותל ההיכל נמצא מתחת לכותל כיפת הסלע
על פי עיקרון 1 הוא מבסס תיחום בצד המזרחי והדרומי
ממזרח- היות ושטח הר הבית במזרח גדול מאשר במערב יש מכיוון מזרח יותר ממחצה של שי"ג אמה >(500-187)/2
מדרום- היות ושטח הר הבית בדרום גדול מאשר בצפון יש מכיוון דרום לפחות קפ"ג אמה >(500-135)/2
לפי עיקרון 2 הוא מבסס תיחום גם לצד המערבי והצפוני
ההיכל תחום בתוך מבנה כיפת הסלע, ולכן במרחק X מכיפת הסלע שזהה למרחק המקסימלי שבין קצה ההיכל לקצה העזרה בכל צד בהתאם הוא כבר בוודאות מחוץ לתחום מחנה שכינה
דהיינו ממערב מקצה ההיכל במערב עד לקצה העזרה במערב המרחק הוא 11 אמות +עובי הכותל.
וקצוות צפון ודרום ההיכל עד קצוות צפון ודרום העזרה, שם הגבול המקסימלי הוא 32.5 אמות + עובי הכתלים,. ואפרט רוחב העזרה מצפון לדרום 135 אמה ההיכל באמצע העזרה צר מאחוריו ורחב מלפניו – פירושו שממערב ההיכל שם רוחב ההיכל 70 אמה ולכן המרחק מקצה ההיכל לקצה העזרה הוא 32.5 אמות (135-70)/2=32.5 וממזרח ההיכל שם ישנו גם את האולם ולכן רחבו 100 אמה ואז המרחק מקצה האולם לקצה העזרה, הוא רק 17.5 אמה , (135-100)/2=17.5, ולחומרה לקח הרדב"ז את המרחק המקסימלי מההיכל שהוא 32.5 אמה ולזה יש להוסיף את מקסימום עובי הכתלים ,סה"כ הרדב"ז כותב 40 אמות (יתכן 5 אמות עובי כותל ההיכל החיצוני (כותל המסיבה מהדרום וכותל בית הורדת המים מהצפון) +2.5 עובי כותל העזרה כדברי השלטי גיבורים ע"פ מלכים שיש ספק האם וכמה מעובי כתלי ההיכל תחום בכיפת הסלע) או שהחישוב באמת קצת פחות (37.5 /38.5) ועיגל למעלה כרבי יוחנן במס' סוכה ז' שלחומרא לא דק.

לענ"ד הכוונה ברדב"ז כפי שהתפרש לעין ולהלן הצעת תיקון כדלהלן,
1. יש שם בהכרח טעות דפוס בין צפון לדרום, שהרי כבר בתחילה כותב שהעליות מצפון רק מה שמחוץ לאורך קפ"ז של העזרה הם ללא חשש, ואח"כ כותב זאת ההיפך שמצפון אין חשש ורק מדרום אז אם כן יש לתקן אחד מהם, ולפי המבואר יש לתקן בסוף שהעליות מדרום אינם צריכים אומד
(טעות מסוג זה שייכת ע"פ הג' הגר"א גיטין ז' ע"ב אף בגמ' שנוסחה מוחזק בכל ישראל)
במקום אחד בין עזרה להר הבית (בעבר היה נפוץ הכינוי עזרה לשטח הר הבית שהוא חצר הר הבית החיצונה- כך שאפשר בדוחק גם בלי תיקון) בדבריו על כותל הדרומי פשוט מדבריו שכוונתו לכותל הר הבית הדרומי ולא לכותל העזרה הדרומי.
שהרי הסימן שמביא שהוא סוף ההר ומשם כבר מתחיל עמק יהושפט הוא סימן שמתאים אך ורק כסימן לקצה הר הבית. וכן שהרי בדבריו כתוב שהכותל הדרומי מגיע מכותל מזרחי של הר הבית ו ובתוך דבריו שהכותל עד הקיר המערבי של הר הבית על כל אורך הר הבית והרי כותל העזרה לא חצה את הר הבית לשניים אלא רק הקיף את העזרה או גם את עזרת נשים ולא היה באורך 500 אמה. וכותב שהאבני היסוד שם גדולים מורה שהוא קדום וכותב שזה ניכר בפרט בקרן דרומית זאת אומרת שאין כוונתו שבדורות מאוחרים הוסיפו על כותל העזרה לכיוון מזרח,
2. לגבי המרחק המחושב מדבריו מכותל הדרומי של הר הבית היינו מדרום לכיוון צפון קפ"ג אמה כמבואר לעיל ע"פ הכלל של הר הבית רובו בדרום ומסתבר שהמעתיק טעה וכתב קל"ה כי לא הבין מהו קפ"ג, בפרט שפירש בדבריו שכותל הדרום הוא כותל העזרה.
3. הוספת המילה רוב לפני שי"ג וכן כתב הרב שילת- שוב ע"פ הכלל של הר הבית רובו בדרום

[בתבונה]

הצעת נוסח לאחר תיקונים ע"פ האמור לעיל
שאלת ממני אודיעך דעתי אם מותר ליכנס לעליות הבנויות סביב לבית המקדש שהן בולטות לתוך המקדש על גבי זיזין וגיזוזטראות /וגזוזטראות/ לפי שראית שנהגו בזה היתר ואין מוחה בידם.
תשובה דע שלא כל העליות שוות ולא כל הרוחות שוות וצריך אומד יפה לראות אי זו מותרות ואי זו אסורה
וזה כי הדבר ברור שתחת הכיפה שם אבן השתיה בלי ספק הנקרא אצלם אלסכרא
וא"ת דהא תנן אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתיה שמה גבוהה מעל הארץ ג' אצבעות ועליה הארון נתון ועתה שאלנו את פיהם ואמרו שהיא גבוהה מקרקעית הכיפה ג' /לעיל בסי' תרלט כ' ב'/ קומות ואנו רואין מבחוץ שעולים לכיפה במדרגות הרבה כבר כתבתי על זה בתשובה /לעיל סי' תרלט/ שקרקעית הבית חפרו אותו כמה פעמים לגלות היסודות ולכן הוא נמוך הרבה ממה שהיה מקודם תדע דהא תנן בכמה דוכתי שהר הבית היה גבוה מירושלם והשתא הדבר הוא להפך.
עוד אמרו העכו"ם שיש תחת הכיפה מערה ושהמלכים הראשונים רצו לדעת מה היה שם ושלשלו בני אדם לתוכה ומתו וסגרו אותה ומלאוה עפר עד היום הזה אין אדם יודע מה יש שם וקרוב אצלי שנאמר להם או שמעו שהארון גנוז שמה ולפיכך היו חופרים אלו /אולי/ ימצאו אותו ולכן הושפל קרקעית הבית ונתגלה אבן השתיה.
גם שמעתי שהמלכים שעברו חפרו שם למצוא יסוד האבן הזאת ולא מצאו
מ"מ אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה אשר עליה היה הארון בבית קדש הקדשים לצד מערב.
הילכך מי שעולה בעליות אשר לרוח מערב או הנכנס לראות מהפתח אשר לצד מערב צריך לשער שיהיה בינו לבין הכיפה יותר מאחד עשר אמה שכך היה בין כותל מערבי של העזרה לכותל ההיכל ועובי הכותל כי הכותלים נתקדשו שיערתי שאין בכל הפתחים יותר קרוב לכיפה מאותו הפתח הקטן אשר משמאל לבאבאל קטאנין /לשער מוכרי הכותנה/ ולכן צריך ליזהר מן העליות אשר על אותו פתח וכבר שמעתי על קצת חכמים שלא היו רוצין ליכנס בשוק אל קטאנין וזו חומרא יתירה כי אני שיערתי שיש משם עד הכיפה (הרבה) יותר מי"א אמה ואפשר שהטעם הוא מפני שהיא משוכה קצת לצד צפון כאשר נבאר בע"ה ] ואם העליות הם בצד צפון צריך לשער מכותל מערבי *, לצד המזרח באורך קפ"ז אמות כל העליות הבנויות באורך זה הם בניות על אורך העזרה ממזרח למערב וכל העליות הבניות חוץ מאורך זה לצד מזרח או לצד מערב אינם בכלל האיסור. שהוא חוץ מקפ"ז אמה אשר ממזרח למערב והוא מכלל הר הבית ולענין הרוחב כבר ידעת כי רוחב העזרה מצפון לדרום הם קל"ה אמה וכבר הנראה לעין כותל הדרום במקומו הראשון הוא שהרי העומד בקרן דרומית מזרחית רואה כי משם לצד דרום הוא עמק יהושפט ולא הי' הר הבית נמש' לצד דרום אלא עד שם גם כי אבני היסוד ההוא הם אבנים גדולות מורה שהוא בנין קדמון וא"כ סוף בנין הנקרא מדרש שלימה לצד הדרום הוא סוף הר הבית ועד היום בנוי כיפין על גבי כיפין מ"מ למדנו כי הכותל ההוא בעצמו היה כותל הר הבית אשר לצד דרום וא"כ צריך לשער אם העליות אשר בכותל זה לכיוון צד צפון רחוקים מכותל זה קפ"ג אמה אינם בכלל העזרה ואני שיערתי שבין כותל זה של צד דרום עד קצה הבתים והעליות אשר בניות לכיוון צד צפון אין יותר מקפ"ג אמה ואינם בכלל הקדש ומותר ליכנס להם. עוד דרך אחרת רואין כאלו חוט מתוח מהכיפה לצד מזרח כל הבתים והעליות שהם בתוך מ' אמה לחוט זה הם בכלל הקדש וכל שהוא חוץ לזה השיעור הרי הוא חול וחשבון זה אינו מדוקדק לפי שההיכל היה צר מאחריו ורחב מלפניו כדכתיב הוי אריאל אריאל ומ"מ לצאת מידי ספק צריך להתרחק מהחוט המתוח מכותל הכיפה הצפונית ארבעים אמה ברוחב באורך קפ"ז אמות מן המערב למזרח. ואם העליות בנויות לצד מזרח הנה נתבאר כי הכותל המזרחי אשר היא בנוי עתה הוא כותל הר הבית המזרחי לפי שמשם והלאה הוא הר הזיתים. ועוד כי שערי רחמים הם באותו כותל וכתב בעל כפתור ופרח שהם שערים שהיו נכנסים בהן והאבלים והחתנים וכל הבתים והעליות אשר בצד מזרח מותר להכנס לשם שהרי מכותל הר הבית המזרחי עד כותל העזרה המזרחי יש רוב שי"ג אמה, וטמא מת מותר להכנס בהר הבית. ואם יש עליות בכותל צפוני באורך קפ"ז אמות מן המערב אל המזרח הרי הם בכלל ספק /קדש ודרך כלל אני אומר כי הבתים או העליות אשר לצד דרום וצד מזרח אין בהם ספק אצלי ומותר ליכנס להם אם לא תהיה בולטת הרבה לתוך המקדש דאז צריך אומד וכן אותם של צד צפון ומערב צריכין אומד.
* פי' כותל המערבי של העזרה, שלעיל חישב שהוא י"א אמה מכיפת הסלע. אמנם יתכן שי"א אמה ממערב בדברי הרדב"ז הם רק מספק שמא הכותל שתחת קיר מערב כיפת הסלע הוא כותל ההיכל, אבל באמת יתכן שהוא כותל העזרה,ולכן יש להתרחק ממזרח אליו קפ"ז אמה, אמנם בהמשך התשובה כותב למזרח שיעור אחר (רוב שי"ג) ואולי כאן כתב רק את עצם הדין של קפ"ז אמה העזרה ואם יתרחק ממערב י"א אמה וממזרח רוב שי"ג ידע שאינו באותם קפ"ז ממזרח למערב (הסבר בהודעה קודמת צוין לשיפוץ לפני כ-67 שנים שהיה ניכר הכתלים שתחת קיר כיפת הסלע )

והוי יודע דאיבעיא לן בגמרא תלה עצמו באויר העזרה מהו וסלקא בתיקו והוי איסורא דאורייתא לדעת הרב דס"ל בקדושתו עומד ואזלינן לחומרא ואסור ולדעת התוספות פשיטא ליה דאויר עזרה נתקדש ואף על גב דתניא בידיעות הטומאה וטמא שנכנס להיכל דרך גגות פטור שנאמר ואל המקדש לא תבא דרך ביאה אסרה תורה מ"מ פטור אבל אסור הוא ומכין אותו מכת מרדות וכן כתב הרמב"ם פ"ג מהלכות ביאת מקדש וז"ל ואף על פי שהוא פטור מכרת מכין אותו מכת מרדות בין שנכנס למקדש דרך גגות בין שנכנס בו דרך פתחים בשידה תיבה ומגדל ע"כ. וא"ת כיון דגגין ועליות לא נתקדשו והתוספות מודה שכל העליות לא נתקדשו חוץ מהעלייה אשר על ההיכל למה לא יהיה מותר ליכנס עתה בכל העליות דע דלא אמרינן דלא נתקדשו אלא העליות והגגות אשר היו בנויות בזמן שהיה קיים אבל הגנין והעליות הבנויות עתה סביב למקדש שמא בתוך אויר העזרה הם בנויות או באויר הלשכות שהיו אז ומידי ספיקא לא נפיק. הילכך אם נתברר לפי החשבון אשר כתבתי שהם בנויות בקדש לא נחוש לגובה לומר שמא למעלה מגגות הלשכות אשר לא נתקדשו הן בנויות כיון דאויר העזרה כעזרה ומ"מ יש לי לתת טעם למנהג שנהגו כל העולם לעלות באותם עליות לראות משם את הבית כלו ולא שמענו ולא ראינו מי שמיחה בידם. דע כי הראב"ד ז"ל סובר כי האידנא אין כרת למי שנכנס למקדש וכן תמצא בהשגה פרק ששי מהלכות בית הבחירה הרי שעיקר הדין הוא מחלוקת והדבר ספק שמא עליות אלו הם בניות /בנויות/ בקדש או לא ואת"ל בנויות בקדש שמא אויר העזרה לא נתקדש דהא איכא דמפרש דהא דבעי רבא תלה עצמו באויר העזרה הכי קא מיבעיא ליה אם נתקדש אויר העזרה או לא לפי גרסת הספרים ולא איפשיטה ואת"ל דאויר העזרה כעזרה שמא על אויר גגות הלשכות אשר לא נתקדשו הן בנויות הילכך כיון דאיכא כל הני ספוקי /ספיקי/ תלו הדבר להקל מרוב חשקתם לחזות בקדש ואין לנו להקל מטעם דדרך ביאה אסרה תורה ודרך גגות אין בו איסור תורה דהא ניחא אם עולים ויורדים מיד ולא היו שוהין שם שיעור השתחויה אבל אם הם בנויות בקדש נהי דפטור משום ואל המקדש לא תבא מ"מ חייב משום טמא ששהה במקדש הנה כתבתי לך טעם המנהג אבל אתה תהיה מן הנזהרים ולא תכנס לא לבית ולא לעלייה אם לא תהיה רחוקה מהכיפה הרבה. גם שמעתי שיש מחילה תחת הקרקע ופתחה לצד המערב שהולכת עד תחת הכיפה ויש מהיהודים שנכנס לשם ודבר זה אסור דקי"ל מחילות הפתוחות לעזרה נתקדשו ומאן לימא לן שאין זו מכלל המחילות שהיו פתוחות לעזרה ואפי' תימא שזאת מחדש נעשית קרקעית העזרה נתקדש עד התהום כדאיתא בזבחים. שוב ראיתי וכן אמרו לי בני אדם היודעים לשער שאין לך פתח ולא עלייה שלא תהיה רחוקה מהכיפה כפי השיעור אשר כתבתי הילכך מותר להתקרב אל הפתחים ולעלות אל העליות כ"ש בהצטרפות הספקות אשר כתבתי.

[מזהב שבא]

שלום וברכה,
יש שכתבו בשם הג"ר ראובן מרגליות בהגהותיו לזוה"ק שמקום המקדש אינו בכיפת הסלע.
האם מישהו מכיר מקור מדוייק לכך?

[מה שנכון נכון]

שלום וברכה,
יש שכתבו בשם הג"ר ראובן מרגליות בהגהותיו לזוה"ק שמקום המקדש אינו בכיפת הסלע.
האם מישהו מכיר מקור מדוייק לכך?

כנראה כונתך לדבריו בנצוצי זהר ח"ב רמ ע"ב.

[מזהב שבא]

שלום וברכה,
יש שכתבו בשם הג"ר ראובן מרגליות בהגהותיו לזוה"ק שמקום המקדש אינו בכיפת הסלע.
האם מישהו מכיר מקור מדוייק לכך?

כנראה כונתך לדבריו בנצוצי זהר ח"ב רמ ע"ב.

תודה רבה.

[ארזי הלבנון]

שלום וברכה,
יש שכתבו בשם הג"ר ראובן מרגליות בהגהותיו לזוה"ק שמקום המקדש אינו בכיפת הסלע.
האם מישהו מכיר מקור מדוייק לכך?

להעיר עוד משו"ת תשובות והנהגות (ג, לט):

שאלה: איפוא מקום המקדש בזה"ז בעיר קדשינו

הלכה מפורשת שכל ישראל מכוונים לבם מול קדשי קדשים וכמבואר בברכות (ל א), ואפילו עומד בבית המקדש יכוין לבו כנגד בית קדשי קדשים, ולכאורה הבאים היום לכותל המערבי להתפלל חייבין לפנות לצד שמאל ש"כיפת הסלע" שהערביים בנו במקום המקדש היא לצד שמאל, ואם כן הבאים לכותל במקום הפנוי, חייבין מן הדין לצדד לצד שמאל ולא נהגו כן, ובדברינו יבואר דאף שמקובל אצל העולם שהמסגד כיפת הסלע הוא על מקום המקדש ממש, הדבר אינו ברור כלל, ויש הוכחות להיפך וכמו שיבואר בס"ד.

אמנם עיקר היסוד שנתפשט גם בבית ישראל, שהערביים בנו בית תפלות שלהם על מקום קדשי קדשים ממש, קרוב הדבר שאינו נכון, ואבינו שבשמים גלגל להטעותם, שמדמין שאבן שמה היא האבן שתייה, והאמת היא שאינו אבן שתייה כלל, ומקום קודש הקדשים אולי לצד דרום יותר במקום פנוי לגמרי, שאבני הכותל גלויים שמה ופרוץ, בין כיפת הסלע, להנקרא "אל אקצה", והיינו מקום הכותל אשר שם התפללו אבותינו ואבות אבותינו, כאלו פונים למקום המקדש, והערביים מדמין שתפלתם במקום קודש הקדשים שלנו, ולא מיניה ולא מקצתיה, ובזוה"ק פרשת פקודי מפורש שכל יסודי ביתא קדישא כולהו אתגניזו, ולא אתאבידו מינייה אפילו חדא. ואם כן כ"ש אבן שתייה שממנו הושתת בעולם אינו עמנו רק אתגניז, ויש לזה כמה הוכחות ברורות וכמו שנבאר, ואם כן אנו מתפללין בצד הראוי, ולהיפך המתפללין בכותל בכיפה לפנים שלצד שמאל, שמדמין שהם מול המקדש יותר, ראוי להם לצדד לצד ימין, ששם עיקר בית קדשינו ותפארתינו היה בנוי, והשכינה לא זזה משמה. וגם לפי דעת החוקרים בבדיקות שנתחדשו לבחון מטה מטה באלקטרי מגנטיזם הוכח שמסתברא שמקום המקדש וקדשי קדשים הוא בין כיפת הסלע לאל - אקצה בימין, וטעו לבנות שלא במקום שכינת עוזו ממש.

(ודע שלפי מקורות הערביים הכאליף רצה לבנות על קדשי קדשים שלנו וזהו נצחונם, ומצא איזה אבן ולא האמין ולא סמך שזהו קדשי הקדשים, רק שלח לחכמי ישראל שלא ראו, רק הודיעו לו שבבית קדשי קדשים אבן, ושוב סמך ע"ז ובנה והודיע שזהו על קדשי קדשים דעם ישראל, אבל אולי הם שמחו להטעותו שלא יברר עוד, ולא יבנה במקום הנכון, וכמה חכמים אח"כ קיבלו בפשיטות עדות הערביים ומנו מזה אורך ורוחב המקדש, עיין בקונטרס מהגאון רבי מיכל טוקצ'ינסקי זצ"ל, ועיקר הקבלה אצלינו מהם, וע"ז לא נסמוך ובפרט היום וכמו שנבאר, ונצפה בכליון לביאת אליהו, שיבוא ויעיד לנו אפוא בדיוק מקום קדשי הקדשים במהרה בימינו בקרוב!

וראה זה דבר פלא, שלפני כמה עשרות שנים סיפרו על יהודי מארץ ישראל שנכנס לכ"ק האדמו"ר מבעלזא רבי ישכר דוב זצ"ל במקומו בבעלזא, ושאל אותו על אבן מסוימת הבולטת באמצע הכותל (שלפי דברינו הנ"ל שמה מול קודש הקדשים), ולדבריו בנו הקדוש רבי אהרן זצ"ל כשהגיע ארצה וביקר בכותל דקדק וחיפש לעמוד שמה דוקא להתפלל, והדברים נפלאים שלפי המקובל לנו היום יוצא שהבליטה באמצע הכותל הפנוי היא מול קדשי הקדשים, ובשעתו התפלא האורח שמצייר המקום אף שלא היה שמה. והוכחה לדברים אלו, מרבבות בית ישראל ששפכו תפלתם בכותל, ולא צידדו לצד צפון שנמצא מקום הכיפה, וע"כ אי אינהו לא חזי מזלייהו חזי, שהמקום אינו שמה אלא מול הכותל כפשוטו, ושמה יש לצדד ולהתפלל שמסוגל לקבלת התפלה, וכמו שנאמר והתפללו אל המקום הזה.

והאמת שהחקירה איפוא מקום המקדש עם השראת השכינה, היא חובה עלינו לחקור שנאמר "לשכנו תדרשו ובאת שמה", הרי שהדרישה איפוא מקום השראת השכינה בקדשי קדשים היא מצוה, ואף שבשו"ת הרדב"ז דעתו (ח"ב תרצ"א) דברור ואין ספק שמקום האבן שתייה בכיפה שבידם היא מקום קודש הקדשים, וכן ב"דרכי ציון" מרבינו עובדיה ששמע רבים אומרים כן, האמת כיון שהכניסה לנו אסור, סמכו בעיקר על הערביים שהתפארו שבידם מקום הכי קדוש שלנו, אבל יש הוכחות שהקב"ה הטעה אותם, ומקום קדשו הוא שממה ממש עד שנזכה לבנינו במהרה בקרוב. (ועיין בב"ח א"ח תקס"א דכשרואה הקובה של בית המקדש שהיא עזרה חייב להשתחוות כנגדה ולקרוע הרי מפרש שזהו עזרה ולא פירש בקדשי קדשים).

ובזמן האחרון ממש יצא לאור ספר "בית המקדש השלישי" מהמופלג ה"ה הרב שלו' שטיינברג שליט"א (המפורסם בביאורו על רש"י בתורה "חומש מבואר") ושם בסופו מאריך ומביא הוכחות שאין בית המקדש במקום הכיפה אלא בין המסגדים והיינו מול הכותל שמתפללין היום וכמ"ש. שורש הוכחתו שהמקדש נמוך כמו בין כתפיו וכמבואר בזבחים נד: והיינו לצד דרום בין כיפת הסלע לאל - אקצה שאינו בסלעים כמו תחת כיפת הסלע שכולו סלעי ולא נמוך, ועוד מביא מאמת המים בעין עיטם שפתחו הנקב וניקה העזרה כולה, ושייך רק למקום נמוך כמו צד דרום ועוד הוכחות ע"ש, וכבר קדמו בקונטרס "אבן השתייה או אבן הטועים" שמוכיח בהוכחות ברורות שכיפת הסלע אינו במקום המקדש כלל ובנו שלא במקומו ומקומו בדרום יותר בין מסגד אל אקצה לכיפת הסלע. והעיקר שבבדיקות בזמן האחרון ממש שאפשר לבדוק למעלה מה שלמטה באלקטרו מגנטית, מצאו שדוקא בדרום חללים ריקים עמוק מאד כמו במקדש שחלול מפני קבר התהום וכן בשיתין, וע"כ מסתברא לן שמקום המקדש ממש חרוב לגמרי, ובדרך נס דוקא נגנז הארון כמו ארונו של יוסף ויתגלה בס"ד ויעלה בעת שצריך לעלות כמו ארונו של יוסף הצדיק ע"ה, ואנו מתפללין מול מקום הארון וקודש הקדשים, ויתגלה בעת שיהיה רצונו ית"ש בקרוב, וכמו שנגנז בשם הקדוש ונורא כן יתגלה בס"ד, ובינתיים נראה שמקום קדשי קדשים היום אינו ברור לנו כלל, וגם צורת האבן שמה אינו מתאים לאבן שתייה כפי המקובל אצלנו שמימות עולם וממנו הושתת העולם!.

והנה מעיקר חובת תפלה מה"ת היא עבדוהו במקדשו וכמו שמביא הרמב"ם בסה"מ (ה) במצות תפלה "עבדוהו במקדשו רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שביאר שלמה המלך ע"ה" וכן מפורש בש"ע ר"ס צ"ד שאם עומד בחו"ל יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ובית קדשי קדשים, והיינו שחייב כשמתפלל לכוין כאלו הוא בבית המקדש והשכינה לפניו. וזהו מעיקר מצות תפלה מה"ת דוקא, ורבים לא נזהרים בזה.

אמנם היוצא מדברינו הנ"ל דאף שיש בין הפוסקים שתפסו בפשיטות שכיפת הסלע בנוי על בית קדשינו, אין לזה שום הוכחה כלל, ויותר נראה כדברינו לעיל, שהקב"ה שמר מקדשו שהמקום שומם, ואולי הניח הבנין על כיפת הסלע שעד זמן האחרון הם שמרו שלא יכנסו זרים והיינו יהודים שמה, ואין בידינו להסביר הנהגת הקדוש ברוך הוא עמנו בגלותינו, עד שבקרוב יתגלה כבודו, ובמקום בית המקדש נראה מקדש ה' כוננו ידך, יהי רצון שתהא במהרה בימינו בקרוב ובעינינו נחזה מישרים אמן!

/הערה/: (ועיין בספר "עמק המלך" בהקדמה פ"ט בשם רבי משה ויטל "וסודו בכתבי האריז"ל וגם למה המקום קדוש פנוי בלי בנין ואמר ע"ז דברים שאין להעלותם על הכתב", הרי עדות מאחד מגדולי תלמידי הקדוש האריז"ל ששכינה דיבר מתוך גרונו, שבזמנו כאלף שנה אחרי שבנו שמה מעיד שפנוי בלי בנין, ומה שסומכין על הרדב"ז תמוה הדבר והפלא, שאצלו ברור שכותל המערבי היא כותל העזרה, ואסור לטמא לגשת, וע"ז לא סומכין עליו רק על אבן השתייה, ובשו"ת חתם סופר ביו"ד (רט"ו) מביא שהמושל לא יתן שמה זרים שאומרים שאבן שתייה באמצע הכיפה ע"ש, והיינו שהמושל טוען כן אבל אנו לא ביררנו, ורבים מהאחרונים דנו בבנין בית המקדש בזמן הזה, ולא ירדו לסוף דעת רבי יחיאל מפאריס ועוד שרצו לבנות בית המקדש, ועמדו בהלכותיה וסיבות העיכוב, אבל במדרש זוטא שיר השירים (פ"ב) מפורש שהקב"ה אמר לישראל בניתם מקדש וחרב, אל תבנו עוד עד שתשמעו קול מן השמים, והם בטחו שעם הפעולות יזכו לכך וכמו שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה, אבל לא היו בונים להקריב עד קול מן השמים.
ומתלמידי האריז"ל וגר"א זצ"ל שסמוך לאחרית הימים נבין סוד שלטון בני ישמעאל בהיכלו הקודש ובארצו, ומקום שכינת עוזו ממש ר"ל בשלטונם, ועיין היטב בפירוש רבי חיים ויטל זצ"ל לשיר המעלות, אבל היום יש לומר, שהמגיד מראשית אחרית ראה שבאחרית הימים הפריצים השולטים יבואו ברבבות שמה ויטמאו היכל קדשו בזרים ופריצות, נתן לבני ישמעאל שעכ"פ אינם עובדי ע"ז ממש שלטון, והם לא נותנים להם ליכנס, ואנו מצפים לרחמי ה', כשנשמור משמרת קדשו, ויגאלינו בקרוב למען שמו אמן!).

[בתבונה]

להעיר עוד משו"ת תשובות והנהגות (ג, לט):
וגם לפי דעת החוקרים בבדיקות שנתחדשו לבחון מטה מטה באלקטרי מגנטיזם הוכח שמסתברא שמקום המקדש וקדשי קדשים הוא בין כיפת הסלע לאל - אקצה בימין, וטעו לבנות שלא במקום שכינת עוזו ממש.


וראה זה דבר פלא, שלפני כמה עשרות שנים סיפרו על יהודי מארץ ישראל שנכנס לכ"ק האדמו"ר מבעלזא רבי ישכר דוב זצ"ל במקומו בבעלזא, ושאל אותו על אבן מסוימת הבולטת באמצע הכותל (שלפי דברינו הנ"ל שמה מול קודש הקדשים), ולדבריו בנו הקדוש רבי אהרן זצ"ל כשהגיע ארצה וביקר בכותל דקדק וחיפש לעמוד שמה דוקא להתפלל, והדברים נפלאים שלפי המקובל לנו היום יוצא שהבליטה באמצע הכותל הפנוי היא מול קדשי הקדשים.

כפי שהוכח פה ובספר של הרב קורן שבלתי אפשרי שמקום המקדש אינו בכיפת הסלע יש הוכחות חותכות מבחינה טופוגרפית שכל אחד יכול להכיר
הסיפור על האלקטרו מגנטיזם צ"ע שאין לו שום תיעוד בספרות ואין ולא נשמע כדבר הזה לשאר אינשי עלי יבשתא מעולם ואפילו ארגון מורא מקדש לא שמע עליו שהרי אם שמע סוד זה היה מפרסמו

וזה מכבר ראיתי שכתב בתשובות והנהגות כרך ד סימן רסח "מוות קליני דהיינו הפסקת פעילות המוח"
ולפי הידוע הוא ההיפך המוחלט שמוות קליני הוא הפסקת הלב אך המוח חי

וכן צ"ע במעשה על האדמור מבעלז שסיפרו שהיה יהודי לפני עשרות שנים שסיפר שבירר על אבן כלשהי ומזה מוכח שהתכווין שהוא מכוון לקודש הקדשים, ויש להקשות שאולי גם האבן המדוברת היתה בכותל הקטן שמול כיפת הסלע ושם התפללו הרבה מגדולי ישראל לפני שבנו את רחבת הכותל כפי שהיא בימינו.
כן יש להקשות שמא האבן הזו טמון בה ארון הברית,ועוד צ"ע שלכאורה קודש הקדשים היה 20 אמה ואם כן לכאורה גם האבנים הסמוכות הם מול קודש הקדשים
ובפרט קשה על כל גדולי ישראל לדורותם, שהביאו להלכה את המסורת כולל הרדב"ז הב"ח החפץ חיים וכן החתם סופר וכי להם לא היו השגות. וכן קצת צ"ע שכותל קודש הקדשים היה מכוון לפי רוחות העולם ואילו כותל המערבי בנוי בזווית ואם כן איך יש שם אבן מכוונת ואם הכוונה שיש זווית שהיא מכוונת אז כל האבנים שם מכוונים בזווית מסוימת וצריך להיות להם את הקדושה של האבן ההיא? וצע"ג

ועיין בספר "עמק המלך" בהקדמה פ"ט בשם רבי משה ויטל "וסודו בכתבי האריז"ל וגם למה המקום קדוש פנוי בלי בנין ואמר ע"ז דברים שאין להעלותם על הכתב", .

מקום קודש הקדשים 20*20 אמה ועל פי ההוכחות והמסורת הוא בכיפת הסלע בתוך השטח הגדור שם ושם קודש הקדשים על הסלע הטבעי וחרב ולא בנוי שם כלום אפילו לא ריצוף כלשהו ולא מונח שם כלום אפילו לא ארון ואפילו לא נכנסים לשם, כך שבאמת זהו המקום היחיד הפנוי בלי שום בניין, ופרט זה בתיאורו את הר הבית הוא היחיד שמתאים לידוע לנו, שאר הפרטים שכתובים שם על הר הבית 4 כניסות בכל צד וכו' לא מתאים להר הבית המוכר ואולי כוונתו על פי הסוד

[ארזי הלבנון]

להעיר עוד משו"ת תשובות והנהגות (ג, לט):
וגם לפי דעת החוקרים בבדיקות שנתחדשו לבחון מטה מטה באלקטרי מגנטיזם הוכח שמסתברא שמקום המקדש וקדשי קדשים הוא בין כיפת הסלע לאל - אקצה בימין, וטעו לבנות שלא במקום שכינת עוזו ממש.


וראה זה דבר פלא, שלפני כמה עשרות שנים סיפרו על יהודי מארץ ישראל שנכנס לכ"ק האדמו"ר מבעלזא רבי ישכר דוב זצ"ל במקומו בבעלזא, ושאל אותו על אבן מסוימת הבולטת באמצע הכותל (שלפי דברינו הנ"ל שמה מול קודש הקדשים), ולדבריו בנו הקדוש רבי אהרן זצ"ל כשהגיע ארצה וביקר בכותל דקדק וחיפש לעמוד שמה דוקא להתפלל, והדברים נפלאים שלפי המקובל לנו היום יוצא שהבליטה באמצע הכותל הפנוי היא מול קדשי הקדשים.

כפי שהוכח פה ובספר של הרב קורן שבלתי אפשרי שמקום המקדש אינו בכיפת הסלע יש הוכחות חותכות מבחינה טופוגרפית שכל אחד יכול להכיר
הסיפור על האלקטרו מגנטיזם צ"ע שאין לו שום תיעוד בספרות ואין ולא נשמע כדבר הזה לשאר אינשי עלי יבשתא מעולם ואפילו ארגון מורא מקדש לא שמע עליו שהרי אם שמע סוד זה היה מפרסמו

וזה מכבר ראיתי שכתב בתשובות והנהגות כרך ד סימן רסח "מוות קליני דהיינו הפסקת פעילות המוח"
ולפי הידוע הוא ההיפך המוחלט שמוות קליני הוא הפסקת הלב אך המוח חי

וכן צ"ע במעשה על האדמור מבעלז שסיפרו שהיה יהודי לפני עשרות שנים שסיפר שבירר על אבן כלשהי ומזה מוכח שהתכווין שהוא מכוון לקודש הקדשים, ויש להקשות שאולי גם האבן המדוברת היתה בכותל הקטן שמול כיפת הסלע ושם התפללו הרבה מגדולי ישראל לפני שבנו את רחבת הכותל כפי שהיא בימינו.
כן יש להקשות שמא האבן הזו טמון בה ארון הברית,ועוד צ"ע שלכאורה קודש הקדשים היה 20 אמה ואם כן לכאורה גם האבנים הסמוכות הם מול קודש הקדשים
ובפרט קשה על כל גדולי ישראל לדורותם, שהביאו להלכה את המסורת כולל הרדב"ז הב"ח החפץ חיים וכן החתם סופר וכי להם לא היו השגות. וכן קצת צ"ע שכותל קודש הקדשים היה מכוון לפי רוחות העולם ואילו כותל המערבי בנוי בזווית ואם כן איך יש שם אבן מכוונת ואם הכוונה שיש זווית שהיא מכוונת אז כל האבנים שם מכוונים בזווית מסוימת וצריך להיות להם את הקדושה של האבן ההיא? וצע"ג

ועיין בספר "עמק המלך" בהקדמה פ"ט בשם רבי משה ויטל "וסודו בכתבי האריז"ל וגם למה המקום קדוש פנוי בלי בנין ואמר ע"ז דברים שאין להעלותם על הכתב", .

מקום קודש הקדשים 20*20 אמה ועל פי ההוכחות והמסורת הוא בכיפת הסלע בתוך השטח הגדור שם ושם קודש הקדשים על הסלע הטבעי וחרב ולא בנוי שם כלום אפילו לא ריצוף כלשהו ולא מונח שם כלום אפילו לא ארון ואפילו לא נכנסים לשם, כך שבאמת זהו המקום היחיד הפנוי בלי שום בניין, ופרט זה בתיאורו את הר הבית הוא היחיד שמתאים לידוע לנו, שאר הפרטים שכתובים שם על הר הבית 4 כניסות בכל צד וכו' לא מתאים להר הבית המוכר ואולי כוונתו על פי הסוד

אכן תשובתו תמוהה.
בפסקי תשובות רצה להסתמך עליו ללמד זכות על המתפללים בכותל ואינם מצדדים כלפי קה"ק אלא מתפללים ישירות לכיוון הכותל. וכפי שהארכת אכן דבריו צריכים עיון גדול.

[נקדש את שמך בעולם]

ועיין בספר "עמק המלך" בהקדמה פ"ט בשם רבי משה ויטל "וסודו בכתבי האריז"ל וגם למה המקום קדוש פנוי בלי בנין ואמר ע"ז דברים שאין להעלותם על הכתב", .

אם מביאים מדברי המקובלים בנושא,
מצאתי בספר שנקרא 'שבחי ר' חיים ויטאל', שהוא כמו יומן אישי של המהרח''ו (אמנם יש בו הרבה דברים תמוהים וראה מה שכתב ר' יחיאל מאיר בירחון האוצר download/file.php?id=57185 (אות יט) בשם מרן הגר"ש אויערבך זצוק"ל על נושא זה), שם הוא מספר על השמש של בית המקדש שיצא להטיל מים בעזרה, ונראה בבירור שהיה ידוע לו על מבנה שהוא בית המקדש וחצר שהיא עזרה,

וזה לשונו:
שנת השל"ט;
כשהייתי בירושלים יום אחד בא אליי בבוקר השמש של בית המקדש והיה שונא היהודים בטבע ויבוא אלי וינשק ידי ורגלי ויחלה פני שאברכהו ושאכתוב לו שניים או ג' תיבות מכתב ידי מאיזה דבר שיהיה בכדי שיתלהו על צווארו כעין קמיע ואשאלהו מה נתחדש עליך עתה כי אני יודעך שאין זה דרכך ויאמר לי הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש אתה כי אני משמש בבית המקדש וזאת הלילה כחצות יצאתי מפתח בית המקדש להטיל מים בעזרה והיה כירח מאיר כצהרים ואשא עיני ואראה אותך פורח באוויר ושוטט על בית המקדש שעה אחת ואתה הוא בעצמך בלתי שום ספק כלל וכלל.

[גביר]

ראיתי עכשיו תוך כדי קטלוג הספר ספר בת עין :המבואר : על התורה ומועדים הנאמרים מדי שבת בשבתו ומקראי קודש בזמניהם /ירושלים :עוז והדר,תשע"ז 2017. כרך ב עמ' תג בחלק הנקרא 'ליקוטי בת עין' - "כשהיה בירושלים בקשו ממנו שיעלה להר הבית, ואמרו לא שקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא, והשיב הרה"ק ממה נפשך, אם זה קדוש הרי אסור לעלות ואם אינו קדוש לשם מה לעלות".

[אשר177]

דעתו של הגר"מ שטערנבוך מבוססת על ספרו של ר' שלום שטיינבערג "בית המקדש השלישי. המבוסס על שקריו והזיותיו של ה"אדריכל" טוביה שגיב...

סופו של דבר, מדובר בהבלים ודברי הבאי שאין בהם כל טעם.

[לייטנר]

דעתו של הגר"מ שטערנבוך מבוססת על ספרו של ר' שלום שטיינבערג "בית המקדש השלישי. המבוסס על שקריו והזיותיו של ה"אדריכל" טוביה שגיב...

סופו של דבר, מדובר בהבלים ודברי הבאי שאין בהם כל טעם.

המרכאות על המילה 'אדריכל' באות לשלול ממנו את רישיונו כאדריכל?

[בתבונה]

לענ"ד בין בנושא זה בין בנושאים אחרים משלום עכשיו עד הומאופתיה, גם אם אם נשמעים טיעונים שנראים מסולפים ומגמתיים, ראוי לכתוב בצורה נקייה שקולה וברורה, היות וקורא שלא מכיר את הנתונים, לא יכול לדעת מי מציג את העובדות הברורות ומ הוא המגמתי.

[אשר177]

לענ"ד בין בנושא זה בין בנושאים אחרים משלום עכשיו עד הומאופתיה, גם אם אם נשמעים טיעונים שנראים מסולפים ומגמתיים, ראוי לכתוב בצורה נקייה שקולה וברורה, היות וקורא שלא מכיר את הנתונים, לא יכול לדעת מי מציג את העובדות הברורות ומ הוא המגמתי.

צודק. ובכ"ז זה מרגיז לראות שאנשים תמימים הולכים אחרי סילופים כ"כ בוטים, בלי לבדוק.

[בתבונה]

מקור https://har-habait.org/articleBody/31350

בחודש השני הוא חודש אייר, בשמונה עשר יום בו, עת מנחת היום.

ואני יוצא מביתי, לעבר בית תפילתי, בבית כנסת שבשכונתי, הלוא היא בירושלים רבתי.

ואעבור ברחובות קריה, בירושלים העיר הבנויה, אשר בחר לו י-ה, לעלם ולעלמי עלמיא.

לחלות פני אלוהי הילכתי, וכבר ראשי בתפילתי, 'אשרי יושבי ביתך' מלמלתי, וכמעט לבית הכנסת נכנסתי.



אך הנה אני שומע קול המולה, המון ישראל במקהלה, זקן ונער בחור גם בתולה, פשוטי עמך עם אנשי מעלה.

'מה יום מיומיים?' תהיתי, 'צדיק בא לעיר' ואנכי לא ידעתי?, אך לא זמן רב נבוכתי, 'היום ל''ג בעומר' נזכרתי.

כולם מצטופפים בתחנה, בדריכות וציפייה טעונה, לרדת וליסוע צפונה צפונה, לדרך המתפתלת מירונה.

הערגה ניכרת בפניהם, השמחה הלוא היא עליהם, וכל המון ישראל עימהם, כולם ממקומות מושבותיהם.



ואני תפילתי כבר שכחתי, ולמערבולת בנפשי נקלעתי, שמא אף אני אעלה ונסעתי, אעלה שם ראש שמחתי.

הלוא שם אורה ושמחה, כל ישראל עמך, ובשר ויין יבואו אל קרבך, שם ימלא רבי שמעון כל משאלותיך.

שירים וכל מיני ריקודים, יחד יחד כל סוגי היהודים, פניהם מאירים כלפידים, וכולם כל כך מאוחדים.

למה זה חלקי יגרע, מסעודה קדושה וטהורה, מכל מיני תפילה ושירה, אעלה אף אני להר הקדוש והנורא.



כמעט לאוטובוס עליתי, ובתור לקניית הכרטיס המתנתי, וכבר לתוך השמחה נכנסתי, ואף בקבוק שמן קניתי.

והנה! אני שומע קול נאקה, בכיה חנוקה ומושתקה, ואביט ימין לראות מי הוכה, ולשמאל אשאל 'מי זאת זעקה'?.

ויענוני העם 'מאומה לא שמעתי'!, 'האם הזיתי'? עצמי שאלתי, התעלמתי פסעתי והמשכתי, אך שוב קול בכי קלטתי.

מהר ניתרתי ופניתי אחורה, מיהרתי וחשתי להגיש עזרה, לחפש מי זאת בצרה צרורה, בוכה בקול מר ונורא?.



לבקש את הבוכיה רצתי, רצתי רצתי ואותה עדנה לא ראיתי, אך את אנקותיה הקרבות שמעתי, הן הנה ודאי התקרבתי.

ואפנה אחת הנה ואחת הנה, עד שבאתי לחומות העיר הישנה, והבכיה מהדהדת כנהמת יונה, מתערבת בקול העיר ושאונה.

ואחרי הקול הלכתי ולמקורו התקרבתי, והנה לשער ההר באתי, ואת כל אשר בו ראה ראיתי, על הארץ כשלתי השתטחתי והתעלפתי.

ובערפילי מתערבלים הדברים, כיפת זהב וילדים בועטים בכדורים, ושם מטיילים תיירות ותיירים, וחסידים לרבי שמעון משוררים.



ובעוד אני תוהה והוזה, ובאשר אחר כותל תפילתנו חוזה, ומתפלץ מהמראה הנורא הזה, והשוטר אומר לעוררני ועלי מים מזה.

והנה מן הכיפה יוצאת אשה, בלויי שחורים היא לבושה, בוכיה ודוויה ורוחה עליה קשה, ותקרב אלי ותאמר לי 'אני האשה המיואשה!'.

כמעט אלפיים אני כאן ממתינה, במקום בו המקדש חנה, ומרצחים וצוררים על גופתי חוגגים ברינה, ואני נשארתי לבדי גלמודה ועגונה.

אך זאת תמיד בצרתי ידעתי, אף בני אהובי בארץ אויבתי, והם אסורים בזיקים חוץ לארצי ונחלתי, ואין בידם לגואלני מיגוני וצרתי.



והנה לפני שנים שבעים, שבו בני לארצם גאים, וישבו בה ויאכלו מפירותיה הטעימים והנאים, נהנים ושמחים צוהלים ושבעים.

ולמרות כל הדר יופיה וגאונה, ועוצם כוחה וגודל כשרון המדינה, כבשו הארץ ויותירו עד אילת תימנה, ואני הסמוכה לפלטריהם הושארתי בפינה1.

ואין קץ לעוצם כאב יגוני, כאשר הארץ כולה בידי המוני בני, ואני נשארתי אומללה בידי משנאי, ואין שואל ודורש בשלום ענייני.

אך לא זה השבר לבד היה לי, ולאחר כשני עשורים בא דודי ובעלי, ובאויבי ושונאי מכה רבה הפליא, ובני באו הנה וצעקו 'הר הבית שלי'!.



וליבי החל לפעום ברגש ועוז, עתה תרום ידי גם ימיני עוז תעוז, ויחד עם בני כאן נשמח ונעלוז, אחבקם ולא ארפה וזה בזה נאחוז.

אך אויה לי כי נשברתי, אבוי לי כי מבני בגוד נבגדתי, ולאויבי ושונאי שוב נמסרתי, ייללתי וצווחתי כי מנגד עיניהם גזור נגזרתי.

אך מה מהם אוכל לקוות, הרי מסרוני בני שוכחי תורה ומצוות, והם השולטים בארץ האבות, ולא מהם יבואו לי הטובות.

אמרתי לנפשי המתיני נא לבנייך, שומרי משמרת תורתך ונאמנייך, הדואבים מדי שנה על בניינייך, אז יהי שלום בחילך ורב שלום בנייך.



ואמנם אף הם באו לבקרני, אך עד החומה החיצונה יבואוני, ואני לבדי נשארתי פנימה ביגוני, וכולם ראו בושתי ורק הכותל כיסה מבני קלוני.

שם מתפללים בכל מיני שירים, עיניהם יעלימו מהמתחולל כמה מטרים, מעבר למקום בו הם רוקדים ושרים, ואני נרמסת ברגלי טמאים וצוררים.

וליבי אליהם כלה ויוצא, ואלי אין בא ואין יוצא, וכותל גדול ביני לבינם חוצה, ואין בי חפץ ורוצה, ואף אני אליהם לא אמצא.

וכמעט הדמעה מעיני יבשה, והשלמתי עם גורלי ברוח קשה, ובעת בואם לאחורי לבקש בקשה, אטמון פני בכלא הזהב ברצפה הנוקשה.



והנה פתאום התעוררה בליבי התקוה, וקול שמועה לאוזני גונבה, הנה ישובו לדרוש גלמודה ועזובה, בואו אהובי על השמועה כי טובה.

בכל ערי היראים כרוזות נתלים, עולו ואיתכנשו להר הקודש בהילולים, הביאו יינות ושמנים במידות רוטלים, להר הנורא ברבבות כולנו עולים.

ונפשי התרחבה משמחה, על כי דמעה מפני מחה, הנה אט אט מתקיימת ההבטחה, והיה ראשיתך מצער ומאוד תשגה אחריתך.

ואני ממתנת וסופרת ליום אשר יועד, ללילה בו יגאלוני לעד, ערוכה ומוכנה לקדם באהבה כל שעל וצעד, אז יבושו אויבי יאחזומו רעד.



והנה אויה וערב זה היום כבר בא, ואני מחכה ומצפה לכל הבא, עת אשר יחד עם בני אגבה, והנה אין איש ותוחלתי נכזבה.

מהר טרופת רוח יצאתי, לשאול מדוע כזוב נכזבתי, ואיש לא בא לדרוש אותי, והר הקודש נשאר בידי אויבתי.

'תמימה שכמותך' ענוני אנשי לצון, 'אינך יודעת שהר הקודש אינו בציון?, ה'הר הקדוש' הוא הר מירון, מקום בחר משמיא רבי שמעון'.

אליו כולם יבואו לשמחתו, בסגולות ויינות יבואו לרצותו, ובישועות ומופתים יצאו מאיתו, כאן 'פני האדון' שמצוה עלינו לראותו.



וכשמעי נשבר ליבי בקרבי, ואברח כל עוד רוחי בי, ואחזור אל מקומי בשבי, ותחת כיפת הזהב עצמי אחביא, ואצעק 'מה זאת עשית?, רשב''י!.

ראה מה עשו בני, טעו בך והעדיפו קבריך על בניני, ספק שחוטי חוץ מקדש אדני, ספק עבודת אלהים אחרים על פני, ואיך לא אשקע ביגוני.

ויבוא רבי שמעון ויאמר 'החשו!, הלוא אני אמרתי2 יען בית המקדש מאסו, על כן לא יגאלו עד אשר אותו ידרושו, ומה אשמי כי הם הטפישו.

עתה אהובתי חכי נא, עד אשר יתעוררו הם לדרוש השכינה, שובי שובי אל מקומך כראשונה, כי ימים רבים ישבו ואין זבח ואת בפינה'.



ועל אלה אני בוכיה, עצבה ובודדה בשביה, החליפו כבוד מת בכבוד יה, ואיך יבואו ויאמרו לפני 'הללויה'.

ואבכה ככה יממה שלמה, ונפשי הומה והמומה עודנה בתדהמה, איך החליפו קודש קדשים באבי אבות הטומאה3, ושמה תתקבץ כל האומה.

ואשא קולי ובקול גדול אבכה, שמא ישמע מישהו ולציון יחכה, ואת אשמת ציון נקה ינקה, אז יגאלו ישראל מכל צורר ומכה.

ואיילל מהערב ועד עתה, ואף אחד אלי אזנו לא היטה, ובכיי גבר מרוב פחד ובעתה, עד אשר שמעת אתה ובאתה.



ואחרד עד מעמקי נפשי, ואשאל אותה איך אקל מעלייך הקושי, שאלי כל אשר בלבבך אל תחשי, כל רצונך אעשה אך נא בקשי.

ותאמר אלי אמור אל כל עם הארץ, בואו ועלו אל הערש, עימדו ובדקו בעירי ובביתי כל פרץ, פן תרעד עליכם הארץ.

אל תפנו אל שטי כזב ורהבים, לחפש קדושה במים גנובים, שובו לדרוש ביתי בנים אהובים, שם כפלי כפלים תמצאו אהבים.

הלוא ישראל חכמים מחוכמים4, לא יטו אחר אלילים מדומים, אלוהיהם ידרשו בהר מרומים, והייתה לנו תשועת עולמים.



על כן בל''ג בעומר כולנו נתאספה, בצער השכינה הקדושה נשתתפה, שערי ההר הטוב אשכונה אעופה, ונחיה לב השכינה העייפה.

נהיה עימה וננחמנה, נהיה עימה ביגונה, נתיר קשרי עיגונה, נסיר בגדי אלמנה, עד אשר יבואו כל ישראל ברינה, יחד מצפונה ומתימנה.

לא עוד תהיה בודדה, תפשוט בגדי גלמודה, וערבה לה' מנחת יהודה, קול אומרים לה' תודה, להביא לפניו מכל פרי העבודה.

כאשר נפריש מכל טומאה את נפשנו, ואל הר קדשו נצפה לתקוותנו, וזרק עלינו מים טהורים לטהרנו, בהר הקודש מקוה ישראל ה' יגאלנו.



נַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַבְּזוּיָה, הַחֲרֵבָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ. וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ. וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה, עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה. וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ.

__________________

1 עי' ספרי עקב פסקא נא.

2 עי' רש''י הושע (ג,ה) תנא משום ר"ש בן יוחאי בג' דברים מאסו בני ישראל במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקדש... אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן, אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' זו מלכות שמים, ואת דוד מלכם כמשמעו, ופחדו אל ה' ואל טובו זה בית המקדש, כדכתיב ההר הטוב הזה.

3 וכמובן אין כאן בכדי להשיג על עצם הענין של תפילה בזכות הצדיקים או בקבריהם, שמצינו אותו בחז''ל, אלא נגד הענין של הפיכת קבר מת למרכז תפילה והתקבצות, והרי אם התורה אומרת שהוא אבי אבות הטומאה, והנמצא במחיצתו לא יבוא אל חצרות בית ה' לשבעה ימים עד אשר יטהר ויוזה עליו מי חטאת, איך אפשר להפוך מקום זה למפגש עם הקדושה. המפגש עם הקדושה צריך להיות דרך החיים ולא דרך המתים שדינם אבי אבות הטומאה והריחוק מהקב''ה.

4 עי' רמב"ם הל' ע''ז יא, טז.

[לענין]

דלא תימא מדשתקו ש"מ ח"ו.
בוז!

[בתבונה]

[quote="לענין"][/quote]
למי שהציק היחס בשיר לקברי צדיקים
כתב הגר"א על התק"ז תיקונא שתיתאה על מעלת קברי צדיקים.
בזמנא דלא אשכחת - ר"ל השכינה כנ"ל דכתיב כי יקרא במקרה והענין כמ"ש בזוהר דמט"ט אתבני בשמא קדישא ע"י מעשה הצדיקים וזה בזמנא כו' וקן צפור דקרא נתפרש בב' פנים למעלה ולמטה למעלה בכסא ולמטה במטטרו"ן וז"ש לעילא כו'. לתתא מט"ט:
בדרך דא כו' - ר"ל שמל' נקראת דרך כמ"ש מתו במדבר בדרך ר"ל שע"י הדרך מתו שהוציאו דבת הארץ מל' וכן קבורת רחל בדרך כמש"ו ור"ל בזמן שאין הצדיקים בדור ואין מוצאה מקום לנוח אז היא שורה על הצדיקים ישני עפר וז"ש מתו במדבר בדרך ר"ל ששם שורה:
ועוד בדרך [דא קבורת רחל] כו' - ר"ל ששם עיקר שרייתה כידוע.
יש להוסיף שמקור האמרה 'ש"מ קא ניחא לה הוא מהגמ' גיטין נו ע"א שםבמעשה דבר קמצא הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, ש"מ קא ניחא להו,
ועל זה אמרינן שם בדף נז ע"א
אמר רבי אלעזר: בא וראה כמה גדולה כחה של בושה, שהרי סייע הקדוש ברוך הוא את בר קמצא, והחריב את ביתו ושרף את היכלו.
דהיינו שמשם מקור שיש לחשוש שמא מדשתקי יגרם בושה, ולא ההיפך שמא מדשתקי לא יגרם בושה.

[בתבונה]

לעצם העניין כבר כתבו כל גדולי האחרונים שמותר לעלות להר הבית, ללא שום חולק.
הרדב"ז חלק ב סימן תרצ"ב כידוע
הגר"ח אלפאנדרי בספרו דרך הקודש מתיר לעלות להר הבית
המהרי"ט אלגאזי מתיר לעלות להר הבית (כפי שמובא בדרך הקודש)
הברכי יוסף סימן תקסא - מתיר לעלות להר הבית והיה יליד ירושלים כך שלא שמע על חולק במקומו
השערי תשובה סימן תקס"א. מתיר לעלות להר הבית
הכף החיים סימן תקס"א מביא ופוסק את דברי הרדב"ז שמותר להיכנס להר הבית חי בירושלים לפני כמאה שנה ולא מביא בזה שום הסתייגות.
הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי חי בירושלים וכותב בספרו עיר הקודש והמקדש שמותר לעלות להר הבית וממליץ להקים בית כנסת בהר הבית.
הרב יעקב רוזנטל זצ"ל עלה בעצמו להר הבית יחד עם תלמידי חכמים לפני קום המדינה.
ואמנם מצינו 3 סוגי אוסרים
1. שחששו שיגרום שיכנסו באיסור- ואף שמסתבר שכצדקו בחששם אבל בימינו המציאות היא להיפך, ולכן אדרבה מסיבה זו יש לעלות יותר.
2. שחששו שהאחרונים טעו במקום המקדש, ומלבד שאין ראוי לחשוש סתם נגד כל גדולי הפוסקים בדבר שלא מצינו בו חולק, יש להוסיף שכיום מוכח מעל לכל ספק שמקום המקדש הוא בדיוק כפי המסורת *.
3. ששגת תלמוד שטעו לחשוב שטמא מת אסור במחנה לוויה.

* מעניין שאף שהציץ אליעזר כתב לחשוש , נכנס הציץ אליעזר נכנס לאולם וורן שבתוך הר הבית וזאת יחד הרב עובדיה יוסף, כפי שכותב הגר"ז קורן במעלין בקודש ל (עמודים 110 -113) וזאת כפי שכותב שם רק בגלל שהסתמך על זיהוי אבן שתיה בכיפת הסלע, כדי ליישב את הסתירה יש לומר או שחזר בו כי נחשף לעובדות, או שמלכתחילה אמר זאת רק כדי למנוע מכשול אע"פ שלא סבירא ליה.

[יושב ירושלים]

להרב בתבונה שליט"א
א. איני מבין מה ראית להביא את הפיוט הנ"ל באשכול הדן בעליה להר הבית, בפיוט אין שום אזכור לטענה כי יש לעלות להר הבית במצב הנוכחי, הטיעון שהוא מעלה (וגם זה לא עיקר הנושא) הוא ביקורת על התעלמות מהעיסוק [שזה כמובן כולל בירורים הלכתיים ואח"כ פעילות פוליטית] במצוות בנין המקדש והחזרת העבודה, מקומו הוא או ב'אשירה נא לידידי' או ב'זמירות לל"ג בעומר'.
ב. אמנם אין בי תבונה להבין דבר מתוך דברי הכותב קצר ולענין, אבל נראה לענ"ד שאין טעם להעמיס כוונות רבות במי שבחר לתמצת את דעתו בתיבה בת ג' אותיות [בגופן קטנטן!], אם ירצה החכם הנ"ל להרחיב דבריו ולטעון טענותיו יהיה אפשר לדון בדברים, אבל לנסות לייצר ספקולציות לגבי כוונתו ולהשיב תשובות נראה לי מיותר.
ג. להבנתי עיקר הביקורת של השיר היא על השימוש המופרז [מאוד!] בדימוי ההליכה למירון לעליה לרגל ולכל עבודת בית חיינו, דבר שיכול ליצור ח"ו מעין תחליף לעבודת ה' א- להינו א- להים חיים, ולמלא את החסר הקיים לנו בחסרון המקדש והרגלים.

[בברכה המשולשת]

ג. להבנתי עיקר הביקורת של השיר היא על השימוש המופרז [מאוד!] בדימוי ההליכה למירון לעליה לרגל ולכל עבודת בית חיינו, דבר שיכול ליצור ח"ו מעין תחליף לעבודת ה' א- להינו א- להים חיים, ולמלא את החסר הקיים לנו בחסרון המקדש והרגלים.

ומעין דברי מרנא החת"ס בזה?

[יושב ירושלים]

ג. להבנתי עיקר הביקורת של השיר היא על השימוש המופרז [מאוד!] בדימוי ההליכה למירון לעליה לרגל ולכל עבודת בית חיינו, דבר שיכול ליצור ח"ו מעין תחליף לעבודת ה' א- להינו א- להים חיים, ולמלא את החסר הקיים לנו בחסרון המקדש והרגלים.

ומעין דברי מרנא החת"ס בזה?

אכן. ובכפלי כפליים.

[נקדש את שמך בעולם]

לענ"ד החת"ס רומז גם לחשש פניות זרות בהילולא במירון, כי כותב בסוף תשובתו, וז"ל:
מ"מ לעשותו יום שמחה והדלקה ובמקום ידוע דוקא שיהי' תל תלפיות שהכל נפנים לשם לא ידעתי אם רשאים לעשות כן והוה כעין מ"ש רלב"ח במי שנדר לקבר שמואל הנביא יע"ש
ובתשובת המהרלב"ח בסימן ג' כתב וז"ל:
וכל זה אחרי שנדע בכונת איש זה בשעה שאמר דבריו אלה כי יש לי ספק אם למד מדרכי האומות ונהג כמנהגם שבעת צרתם נודרים גופם ונותנים אותם לקדשים שלהם וככה הוא המובן הנראה מדבריו ואם זאת היתה כונתו אין בדבריו ממש ואפילו התר אינו צריך אדרבה צריך לבקש סליחה ומחילה מנורא עלילה ואולי בזה תהיה לחליו תעלה, וכו'
הצעיר לוי בכמהר"ר יעקב ן' חביב ז"ל

[פולסברג]

ראיתי מפרסמים על מניינים בשער הכותנה [בעש''ק], שהוא הקרוב ביותר להר הבית.

האם מצאנו כתוב - מפורש - שיש ענין להגיע ולהתפלל בקרבות מקום להר הבית?

[קו ירוק]

לא שדוקא שם שאינו כנגד הר הבית, אבל יש חשיבות שרגל יהודית תתמיד שם,
אבל כנגד הר הבית מצאנו להר"י מלוניל.

1.PDF

(214.72 KiB) הורד 203 פעמים

[איש פלוני]

ראיתי מפרסמים על מניינים בשער הכותנה [בעש''ק], שהוא הקרוב ביותר להר הבית.

האם מצאנו כתוב - מפורש - שיש ענין להגיע ולהתפלל בקרבות מקום להר הבית?

היכן ראית שמפורסם?
תודה

[בתבונה]

גדולי הפוסקים עמודי התורה וההלכה הרדב"ז, המהרי"ט אלגזי, החיד"א, דרך הקודש (למהר"ח אבועלפיא) ועוד, פסקו חד משמעית שמותר ואפשר לעלות להר הבית.
רק בדור הרבנים שלנו חדשים מקרוב באו נוצרה לכך התנגדות .
ואלו עיקר טעם המתנגדים :

1. היו רבנים שעיקר טעמם שחשבו שכדי למנוע עליה למחנה שכינה יש לפרסם איסור רבנים כללי לעלות לכל הר הבית בפרט אחרי מלחמת ששת הימים שאז רבבות יהודים עלו למחנה שכינה. וכמו שמחששות חמורים בסמארטפונים פרסמו איסור רבנים על החזקת סמארטפונים.

2. היו רבנים שעיקר טעמם היה שפקפקו במסורת מקום המקדש ואבן השתיה, למרות שזה הובא בהלכה על ידי גדולי הפוסקים כמו הרדב"ז, הב"ח החיד"א, פרי הארץ, דרך הקודש (למהר"ח אבועלפיא) המהרי"ט אלגזי, והחפץ חיים ועוד .
הסיבה לפקפוק היה ספר בשם 'אבן השתיה או אבן הטועים' , מלפני כ-90 שנה שם הטופוגרפיה של הר הבית שגויה והטעתה לחשוב שמסורת מקום המקדש לא מתאים למסכת מידות.
3. היו רבנים שעיקר טעמם היה שסברו שעליה להר הבית היא התגרות באומות ולכן אסרו לעלות.
4. ויש רבנים שטוענים שאנחנו לא ראויים למדרגת הר הבית ולכן אין לעלות.

האם זה שייך גם כעת?
1. בימינו שהמצב התהפך והעליות כהלכה הם אלו שמונעות עלייה למחנה שכינה.

2. בימנו שהתברר שלא רק שאין קושיה טופוגרפית על המסורת המובאת בפוסקים, אלא אדרבה מוכח טופוגרפית שלפי דברי חז"ל במסכת מידות לא יתכן שמיקום המקדש הוא שונה.
(אגב זכורני שהיעב"ץ כבר כתב שבגלל הפרשי הגבהים בהר הבית, מקום המקדש ניתן להוכחה טופוגרפית ).


ואגב מי שחושש שמאחורי הכותל המערבי יש חשש מחנה שכינה שיזהר מלבוא בלי טבילה לכותל שהרי אם מאחורי הכותל הוא מחנה שכינה אז לפני זה הוא הר הבית ואסור לנידה ולבעל קרי

3. מצד מרידה באומות, בסוף אגרת תימן מביא הרמב"ם את ג שבועות כדין בסכנת נפשות שאם נסתמך על נסים גלויים קודם הזמן הראוי לניסים אלו הוא פיקוח נפש. ולא שייך על התנהלות בדרך הטבע (ועוד האריכו בזה).
4. הטענה שאנו לא במדרגה של הר הבית דומה לטענה שאנחנו לא במדרגה של להיות יהודים או במדרגה של לגור בארץ ישראל (אגב זה היה גם בין הטיעונים למה לא לגור בארץ ישראל)

ואמרו חז"ל שאין הכרעה שלישית מכרעת, שאם יש שיטה אמצעית מטעם שלישי אינה מכרעת לומר שיש רוב ככל הלכה כדברי המכריע אלא כל דעה היא מיעוט כחברתה, ולא יוצרים קואליציה על טעמים שונים בהלכה.
כל טיעון לאסור עלייה להר הבית, לפי רוב הדעות היא לא נכונה, וכאמור לפי ההלכה אין קואליציה בטעמים שונים ונותר שכל הטיעונים נגד עלייה להר הבית שגויים לרוב הדעות.

[בתבונה]

כניסת גוי למקדש חמורה יותר מכניסת טמא למקדש
שנינו במשנה מידות ובתלמוד בסוף עירובין וכן נפסק להלכה ברמב"ם
שהכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה ואם אין טהורים נכנסין טמאים ולמה שלא יכנס גוי?!

תירץ הגר"ח קנייבסקי שליט"א שכניסת גוי הוא ביזוי המקדש גדול יותר מכניסת טמא וכל דין טומאת מקדש הוא משום כבוד המקדש

[בתבונה]

חשוב לציין שמקום המקדש הוא רק חלק שבתוך שטח הרמה איזור מוגבה ומופרד משאר הר הבית
אי אפשר להתבלבל או להיכנס בטעות לרמה המוגבהת, (גם המשטרה מונעת כניסה לשם).
גבולות מחנה שכינה הם מצד מזרח הרמה המוגבהת (שם היה שער ניקנור) עד בערך כ-100 מטר מערבה . וברוחב של כ-70 מטר, כ-10 מטר מצידי כיפת הזהב (מצפון ומדרום)
(לציין שבחלק מהגבול גם רצפת הרמה משתנית).
בסך הכל מחנה שכינה הוא 4.8% משטח הר הבית המורחב בלבד.
(בתאם למסורת ישראל על אבן שתיה המתועדת במהלך כל הדורות, ובדיוק כפי פסקי כל האחרונים, ובהתאם לטופוגרפיה של סלע ההר התואמת לגבהים והמרחקים המתוארים במסכת מידות

[בתבונה]

האם נוכל לענות לאבינו שבשמים - "כך להבנתי הורוני רבותי ושלום עלי נפשי"?
לא תמיד זה כך
1.קורח ועדתו נתבעו למרות ש-250 ראשי סנהדראות תמכו בצד קורח.
2. בחטא מרגלים נתבעו למרות שהנשיאים היו המרגלים.
3. שאול המלך נתבע שלא הרג את עמלק למרות שששמע בכך להוראת ראש הסנהדרין דואג האדומי.
4. שאול נתבע על ששמע לדואג בהריגת אנשי נוב.
5. עשרת השבטים נתבעו על שלא עלו לרגל למרות שזה היה להבנתם הוראת אחיה השילוני וכן הוראת ירבעם בן נבט - גדול חכמי ישראל (סנהדרין קב)
וז"ל הגמ' שם מאי גרמא ליה? ...רבא אמר חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה דכתיב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכולם אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה הם העמיקו משלי אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה והם אמרו כל העולה לרגל ידקר בחרב (ונחתם דינם כשהוסרה סכנת השומרים ולא עלו לרגל ושמעו להוראת מנהיגיהם בלי שומרים)
וכן יש לציין
6. שהיו כהנים גדולים שהצטרפו למתייונים.
7. הרבה מאוד רבנים תמכו בשבתאי צבי .
8. הרבה רבנים טרום השואה לחמו נגד עליה מאירופה לארץ ישראל מטענות דומות להתנגדות לעלייה להר הבית.
א. שעלייה המונית לארץ ישראל עלולה להוות מכשול לעם ישראל שיכשלו בשמירת שמיטה ושאר המצוות התלויות בארץ (שביטול השמיטה תלתה התורה את גלות הארץ).
ב. שלצד המסורת הרי יש מחלוקות בזיהוי שנת השמיטה ואי אפשר לשמור שמיטה לכל הדעות.
ג. שעלייה לארץ ישראל היא התגרות אסורה באומות העולם.
ד. שאנו לא ראויים לארץ ישראל

בדורנו קיום מצוות ועשו לי מקדש וחיוב הקרבנות תלוי בזה, ומי יודע אם עוד עלולים לתת על כך את הדין חלילה?!

[בתבונה]

הר הבית הוא מחנה לוייה וטמא מת מותר בהר הבית.
כמפורש במשנה בגמרא וברמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ג' הלכה ד'.
והחוויה הרוחנית והקירבת אלוקים שיש ליהודי שנטהר ועולה להתפלל בהר הבית בטהרה, יוצרת אצל כל יהודי חיזוק עצום, רבים חזרו עקב כך בתשובה שלמה וזה יכול לחולל תנועת תשובה המונית בקרב עם ישראל המסורתי.

לגבי ההתנגדות לעלייה להר הבית.
אצל רוב המתנגדים, זה היה בגלל חשש שזה עלול לגרום שחלק מהציבור יכנסו למחנה שכינה.
למשל כאן:

הסטייפלר והרב שך.jpg (79.58 KiB) נצפה 5148 פעמים

ואפילו הרב יצחק יוסף אמר כך בשם אביו במוצ"ש שלפני תשעה באב תשפ"ג, שהבעיה לדעתו כי יש חשש שיעלו אחרים בעקבות כך שלא כהלכה: להלן קישור בדקה 42
https://www.youtube.com/live/3rO0o06IZnc?feature=share

אבל המציאות היא שכיום המצב שונה מאוד ואין כבר מקום לחשוש.
להלן חלק מהשוני:
1. באותן שנים העליות להר הבית, לא היו בקבוצות, והיה חשש שמי שעולה יטעה ויכנס למחנה שכינה. בניגוד למה שקורה בימינו שהעליות הם בחבורה שבני החבורה הולכים יחד כהלכה .

2. באותה תקופה, לא הכירו את הצורה הטופוגרפית של הר הבית.
ולמרות שהכירו את המפורש בספרות ההלכה, שכיפת הסלע ממוקמת במקום בו עמד בית המקדש,
אז לא היו מודעים למצב הטופוגרפי בהר הבית, שנותר כפי שהיה בימי בית המקדש, ששטח העזרה כולו ממוקם ברמה המוגבהת יותר מ-4 מטר גובה ,מעל גובה שאר הר הבית, ולכן הניחו שבקלות ניתן להתבלבל ולהיכנס לעזרה.
(לכן בכף החיים, אף שמצד אחד הביא להלכה בהלכות ת"ב שכיפת הסלע היא מקום המקדש ולכן ניתן להכנס בכל פתחי הר הבית, ובמקום אחר בהלכות תפילה הוא כותב שאדם שיעלה להר הבית איך יזהה ויכיר מה מרחקו והאם הוא כבר במחנה שכינה).

3. הייתה בעיה של חוסר מודעות על כך שאסור להיכנס בטומאה לבית המקדש ובטומאה היוצאת מהגוף להר הבית. ואם היו רואים שהציבור נכנסים, חלק מהציבור היה סבור שלאחר החורבן מותר להיכנס ללא טהרה כלל וללא גבולות.
לעומת זאת, היום המצב קיצוני לצד ההפוך, אנשים רבים מודעים רק לאיסור כניסה בטומאה,
ללא ידיעה על כך שלטמא מת מותר להיכנס להר הבית, (כמפורש למשל ברמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ג' הלכה ד').
ולכן במצב של טהרה מטומאה היוצאת מן הגוף, מותר להיכנס לרוב רובו של שטח הר הבית.
ולכן בימינו גם מי ששומע על כך שמותר, הוא שומע שההיתר הוא מותנה בשמירה על טהרה מטומאה היוצאת מן הגוף ובהקפדה על הגבולות.

4. לא היו אז קבוצות קבועות עם רבנים תלמידי חכמים גדולים, שמלווים כל קבוצה שעולה להתפלל בהר הבית, כדי לספק הסברים מפורטים על ההלכות.

5. לא היו אז עזרים חזותיים והסברים על ההלכות בכניסה להר הבית.

6. בירחונים התורניים של אותה תקופה, הוסבר בהרחבה,
כי היעדר התכלת הוא המכשול שמעכב את חידוש עבודת הקרבנות.
לפיכך, הוסבר שללא התכלת ההשתדלות בתחום היא חסרת תוחלת, ולכן החשש מגרימת עלייה להר הבית באיסור, גובר על מצווה שלא רלוונטית בהעדר תכלת.
אולם, כל זה היה לפני גילוי התכלת.
כיום, מוסכם מדעית על כל המדענים בתחום כי התכלת נמצאה. ועם הזמן יותר ויותר רבנים תומכים בכך.
גם רוב המתנגדים לתכלת רובם מסכימים כי גם לשיטתם ישנה סבירות גבוהה שבהמשך יוכרע שהתגלה שזהו התכלת. (חוט השני)
ממילא, חזר הצורך והמצווה לעלות להר הבית, כדי לסייע לחידוש עבודת ההקרבה.
7. גם אותו מיעוט זניח שחששו שלא לסמוך על הרדב"ז ושאר גדולי הפוסקים והראשונים והמסורת, שהסכמתם היא שדבר ברור שסלע הסכרא הוא אבן שתיה, למרות שכידוע מקבלים ללא עוררים את פסיקתם, במקרה זה, חששו רק בהתבסס על ספר בשם אבן שתיה או אבן התועים, שיצא לאור לפני כ-90 שנה.
בספר נטען כי גודלו של סלע הסכרא סותר את האפשרות שזהו אבן שתיה, וכן כי המרחקים מהכתלים אינם מתאימים. עם זאת, הידע מדוייק שיש בידנו כיום, הממצאים הטופוגרפיים המפות הטופוגרפיות, וכן יכולת המדידה המדוייקת מצילומי לווין מוכיחים על פי המשנה ששם הןא אבן שתיה. בדיוק כדברי הפוסקים והראשונים המסורת, והמקורות ההסטוריים. ראה ספר חצרות בית ה', להלן לינק לספר https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=225
גם לגבי גודלו של סלע הסכרא, מדובר גם בטענה שמקורה בטעות, משום שהוא אינו סלע בגובה אחיד. אלא משופע ורק החלק העליון בצבץ מעל רצפת קודש הקדשים.
לכן ברור שאפילו אותם רבנים שחששו להסתמך על דברי הראשונים וגדולי הפוסקים והמקורות ההסטוריים. בגלל הטיעונים בספר אבן שתייה או אבן התועים, היו מקבלים אותו ברגע שהטיעונים התבררו כלא נכונים. ובפרט שכיום ידוע שמוכח טופגרפית ששם הוא אבן שתיה וקודם הקדשים.

(בעזרת ה', נזכה שנתקרב לעבודת ה' במקדשו וכך עם ישראל יחזור בתשובה כמו שהיה בזמן חזקיהו)


לגבי התירוץ של עשיתי מה שלימדוני בלי לחשוב.
קורח ועדתו נתבעו למרות ש-250 ראשי סנהדראות תמכו בצד קורח.
בחטא המרגלים נתבעו למרות שהנשיאים היו המרגלים.
שאול המלך נתבע שלא הרג את עמלק למרות ששמע בכך להוראת ראש הסנהדרין דואג האדומי.
שאול נתבע על ששמע לדואג ראש הסנהדרין בהריגת אנשי נוב.
עשרת השבטים נתבעו על שלא עלו לרגל למרות שזה היה להבנתם הוראת אחיה השילוני וכן הוראת ירבעם בן נבט - גדול חכמי ישראל (סנהדרין קב)
וז"ל הגמ' שם מאי גרמא ליה? ...רבא אמר חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה דכתיב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכולם אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה הם העמיקו משלי אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה והם אמרו כל העולה לרגל ידקר בחרב (ונחתם דינם כשהוסרה סכנת השומרים ולא עלו לרגל ושמעו להוראת מנהיגיהם בלי שומרים)
הרבה מאוד צדיקים תמכו בשבתאי צבי.

הטענות טרום השואה נגד עליה מאירופה לארץ ישראל היו ברובם כמעט במדויק אותם טענות שטוענים נגד עלייה להר הבית
להלן הטענות המקבילות:
א. שעלייה המונית לארץ ישראל עלולה להוות מכשול לעם ישראל שיכשלו בשמירת שמיטה ושאר המצוות התלויות בארץ (שביטול השמיטה תלתה התורה את גלות הארץ).
ב. שלצד המסורת הרי יש מחלוקות בזיהוי שנת השמיטה ואי אפשר לשמור שמיטה לכל הדעות.
ג. שעלייה לארץ ישראל היא התגרות אסורה באומות העולם.
ד. שאנו לא ראויים לארץ ישראל.

הקב"ה רוצה שעם ישראל יתעורר מעצמו מלמטה למעלה
ובדורנו קיום מצוות ועשו לי מקדש וחיוב הקרבנות תלוי בעליה להר הבית, ומי יכול לשער את מעלתם גודל שכרם של המעוררים לזה.

[גל של אגוזים]

אכמ"ל

[דרופתקי דאורייתא]

אכמ"ל

מדוע לא צירפו לפוסטר את דגל פלסטין וכאפייה???
ועדיין אני נגד עליה להר

[הוגה]

טל"ח.

[בן מיכאל]

עיתון אנטישמי!

[הוגה]

.