מקדש מלך כתב:אראל כתב:או סתם קראת את ספרו של דומב 'עת נסיון' הפרק האחרון מפרט תהליך ה'ניסים' לפרטי פרטים, האסטרטגיות של צה"ל והשלימזלנות של הערביים, והעולה משם שלא ברור כלל שהיה כאן איזה 'ניסים' ......
הספר של דומב הוא הטעיה שטחית. הוא אמנם מסביר כביכול הכל על פי דרך הטבע.
רק לא מסביר איך עם גלותי, שמעולם לא עסק בצבא ומדיניות, והיה ידוע בקללות שקיללה אותו התורה על 'ופחדת לילה ויומם' 'ונסתם ואין רודף אתכם', פתאום מקים צבא חזק כל כך בתוך פחות מעשרים שנה?
ופתאום כל התמורות המדיניות והעולמיות מסתדרות לטובתו.
וגם שרשרת של גורמים מאפשרת לו מבחינה כלכלית להקים צבא מודרני מכלכלה שמייצרת (באותה תקופה) תפוזים - כמעט באופן בלעדי (לא נופים, לא מחצבים, לא כח אדם, לא מפעלי כלכלכה, לא אקלים מרובה גשמים, בקיצור - כלום. ועוד בלי להביא בחשבון אויבים מרים שמחייבים תקציב ביטחון ענק, ולא מאפשרים לקיים מערכות סחר עם השכנים).
ולא עוד אלא שנאצר, שלפי התיזה שלו מודע היטב לנחיתותו, נגרר למלחמת ההשמד הזו כמעט בעל כרחו, בשרשרת אירועים משונה.
ואחרי כל זה יש לו את העוז לטעון שהוא מוכיח בספרו שמדובר ב'דרך הטבע'. (וזה עוד בלי להתייחס לעובדה שהרבה מפקדים הודו שההצלחות עלו על התחזיות הוורדות שלהם. וסתם ככה שאלה בצד, למיטב זכרוני סוריה התנגדה להפסקת אש עד אחרי שכבשו את הרמה. למה?).
אותי הוא דווקא שיכנע להיפך. אם כל הנסיונות להסביר את דרך הטבע מפיקים מוצר עלוב כל כך, אין זאת אלא שאצבע אלקים היא.
כשהמדינה הוקמה, טענו מתנגדיה, ובצדק, שאין לה סיכוי להחזיק (והדברים ידועים). ואחר כך, כשהתחזיות התבדו, פתאום זה נהיה בדרך הטבע.