◆ חיפוש מקור ◆

[זסבה]

מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

[לבי במערב]

מה כוונתך?
לא מצאתי שם את הרמב"ם

ככה"נ כוונתו היא, ששם המקום לשאלה זו.

[לבנון]

מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

[יהודה בן יעקב]

אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]

Inkedשערי רחמים_LI.jpg (219.89 KiB) נצפה 12580 פעמים

[יביי]

"להיות לפרקים אצל תלמיד חכם - ותו לא".
מובא בתקליטור התורני DBS בחלק 'הנהגות צדיקים'

[זסבה]

מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

[לבנון]

מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

תודה על ההפניה שהחכימה אותי הרבה בענין שבו אני עוסק, אבל את מבוקשי טרם מצאתי.
ועכ"פ נפשי לא חסרה מרגוע ממאמר שאותי לא מצאתי, ואף איני יודע אם הוא קיים.

[דרופתקי דאורייתא]

היכן הם דברי חוה"ל הללו? בלשון המצוטטת לא מצאתי.

[פרנצויז]

אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

[זסבה]

מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

תודה על ההפניה שהחכימה אותי הרבה בענין שבו אני עוסק, אבל את מבוקשי טרם מצאתי.
ועכ"פ נפשי לא חסרה מרגוע ממאמר שאותי לא מצאתי, ואף איני יודע אם הוא קיים.[/quot

עיקר ההפנייה היתה הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר.
ובזוהר לא קיים פרט זה.
עוד יאירו עיניו בשל"ה מסכת שבת סביב אות פ פא פב

[פרנצויז]

אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0001L
(אין אפשרות לקשר לסוף הספר, כי זה מעבר ל40 עמ', ומה שרשום בהיברובוקס כדפוס זאלקווא תרל"ו אינו אלא מהדורת מונקאטש, ושם לא נדפס הדף האחרון).
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

[בקרו טלה]

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

[א גאליציאנער]

ראיתי שמביאים שההילולא של התנא רבי יהודא בר אלעאי חלה הערב אולם חש אומרים אחרת, מישהו יכול לסייע עם מראי מקומות בבקשה? יישר כח גדול למפרע, ושבוע טוב ומבורך!
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[נחלי אפרסמון]

שאלה - 177972
שלום כבוד הרב
האם תאריך ההילולה של רבי יהודה בר עילאי הוא גם בי"ד אייר ?
תשובה
אין שום מקור מוסמך.
מאתר דורש ציון

[פרנצויז]

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

יד יוסף.PDF

יישר כח.

מענין לענין, כנראה שבס' לקט הקמח החדש לא ראה את היד יוסף בפנים, ראה לקט הקמח החדש חלק ה' עמ' שמ"ב (בהשמטות לסי' קל"ה סעיף י"ד ס"ק מ"ז) שהבין שחלק מהנזכר ב"שערי רחמים" הוא הוספה שהוסיף בעל "יד יוסף", ונעלם ממנו שכל הכתוב שם הוא מבעל היראים בעצמו.

[יהודה בן יעקב]

אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)

יישר כח רב.
השערתך הינה ודאית, כפי שהוא כותב בתחילת העמוד: "וכדי שלא נשאר הנייר חלק הצגתי קצת ממה שכתבתי לש"ב וכו' על ספרו הנכבד מנחת חינוך וכו'".

[דרופתקי דאורייתא]

הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש

[נחלי אפרסמון]

והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: אדם צריך לבלוע כל התורה כולה לבטן שלו, אבל לא יראה שהוא 'מעובר', עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

[בקרו טלה]

והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: .... עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

קרוב לזה viewtopic.php?f=19&t=8751&p=78157#p334974

[מבק]

אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0001L
(אין אפשרות לקשר לסוף הספר, כי זה מעבר ל40 עמ', ומה שרשום בהיברובוקס כדפוס זאלקווא תרל"ו אינו אלא מהדורת מונקאטש, ושם לא נדפס הדף האחרון).
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

יש"כ גדול מאד!!

[בברכה המשולשת]

הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש

הקפידו- מעבר לעצם האיסור, דהיינו גם כשמותר על-פי ההלכה (דהיינו לא לטיול, שסה אסור לכולם, מעיקר הדין)?
יש את הסיפור המפורסם על הרב השד"ה זיע"א, אבל הוא גם היה כהן.

[עזריאל ברגר]

הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש

מענין לענין באותו ענין:
מו"ח מספר, שבפעם הראשונה שהוא נסע לאומן (כמדומני קיץ תשמ"ח), כאשר הם עלו על המטוס שמחזיר אותם לארה"ק (אחרי כמה ימים של טלטולי דרכים קשים) - הוא ראה את הזקנים שבחבורה (כמדומני שרלוי"צ בנדר זצ"ל היה ביניהם) פותחים "לקוטי תפילות" ומתחילים בהתלהבות גדולה לומר תפילה "שנזכה לעלות לארץ ישראל".
זה מאוד ריגש אותו, כי הוא עצמו (היה אז כבן 43) היה "מפורק" מכל הנסיעה והטלטולים וכו', והוא התפעל מהם במיוחד.

[מצפה]

מי יוכל להנחותני איה מקור הסיפור הידוע על שני חברים אשר אחד מהם נידון למיתה וחבירו ביקש שיהרגו אותו תחתיו, והמלך נתן להם חנינה בתנאי שיצרפו אותו לחברותם.
ובזה פירשו 'ואהבת לרעך כמוך' כאשר שני בני אדם אוהבים זה את זה, 'אני ה'' גם הקב"ה מבקש להצטרף לחבורתם.
מה מקור הסיפור, ומי הוא אשר רמז זאת בפסוק?

יישר כוחכם,
המצפה

[בקרו טלה]

מי יוכל להנחותני איה מקור הסיפור הידוע על שני חברים אשר אחד מהם נידון למיתה וחבירו ביקש שיהרגו אותו תחתיו, והמלך נתן להם חנינה בתנאי שיצרפו אותו לחברותם.
ובזה פירשו 'ואהבת לרעך כמוך' כאשר שני בני אדם אוהבים זה את זה, 'אני ה'' גם הקב"ה מבקש להצטרף לחבורתם.
מה מקור הסיפור, ומי הוא אשר רמז זאת בפסוק?
יישר כוחכם,
המצפה

viewtopic.php?f=7&t=30792&p=542061#p542067

[תורה מפוארת]

לשון החתם סופר (תורת משה, בשלח): אמנם איתא בספרים () דהקובר הצדיק הוא שואב ומושך לעצמו שפע קדושה.
מישהו יודע מקור כזה?

[נחלי אפרסמון]

נשאלתי מהגאון האדיר ר' אברהם יפה שלזינגר שליט"א,בעל שו"ת באר שרים.
מה המקור הכי קדום שבני עדות המזרח קוראים לתפילת שמו"ע עמידה?

[נחלי אפרסמון]

והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: .... עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

קרוב לזה viewtopic.php?f=19&t=8751&p=78157#p334974

בשמי ובשם הרבה חברים יישר כח גדול לרב בקרו טלה על סיועו.

[במסתרים]

הגריס הוא של פול (משנה נדה נח ב), היינו חצי פול (רש"י כריתות ח ב ד"ה כגריס; פירוש המשניות לרמב"ם נגעים ו א), ומחלקו באמצע עוביו, ומודד על ידי הצד הרחב, ואין מודדים על ידי פול שלם, כיון שהוא עגול והמדידה לא תהא מדוייקת (שו"ת חכם צבי סז; תפארת ישראל נגעים שם).

פול... הגריס שלו דהיינו מחציתו לאחר שיחלק לשנים כמו שהוא דרך גידולו שני חלקים כל חלק לעצמו במקום שהוא מחובר לחברו דומה למרובע ובו יש לשער

והא דאמרו גריס דהיינו חצי פול אין ר"ל שנחלק אורך או רוחב הפול רק ר"ל שנחלק עביו של פול וזה משום שהפול מעוגל בב' שטחים למעלה ולמטה ומשו"ה א"א למדוד בו בצמצום כשהוא שלם רק כשמחלקו באמצע עביו ומודד באמצעיתו דשם הוא פשוט וחלק ונוח למדוד בו יפה

האם זה הפירוש הפשוט המקובל? יש חולקים?

[דרופתקי דאורייתא]

הידוע היכן כתב כן הח"ח, הגר"ח פלאג'י?

[נחלי אפרסמון]

ראיתי מביאים בשם הפר"ח שהשמחה בל"ג בעומר זה על ה5 תלמידים שנשארו היכן כ"כ הפר"ח?

[בקרו טלה]

ראיתי מביאים בשם הפר"ח שהשמחה בל"ג בעומר זה על ה5 תלמידים שנשארו היכן כ"כ הפר"ח?

פרי חדש - סימן תצג סעי' ב
ומ"ש ומרבים בו קצת שמחה כו'. וכו' ומיהו יש לדקדק בשמחה זו למה ואי משום שפסקו מלמות מה בכך הרי לא נשאר אחד מהם וכולם מתו ומה טיבה של שמחה זו ואפשר שהשמחה היא על אותם תלמידים שהוסיף אח"כ ר"ע שלא מתו כאלו

[נחלי אפרסמון]

יש"כ,

[עושה חדשות]

אור שמח הלכות גזלה ואבדה פרק ה
...שליח שתרם או הקדיש, דמסתברא דהשליח לא מצי לישאל, דהוא רק סיבה אל חלות התרומה וכו', [ובזה נסתפקו חכמי הדור שלפנינו]...
מי דן בזה?

פתחי תשובה
יורה דעה סימן שלא ס"ק ו
עושה אדם שליח - עיין בספר משנת חכמים ריש הלכות יסוה"ת בצפנת פענח שם אות כ"א שכתב דאם עושה שליח להפריש תרומתו ותרם אח"כ מוכרח לשאול ע"פ המבואר לעיל סימן שכ"ג נראה דאמרינן דכבר עשה שליחותו ואין לו דין בעלים לענין שאלה ע' בפתיחה כוללת שם תשובה ארוכה בזה בשם אביו הגאון ז"ל [ועיין בת' חתם סופר סימן ש"כ שאין דעתו כן. וכ' שם דהעושה שליח לתרום או להפריש חלה פשוט הדבר דשניהם יכולים לשאול השליח והבעה"ב אלא אם השליח שואל על נדרו ומתחרט מעיקרא על מה דיהיב דעתיה להפריש מצד זה ונעקר הנדר מעיקרא והדרה הכרי או העיסה לטבלו א"כ חוזר ומפריש תרומה או חלה אחרת כי עדיין לא עשה שליחותו כלל משא"כ כשהבעה"ב מתחרט צריך הוא להתחרט על עיקר מה שנתן דעתו על דעתו של זה השליח וא"כ ממילא בטל שליחות קמייתא וצריך לחזור ולמנות שליח מחדש ואף על גב דבעלמא אחר שנעשה השליחות תו לא מצי לבטל השליחות מ"מ בעושה שליח לידור עבורו כו' ומהיות טוב שיתירו להם נדרם שניהם השליח והבעה"ב. ואמר לענין ברכה שכבר בירך אין כאן חשש ברכה לבטלה כלל נהי דבחנם אין לשאול ולגרום ברכה שא"צ שנית אבל מ"מ אם אירע שהתחרט משום טעם ויחזור ויתרום ויברך שנית אין כאן שום בית מיחוש לברכה ראשונה כי לא היתה לבטלה כלל שככה מברך וצונו להפריש תרומה חלה וענין הפרש תרומה וחלה הוא שישאר לו כח לשאול עליהם וכה צונו להפריש אותם ע"ד זה וכן עשה ע"ש].

עי' בעונג יו"ט
ועי"ע במנחת פתים סי' שלא ובאר יצחק סי' כח

יש"כ!

וע"ע דרך אמונה, צהה"ל, הלכות תרומות פרק ד ס"ק תפג.

[שייף נפיק]

איפה המהר''ל מדבר על ענינו של מספר שבע

[נחלי אפרסמון]

וזה לשון המהר"ל במספר מקומות:
"ולכך הדליקו ח' ימים, כי קודש הקדשים הוא אחר שבעה וזהו השמיני. ולמה קודש הקדשים אחר שבעה, כי הנהגת הטבע הוא תחת מספר שבעה, כי השבעה ימי הטבע שבהם נברא עולם הטבעי, ולפיכך מה שאחר הטבע הוא תחת מספר שמונה,כי שמונה הוא אחר שבעה שהם ימי הטבע"
"כי לא שלטו היונים רק בנגלה של היכל בלבד. אבל בנסתר של היכל שהוא קודש קדשים לא שלטו כלל היונים"
"ובהיכל עצמו היה המנורה ובה ז' הנרות, אבל בקודש הקדשים היה התורה והארון שהיא האור עצמו. ולכך נקרא ארון מלשון אור, שהתורה היא האור והיא השמינית, ולכך אז נעשה נס בשמן והדליקו ח' ימים, כי השמן הוא האור והאור הוא השמן כי מן השמן נעשה אור"
(חידושי אגדות מסכת שבת עמוד ה')

[נחלי אפרסמון]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... b88cd5e943

[מלפנא]

מחפש מקור לכך. שאם הבעל מתנגד לכינוי לא כותבים אותו בגט (היה זכור לי שיש בבית יצחק (שמלקס)ואיני מוצאו)

[עזריאל ברגר]

מחפש מקור לכך. שאם הבעל מתנגד לכינוי לא כותבים אותו בגט (היה זכור לי שיש בבית יצחק (שמלקס)ואיני מוצאו)

(ע"פ) הגהת הרמ"א בשו"ע אה"ע קכט,טז.

[גלרשטיין]

ישהו יודע היכן המקור לסיפור על הרב רפאל הכהן מהמבורג (כ״ץ) שהגר״א שיכנע אותו שחובה לברך על נט״י שלפני אכילת דבר שטיבולו במשקה, זה ממש חשוב לי...

[מנחם-כהן]

מה המקור לח"י רוטל?