איש_ספר כתב:יש"כ למשיבים
יש כאן סברא נוספת והיא ממש"כ אחרונים ע"פ ירושלמי שבועות שהטמא טומאה חמורה אינו נטהר מטומאה קלה. ולפי"ז בע"ק הטובלים - אע"פ שהם טמאי מתים - אינו משום טהרה אלא משום תקנת עזרא. ונשים הטובלות לבעליהן , אינו משום שנטהרות מטומאת נדה, אלא שאשה לבעלה מותרת בביאת מים, כמש"כ הכוזרי והאריכו אחרונים בזה שאין דנים בה משום ס"ס ועוד.
יושב ירושלים כתב:מה בין כל זה לטבילת בעלי קריין שמנהגינו הוא שאין מברכין?
תוכ"ד ראיתי תגובת הרב עו"ח, ואכן יש ע"ז תשובה ב'תפארת צבי' [איני מוצא כעת המ"מ המדוייק] עם הסברא הנ"ל גם לגבי טבילת בעלי קריין.
איש_ספר כתב:הפנו אותי לאבי עזרי טו"א פט"ז ה"י עי"ש וכן לחכמת אדם כלל ה' שמברכין על שחיטה לגוי כיון דסו"ס יש היתר בשחיטה!
בנתיים עיינתי רק בחת"ס. יש"כ!גמח כתב:2. חת"ס על השו"ע ר"ס קצ"ז כתב וז"ל עיין תשובתי חיו"ד סי' קצ"ו בענין טבילה בזמנה מצוה ועכ"פ אם אינו בעיר בזה"ז שמחמירין להמתין ז' ימים דלכ"ע אין טבילת מצוה והוה ברכה לבטלה לע"ד עכ"ל.
יושב ירושלים כתב:מה בין כל זה לטבילת בעלי קריין שמנהגינו הוא שאין מברכין?.
יושב ירושלים כתב:אבל נטהרים למחנה לויה וכמ"ש הגרש"ז והתפא"צ.
בתבונה כתב:והגרש"ז הניח שלא בעינן כוונה בטבילה למחנה לוויה, וא"כ באמת קשה. אמנם אם בעינן כוונה למחנה לוויה אתי שפיר (כטבילה למעשר ולרבי יוחנן גם לנידה).
אתה מעלה שאלה חשובה, מה להעדיף על מה.יואל שילה כתב:מעודי תמהתי על הארגונים האוסרים בתוקף לפנויות חילוניות לטבול, אף שיש להן חבר, מה זה העסק שלהם?
וכי מישהו יכול ליטול על עצמו את איסור הכרת הודאי שיעברו מכאן ועד עולם?
יואל שילה כתב:מעודי תמהתי על הארגונים האוסרים בתוקף לפנויות חילוניות לטבול, אף שיש להן חבר, מה זה העסק שלהם?
וכי מישהו יכול ליטול על עצמו את איסור הכרת הודאי שיעברו מכאן ועד עולם?
כד הוינא במילואים בעזה בשנת תשנ"א, סיפר מילואימניק אחד חילוני לחבריו כמה נפלא מה ששולח את חברתו למקוה, והמליץ לכולם.
איש_ספר כתב:יואל שילה כתב:מעודי תמהתי על הארגונים האוסרים בתוקף לפנויות חילוניות לטבול, אף שיש להן חבר, מה זה העסק שלהם?
וכי מישהו יכול ליטול על עצמו את איסור הכרת הודאי שיעברו מכאן ועד עולם?
כד הוינא במילואים בעזה בשנת תשנ"א, סיפר מילואימניק אחד חילוני לחבריו כמה נפלא מה ששולח את חברתו למקוה, והמליץ לכולם.
אולי תחסוך מאיתנו את ההמלצות של חברך העבריין, ותפנה לעיין בפוסקים. או אז תגלה שהאוסרים לפנויות לטבול - שעל עיסוקם אתה קורא תיגר - הריב"ש שהובא בב"י, רמ"א ושאר אחרונים.
חלמישצור כתב:הרב אי"ס, דומני שהריב"ש שמבאר מדוע לא תקנו טבילה לפנויות, לא בא לקבוע שאסור להן לטבול, אלא מבאר שכדי שלא יבואו לידי איסור דרבנן, לא תקנו חכמים טבילה לפנויה, וכך התקבע המנהג שפנויות אינן טובלות. אבל אנחנו מדברים בפרוצה שלא שומרת על ההלכה, והמנהג אצלה נפרץ, וממילא אפשר לדון מחדש בדרך ההדרכה הראויה לה.
חשבונות רבים כתב:אבל הטענה מה זה עסק שלהם אינה טענה. אחריות ניהול המקוה כוללת גם השגחה על הטבילה.
איש_ספר כתב:תחילת דברי ריב"ש לבאר למה לא תיקנו וסו"ד שיש בטבילה מכשול שיבואו להקל באיסור פנויה. והאחרונים הביאו דבריו בלשון איסור. ראה למשל באה"ט או"ח סי' ש"ג ושד"ח מערכת יוה"כ סימן א. וכל הדברים בענין זה, עתיקים ויגעים.
אוצר החכמה כתב:זה ידוע. זה בדיוק העניין ששאלתי. הסיבה שאסרו הפוסקים על זה שלא תחשוב שהיא טהורה מטומאת נדה ואיסורה קל ותבא לזנות. אבל כאן דיברו על מישהי שלא רוצה להטהר אינה מפסיקה בטהרה ואינה סופרת שבעה נקיים וודאי לא נחשבת כטהורה מטומאת נדה. רק טענתם היתה שכיוון שלמעשה הווה טבילה מדאורייתא הוא מעשה מצווה וחייבת לברך.
לעצם העניין אני לא חושב שזה טענה בכלל. אפילו למאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה אין איסור על אדם לעשות פעולה שאינו מכוון בה למצווה כיוון שאינו מברך.
זו דעתך האישית, ואני מכבד אותה.יואל שילה כתב:חשבונות רבים כתב:אבל הטענה מה זה עסק שלהם אינה טענה. אחריות ניהול המקוה כוללת גם השגחה על הטבילה.
האחריות היחידה של הבלנית היא לראות שהשערות נכנסות למים, ושום דבר מעבר לזה [כן, גם לדאוג שיהיו מים חמים ומגבות נקיות וכיו"ב].
אין לה שום רשות לשאול שאלות מביכות, לבדוק בדיקות מביכות וכדו', אלא אם כך רצונה של הטובלת.
האחריות על כל מה שסביב הטבילה לא עליה.
לפני כשנה נקראתי לבית המשפט להעיד לטובת בלנית שנתבעה על כך שבדקה בדיקות שלא לרצון הטובלת.
אמנם, שם כל הסיפור היה מבויים כדי לנגח את מעמד הבלניות, ואכן הבלנית יצאה זכאית.
אך באת באמת באמת, בשקט בשקט בשקט - אין לה שום רשות למנוע טבילה.
חלמישצור כתב:הרב אי"ס, דומני שהריב"ש שמבאר מדוע לא תקנו טבילה לפנויות, לא בא לקבוע שאסור להן לטבול, אלא מבאר שכדי שלא יבואו לידי איסור דרבנן, לא תקנו חכמים טבילה לפנויה
יושב ירושלים כתב:בתבונה כתב:והגרש"ז הניח שלא בעינן כוונה בטבילה למחנה לוויה, וא"כ באמת קשה. אמנם אם בעינן כוונה למחנה לוויה אתי שפיר (כטבילה למעשר ולרבי יוחנן גם לנידה).
דעת ריו"ח דבעינן מדאורייתא כוונת טהרה בטבילה, לא קשור לעניינו, שהרי מכוון הוא לטבול לשם טהרה, אלא שאינו מכוון לשם דבר פלוני, ודין זה לכו"ע אינו אלא מעלה שאינה נוהגת בחולין, ואם מחנה לויה כחולין גם ריו"ח יודה בנידו"ד.
א"ל רבא לר"נ לרב דאמר טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה עון כרת הותרה איסור מיתה מיבעיא
יואל שילה כתב:איש_ספר כתב:תחילת דברי ריב"ש לבאר למה לא תיקנו וסו"ד שיש בטבילה מכשול שיבואו להקל באיסור פנויה. והאחרונים הביאו דבריו בלשון איסור. ראה למשל באה"ט או"ח סי' ש"ג ושד"ח מערכת יוה"כ סימן א. וכל הדברים בענין זה, עתיקים ויגעים.
כמו שכבר העירו כאן, הנידון הוא במי שמה שתאסור עליה - ימנע ממנה את העבירה, אולם במי שממילא תעשה את העבירה, אלא שמעוניינת בעבירה זעירה של פילגש ולא מעוניינת בעבירה ענקית של נדה - מי התיר לנו למנוע ממנה?
לא על זה נאמר הלעיטהו לרשע וימות.
הגע עצמך, האם כשידוע שלא יברך על המאכל - אך הוא מעוניין לקנות אוכל כשר - האם תמנע ממנו את הכשר כשידוע שיאכל טרף, וכך גם יאכל טרף וגם לא יברך?
אותו מילואימנק איננו חבר שלי, לא יודע מי הוא היה, רק זכרתי שגם חילוני יכול להתלהב ממצוה זו ולאמץ אותה בחום כלפי פילגשו.
ומי אמר לכת"ר שפילגש אסורה לטבול?
איש_ספר כתב:במחילה הרב שילה, אין לך שום דבר חדש ומקורי לומר בסוגיא ידועה זו.
בתבונה כתב:יושב ירושלים כתב:דעת ריו"ח דבעינן מדאורייתא כוונת טהרה בטבילה, לא קשור לעניינו, שהרי מכוון הוא לטבול לשם טהרה, אלא שאינו מכוון לשם דבר פלוני, ודין זה לכו"ע אינו אלא מעלה שאינה נוהגת בחולין, ואם מחנה לויה כחולין גם ריו"ח יודה בנידו"ד.
1. למעשר לתרומה ולקודש לא די לשם טהרה, אלא בעינן כוונה למעשר או לתרומה או לקודש (כמבואר בחגיגה יח:)
ואם הר הבית לאו כחולין אז בעינן כוונה להיתר מחנה לוויה.
ואלא כוונתך שבטבילת נידה לריו"ח סגי בכוונה לשם טהרה, זאת מניין לך,
שלכאורה לא משמע כך בתלמוד (חולין לא.)א"ל רבא לר"נ לרב דאמר טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה עון כרת הותרה איסור מיתה מיבעיא
ואם גם לריו"ח בטבילה לשם טהרה בעלמא טהורה לביתה יקשה גם לריו"ח, בטבילה לשם טהרה שטהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה (שהרי אף טבל למעשר אסור בתרומה), עון כרת הותרה איסור מיתה מיבעיא?
וכן לכאורה משמע בפת"ש (יו"ד קצ"ח סקכ"ו).
פתחי תשובה יורה דעה סימן קצח ס"ק כו
(כו) בלא כוונה - כתב בספר חמ"ד כ"י אם היה בעלה חולה ר"ל וספרה שבעה נקיים וטבלה בכדי שתוכל ליגע בו ולא כוונה לתשמיש נראה דאותה טבילה מהני אף לתשמיש:
אוצר החכמה כתב:האם כוונת הגרי"ס היא שהיה מצוי ביאת פנויה בימיו?
אוצר החכמה כתב:האם כוונת הגרי"ס היא שהיה מצוי ביאת פנויה בימיו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 127 אורחים