דרומי כתב:ר' משה לא רואה את עצמו מחנך דגול ואין לדקדק בדבריו יתר על המדה. מטרתו העיקרית היא להנעים את זמנו של הקורא, כש'על הדרך' הוא מעביר מסר או שניים, אבל לא יותר מזה.
אגב, זכורני בימים עברו שהייתי נהנה לקרוא ב'המודיע' מאמרים מושחזים הנקראים 'פיליטונים'. איני זוכר מי היה הכותב, וכמדומני שיצא מזה ספר.
לא ידען כתב:דרומי כתב:ר' משה לא רואה את עצמו מחנך דגול ואין לדקדק בדבריו יתר על המדה. מטרתו העיקרית היא להנעים את זמנו של הקורא, כש'על הדרך' הוא מעביר מסר או שניים, אבל לא יותר מזה.
אגב, זכורני בימים עברו שהייתי נהנה לקרוא ב'המודיע' מאמרים מושחזים הנקראים 'פיליטונים'. איני זוכר מי היה הכותב, וכמדומני שיצא מזה ספר.
אני לא יודע איך רואה עצמו. התייחסתי לאיך הוא מתבטא במאמריו ואיך מגיש אותם.
אלו היה כב' יודע את עוצמת כל מילה בהמודיע, דקדנותה והשפעתה על קוראיו הרבים, משהו ששווה ערך אולי לתארים של הרבנים ביתד, היה מעריך יותר את השפעת המאמרים הללו, את כוונת כותבם [לדעתי] ואת ההפרעה שחשים אחדים.
מקדש מלך כתב:נכון. אבל אילו היה כבודו בעל טור קבוע בעיתון כלשהוא (ואולי כן, איני מכיר), היה יודע משהו על הצורך הנואש למלא טור מחדש כל שבוע, עם רעיון חדש ומקורי. והיה מקבל במעט יותר סלחנות את הבריחה הנוחה להגיגי קנאות בדיוק בשבוע הזה.
מקדש מלך כתב:לא ידען כתב:דרומי כתב:ר' משה לא רואה את עצמו מחנך דגול ואין לדקדק בדבריו יתר על המדה. מטרתו העיקרית היא להנעים את זמנו של הקורא, כש'על הדרך' הוא מעביר מסר או שניים, אבל לא יותר מזה.
אגב, זכורני בימים עברו שהייתי נהנה לקרוא ב'המודיע' מאמרים מושחזים הנקראים 'פיליטונים'. איני זוכר מי היה הכותב, וכמדומני שיצא מזה ספר.
אני לא יודע איך רואה עצמו. התייחסתי לאיך הוא מתבטא במאמריו ואיך מגיש אותם.
אלו היה כב' יודע את עוצמת כל מילה בהמודיע, דקדנותה והשפעתה על קוראיו הרבים, משהו ששווה ערך אולי לתארים של הרבנים ביתד, היה מעריך יותר את השפעת המאמרים הללו, את כוונת כותבם [לדעתי] ואת ההפרעה שחשים אחדים.
נכון. אבל אילו היה כבודו בעל טור קבוע בעיתון כלשהוא (ואולי כן, איני מכיר), היה יודע משהו על הצורך הנואש למלא טור מחדש כל שבוע, עם רעיון חדש ומקורי. והיה מקבל במעט יותר סלחנות את הבריחה הנוחה להגיגי קנאות בדיוק בשבוע הזה.
נוטר הכרמים כתב:האומנם, לוקחים ילדים 'משלנו' למנגל ביום העצמאות, ואנוכי לא ידעתי. (בכנות, לא בציניות).
לטעמי, ולטעמם (לא הפיזי, אלא הערכי) של הרבה, כמדומני, ה'מנגל' איננו רצוי בשום הזדמנות, 'זה לא זה', אבל באמת זה ענין של טעם וגם ריח...
חיימשה כתב:
בשעתו הזדעזעתי. זה חדר אלינו דרך הורים מבני עדות המזרח או בעלי תשובה.
.
אבני גזית כתב:חיימשה כתב:
בשעתו הזדעזעתי. זה חדר אלינו דרך הורים מבני עדות המזרח או בעלי תשובה.
.
כשאני הייתי ילד, בערך בתקופה האמורה, ורצינו להציץ לראות מה עושים ביום העצמאות, הלכנו לבית הכנסת האשכנזי בשכונה (הר נוף).
שם היה תקיעת שופר, שם היו נאומים נמלצים, שם היה "עוד היום בנוב לנופף" ושם היו גם מחולות.
אצל הספרדים היה שיעור כרגיל בבית הכנסת.
וגא"מ.לא ידען כתב:דבריו של הסופר המוכשר על ה....
לעצם הענין:
קיבלנו שיעור בדמגוגיה ובמניפולציה.
לעצם הכתיבה:
כמובן שלחלק מהדברים אני מסכים לחלוטין, אך העטיפה הרבה על התוכן, ההקשרים הלא יאים שעורך, גורמים לי כמעט לא להתייחס לחלקים הנכונים שבדבריו. מה שכן הזעיקני לכתוב באריכות, הוא החד צדדיות וההתקפות המוסוות, הנכתבות במאמרים אלו וברבים אחרים שלו.
המציאות מורכבת ואינה חד מימדית כפי שמבקש הכותב המוכשר לציירה, להציגה ולשוררה.
כל זה לעני"ד.
אני בעצמי נתתי 2 אפשרויות,ואם ימצא מר הגדרה יותר קולעת אקבל בשמחה.אבני גזית כתב:אז כנראה זה לא פקטור של 'בני עדות המזרח' אלא של רקעים אחרים.
שגה מר בהכללה לא מדוייקת.
לגבי ילדיו שיחיו, יש עוד ספקטרום רחב של אפשרויות חוץ משני הקטבים שהזכיר.
חיימשה כתב:
אני בעצמי נתתי 2 אפשרויות,ואם ימצא מר הגדרה יותר קולעת אקבל בשמחה.
ומש''כ על 2 קטבים, הא גופא הנידון, האם בימינו שתחביב צליית בשר על האש חדר לכל שכבות הציבור, הרי שוב אין זה שייך כלל לקוטב כלשהוא., ולומר שהדבר פסול בפסול הגוף גם אין מקום כי זה דומיא דק''פ...
יקים כתב:אגב דמגוגיה, לצערי משתמשים רבות בסופר החשוב הנ"ל, בדברים נוספים שיש בהם הרבה דמגוגיה (וד"ל), כנראה שהוא אלוף בזה.
אבני גזית כתב:חיימשה כתב:
אני בעצמי נתתי 2 אפשרויות,ואם ימצא מר הגדרה יותר קולעת אקבל בשמחה.
ומש''כ על 2 קטבים, הא גופא הנידון, האם בימינו שתחביב צליית בשר על האש חדר לכל שכבות הציבור, הרי שוב אין זה שייך כלל לקוטב כלשהוא., ולומר שהדבר פסול בפסול הגוף גם אין מקום כי זה דומיא דק''פ...
ואם אין הגדרה קולעת, אז משתמשים בעדה מישראל כהגדרה לדבר לא טוב?
אולי תגדיר שהתופעה שייכת אצל כל אלה שלהוטים אחר המודרנה / אחר שכרון הכוח / אנשי העולם הזה.
בשום אופן לא מגדירים התנהגות לפי מוצא, כאשר ברור לך שהמוצא הוא לא מדד.
אבני גזית כתב:יקים כתב:אגב דמגוגיה, לצערי משתמשים רבות בסופר החשוב הנ"ל, בדברים נוספים שיש בהם הרבה דמגוגיה (וד"ל), כנראה שהוא אלוף בזה.
בסיפורו האחרון ביתד של פסח, אני מניח שגרם לדפיקות לב מואצות ולמתח מיותר בהרבה בתים בין איש לאשתו.
ההקצנה לעתים מסוכנת.
וה"ה לסיפור של יתד מיום שלישי, אותו דמיון מסוכן ששותל אי אמון הרסני.
חיימשה כתב:אבני גזית כתב:
ואם אין הגדרה קולעת, אז משתמשים בעדה מישראל כהגדרה לדבר לא טוב?
אולי תגדיר שהתופעה שייכת אצל כל אלה שלהוטים אחר המודרנה / אחר שכרון הכוח / אנשי העולם הזה.
בשום אופן לא מגדירים התנהגות לפי מוצא, כאשר ברור לך שהמוצא הוא לא מדד.
חלילה חלילה, שום דבר בעולם לא קשור למוצא. הכל דמיונות של גזענים חשוכים.
אבני גזית כתב:סיפורו של גוטמן ביתד האחרון מתייחס לאדם מבוגר שמוכר כתלמיד חכם גדול שחיתן את כל ילדיו ומחליט לעזוב הכול ולפרוק עול.
למה?
קראו בקטע המצורף, עמוד אחד מתוך הסיפור ההוא.
עכשיו תגידו אתם, מה אמורה לחשוב כל אשה כשרה על בעלה?
כמה מתחים לא נכונים ומדומיינים יווצרו בבתים בגלל הסיפור הזה ובגלל הסיפור של יום שלישי ביתד?
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את שניכם. זה סיפור. זה לא משהו שקרה באמת. הכי לנשים החרדיות אין הבחנה בין מציאות ודמיון בין סיפורים יפים (או גרועים) לעולם האמיתי?
כמדומני שכבר פעם עלה עניין דומה וגם אז תמהתי בלבי על כך ואלי גם התייחסתי לזה.
אוצר החכמה כתב:כלומר שהויכוח ביניכם לא קשור בכלל לסופר הזה. הויכוח הוא על אחד מהשנים
או על השאלה האם התופעה קיימת ובאיזה שכיחות.
או על השאלה האם צריך להבהיל אנשים בעובדות שהשכיחות שלהם נמוכה. (קצת קשה לי להאמין שאם השכיחות גבוהה שיש מי שטוען שלא צריך לספר על כך).
הרע במיעוטו כתב:מישהו דיבר איתי ביום הזכרון לחללי צהל והסביר לי שעם השנים כבר קשה לזכור כי זה דור אחר.
לתמיהתי התברר שכוונתו למלחמת יום כיפור וששת הימים.
שאלתי אותו, מה עם מלחמת לבנון או צוק איתן או כל הנופלים במשך כל השנה בפעילות מבצעית??
"אופס, כן נכון, לא חשבתי".
אין צורך להיות 'ציוני' או 'חרדק', אבל יש הכרח לא להיות עיוור, לזכור שכולנו אחים.
כעת ראיתי את מאמרו של ר' משה גוטמן, באמת איש יקר, והופתעתי.
הוא זועק ובצדק, איך אפשר לשמוח כשהשבוע נהרג באשדוד אברך צעיר מפגיעה ישירה של טיל ?
ואני הקטן שואל מה עם 'סתם' חייל חילוני שנופל בשטחים או על הגדר בעזה? גם אני שואל, איה הלב היהודי כל השנה?
ישא ברכה כתב:הרע במיעוטו כתב:מישהו דיבר איתי ביום הזכרון לחללי צהל והסביר לי שעם השנים כבר קשה לזכור כי זה דור אחר.
לתמיהתי התברר שכוונתו למלחמת יום כיפור וששת הימים.
שאלתי אותו, מה עם מלחמת לבנון או צוק איתן או כל הנופלים במשך כל השנה בפעילות מבצעית??
"אופס, כן נכון, לא חשבתי".
אין צורך להיות 'ציוני' או 'חרדק', אבל יש הכרח לא להיות עיוור, לזכור שכולנו אחים.
כעת ראיתי את מאמרו של ר' משה גוטמן, באמת איש יקר, והופתעתי.
הוא זועק ובצדק, איך אפשר לשמוח כשהשבוע נהרג באשדוד אברך צעיר מפגיעה ישירה של טיל ?
ואני הקטן שואל מה עם 'סתם' חייל חילוני שנופל בשטחים או על הגדר בעזה? גם אני שואל, איה הלב היהודי כל השנה?
הביקורת במקומה. מוגזם ומצחיק לדרוש זאת, ובדיוק כמו כל אסון אחר שמתרחש לצערינו תמידים כסדרם, ה"י.
הרע במיעוטו כתב:מישהו דיבר איתי ביום הזכרון לחללי צהל והסביר לי שעם השנים כבר קשה לזכור כי זה דור אחר.
לתמיהתי התברר שכוונתו למלחמת יום כיפור וששת הימים.
שאלתי אותו, מה עם מלחמת לבנון או צוק איתן או כל הנופלים במשך כל השנה בפעילות מבצעית??
"אופס, כן נכון, לא חשבתי".
מרוב קמפיינים על 'חרדקים' או נושא הגיוס, נהיינו עיוורים, אנחנו שוכחים שכולנו אחים.
כעת ראיתי את מאמרו של ר' משה גוטמן, באמת איש יקר, והופתעתי.
הוא זועק ובצדק, איך אפשר לשמוח כשהשבוע נהרג באשדוד אברך צעיר מפגיעה ישירה של טיל ?
ואני הקטן שואל מה עם 'סתם' חייל חילוני שנופל בשטחים או על הגדר בעזה? גם אני שואל, איה הלב היהודי כל השנה?
נוטר הכרמים כתב:לא ידען, קראתי את תגובותיך לאורך האשכול.
כמה נקודות.
2. בקוממיות היה רב קיצוני מאוד בהשקפתו, ר' בנימין מנדלסון. ועם זאת, מקורב מאוד לאדמור"י גור ובעלזא. אולי זה קשור.
3. בגדול, הנושאים הללו עמדו תמיד במוקד הויכוח בתוככי אגודת ישראל מבפנים, כאשר חוגי פא"י והיותר קרובים אליהם מחד גיסא, וחוגי צא"י (ובהמשך דגל התורה) והקרובים אליהם מאידך גיסא, וכבר היה לעולמים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 332 אורחים