אשכול אביעה חידות

[לבי במערב]

חידות לפרשת מצורע:
1. שם של בעל חיים המופיע 3 פעמים בפסוק אחד!
2. ישנו פסוק בפרשה, שכל המילים בו, מתחילות באותן 2 אותיות ומסתיימות באותה אות?
3. איבר מסויים בגוף המופיע בכל התורה אך ורק בפרשה שלנו!
4. איזו ממכות מצרים מוזכרת בפרשתנו? בכמה מהפרשות הקודמות והבאות היא מוזכרת?

1. ציפור (יד, ו).
2. יד, נו.
3. גבות עיניו (יד, ט).
4. דם. שלש לפני' (ויקרא; צו; שמיני), ושתים לאחרי' (אח"מ; קדושים).

[עזריאל ברגר]

חידות לפרשת מצורע:
1. שם של בעל חיים המופיע 3 פעמים בפסוק אחד!
2. ישנו פסוק בפרשה, שכל המילים בו, מתחילות באותן 2 אותיות ומסתיימות באותה אות?
3. איבר מסויים בגוף המופיע בכל התורה אך ורק בפרשה שלנו!
4. איזו ממכות מצרים מוזכרת בפרשתנו? בכמה מהפרשות הקודמות והבאות היא מוזכרת?

1. ציפור (יד, ו).
2. יד, נו.
3. גבות עיניו (יד, ט).
4. דם. שלש לפני' (ויקרא; צו; שמיני), ושתים לאחרי' (אח"מ; קדושים).

יפה.
4. דהיינו כל הפרשות הנקראות בחודש ניסן בכל הקביעויות האפשריות.
אבל לא דייקת: גם בפרשת פקודי, ותזריע.

[המשורר]

חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.

[עזריאל ברגר]

חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.

ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...

[המשורר]

חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.

ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...

הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב

[לבנון]

מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).

[עזריאל ברגר]

חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.

ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...

הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב

ילמדנו רבינו?

[עזריאל ברגר]

מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).

הוכח תוכיח. ויטל שאול.
כמדומני גם: והדרת. ויקם יהונתן וישב אבנר.

[לבנון]

מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).

הוכח תוכיח. ויטל שאול.
כמדומני גם: והדרת. ויקם יהונתן וישב אבנר.

הוכח תוכיח זה נכון. ערכין טז ע"ב:

עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ורבי יוחנן אמר עד נזיפה וכו' ושלשתן מקרא אחד דרשו ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב ויטל שאול את החנית עליו להכותו למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו ולמאן דאמר עד קללה דכתיב לבשתך ולבושת ערות אמך ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול.

ויקם יהונתן זה לא מצד והדרת, אלא כי אין דרך הבן להסב אצל אביו (רש"י), או כי לא רצה להיות סמוך לאביו אם יקצוף עליו (רד"ק).

[עזריאל ברגר]

מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).

הוכח תוכיח. ויטל שאול.
כמדומני גם: והדרת. ויקם יהונתן וישב אבנר.

הוכח תוכיח זה נכון. ערכין טז ע"ב:

עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ורבי יוחנן אמר עד נזיפה וכו' ושלשתן מקרא אחד דרשו ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב ויטל שאול את החנית עליו להכותו למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו ולמאן דאמר עד קללה דכתיב לבשתך ולבושת ערות אמך ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול.

ויקם יהונתן זה לא מצד והדרת, אלא כי אין דרך הבן להסב אצל אביו (רש"י), או כי לא רצה להיות סמוך לאביו אם יקצוף עליו (רד"ק).

אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...

[לבי במערב]

אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...

מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).

[זסבה]

פ

[המשורר]

חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.

ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...

הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב

ילמדנו רבינו?

גמ' ערבי פסחים קג ע''א למעלה

[עזריאל ברגר]

חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.

ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...

הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב

ילמדנו רבינו?

גמ' ערבי פסחים קג ע''א למעלה

יפה!

[עזריאל ברגר]

אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...

מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).

לא הבנתי דבריך.

[לבנון]

אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...

מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).

לא הבנתי דבריך.

כוונתו פשוטה, שהנדרש מהחידה היא מצוה שחלק מהלכותיה נלמדו מההפטרה, אבל קימתו של יהונתן מכל סיבה שלא תהיה, הגם שאולי היא מטעם קיום מצות והדרת או יראת אביו, אבל היא לא נלמדה משם.

[עזריאל ברגר]

איזו הנהגה מהנהגות של יו"ט אפשר לומר שקיימו היום (יום חמישי ד אייר) דווקא בבתי הכנסת ה"חרדיים" ולא בבתי הכנסת ה"ציוניים"?

[.השוחט]

בה"ב (כפרה על הוללות דיו"ט).

[עזריאל ברגר]

בה"ב (כפרה על הוללות דיו"ט).

בה"ב זה בשבוע הבא. לא עכשיו.
אני מדבר על משהו שעושים בימים טובים, ועשינו היום. אם כי בשינוי מסוים.

[כרמי שלי]

איזו הנהגה מהנהגות של יו"ט אפשר לומר שקיימו היום (יום חמישי ד אייר) דווקא בבתי הכנסת ה"חרדיים" ולא בבתי הכנסת ה"ציוניים"?

י"ג מדות.

[עזריאל ברגר]

איזו הנהגה מהנהגות של יו"ט אפשר לומר שקיימו היום (יום חמישי ד אייר) דווקא בבתי הכנסת ה"חרדיים" ולא בבתי הכנסת ה"ציוניים"?

י"ג מדות.

יפה!
ביו"ט, ובימים שאומרים תחנון - אומרים יג מידות לפני הוצאת ספר התורה.

[יושב סתר]

איזה יום בשנה יכול לצאת שיהיה יום שאצל החסידים הוא זמן של קצת שמחה ואין אומרים תחנון ואילו אצל שאינם חסידים הוא להיפך הגמור

[חרסון]

(כ"ב תמוז בקרלין)

[יושב סתר]

איזה יום בשנה יכול לצאת שיהיה יום שאצל החסידים הוא זמן של קצת שמחה ואין אומרים תחנון ואילו אצל שאינם חסידים הוא להיפך הגמור

ימי סליחות של בה"ב שיצא פסח שני. סימן מפורש בשו"ע שנהגו לומר סליחות ויש שנהגו לצום, אצל החסידים הוא חצי יו"ט

[עזריאל ברגר]

מעשה במי שקרא בתורה "ואפו עשר נשים" במלעיל על "ואפו", והעירו לו "על מטאטא אחד", כלומר שבמלעיל זה נשמע "ועפו"...

ובתגובה לכך מישהו כתב שיר:

כְּשֶׁאַבָּא קוֹרֵא תּוֹכָחוֹת
נִשְׁמָעוֹת נִשְׁפָּעוֹת רַק בְּרָכוֹת
כְּשֶׁקּוֹרְאִים נָכוֹן זֶה חִדּוּשׁ
אַחֶרֶת זֶה כְּמוֹ בְּפוּרִים בַּקִּדּוּשׁ

עֶשֶׂר נָשִׁים אוֹפוֹת
עַל מַטְאֲטֵא אֶחָד עָפוֹת
אֵלֶּה מִלִּים שֶׁבְּכָל הַשָּׂפוֹת
צִחְקוּקֵי מְבוּכָה סוֹחֲפוֹת

וּמִכָּאן בַּקָּשָׁה לַקּוֹרְאִים
לַהֲגוֹת כָּרָאוּי טְעָמִים
אוֹתִיּוֹת, נְקֻדּוֹת גַּם שְׁבָאִים
נְוַתֵּר לָכֶם רַק עַל תָּגִים

(שתי השורות הראשונות רומזות למה שאמר בנו של בעל התניא (האדמו"ר "האמצעי" מליובאוויטש) "כשאבא קורא - לא שומעים קללות", וראה המבואר בלקוטי-תורה על פסוק זה(!))

הכל טוב ויפה ונחמד, חוץ משגיאה חמורה שהעיר עליה א' הבקיאים.
מה השגיאה?

[לבנון]

מעשה במי שקרא בתורה "ואפו עשר נשים" במלעיל על "ואפו", והעירו לו "על מטאטא אחד", כלומר שבמלעיל זה נשמע "ועפו"...

ובתגובה לכך מישהו כתב שיר:

כְּשֶׁאַבָּא קוֹרֵא תּוֹכָחוֹת
נִשְׁמָעוֹת נִשְׁפָּעוֹת רַק בְּרָכוֹת
כְּשֶׁקּוֹרְאִים נָכוֹן זֶה חִדּוּשׁ
אַחֶרֶת זֶה כְּמוֹ בְּפוּרִים בַּקִּדּוּשׁ

עֶשֶׂר נָשִׁים אוֹפוֹת
עַל מַטְאֲטֵא אֶחָד עָפוֹת
אֵלֶּה מִלִּים שֶׁבְּכָל הַשָּׂפוֹת
צִחְקוּקֵי מְבוּכָה סוֹחֲפוֹת

וּמִכָּאן בַּקָּשָׁה לַקּוֹרְאִים
לַהֲגוֹת כָּרָאוּי טְעָמִים
אוֹתִיּוֹת, נְקֻדּוֹת גַּם שְׁבָאִים
נְוַתֵּר לָכֶם רַק עַל תָּגִים

(שתי השורות הראשונות רומזות למה שאמר בנו של בעל התניא (האדמו"ר "האמצעי" מליובאוויטש) "כשאבא קורא - לא שומעים קללות", וראה המבואר בלקוטי-תורה על פסוק זה(!))

הכל טוב ויפה ונחמד, חוץ משגיאה חמורה שהעיר עליה א' הבקיאים.
מה השגיאה?

רמז לדבר: כל האומר מלכת שבא אשה היתה אינו אלא טועה!!

[יאיר]

תוכחות?

[עזריאל ברגר]

תוכחות?

זה הכינוי המקובל בחב"ד לקריאת שלישי של בחוקותי ושישי של תבוא.

[עזריאל ברגר]

מה השגיאה?

רמז לדבר: כל האומר מלכת שבא אשה היתה אינו אלא טועה!![/quote]
זו מחלוקת עתיקה אם לכתוב "שבא" או "שווא".

אני מדבר על שגיאה שהיא טעות ממשית, וזיל קרי בי רב.

[אישצפת]

ממתי עושים קידוש בפורים...

[חרסון]

ממתי עושים קידוש בפורים...

http://www.daat.ac.il/daat/shabat/purim/kidush-2.htm

[עזריאל ברגר]

ממתי עושים קידוש בפורים...

http://www.daat.ac.il/daat/shabat/purim/kidush-2.htm

אכן ברור שהמשורר התכוון לקידוש זה וכיו"ב.
אחזור על הרמז דלעיל: זיל קרי בי רב!
או בתרגום לעברית: יש פסוק שמראה על שגיאה חמורה בהנ"ל.

[אפרים זלמן]

השגיאה היא שהטעם הוא למעשה על ה'א'!

[אישצפת]

התגים אינם מורגשים בקריאה, ומה שייכות יש לוותר עליהם.

[עזריאל ברגר]

השגיאה היא שהטעם הוא למעשה על ה'א'!

לא נכון, אבל אתה קרוב.
רמז נוסף: הפסוק המדובר הוא בספר ישעיהו.

[עזריאל ברגר]

התגים אינם מורגשים בקריאה, ומה שייכות יש לוותר עליהם.

זה כמובן חלק מההומור. הוא רצה להזכיר את כל הטנת"א (טעמים נקודות תגים אותיות).

[גלאגוזים]

השגיאה היא שהטעם הוא למעשה על ה'א'!

לא נכון, אבל אתה קרוב.
רמז נוסף: הפסוק המדובר הוא בספר ישעיהו.

"ועפו בכתף פלשתים ימה" [ישעיהו יא יד]
המתעופפים נחתו...

[כרמי שלי]

"ועפו" אף-הוא במלרע...

[עזריאל ברגר]

"ועפו" אף-הוא במלרע...

אכן!

[גלאגוזים]

לזה בדיוק התכוונתי.
ורמזתי התשובה בהמשך, כי גם המעופפים 'נחתו', ממלעיל למלרע...
אך בעניותי לא הבנתי איך 'מלכת שבא' נכנסה לחידה, ואיך נרמזת בה התשובה?