קו ירוק כתב:אינני כעת בענין עסקתי בזה לפני שנים. כעת אני נזכר שכמדומה שהמו"מ עם הגריל"ד כתוב בסידור תפלה למשה שלו, ולא רק במשכנות לאביר יעקב, ועכ"פ הוא מספר בפרוטרוט במו"מ עם הגריל"ד שהסכים עמו מהא דלא קדשו עובי השערים ואפשר להניח שם סנדליהם שחומה קדשה שאל"כ אין צריך להמנע מלקדש עובי השער. אבל הספר לא מולי כעת.
1. אכן בסידור שציינת ראיתי שהוא מספר שבסוף המהרי"ל דיסקין חזר בו והודה לו שאסור לזב להכניס ידיו לכותל, אבל אמר לו שהוא לא מפרסם שחזר בו מההיתר מפני המחלוקת*.
2. אמנם גם אם עובי הכותל התקדש כמו חומות העזרה וירושלים, אין הוא בכלל הת"ק, כחומות העזרה שאינם בכלל מידות העזרה (עזר"כ מידות רפ"ב).
3. לגבי מקום הת"ק הראייה משם היא להיפך שרק החלל בין החומות הוא בכלל הת"ק, שאם החומות הם בכלל שיעור הר הבית, למה דימו בירושלמי דין עובי החומה והאגף לחומות ירושלים שהם מדין נטפל ואינם מכלל השיעור, ועוד שאם החומה מכלל הת"ק הרי עובי האגף מחסיר משיעור הת"ק, אלא ע"כ שאינו מהת"ק (ובעזר"כ על מידות הביא ראיות גם מכתבי יוספוס).
4. לגבי הכנסת ידיים לסדקים לטמא המשולח מהר הבית, התירו רוב הפוסקים , עי' דרך חכמה הל' ביה"ב פ"ו שמביא שמותר מהליקוטי הלכות, ועוד הוסיף בדרך חכמה שעובי הכותל כלפנים שייך רק במקום הפתוח לפנים, [אמנם הביא בשם החזו"א שאמר שראוי להחמיר ומתקשה בדבריו ע"ש].
5.
*הנידון של ר' מעשיל שם הוא מלחמתו שאסור להכניס את הידיים לסדקי הכותל ולהעמיד שומרים לכך, ויתכן שהוא סבר שזה תלוי אם הכותל נכלל בחישוב הת"ק אמה.
ר' מאשיל גלבשטיין הקדיש את חייו לכמה ענינים אחד מהם הוא המלחמה בתכלת של ראדז'ין, עד שכתב שכל התנגדותו של הגר"א לחסידות נבעה מכך שראה ברוה"ק שיהיה אדמו"ר שימציא את התכלת שזה עקירת כל התורה, והנושא השני היה שמירת המקדש שחלם שבזה תלויה הגאולה וניסה ליזום שמירת המקדש על הכנסת ידיים לסדקי הכותל. ע"ש בסידורו הנ"ל פרפראות וסודות על הרב שהתיר להכניס ידיים לסדקי הכותל, שהוא רמוז בחשיכה יתהלכו ועוד רמזים עליו משער רוה"ק ע"ש.
לאור זאת יש מקום גדול להסתפק שמא המהרי"ל דיסקין הודה לר' מאשיל מפני המחלוקת, ולא באמת חזר בו. (ומסתבר יותר צד זה)
בנוסף כתבתי שתי הצעות שונות:
א. חמש מאות אמה הכוונה לשטח חצר המקדש לא כולל הכתלים והסטווים המקוריים אף שהם גם התקדשו, והרחבת הורדוס הייתה הרחבת הסטווים וכפי שמספר יוספוס על הסטיו המלכותי הענק בדרום שעשה ע"י הורדוס, התוספת לא שינתה את שטח חמש מאות האמה שבהם הכוונה לחצר הר הבית פנימה לסטווים, (ומקום ההרחבה בסטווים שהורחבו יתכן שאין בהם קדושה).
( לציין שההרחבה בצפון היא כדברי יוספוס מילוי החפיר והעמק וצירוף האנטוניה להר הבית ותוספת זו ע"פ יוספוס היתה מלכתחילה מחוץ לעיר והיות ולא התקדשה נשארה מחוץ לחומת הר הבית, אחרת קדשים קלים שהיו עוברים שם היו נפסלים ביוצא).
ב. הצעה נוספת היתה אם נניח שהתקדש אז שע"פ יוספוס ומפרשי יחזקאל הסטווים נחשבים כבנויים בעובי החומה
(ביוספוס כתב שאולמי העמודים שסביב העזרה זהים לאולמי העמודים שסביב הר הבית אלא שסביב הר הבית רחבים יותר, ובמפרשי יחזקאל כתוב שאולמי העמודים בנויים בעובי החומה).
לגבי הצעה ב' הערת
קו ירוק כתב:והדבר פשוט לענ"ד שא"א להוסיף על הר הבית ל"ש טפל ל"ש אינו טפל. משא"כ על חומות עזרה אפשר להוסיף וב"ד מקדשין. וקבעו קל"ה על קפ"ז, וקבעו שעובי החומה גם יתקדש.
1. אם עובי הכותל אין צריך קידוש אלא הוא דין כללי שנטפל לתוך (כהדרך אמונה והגר"א), אז זה נטפל מאיליו ולא צריך קידוש.
2. גם בלא נטפל מה דפשיטא ליה למר מספקא ליה לרש"ש בסנהדרין ב ע"א, ובמקד"ד כתב שאפשר להוסיף על הר הבית לגבי דין מחנה לוויה, אלא שאת העזרה א"א יהיה להגדיל לתוספת, ובקרית ספר (ביה"ב ו) משמע שאפשר להוסיף גם את העזרה לכל מקום.
3. ביחזקאל מפורש שלעתיד הר הבית יהיה 3000 על 3000 אמה, וע"כ שקדושת הר הבית יכול להיות יותר מת"ק על ת"ק, ואף ששם אפשר לומר ששטח ההר יגדל, יתכן שאפשר לעשות את הגדלת הר הבית בידי אדם ואז לקדש, ואולי זה גם מה שיהיה לעתיד.
גם אם א"א להוסיף כלל על הקדושה, הצעה נוספת היא שהתוספות היו בשטח הסטווים