התמים כתב:פרנקל תאומים כתב:נ''ב:
לדידי קצת חורה לי, עם כל הכבוד לבנו של הגרמי''ל, שאני מאמין שהוא ת''ח וגם בעל ניסיון בכשרות, שהשם שלו מופיע ראשון, והשם של הגרש''צ מופיע שני, משל בנו של הגרמי''ל הוא הרב מס' 1 והגרש''צ מס 2...
הגרש''צ שליט''א הינו אחד מהת''ח בעלי ההוראה החשובים והבולטים ביותר שיש בב''ב ובכלל, ראש רשת גדולה של בתי הוראה בבני ברק, אלעד ומודיעין עילית שגם העמידה ומעמידה בעלי הוראה מובהקים רבים, רבם של קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית, חבר בד"ץ שארית ישראל ודיין בבית דין צדק בני ברק של מרן הגר''נ קרליץ לרפו''ש ועוד ועוד. בעל ניסיון רב בכשרות, החל מהיותו ראש גוף הכשרות "יראים", שבהמשך שונה שמו ל"חרדים" (ולבסוף "קהילות החרדים"), ובהמשך בבד''ץ "שארית ישראל", ת''ח מופלג צנוע ומעלי חסיד ועניו, וגם מבוגר במחילה מהרב לנדא הבן בכעשר שנים, האם לא מן הראוי היה לשים את שמו ראשון?
תגידו שאני נטפל לזוטות ולסמנטיקה ושלהגרש''צ זה בוודאי לא מפריע.. נו מילא, גדול השלום וכן יהיה רצון שהכל יזרום על מי מנוחות.. (לראש העירייה מטעמנו לא היתה את העזות והדורסנות שהיתה בעבר למנות רב נגד דעתם של כמחצית [אם לא יותר] מגדולי רבני ב''ב והציבור שבה ולהבעיר מלחמת עולם בשל כך. וטוב שכך).
סלח לי, אך מן הראוי היה למנות הבן לבדו, אבל גדול השלום ומינו שותפות, עכשיו ברור מי ראשון.
שנית לקרוא למעשה אמיץ ונכון של ראש העיר דאז עזות ודורסנות, זה אידיוטי, פוליטיקה לא אמורה להתערב ברבנות, וכל הטענות על הרב המנוח התבטלו לאחר שהתחיל לכהן, (כמובן רק עבור מי שחיפש את האמת), ובמיוחד שהרב השני האפשרי בחר ברב הנבחר בזמנו, אז מה לך להלין
למה מן הראוי היה למנות את הבן? בגלל דין ירושת בן הראוי לכך את אביו ברבנות?
במחילה, הנושא של ירושת הרבנות הוא באמת בעייתי לפעמים, היות שיש צורך שהרב יהיה מרוצה לבני קהילתו, לפחות לרוב בני קהילתו, ואינני יודע מה הכללים בזה, אבל בוודאי לא יעלה על הדעת למנות רב נגד רצונם של בני העיר וגדוליה.
במילון שלי, כשפוליטיקאי המזוהה עם זרם מסויים, מנצל את כוחו הפוליטי כדי לכפות רב עיר על לפחות כמחצית (ולענ''ד יותר) מגדולי התורה (ועל צבאם גדולי הדור ממש) של עיר מלאה חכמים וסופרים כמו ב''ב, ועל לפחות כמחצית מהציבור בב''ב, ובצירוף העובדה שבאותם ימים היתה מתיחות גדולה ומפורסמת בין אנשי חוגו של אותו פוליטיקאי ובין אותם גדולי ב''ב ואותו הציבור עליהם כפה את הרב (ולכן, לפחות משום ''והייתם נקיים'' היה עליו להסתלק לגמרי מעיסוק בנושא, אבל זה כמובן לא עלה אפי' על הדעת...), במילון שלי, המינוחים
העדינים ביותר להתנהלות שכזו הינם: עזות ודורסנות. כנראה שלך יש מילון אחר, ובמילון שלך מגדירים התנהלות בלתי נתפסת כזו: "מעשה אמיץ ונכון", לא פחות ולא יותר... מה אומר? כל אחד והמילון שלו.
אגב, בצפת עיה''ק כיהנה במשך שנים שושלת של רבנים, האחרון היה הגאון המופלג רבי שמחה קפלן זצ''ל, ומשנלב''ע רצו למנות את בנו שליט''א המשמש כרב וכראש ישיבה בעיר לכהן תחתיו, אלא שאז ק''ק חשובה הפעילה את כל התותחים שלה ומינו את הגר''ל ביסטריצקי ז''ל, ודין ירושת בן ראוי את אביו ברבנות נשכח מהם אז לפי שעה, ונזכרו בו שוב לאחר פטירת הגר''י לנדא זצ''ל...