הקיק כתב:לכאורה צ"ל שהמדרגות שלפני ארון הקודש אין מחזיקים אותם וכו', והתיבה 'אין' נשמטה בט"ס. הלא כן?
או דנימא לצדדין קתני.
שמעולם היו מחזיקים מקום כל הכהנים, ובמשך השנים נתרבו כהנים, ריבה ספסלים.
הקיק כתב:לכאורה צ"ל שהמדרגות שלפני ארון הקודש אין מחזיקים אותם וכו', והתיבה 'אין' נשמטה בט"ס. הלא כן?
דרופתקי דאורייתא כתב:אציין למאמר על בעל הבן יוחאי, שרבים רבים מגדולי ישראל הזכירוהו לשבח, ושם מאמר ארוך להוכיח היותו רפורמי! אם ינתן לי אישור אעלהו לכאן בהמשך.
מצו"ב תוכן העניינים בקובץ פי די אף
הוד_והדר כתב:עברתי על חלק המדור ביום השבת, מאמר מפורט וכו',
חבל שלא עבר ההג"ה מספקת מלא שגיאות כתיב.
עוד באתי להעיר מה שהובא שם בשם ר' שריה דיון אודות כתבי האר"י שהיה לפני המגן אברהם, וכותב שם שהמג"א העתיק מפרי עץ חיים וכו', ולא היא, כי לפני המג"א לא היה בכלל כתבי הפרי עץ חיים לא בכתב יד ולא בדפוס כו'. כשהמג"א כותב ומעתיק מכתבים, כוונתו בדרך כלל לספר הכונות הישן של טרינקי או לשו"ע האריז"ל. [אם כי הנקודה שרוצה לכתוב שם לא משתנה, כי העיקר הנקודה הוא שהמג"א לא היה לפניו השמונה שערים וכו'].
וראוי לתקן הדבר.
הנה כנראה שהגאון באר היטב עיין היטב בכתבי האריז"ל ולא רק העתיק מהמג"א כי באמת בשעה"כ ובס' הכונות ובפע"ח (שלזה קראו המג"א והפוסקים ס' הכונות) בכל הדפוסים וכתבי האריז"ל שלפנינו נמצא בכולם רק כדברי הבאה"ט שחשבו ד' זכירות כנ"ל לכוון שם באהבת עולם והזכירה הד' יצי"מ לכוון בעת אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ ולא הזכירו כלל זכירת שבת בעת ק"ש. רק במשנת חסידים ובסידורי האריז"ל בד' זאלקווא וגם בסידור שסידר הר"ר שבתי ז"ל. והר"ר אשר ז"ל. נמצא זכירה ד' יצי"מ כמ"ש בפע"ח רק עוד נוסף בלמען תזכרו את מצותי חשבו זכירת שבת ששקולה שבת כנגד כל המצות ומקורם כנראה מהמשנת חסידים ולכאו' יפלא למה הוסיפו בזה זכירה חמישית דשבת שלא נזכר בהאריז"ל לכוון בזה בק"ש וכן על המג"א יפלא דהא בבאה"ט העתיק שפיר מכונות כנ"ל ובמג"א שינה. אלא ודאי נראה לעין דכן הי' לפני רבינו המג"א זצ"ל ס' הכונות בכת"י כי כן נמצאו בשנים קדמונים כמה מיני כת"י בכתבי האריז"ל בנוסחאות שונות ע"י המסדרים והמעתיקים שונים. ושם הי' כתוב זכירת שבת כמו שהביא המג"א ונוסחא זו בס' הכונות ופע"ח כת"י הי' ג"כ לפני הרב בעל המשנת חסידים זצ"ל
הוד_והדר כתב:ומה ענית לי כעת?
שעוד אחד טעה בזה? האם עסקינן כעת בתורת המנח"א?
והשנית, בזמן המנח"א לכאורה עדיין לא ידעו כל הפרטים הקטנים האלו, משא"כ היום שזה דבר ידוע כבר, ובטח לפני מי שכל רז לא אניס ליה, ובפרט מעיני הביקורתיים של הנכדים הכותבים.
הוד_והדר כתב:ומה ענית לי כעת?
שעוד אחד טעה בזה? האם עסקינן כעת בתורת המנח"א?
והשנית, בזמן המנח"א לכאורה עדיין לא ידעו כל הפרטים הקטנים האלו, משא"כ היום שזה דבר ידוע כבר, ובטח לפני מי שכל רז לא אניס ליה, ובפרט מעיני הביקורתיים של הנכדים הכותבים.
הכותבים לא ביקשו לזלזל בשום גישה אחרת, וחבל שזה הרושם שהותירו הדברים אצלך. לשמחתי קוראים רבים וטובים העידו בפני שלא חשו בכך, כך שככה"נ מדובר בהבנה שגויה של הדברים, צר לי איפוא שנתנו מקום להכשל. לו היית מצביע על קטע ספיציפי היה לי קל יותר להבהיר את עצמי או לקבל את הדברים.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נהניתי באופן כללי מהדברים, אך במקומות מסוימות הרגשתי סגנון של זלזול באלו שלא אחזו כמותו (לא בדבריו, אלא בדברי הכותבים). הרי סוכ"ס דרכו מחודשת היא ולא דרך רוב גדולי הפוסקים שבכל הדורות , ועל אף שאינו חייב להכנע בפני אחרים, מ"מ אין מקום לזלזול באחרים, ודרכם אינה צמצום או קטנות
.השוחט כתב:מישהו התקשר אליי היום שראה באיזה קובץ משנת תשע"א איזה מאמר ובו דין ודברים בין רב א' שהורה שדין ע"פ לאחר חצות כדין חוה"מ, ואין להניח בו תפילין, אפילו אם לא הניח עדיין באותו יום ! עי"ש טעמו באריכות, והגיבו לו בתוקף, ואמר לי המתקשר הנ"ל להעיד שרבינו היה מתפלל קבוע בפרהסיא מנחה גדולה בע"פ עם תפיליו. (אלא שלא צויין זאת כמדומה בהגדה החדשה, מכיון שלא עלה על דעת ש"ב המו"ל שיש בזה רבותא כלל).
גלרשטיין כתב:איפה אפשר להשיג את הכרך? או מודפס או בקובץ, ממש אשמח לדעת.
גלרשטיין כתב:.השוחט כתב:מישהו התקשר אליי היום שראה באיזה קובץ משנת תשע"א איזה מאמר ובו דין ודברים בין רב א' שהורה שדין ע"פ לאחר חצות כדין חוה"מ, ואין להניח בו תפילין, אפילו אם לא הניח עדיין באותו יום ! עי"ש טעמו באריכות, והגיבו לו בתוקף, ואמר לי המתקשר הנ"ל להעיד שרבינו היה מתפלל קבוע בפרהסיא מנחה גדולה בע"פ עם תפיליו. (אלא שלא צויין זאת כמדומה בהגדה החדשה, מכיון שלא עלה על דעת ש"ב המו"ל שיש בזה רבותא כלל).
באיזה קובץ מדובר?
גלרשטיין כתב:בבקשה
איש_ספר כתב:.השוחט כתב:מישהו התקשר אליי היום שראה באיזה קובץ משנת תשע"א איזה מאמר ובו דין ודברים בין רב א' שהורה שדין ע"פ לאחר חצות כדין חוה"מ, ואין להניח בו תפילין, אפילו אם לא הניח עדיין באותו יום ! עי"ש טעמו באריכות, והגיבו לו בתוקף, ואמר לי המתקשר הנ"ל להעיד שרבינו היה מתפלל קבוע בפרהסיא מנחה גדולה בע"פ עם תפיליו. (אלא שלא צויין זאת כמדומה בהגדה החדשה, מכיון שלא עלה על דעת ש"ב המו"ל שיש בזה רבותא כלל).
בספרו פאר יעקב פ"ב אות ב, כותב כך להדיא עי"ש, ומסכם: ופשיטא דמותר עד הלילה. וראה שם בנדמ"ח עמ' שט: ומחויב להניח לכתחילה גם אחר חצות היום. וע"ע בס' מנחת שמואל לתלמידו הגר"מ שצ'יגל ואמ"א.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: דרומי ו־ 181 אורחים