ברכת מעין שבע בפסח שחל בשבת

[שייף נפיק]

ראה בהגדה של פסח פרדס יוסף החדש
חלק כרם אליעזר סימן א' שהאריך בענין.

[ישראל אליהו]

הרוצה לעמוד על דעת השו"ע, יראה בב"י. ובב"י לא פסק שאין לומר. אלא רק כתב שעכשיו פשט המנהג שלא לאמרו. ועל פי זה כתב בשו"ע שאין אומרים, היינו ע"פ המנהג שהובא בב"י.
וזה עונה גם על הערתך דלעיל באות ב, שכתבת "לא נכון". והמעיין בב"י יראה שלא הכריע כלל בסברות וראיות, אלא הביא את השיטות השונות, וסיים שהמנהג עתה שלא לאמרה. אז מדוע "לא נכון"??!

ולפ"ז, מפ"מ שינה הרב"י בשו"ע בין תפלין בשחרית דת"ב (שכתב רק "נוהגים שלא להניח")
לברכת מעין ז' בליל פסח שח"ל בש"ק (שכתב ש"אין אומרים", בסתם)?!
ולא באתי אלא להעיר, ותורה היא וללמדה אני צריך.

לא הבנתי מה כת"ר רוצה להוכיח מכך.
האם מכח דקדוק זה נמציא דברים שלא כתובים?
הרי המציאות היא שלא הכריע בב"י (סי' תפ"ז) כלל מכח ראיות או סברות וכדו'. ומסגנון דבריו שבב"י משמע שמחמת ש"עכשיו פשט המנהג שלא לאמרה" על כן אין לאמרה. ואדרבה הביא לעיל מיניה את האבודרהם שכתב "ומיהו נהגו לאמרה", ולא העיר עליו בעצם, ורק העיר שבזמנו נהגו שלא לאמרה.

ודוגמאות כאלו ישנם, כמו תעג ס"ד, שבב"י כתב רק מצד המנהג, ואילו בשו"ע כתב "מביאין וכו'", ולא "נהגו להביא"..
לא נ"ל שאפשר לבנות על דקדוקים כאלו.

[לבי במערב]

לא הבנתי מה כת"ר רוצה להוכיח מכך.
האם מכח דקדוק זה נמציא דברים שלא כתובים?
הרי המציאות היא שלא הכריע בב"י (סי' תפ"ז) כלל מכח ראיות או סברות וכדו'. ומסגנון דבריו שבב"י משמע שמחמת ש"עכשיו פשט המנהג שלא לאמרה" על כן אין לאמרה. ואדרבה הביא לעיל מיניה את האבודרהם שכתב "ומיהו נהגו לאמרה", ולא העיר עליו בעצם, ורק העיר שבזמנו נהגו שלא לאמרה.
ודוגמאות כאלו ישנם, כמו תעג ס"ד, שבב"י כתב רק מצד המנהג, ואילו בשו"ע כתב "מביאין וכו'", ולא "נהגו להביא"..
לא נ"ל שאפשר לבנות על דקדוקים כאלו.

באתי לבאר דברי הרב 'ברקים רב', שעל דבריו השיג כת"ר. ואתו המחילה על שלא בארתי זה בפירוש.

. . שם הביא הב"י הדברים בלשון מנהג ולא כמו כאן שפסק שלא לומר מעין שבע . .

*
ולעצם דברי כת"ר:
הראי' מהב"י תמוהה, לכאורה. וז"ל הטור שם -

כתב בעל העיטור על שם רבינו נסים, שכשחל בשבת אין אומר ברכה מעין שבעה, שנתקנה בשביל המאחרים בבית הכנסת שלא יזיקום המזיקים, והאידנא אין צריך דליל שמורים הוא.

וע"ז כתב הרב"י -

כתב ג"כ הכלבו וגם הרד"א כתב שי"א כן אלא שכתב ומיהו נהגו לאומרו אבל עכשיו פשט המנהג שלא לאמרו:

היינו, ששרש הדין הוא מדברי ה'עיטור' (בשם רבנו נסים), וגם נהגו כדבריו.
והטעם שהוסיף הרב"י "עכשיו פשט המנהג שלא לאמרו" מובן בפשטות - הלא האבודרהם כתב ש"נהגו לאומרו" על אף דעת ה'י"א' (וכידוע, שמנהג מבטל הלכה). וע"ז כתב ש"עכשיו" אינו כן, ו"פשט המנהג שלא לאמרו" - ובמילא בודאי שא"א ברכה מעין ז'.
משא"כ לענין תפילין בשחרית דת"ב, שכל-כולו "מנהג חכמים הוא"; ובלשון הרב"י (או"ח סי' תקנה):

. . והרמב"ם כתב מקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין של ראש נראה מדבריו שרשאי אדם להניח תפילין בט"ב אלא שמקצת החכמים נהגו שלא להניח של ראש וכן דקדק הרב המגיד מדבריו ולאפוקי מרבי' ירוחם שכת' בשם הרמב"ם שאין להניח בו תפילין כיום ראשון של אבל וכתב עוד שכן דעת הרי"ף ואיני יודע מנין לו שהרי"ף סובר כן: וז"ל הרשב"א בתשובה תפילין בט"ב נמצא לגאון רבי' האי שמותר להניחם ולזה הסכים הרמב"ן בספר תה"א עכ"ל והגה"מ כתב על מ"ש הרמב"ם מקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין של ראש כ"כ בסמ"ג והרוקח מפני שנקראים פאר וכן הר"ם אמנם היה מניח תפילין מן המנחה ולמעלה עכ"ל וכן נהגו העולם שלא להניח תפילין בתפלת שחרית ובמנחה מניחין אותם . .

[ישראל אליהו]

גם מעין ז' זה מחלוקת ראשונים, ולא דין מוחלט.
והכל תלוי במנהג (גם לפי הפשט), ואם היה מנהג בזמנו של הב"י לברך, מסתמא לא היה מבטלו.

[משה דוויק]

מישהו יודע מה היה מנהג בריסק בענין?

[לבי במערב]

גם מעין ז' זה מחלוקת ראשונים, ולא דין מוחלט.
והכל תלוי במנהג (גם לפי הפשט), ואם היה מנהג בזמנו של הב"י לברך, מסתמא לא היה מבטלו.

הן הן הדברים שכתבתי בעניי.
וכמ"ש לעיל, ההפרש ביניהם - אם יסוד הדין הוא במחלוקת ראשונים או במנהג קצת חכמים.
ומזה גם הפרש בפסיקת המחבר בהם - שבברכה מעין ז' הכריע בין ראשונים (כהמנהג ועל-פיו), ובתפילין בשחרית דת"ב כתב לנהוג כאותן החכמים. וז"פ.

[כמעיין המתגבר]

מצו"ב ספר "ברכת מעין שבע", להרה"ג החפץ בעלום שמו שליט"א, בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כולל הרבה חידושים והוספות.

קשור למחבר הספר אורחותיך למדני?

[דרופתקי דאורייתא]

מצו"ב ספר "ברכת מעין שבע", להרה"ג החפץ בעלום שמו שליט"א, בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כולל הרבה חידושים והוספות.

קשור למחבר הספר אורחותיך למדני?

לא, מה הקשר? שניהם בעילום שם?

[הוגה ומעיין]

הרב אהרן גבאי סיפר לי שבחודש הקרוב עומד להתפרסם מאמר שלו בו הוכיח שהמנהג הקדום היה לברך.

[מה שנכון נכון]

הרב אהרן גבאי סיפר לי שבחודש הקרוב עומד להתפרסם מאמר שלו בו הוכיח שהמנהג הקדום היה לברך.

viewtopic.php?f=7&t=45138

[אראל]

הרב אהרן גבאי סיפר לי שבחודש הקרוב עומד להתפרסם מאמר שלו בו הוכיח שהמנהג הקדום היה לברך.

התפרסם כבר בקובץ 'עץ חיים' החדש שזה י"ל

[כמעיין המתגבר]

מצו"ב ספר "ברכת מעין שבע", להרה"ג החפץ בעלום שמו שליט"א, בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כולל הרבה חידושים והוספות.

קשור למחבר הספר אורחותיך למדני?

לא, מה הקשר? שניהם בעילום שם?

שהוא כותב בעמוד הראשון שנת אורחותיך למדני

נותן טעם לפגם

[משה דוויק]

מה הכונה נטל"פ?

[דרופתקי דאורייתא]

בספר דברי יעקב חיים ח"ב הנדפס כעת, נדפס בראשו תשובה מכת"י הכף החיים לבאר על פי סודם של דברים.

[הצעיר באלפי]

אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

[תורה מפוארת]

אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

מעניי מאוד ! היכן בביהמ"ד הגדול של האדמו"ר או סתם באיזה שטיבל?

[יוצא פוניבז']

נטעי גבריאל מעין שבע.JPG (29.54 KiB) נצפה 11089 פעמים

[הצעיר באלפי]

אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

מעניי מאוד ! היכן בביהמ"ד הגדול של האדמו"ר או סתם באיזה שטיבל?

כ"ה במחזור מאור החיים של ויז'ניץ ! (למעט א' מהמדורות הקודמות שטעו בזה)
והבעל תפלה היה א' מהבנשקי"ם המכיר המנהגים, ואחר התפלה כשנשאל על כך ידע להשיב שאכן יש ויש, אך המנהג בויזניץ הוא אכן לאומרו.

[לבי במערב]

אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

הכוונה בפשטות לרוב מקהלות החסידים.

[הצעיר באלפי]

אכן קיבלתי, מנין לך שכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים. אתה משוייך לעדה זו? לשם סקרנות, כי החסידים לדוג' אשר ג"כ רוב מנהגיהם זה ע"פ הקבלה [אומנם קבלת האר"י ולא הרש"ש] לא אומרים מעין שבע בש.ז.

מנין לך ?!?!?
אני נמנה על עדת החסידים (ויז'ניץ), וכן אמרו אצלינו ברכת מעין שבע, ואכן היו אלו שהסתכלו בתמהון, אך התברר שהמנהג אצלינו הוא כן לומר !

הכוונה בפשטות לרוב מקהלות החסידים.

הרב יוצאי פוזנוביז הביא מקור של כמה מהחסידיות שכן אומרים.
וראוי לשים לב לדעת שאם "זידיטשוב" אומרים, אז בדרך כלל זה כולל גם "קאמארנא", "ספינקא" (שאכן מופיע ברשימה), "מונקאטש", "טאהש" ועוד.
אם "ראפשיץ" אומרים אז בדרך כלל זה גורר אחריו גם "דזיקוב", "סטוטשין", "צאנז", וכן כמובן "צאנז קלויזנבערג", "באבוב" ועוד.
ואם "סקווירא" אומרים אז הדבר תלוי כי כידוע מנהגי סקווירא מחולקים חלקם הם מנהגי "טשערנוביל" וחלקם הם מנהגי "בעלזא", אך מנהג זה הוא מנהג כללי של כל החסידיות שיוצאים מגזע טשערנוביל, ולא של בעלזא כי הם אינם נוהגים לאומרו.
אך עכ"פ הראנו לדעת שספק גדול אם אכן רוב מקהלות החסידים לא אומרים מעין שבע בשנה זו!?!?!

[דיוניםבהלכה]

אכן מנהג טשרנוביל לאומרו - וכ"ה בכל חצרות טשרנוביל (כולל טשרנוביל סקווירא ראחמסטרוייקא טריסק טאלנא ועוד)

[ישראל אליהו]

וכן מנהג ברסלב [גליון חוט של חסד 414, בשם רבי שמעון שפירא]

[נחלי אפרסמון]

וכן מנהג בריסק כך העידו לי נאמני ביתו של רא"י.

[עובר ושב]

הרב עובדיה הורה שלא לומר ויש כאלה שהורו אחרת.
אין הולכים אחריו "רק כשמתחשק" - מי שקיבל עליו את פסקי הרב עובדיה ילך אחריו גם כאן ולא יאמר, אך מי שלא קיבל עליו - יכול לנהוג כדעת החולקים.

אין מושג כזה "קיבל עליו את פסקי הרב עובדיה". זוהי שטות והבל. הספרדים קיבלו עליהם את הוראות מרן (השו"ע כמובן) ולא אף אחד אחר. אם מקבלים את פסקיו כתורה מסיני, ואי אפשר לחלוק, אזי ניתן לסגור את כל הישיבות והכוללים, אפשר רק ללמוד ילקוט יוסף ותו לא.

במשנה "עשה לך רב" פירש רע"ב "אם בא לפניך דין ונסתפקת בו, עשה לך רב". פירוש הדבר שאם אינו יודע הלכה, צריך לשאול רב אחד וכדבריו כן יעשה, ולא יעשה משאל עם בין המו"צים ויבחר את מה שנוח לו. או לחילופין, שיפתח את ספרי ההלכה ויראה מה אומרים פוסקי הדור בנדון, ויבחר מביניהם את מה שנראה ישר בעיניו.

יכול להיות שאדם רגיל בספרי הרב עובדיה (מטבע הדברים, ההלכות יותר נגישות בילקוט יוסף), אבל בשאלות המתעוררות ביום יום הוא יהיה חייב לשאול את המו"צ הקרוב למקום מגוריו, ויש הרבה פעמים שהשאלה כלל לא מופיעה בספרי הרב עובדיה (וגם לא בספרי בניו או תלמידיו, עוד המצאה של ימינו... "פוסקים לפי שיטת הרב עובדיה") ואין לנו שמץ של מושג מה היה פוסק בזה, אבל המו"צ הקרוב למקום מגוריו של השואל, הוא זה שיפסוק. ונמצא שאין אף אחד בעולם ש"קיבל עליו את פסקי הרב עובדיה".

במחלוקת מסויימת שהיתה בין הפוסקים, והגר"ש משאש זצ"ל היקל בדבר, הוא התבטא בחריפות על התמימים שמקבלים את פסקי הרב עובדיה כתורה מסיני, מבלי לחקור ולדרוש (ועוד חושבים שהדבר הוא "חיוב"... כמו התמים המצוטט כאן בהודעה זו). "וזהו שאמרתי שהתלמידים הם תמימים... נתכוונתי לומר שעדיין לא הגיעו להכריע בעניני הלכה, וכל מה שאומרים להם קדוש. ואמרתי, שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ויבואו גם להתיר".

[תם מה הוא אומר]

מאיפה המצאת את מה שכתבת בשם הרב משאש?

ואולי כבודו יביא דברי הרב משאש בשו"ת שמש המגן ח"ד (ענינים שונים סי' ט), ובמכתבו הניצב בראש שו"ת יביע אומר העשירי?! בבקשה...

אני בכלל לא מבין, מה זה "קבלת הוראות השו"ע", מאיזה טעם זה נובע ומחייב את כל הספרדים? ומדוע לפי הטעם הזה זה לא יהיה שייך על הרב עובדיה?? (כל זה אני כותב רק לאלה הסוברים ש"קיבלנו הוראות השו"ע" כדין חלוט בלא טעמא, ואכמ"ל)

והנני להעתיק ממקו"א בענין זה:

בשו"ת אז נדברו ח"ו (סי' סח) בהערה, כ' בזה"ל: ובפרט שהראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שהוא בבחינת מרא דאתרא פסק וכו', ומי יעשה את ההיפך. ע"כ. ובהשמטות (שם עמוד קנו) כתב, וכבר גיליתי דעתי, כי הספרדים צריכים לקבל עליהם פסקי הגאון ר' עובדיה יוסף שליט"א. ע"ש.

וכיו"ב כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ד (ס"ס פד) וז"ל: ומכל מקום כאמור יש להתייעץ בזה עם רב ספרדי מפורסם, והנכון הוא עם הגאון מוה"ר עובדיה יוסף ס"ט שליט"א חבר בית הדין בירושלים עה"ק, בעל מחבר שו"ת יביע אומר, ויוכל להציע לפניו דברינו, ואם יסכים להיתרא בודאי כן יקום. ע"כ. וע"ע בס' דברי שלום ואמת ח"ב (במבוא עמוד כב). ע"ש.

גם ראיתי בקובץ התורני בית יוסף (טבת תשע"ה עמוד ל) שהעתיק בשם שו"ת מקוה המים ח"ד (סי' לג) בתשו' על השגה על דברי הגר"ע יוסף בהל' שבת, וכתב, שהרי הגאון האמיתי מורינו הגר"ע יוסף שליט"א כבר העלה להתיר בזה בשו"ת יחוה דעת, ומי יבוא אחר המלך, ומי לא יירא ממנו ואימתו לא תבעיתנו. ואם רוצתה להחמיר, יחמיר לעצמו, ואל יורה הוראה נגד גדולי הדור. עכת"ד.

[עובר ושב]

מאיפה המצאת את מה שכתבת בשם הרב משאש?

שו"ת שמש ומגן חלק ב', אה"ע סימן טו. ציטוט מילה במילה.

[תם מה הוא אומר]

האם תוכל להעלות דבריו?

[עובר ושב]

העליתי את דבריו לעיל, אין צורך להעלות יותר - לא רלוונטי.

ואולי כבודו יביא דברי הרב משאש בשו"ת שמש המגן ח"ד (ענינים שונים סי' ט), ובמכתבו הניצב בראש שו"ת יביע אומר העשירי?

שם רואים את חכמתו העצומה של הגר"ש משאש, חכמה המלווה בענווה מופלגת (כי ללא ענווה מופלגת אי אפשר לעשות זאת). שהצליח להתחבב על הגר"ע יוסף ולרכוש את אהבתו ע"י דברי חיבה ושבחים שהרעיף עליו לרוב.

וכידוע, הגר"ע יוסף התבטא בחריפות על כל אלה שחלקו עליו. על החזון איש זצ"ל התבטא "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", על הגרב"צ אבא שאול אמר "זה לא אור לציון, זה חושך לציון", על הגר"מ שטרנבוך אמר "איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (כל הנ"ל בדרשות מוקלטות), על הגר"א תופיק כתב "אפרוח שלא נפתחו עיניו... נער בער... דבריו מהבל ימעטו ובמקום שעמד לא ישב" (שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן לח), על הגר"מ אליהו אמר "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה" (דרשה), וכתב עליו "אחד המתיימר להיקרא רב... כל השומע יצחק לו" (חזו"ע ט"ו בשבט), על הרב אמנון יצחק אמר "אידיוט, עם הארץ" (שיחת וידאו עם נכדו הרב ששון), "אין לו יראת שמים. הוא קורא את עצמו חכם. חושב את עצמו גבוהה גבוהה" (שיחה אחרת), על הגרש"מ עמאר התבטא "אדם מכניס סכין בלב חברו ואומר עשיתי לשם שמים" (עוד שיחה מוקלטת), על הרב דוד טהרני אמר "תלמיד המבעט ברבותיו", על הרב ברדא כתב "עומד במרדו, וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו" (חזו"ע חנוכה עמ' ס"ג), וכן הלאה.

היחיד (!) שחלק עליו בתוקף ועוז בעשרות הלכות, ועמד על שלו שוב ושוב (כידוע לכל המתמצא בשיחתם הפרושה בשו"ת יביע אומר ושו"ת שמש ומגן), ועם זאת זכה לכבוד עצום, הוא הגר"ש משאש. מכתבו הוא היחיד שהודפס בראש שו"ת יביע אומר חלק י', וגם חלק י"א בהתאם לצוואתו. שמו מוזכר מאות פעמים בשו"ת יביע אומר. האהבה שהיתה ביניהם, ידועה ומפורסמת לכולי עלמא.

בהקדמה לשו"ת שמש ומגן חלק ד', שיצא לאור לאחר פטירתו של מרן הגר"ש משאש זצ"ל, כתב הגאון רבי עובדיה יוסף בזה הלשון: "נודע בשערים המצויינים בהלכה, הגאון המפורסם בקצוי תבל רבי שלום משאש זצ"ל, שהיה רבה של ירושלים במשך עשרים וחמש שנה... כל באי שער עמי יודעים כי נקשרנו בעבותות אהבה כל ימי חייו של הגאון הצדיק זצ"ל, ובאו לידי ביטוי בדברי הערכה שכתב בספר הנוכחי (עמ' קפח-קפט) בשבח הספרים אשר זכיתי לחבר, ועוד הוסיף לשבח ולפאר את הנהגתי, מרוב ענוותו, ואהבת התורה היוקדת בקרבו. והנה למרות שבכמה עניינים היינו חלוקים בהלכה, אולם נתקיים בנו את והב בסופה (ראה קידושין ל:) והיינו תמיד באהבה ואחווה, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".

לסיכום, דברי שבח לחוד, והלכה לחוד. הגר"ש משאש לא וויתר על קוצו של יו"ד בהלכה.

[עובר ושב]

אני בכלל לא מבין, מה זה "קבלת הוראות השו"ע", מאיזה טעם זה נובע ומחייב את כל הספרדים? ומדוע לפי הטעם הזה זה לא יהיה שייך על הרב עובדיה?? (כל זה אני כותב רק לאלה הסוברים ש"קיבלנו הוראות השו"ע" כדין חלוט בלא טעמא, ואכמ"ל)

הילק"י מביא שורה של אחרונים המעידים שקבלנו הוראות מרן. וכמובן, חוץ ממה שלא נהגנו כמותו, או סב"ל, או בענייני תפילה שהלכו בזה אחרי האריז"ל. ומאתיים אחרונים נסמך, וכו'.

הטעם הזה לא יהיה שייך על הרב עובדיה, כי אף אחד לא ביטל את דעתו אליו, אלא אם כן רצה להתקדם במשרתו הרבנית. לאחרונה היה ניסיון של איזה אדם שניסה להחתים רבנים "בדומה" למה שעשו לשו"ע שקבלו הוראותיו, וגם זה לא עלה בידו אלא להחתים רבנים בודדים, ולאחר מכן רבים הכחישו חתימתם או חזרו בהם, והמארגן בעצמו חזר בו והצהיר שרצה רק "שיחלקו על הרב עובדיה בכבוד ובדרך ארץ" ותו לא מידי.

[עובר ושב]

בשו"ת אז נדברו ח"ו (סי' סח) בהערה, כ' בזה"ל: ובפרט שהראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שהוא בבחינת מרא דאתרא פסק וכו', ומי יעשה את ההיפך. ע"כ. ובהשמטות (שם עמוד קנו) כתב, וכבר גיליתי דעתי, כי הספרדים צריכים לקבל עליהם פסקי הגאון ר' עובדיה יוסף שליט"א. ע"ש

גם זה פיטומי מילי בעלמא. בשו"ת אז נדברו חלק י"א סי' נ' חלק עליו והפריך דבריו, ופסק לספרדים דלא כמותו.

גם בדוגמא השניה שהבאת, לא חסר דוגמאות שהגר"מ מלכה חלק על הגר"ע יוסף.

[נחלי אפרסמון]

דברי הרשב"א בתשובותיו (חלק א' סימן רנג) שאע"פ שבשל תורה הלך אחר המחמיר וכו', "מכל מקום אם היה רב אחד במקומם ולמדם תורה הרי הם הולכים אחר דבריו בין להקל ובין להחמיר," והביא ראיות לדבר, וסיים שעל פי זה כל שנהגו לעשות מעשיהם ע"פ אחד מגדולי הפוסקים כגון הרי"ף או הרמב"ם, הרי עשו אלו הגדולים כרבם. ע"ש. וכן כתב מרן בשו"ת אבקת רוכל (סימן ל"ב) שיכולים לקבל בני מקום אחד את הרמב"ם לרבם ולנהוג בכל דבריהם על פיו, והביא ג"כ ראיה לדבר. ע"ש. ועיין עוד בכללי הפסיקה שבסוף שו"ת יחוה דעת חלק ה' (אות ב). ועיין עוד בשו"ת דברות יעקב חלק א' בכללי ההוראה שבראשו מאמר א'.

[נחלי אפרסמון]

ולהרבה הרב אחד הוא חכם עובדיה.

[עובר ושב]

אין היום מקום (בארץ או בחו"ל) שבו שומעים רק לרב אחד. וכיום כל אחד שרוצה לדעת הלכה, פותח את ספרי השו"ת ורואה מה כותבים כולם, ולפי זה מסיק מסקנתו.

וגם הקהילות הקטנות, בדרך כלל לכל קהילה יש מו"צ, או כמה וכמה מו"צים שאותם שואלים שאלות.

היום אכשר דרא ויש גם קבוצות וואטסאפ שבהם שואלים שאלות.

[נחלי אפרסמון]

מה הקשר וואטסאפ על זה דוה ליבנו שההלכה בכלים אלו ולא יושבים מול הב"י.
ומה התשובה על דברי הרשב"א?

[תם מה הוא אומר]

וכידוע, הגר"ע יוסף התבטא בחריפות על כל אלה שחלקו עליו. על החזון איש זצ"ל התבטא "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", על הגרב"צ אבא שאול אמר "זה לא אור לציון, זה חושך לציון", על הגר"מ שטרנבוך אמר "איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (כל הנ"ל בדרשות מוקלטות),

תמצא הקלטה שאומר על החזו"א "חזון אשה", דבריך הוצאת שם רע! בכל ספרו יביע אומר הוא מתייחס אליו בכבוד גדול ומכנה אותו "פאר הדור" "מופת הדור"

[עובר ושב]

נכון מאוד, אבל פעם אחת נפלט הנ"ל מפיו, בעידן רתחא או מתוך בדיחות הדעת. וכי את ידידו ורעו הגרב"צ אבא שאול לא כיבד? ובכל זאת אמר מה שאמר.

[עובר ושב]

מה הקשר וואטסאפ על זה דוה ליבנו שההלכה בכלים אלו ולא יושבים מול הב"י.
ומה התשובה על דברי הרשב"א?

הוואטסאפ הוא בסך הכל הודעה כתובה שמחליפה את הטלפון הוותיק בו היו מתקשרים בעבר למו"צים. אין צורך להתחסד ולגלגל עיניים לשמים.

על הרשב"א עניתי.

[תם מה הוא אומר]

נכון מאוד, אבל פעם אחת נפלט הנ"ל מפיו, בעידן רתחא או מתוך בדיחות הדעת. וכי את ידידו ורעו הגרב"צ אבא שאול לא כיבד? ובכל זאת אמר מה שאמר.

הוצאת שם רע לומר דברים בלי מקור.

אם אמר, וגם לזה לא מצאת כל מקור, כוונתו נגד העורכים של הספר אור לציון, כמבואר בספרו יבי"א שהוא תוקף את העורכים של הספר.

[תם מה הוא אומר]

מה הקשר וואטסאפ על זה דוה ליבנו שההלכה בכלים אלו ולא יושבים מול הב"י.
ומה התשובה על דברי הרשב"א?

הוואטסאפ הוא בסך הכל הודעה כתובה שמחליפה את הטלפון הוותיק בו היו מתקשרים בעבר למו"צים. אין צורך להתחסד ולגלגל עיניים לשמים.

על הרשב"א עניתי.

תפסיק לדחוף לכל מקום את... בבקשה לא קשור ולא שייך.

שאלו אותך שאלה פשוטה, אצל הרבה קהילות הרב עובדיה הוא המילה הראשונה והמילה האחרונה, הם לא פתוחים ספרי שו"ת, הם פותחים ילקו"י יבי"א יחו"ד וכיו"ב, הוא הרב היחידי שלהם, מדוע שלא יהיה לו דין "מרא דאתרא"

גבי קבלת הוראות מרן השו"ע, מכל הכללים ניתנו במה קיבלנו ובמה לא קיבלנו, יש ללמוד מכך גדרים אחרים בגדרי הקבלה.

[עובר ושב]

הוצאת שם רע לומר דברים בלי מקור.

אם אמר, וגם לזה לא מצאת כל מקור, כוונתו נגד העורכים של הספר אור לציון, כמבואר בספרו יבי"א שהוא תוקף את העורכים של הספר.

יש מקור לכל הנ"ל, המחפש ימצא זאת בדרשות הרב עובדיה. היום הועלה חלק נכבד מהן לאינטרנט.

את האור לציון הוא תקף אישית, ביבי"א חלק ט, "עשה עצמו שלא ידע את יוסף... ושרא ליה מריה... וכל פלפולו של האור לציון אין לו שחר".