צער בעלי חיים

[יאיר]

אני לא ראיתי בפנים. שמעתי מס' פעמים ממישהו שקרא מולי מהספר.

למרות שאיני זוכר הלשון אנסה לחפש כעת או לשאולו

[יאיר]

לע"ע אני חוזר בי. יתכן והתבלבלתי

[כרמי שלי]

תרתי ואיתרתי, והנה באו דבריו בארוכה בספרו הנז' ח"ג פי"ג.

[יאיר]

תרתי ואיתרתי, והנה באו דבריו בארוכה בספרו הנז' ח"ג פי"ג.

תוכל לצטט מה ששייך להכא?

[כרמי שלי]

תוכל לצטט מה ששייך להכא?

חלוקתו כאן לקטעים וכותרות, תקל למצוא חפץ.

[כרמי שלי]

תמהני אמנה היאך יפרנס גמרא ערוכה סוף קידושין (פב, ב) - "לא נבראו אלא לשמשני".

[יאיר]

וזאת מלבד הסתירה לכאורה מדבריו דלעיל.

אני נבוך הרבה בדעת הרמב"ם בעניינים שונים והרבה גמ' מפורשות היפך דעתו לכאורה

[מלבב]

וזאת מלבד הסתירה לכאורה מדבריו דלעיל.

אני נבוך הרבה בדעת הרמב"ם בעניינים שונים והרבה גמ' מפורשות היפך דעתו לכאורה

אני חושב שבמה שאינו נוגע להלכה אין לרמבם בעיה לחלוק על הגמרא, וכן חלק על המשנה האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך שמתקין אותו.

[בברכה המשולשת]

הרמב"ם כתב שמשנה זו היא אליבא דמ"ד אחד בחז"ל ושהוא כותב כמ"ד השני (כך שהוא לא חולק על "הגמרא". ויעויין בתשובתו על גזית הכוכבים ודזוד מינה נמי)

[מלבב]

איזה מ״ד?

[בברכה המשולשת]

וזאת מלבד הסתירה לכאורה מדבריו דלעיל.

אני נבוך הרבה בדעת הרמב"ם בעניינים שונים והרבה גמ' מפורשות היפך דעתו לכאורה

אני חושב שבמה שאינו נוגע להלכה אין לרמבם בעיה לחלוק על הגמרא, וכן חלק על המשנה האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך שמתקין אותו.

הרמב"ם כתב שמשנה זו היא אליבא דמ"ד אחד בחז"ל ושהוא כותב כמ"ד השני (כך שהוא לא חולק על "הגמרא". ויעויין בתשובתו על גזית הכוכבים ודזוד מינה נמי)

איזה מ״ד?

שיש טעמים למצוות

[מלבב]

וזאת מלבד הסתירה לכאורה מדבריו דלעיל.

אני נבוך הרבה בדעת הרמב"ם בעניינים שונים והרבה גמ' מפורשות היפך דעתו לכאורה

אני חושב שבמה שאינו נוגע להלכה אין לרמבם בעיה לחלוק על הגמרא, וכן חלק על המשנה האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך שמתקין אותו.

הרמב"ם כתב שמשנה זו היא אליבא דמ"ד אחד בחז"ל ושהוא כותב כמ"ד השני (כך שהוא לא חולק על "הגמרא". ויעויין בתשובתו על גזית הכוכבים ודזוד מינה נמי)

איזה מ״ד?

שיש טעמים למצוות

כפי שזכור לי הוא לא מביא מחלוקת בזה בין חכמינו, רק שהיה בימיו כת כזה שסברה שהשם עושה דברים בלי טעם, אז הוא כותב שהתנא סבור כאותו כת אבל הוא חולק.

[שמואל_הקטן]

דברי הרמב"ם בפיה"מ מפורשים על הנמצאים תחת גלגל הירח כצמחים ובע"ח, ובמו"נ מדבר על המלאכים והגלגלים (ואף שבתו"ד כתב: "ואם הגלגלים היו בעבור האדם כל שכן שאר מיני בעלי החיים והצמחים" הרי רק על הגלגלים באו דבריו לסתור, שהרי על הצמחים מפורש בהמשך דבריו שמציאותם כדי שיזונו מהם אדם ושאר בע"ח).

ועל עצם הנדון כאן אעתיק מש"כ במקו"א:
תשה"ג הרכבי שעה

ושש'. לענין יסוריה דרבי דאמרינן על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו. מאן דלא שאחיט חיותא ולא קאטיל
בני כרכושתא ודומייהון דמפסדי עלמא שפיר קא עביד. ילמד' אדונ'. הכין חזינא דמאי דמפסדי עלמא כגון
נחשים ועקרבים ואריות וזאבים שפיר דאמי למקטלאנון. אבל בעלי חיים דלא מעיקין ולא צריך להון אדם לא
למאכל ולא לרפואה לא מיבעיא מיקטלאנון דסני אילא אפילו צער שלהן סני. ובני חולדה דהיא כרכושתא
שהיתה שפחה שלר' מטאטאה אותן והצילן רבי מידה לא מפסדי עלמא ואצולאנון שפיר ושפיר. אבל ודאי עיגלא
דצריכי ליה למאכליה לאו מצוה היא לאצוליה והאיי דאתו יסורין עליה דרבי בעוקבה דהא מילתא לאו פורענות
הויא אלא יסורין. דר' הוה עדיף ביותר וקיימא לן שהקב"ה מדקדק עם הגדולים והחשובים יותר ממה שהוא
מדקדק עם אחרים מפני שרבים למדים ממעשיהם ומקישין עצמן אליהם. ואמ' ר' אחא כת' וסביביו
נשערה מאד מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה ר' חנינה אמ' מהכא אל נערץ בס' וג'. וזה
העגל כיון שנס מתחת הסכין ובא וקבר את ראשו בתוך חיקו שלרבי כדי להנצל בו ומסרו לידי שוחטיו אלתר
מראין הדברים הללו כעין אכזריות. ומדת רחמנות היתה לשהות אותו באותה שעה ומי שהיה רואה את רבי
שעשה כך נושא קל וחומר לבני אדם ומנהיג עצמו לרחם עליהן. ומי שראהו לרבי שמסרו לאלתר כיון שאין דעתו
מתחוללת על הבהמה שנסה מתחת סכין אף היא מתאמצת כנגד אדם או כנגד בהמה אחרת שאינו צריך לה
ושאינה מזקתו. ודילמא נמי מדקאמ' רבי לכך נוצרת שבודאי נוצר והותר אדם בשחיטתו אילא שאין יוצרו מקפח
שכרו. והכין סבירא לנא דכולהו בעלי חיים שהתיר המקום קריצתן והריגתן יש להן שכר. וקימא לן שאין הקב"ה
מקפח שכר כל בריה לפיכך לא נוצר להרע לו אלא להיטיב לו. וסתאמא דמילתא לאו לשחיטה נוצר ואע"פ
שהותר אדם בשחיטתו.

מלבד מה שמפורש בדברי הגאון שאכפת לנו מעצם הצער של הבהמה (והתביעה על רבי היתה שילמדו ממנו להתאכזר לאדם או לבהמה שאינה צריכה לו ואינה מזיקתו), יש כאן עוד חידוש שכוונת יצירת בע"ח להטיב להם, ושחיטה אף שהותרה לנו, היא רעה להם ושינוי מכוונת יצירתם והם מקבלים ע"ז שכר (לאחר מיתה!) כנגד מה שהפסידו.
ועוד יש להעיר שלפי הק"ו בתחילת דבריו: "לא מיבעיא מיקטלאנון דסני אילא אפילו צער שלהן סני" יוצא שיותר רע להם למות מלהצטער ולפי"ז לכאו' יהיה אסור להרוג בע"ח פצוע כדי להקל על סבלו.

[כרמי שלי]

כפי שזכור לי הוא לא מביא מחלוקת בזה בין חכמינו, רק שהיה בימיו כת כזה שסברה שהשם עושה דברים בלי טעם, אז הוא כותב שהתנא סבור כאותו כת אבל הוא חולק.

במקום לדון שוב בשמועות, יעוי' נא דבריו במקורם במורה ח"ג פכ"ו ובפמ"ח (קטע המתחיל "וזהו הטעם").

[כרמי שלי]

דברי הרמב"ם בפיה"מ מפורשים על הנמצאים תחת גלגל הירח כצמחים ובע"ח, ובמו"נ מדבר על המלאכים והגלגלים (ואף שבתו"ד כתב: "ואם הגלגלים היו בעבור האדם כל שכן שאר מיני בעלי החיים והצמחים" הרי רק על הגלגלים באו דבריו לסתור, שהרי על הצמחים מפורש בהמשך דבריו שמציאותם כדי שיזונו מהם אדם ושאר בע"ח).

ייש"כ על ההבחנה.

[מלבב]

כפי שזכור לי הוא לא מביא מחלוקת בזה בין חכמינו, רק שהיה בימיו כת כזה שסברה שהשם עושה דברים בלי טעם, אז הוא כותב שהתנא סבור כאותו כת אבל הוא חולק.

במקום לדון שוב בשמועות, יעוי' נא דבריו במקורם במורה ח"ג פכ"ו ובפמ"ח (קטע המתחיל "וזהו הטעם").

לא מצאתי, אולי תציין איזה קטע.

[מלבב]

אגב לא הבנתי איך הרמבם מסביר את אלפי הפרטים במצוות הקורבנות.

[בברכה המשולשת]

אגב לא הבנתי איך הרמבם מסביר את אלפי הפרטים במצוות הקורבנות.

הוא כותב במו"נ שאין טעם לפרטים עצמם

[מלבב]

אגב לא הבנתי איך הרמבם מסביר את אלפי הפרטים במצוות הקורבנות.

הוא כותב במו"נ שאין טעם לפרטים עצמם

אז איך זה מסתדר עם כל היסוד שאין הקב"ה עושה דברים בלי טעם, אם הקב"ה נתן אלף דינים לקורבנות בלי טעם למה שלא יוכל גם לתת אלף מצוות בלי טעם, אלא מאי שיש טעם רק לא יודעים מה הטעם, אז גם במצוות אפשר להגיד ככה.

[כרמי שלי]

כפי שזכור לי הוא לא מביא מחלוקת בזה בין חכמינו, רק שהיה בימיו כת כזה שסברה שהשם עושה דברים בלי טעם, אז הוא כותב שהתנא סבור כאותו כת אבל הוא חולק.

במקום לדון שוב בשמועות, יעוי' נא דבריו במקורם במורה ח"ג פכ"ו ובפמ"ח (קטע המתחיל "וזהו הטעם").

לא מצאתי, אולי תציין איזה קטע.

טעם מצות שילוח הקן שהזכרת הוא בפמ"ח שם, וכללות ענין הטעם במצות והשיטות בזה נת' בפכ"ו (ושם ביאור לשאלתך על הפרטים).