האם מותר כל השנה לבקש מטר בשמ"ק כדי שאם בחשון יסתפק לא יחזור

[סתם יהודי]

מדובר שמבקש (ואני מוסיף אולי בתוך בקשות אחרות ) איזה בקשה בעניין שמזכיר את ר"ח ליתר בטחון אם ישכח.

וזה בדיוק מה שאני מציע לגבי בקשת טל ומטר בשמע קולנו, כך שאינני רואה הבדל בין הדברים (מה לי "אם ישכח" בברכה הקרובה, ומה לי "אם ישכח" בחשוון הקרוב).
ואגב: עד עכשיו לא היצלחתי להבין, מה מנע ממך לענות על שאלתי שבתחילת הודעתי כאן: viewtopic.php?f=17&t=24630#p247802 .

[אוצר החכמה]

אתה באמת לא מבין את ההבדל?
לבקש בר"ח וזכרנו ביום ראש החודש הזה זו בקשה הגיונית ואדם באמת מכוון לה כי רוצה שהקב"ה יזכרו ביום ראש החודש הזה.
להגיד בתמוז ותן טל ומטר לברכה כשאדם ממש לא רוצה שיהיה אז גשם שהרי אמרו חז"ל שזה קללה ולא ברכה, זה לא ראוי וזלזול בתפילה.

[סתם יהודי]

אתה באמת לא מבין את ההבדל?
לבקש בר"ח וזכרנו ביום ראש החודש הזה זו בקשה הגיונית ואדם באמת מכוון לה כי רוצה שהקב"ה יזכרו ביום ראש החודש הזה.
להגיד בתמוז ותן טל ומטר לברכה כשאדם ממש לא רוצה שיהיה אז גשם שהרי אמרו חז"ל שזה קללה ולא ברכה, זה לא ראוי וזלזול בתפילה.

איך אתה מצפה ממני להיות "מבין את ההבדל", כל עוד שאינני יודע האם אתה עצמך רואה את ההבדל - שבין בקשה קבועה בחודשי הקיץ - לבין בקשה מזדמנת באחד מימי הקיץ (שעל זה שאלתי אותך כזכור בראש ההודעה הזאת: viewtopic.php?f=17&t=24630#p247802). כשאדע עד כמה אתה עקבי בשיטתך, אוכל לבחון אותה - על מנת להכריע ביני לבין עצמי האם ראוי לקבל אותה או לדחות אותה - בהתאם לתשובתך (המתמהמהת עדין) לשאלתי הנ"ל.

[אוצר החכמה]

אין לזה קשר לקבוע או מזדמן העניין הוא הכוונה.

אם אדם באמת צריך גשם בקיץ מסיבה מסויימת הרי הוא באמת מתכוון בדבריו למה שאומר ולכן אם זה בשומע תפילה ויש לזה סיבה (כגון מזדמן או בחצי הדרומי לפי הפוסקים האומרים כך) מעשיו ראויים.

אבל אם מישהו בא לקב"ה ומוסיף בקשה שאינו רוצה שתתקיים כי חז"ל אמרו שזה קללה הרי הוא גרוע ממי שאינו מכוון בתפילה כלל כי מי שאינו מכוון לא שת לבו למילים אבל רוצה שמה שאמר ייעשה אבל המבקש דבר ואינו רוצה שתיעשה בקשתו הרי הוא מזלזל.

[סתם יהודי]

אני בסך הכל מנסה לבדוק עד כמה אתה עקבי בשיטתך.

אם מישהו בא לקב"ה ומוסיף בקשה שאינו רוצה שתתקיים כי חז"ל אמרו שזה קללה, הרי הוא גרוע...המבקש דבר ואינו רוצה שתיעשה בקשתו הרי הוא מזלזל.

שים לב כי אם תקף טיעון זה, המתייחס אל אדם - אשר מוסיף בקשה - ואשר (כלשונך) "אינו רוצה שתתקיים כי חז"ל אמרו שזה קללה...ואינו רוצה שתיעשה בקשתו", אז הוא ישאר טיעון תקף גם אם האדם מבקש כך רק באופן מזדמן.
אם אתה מסכים לדבריי, אז אפשר להתקדם לפיסקה הבאה:

אם אדם באמת צריך גשם בקיץ מסיבה מסויימת...אם זה בשומע תפילה ויש לזה סיבה...מעשיו ראויים.

שים לב כי אם תקף טיעון זה, המתייחס אל אדם - אשר (כלשונך) "באמת צריך גשם בקיץ מסיבה מסויימת" - ואשר מבקש זאת (כלשונך) "בשומע תפילה ויש לזה סיבה", אז הוא ישאר טיעון תקף גם אם האדם מבקש זאת באופן קבוע; אם כי כמובן רק לפי הסייגים שציינת, דהיינו - שהוא "באמת צריך גשם בקיץ מסיבה מסויימת" - ושהוא מבקש "בשומע תפילה ויש לזה סיבה".
אם אתה מסכים לדבריי, אז אפשר להתקדם לפיסקה הבאה:

הרי הוא באמת מתכוון בדבריו למה שאומר.

כבר בהודעתי ההיא viewtopic.php?f=17&t=24630#p247792 ביארתי, שכל הדיון הוא רק במי שמתכוון אל מה שאומר.
אלא מאי אית לך למימר? שלא יתכן שהוא מתכוון אל מה שאומר, שעה שחז"ל אמרו שזה סימן קללה. השתא דאתית להכי, ראה נא את דבריי (באותיות השחורות) שבתחילת ההודעה הנוכחית.

לאן אני חותר בכל זה? ובכן אני חותר לכך שלמעשה, ההיתר לבקש מטר בשומע תפילה - לא אמור להיות תלוי בשאלה האם זה מזדמן או קבוע - אלא בשאלה האם יש סיבה לבקש או אין סיבה לבקש: אם אין סיבה לבקש - אז אין לבקש - בין אם זו בקשה מזדמנת ובין אם זו בקשה קבועה לכל השנה, בעוד שאם יש סיבה לבקש - אז מותר לבקש - בין אם זו בקשה מזדמנת ובין אם זו בקשה קבועה לכל השנה.

[אוצר החכמה]

אין ממנהגי לעבור מבחני אישיות וכדומה.

[סתם יהודי]

אין ממנהגי לעבור מבחני אישיות וכדומה.

שום מבחני אישיות: כשאני מנסה לבחון עד כמה שיטתך עקבית, כל המטרה שלי היא לבחון את שיטתך (לא את אישיותך ח"ו) - על מנת להכריע ביני לבין עצמי האם ראוי לקבל אותה או לדחות אותה - בהתאם אל מידת עקביות השיטה.

[אוצר החכמה]

לא נכנסתי לשאלת הקביעות במקרה שיש לו צורך ולא עליה דברתי אני הערתי על דברי אחד העונים כאן (איני זוכר מי היה ) שאין שום בעייה בזה, על זה השבתי שיש בעייה פשוטה וחמורה. אם אתה מדבר על מקרה שאין את הבעייה הזו כגון בארגנטינה, על שאלה זו לא דיברתי.

[סתם יהודי]

לא נכנסתי לשאלת הקביעות במקרה שיש לו צורך ולא עליה דברתי.

אבל כן נכנסת לשאלת הבקשה המזדמנת במקרה שיש לו צורך, כפי שציינת בהודעה קודמת viewtopic.php?f=17&t=24630&start=40#p248972 : "אם אדם באמת צריך גשם בקיץ מסיבה מסויימת...אם זה בשומע תפילה ויש לזה סיבה (כגון מזדמן...) מעשיו ראויים".
כעת חוזרת שאלתי: האם - כשיש לו סיבה - אתה עושה חילוק (בארה"ק) בין בקשה מזדמנת לבקשה קבועה.

אם אתה מדבר על מקרה שאין את הבעייה הזו כגון בארגנטינה, על שאלה זו לא דיברתי.

אני מדבר על מקרה שבו לא קיימת הבעייה שעליה דיברת, כי יש סיבה לבקש את הבקשה (שכמובן תיאמר רק בשומע תפילה), אבל לא "בארגנטינה" (כלשונך) - אלא בארה"ק (ובאופן קבוע כולל בקיץ). כבר פירטתי את הסיבה הזאת בפיסקה האחרונה שבהודעה קודמת: viewtopic.php?f=17&t=24630#p247792

[אוצר החכמה]

סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח.

אתה יכול לתת לי סיבה שבה האדם יתכוון שהוא רוצה שיירד גשם במקומו. אם לא אין זו סיבה טובה לדעתי אלא ליצנות!

אתה לא יכול לבקש מהקב"ה שיוריד גשמי ברכה בא"י בקיץ כשחז"ל אומרים שגשמים בקיץ הם סימן קללה.

וכן גם אם תבקש מהקב"ה שיגדל לך עתה גלוסקאות על עצים ותטען שבתוך תוכך אתה הרי רוצה את זה. (זה לא צריך ראייה בכלל אבל אם תרצה ראיה, גרע אלף פעמים מהאומר יהי רצון שתלד אשתי בן זכר אחר ארבעים יום.)

[צולניק]

נראה שיש בר' אוצר החכמה ניצוץ מנשמתו של רב פרידא.

[עזריאל ברגר]

נראה שיש בר' אוצר החכמה ניצוץ מנשמתו של רב פרידא.

אבל רב פרידא עשה את זה בפרטי, ולא לכל הציבור....

[סתם יהודי]

אם תבקש מהקב"ה שיגדל לך עתה גלוסקאות על עצים ותטען שבתוך תוכך אתה הרי רוצה את זה. (זה לא צריך ראייה בכלל אבל אם תרצה ראיה, גרע אלף פעמים מהאומר יהי רצון שתלד אשתי בן זכר אחר ארבעים יום.)

אין הנדון (של הגלוסקאות והגשמים) דומה לראייה (של הזכר).
במקרה של הזכר, מדובר במצב שבו האדם מבקש בקשה על העבר - דהא קיי"ל דאחרי שעברו ארבעים יום כבר נקבע האם העוּבָּר יהיה זכר, וממילא אם האדם יבקש זאת אחרי שהדבר כבר נקבע - הרי זו תפילת שווא. אבל לגבי גלוסקאות, אין לומר שזו בקשה על העבר, דהא קיי"ל שעתידין עצי ארץ ישראל לעשות גלוסקאות; אם כן זו בקשה לעתיד (שכבר יחיש ד' את היום שעליו נאמר שעתידין עצי ארץ ישראל וכו'). ה"ה לגבי גשמי ברכה בכל השנה: אין זו בקשה על העבר, והא ראייה - שגם בהווה יש מקומות בכדור הארץ שבהם יש גשמי ברכה כל השנה - כגון בארצות המונסון, בעוד שכל מה שהאדם מבקש מ-ד' הוא - שיירדו גשמי ברכה כל השנה גם בארץ ישראל, וכדקיי"ל שיש שלושה מפתחות הנמצאים רק אצל הקב"ה - ואחד הוא מפתח הגשמים.

אתה לא יכול לבקש מהקב"ה שיוריד גשמי ברכה בא"י בקיץ כשחז"ל אומרים שגשמים בקיץ הם סימן קללה.

לשיטתך, למה כתבת viewtopic.php?f=17&t=24630&start=40#p248972 : "אם אדם באמת צריך גשם בקיץ מסיבה מסויימת...אם זה בשומע תפילה ויש לזה סיבה (כגון מזדמן...) מעשיו ראויים"? והרי לשיטתך "אתה לא יכול לבקש מהקב"ה שיוריד גשמי ברכה בא"י בקיץ כשחז"ל אומרים שגשמים בקיץ הם סימן קללה"...

אתה יכול לתת לי סיבה שבה האדם יתכוון שהוא רוצה שיירד גשם במקומו...

אני מזכיר, שכאשר שאלתי אותך לפני כמה ימים האם האדם רשאי לבקש באופן מזדמן, לא ביקשת ממני: "אתה יכול לתת לי סיבה" וכו', אלא כתבת viewtopic.php?f=17&t=24630&start=40#p248972 : "אם אדם באמת צריך גשם בקיץ מסיבה מסויימת...אם זה בשומע תפילה ויש לזה סיבה (כגון מזדמן...) מעשיו ראויים".

אבל כשאני שואל אותך על בקשה קבועה (ולא מזדמנת), אז פתאום אתה נזכר לבקש האם אני יכול לתת לך סיבה?

השאלה שלי היא ברמה העקרונית, לא ברמה הטכנית, כלומר אני אומר ככה: בוא נניח שברמה הטכנית מצאנו איזה היכי תמצי שלאדם תהיה סיבה פרטית לרצות שבמשך כל השנה יירדו גשמי ברכה, כפי שלמשל קורה בארצות המונסון; אז על גבי ההנחה הטכנית הזו אני שואל, האם עצם קיומה של סיבה כזו לבקש גשמי ברכה במשך כל השנה, מתיר לבקש כל השנה (כמובן רק בשמע קולנו).
בעוד שאתה שואל אותי שאלה ברמת ההיכי תמצי, שהיא יותר שאלה טכנית, ופחות שאלה עקרונית - שהיא השאלה המעניינת אותי יותר.

[המתעתע]

רבותנו !

גלוסקאות לא גלוסקמאות

[סתם יהודי]

רבותנו !

גלוסקאות לא גלוסקמאות

יישר כח, תיקנתי.

[יאיר]

נראה שיש בר' אוצר החכמה ניצוץ מנשמתו של רב פרידא.

ואגב זה כבר נאמר פעם אחת לפחות בעבר בפורום.

[אוצרניק]

ב"ח אורח חיים סימן קיז
מיהו קבלתי דיש ליזהר שלא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתקנו חכמים אפילו בשומע תפילה אלא מרצין לפניו יתברך בתעניות ובסליחות בי"ג מדות ואומרים פסוקים ומזמורים של מטר אבל אין שואלין ותן טל ומטר. זכר לדבר עובדא דרבא פ"ג דתענית (דף כ"ד ב) דבעא רחמי דליתי מיטרא בתקופת תמוז ואתי מיטרא עד דשפיך מרזבי דציפורי לדיגלת אתא אבוה אתחזי ליה בחלמיה וא"ל מי איכא דמטרח קמי שמיא כולי האי א"ל אשני דוכתך דרתחי עלך מן שמיא שני דוכתיה למחר אשכחיה דמירשם פוריא בסכיני. והתם לא קאמר תלמודא דהיה שואל בברכת השנים אלא סתמא קאמר בעא רחמי דליתי מיטרא בתקופת תמוז ומסתמא דבשומע תפילה היה שואל מטר ואפילו הכי רתחי עליה מן שמיא ואף על גב דרש"י פירש דרתחי עליה לפי שביקש הגשמים בתמוז שלא לצורך אלא כדי למלאות רצונה של איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא כדאיתא התם אפילו הכי כיון דחזינן דאיכא סכנתא אף לחכמי התלמוד בדאטרח שלא לצורך אפילו בשומע תפילה כל שכן דאיכא סכנתא לדידן אף בדאטרח לצורך ושמעתי ששני גדולים עשו מעשה כשהיה עצירת גשמים בימות החמה לשאול בציבור ותן טל ומטר בשומע תפילה ונאסף כל אחד לעמיו באותה שנה ותלו הדבר בדאטרחו קמי שמיא:

(הועתק מפרוייקט השו"ת)

[סתם יהודי]

אי תניא תניא.
ומיהו כבר ביארתי, דאנא קא בעינן דווקא אליבא דהנהו האחרונים - שציינתי - לחודייהו, דפליגי אב"ח, וסבירא להו דאיכא גווני דשרי לבקש טל ומטר בשומע תפילה כל השנה - ואפילו בין ט"ו בניסן ל-ז' בחשוון - כגון בחצי הכדור הדרומי ששם העונות הפוכות מאלו של ארץ ישראל.
אלא אם כן נימא, דהב"ח מודי להו; אלא דמלשונו לא כ"כ משמע הכי, דהא אי הוה סבירא ליה כוותייהו - והוה מפליג כוותיהו בין גוונא לגוונא, א"כ היכי קא פסיק ותני לן בסכינא חריפא: "דיש ליזהר שלא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתקנו חכמים אפילו בשומע תפילה"? אדרבא, ליפלוג וליתני בדידה: "בד"א - בארץ ישראל, אבל בחו"ל - לית לן בה".

[עושה חדשות]

שמעתי על הגר"ש דביליצקי שנוהג בר"ח להזכיר כבר בברכת שמע קולינו את ר"ח, בהזכרה קצרה כמו "וזכרינו לטובה ביום ר"ח הזה" או כיו"ב, כדי שאם ישכח ב'רצה' להזכיר יעו"י כבר יצא יד"ח.

לסיפור על הגרש"ד אע"פ ששם אין זה עניין של ליצנות כזה איני מאמין.
(וכמדומני שהוא ליצנות של הכותב, הלא אם זוכר בשומע תפילה למה ישכח ברצה שהוא מייד אחריו)

viewtopic.php?f=19&t=41046&p=473654#p473590

בכתב ידו!

[עושה חדשות]

המבקש בקיץ ותן טל ומטר לברכה חוזר משום שהם סימן קללה ותל"מ.

חוזר רק אם ביקש בברכת השנים, אבל אם ביקש בשומע תפילה אינו חוזר.

לכאו' מאותו טעם שאם ביקש טל ומטר בברכת השנים חוזר מפני שזה סימן קללה, כן ה"ה כאשר ביקש בברכת שומע תפילה. ומה ההכרח לחלק בזה.