הודעהעל ידי שעת הכושר » ב' אפריל 29, 2019 10:02 am
האולם בעייתי, או שההכשר בעייתי, או שהתזמורת בעייתית. בסופו של דבר, תמיד בכל הנסיבות האלה זה מגיע לדברים נוראים, תמיד, תמיד, זה בדוק ומנוסה. למעשה, המשגיח אמר לי, והאמת היא שזה מאוד זעזע אותי ואני חשבתי על זה הרבה. אמנם בשעת מעשה כבר הגבתי, מה שאני הולך להגיד לכם, בסופו של דבר נשארתי בדעתי, אבל אחר כך חשבתי המון. המשגיח אמר לי שלדעתו אנחנו צריכים לעשות בישיבה יום צום, יום צום, הוא אמר יום שלם זה קשה, לעשות חצי יום תענית, לתלות מודעה שכל מי שנפשו יקרה לו שיקבל על עצמו תענית לחצי יום. למעשה, בשעת מעשה אני הגבתי, ואני נשארתי במה שאמרתי, כך אני מרגיש, אבל חשבתי על זה הרבה. אבל מה היתה התגובה שלי? גם כן חשבתי קצת, אבל היה לי ברור, אני חושב שעדיין זה הנכון.
אני אומר, באמת הכישלון האיום והנורא הזה, לא שייך לישיבה בכלל, לא שייך לישיבה בכלל. הרי אם מצד הבחורים, אז ברוך ה' אני הקב"ה זיכה אותי שלא הייתי מהנהנים מסעודתו של אותו רשע, אבל, אבל גם אלה שהיו, אז שמעתי מכמה וכמה ככה שסיפרו, שבחורים באמת השתדלו, שמרו על עצמם, הורידו משקפיים, דיברו בלימוד, ככה עמדו ודיברו בלימוד, היו שיצאו החוצה כשהתחילו הדברים הנוראים, ואני אומר אין לי שום טענה כלפי מי שלא יצא. בשעת מעשה עומדים נבוכים, עכשיו, אחרי שכבר יש, כמו שאומרים זה הזמן להכין את עצמנו, לפני שמגיעים חלילה דברים כאלה, עכשיו כבר יש טענה על בחור שלא יצא, כי עכשיו אנחנו כבר באים מוכנים מראש. אבל פה שזה נפל בהפתעה, בחור עומד לא יודע מה, מסכן, אין לי שום טענה.
מה תאמרו? אבל סוף סוף הרי החתן הוא בחור מהישיבה. אז אני מודיע פה ברבים החתן לא בחור מהישיבה, איגלאי מילתא למפרע, לא מכאן ולהבא ולמפרע, איגלאי מילתא למפרע שהוא מעולם לא נכנס לפה ולא היה פה, כל הלימוד זה היה שקר וזיוף אחד גדול, שקר וזיוף אחד גדול. לא יתכן, לא יתכן שאדם למד פעם אחת תוספות אחד באיזשהו כנות וטהרה ושיהיה דבר כזה. אין, אין, זה הוכיח סופו על תחילתו, שכולו מזויף מתוכו. זה תורה שגידל היצר הרע, הכל מעשה שטן, וזה לא בכלל, זה איגלאי מילתא למפרע, הוא לא היה פה, אנחנו לא מכירים בו, לא מכירים אותו, הוא נמחק, הוא לא היה פה. אין דבר כזה, לא היה לנו אף פעם בחור כזה בישיבה, זה לא עניין של הישיבה. בחור שיכול לצאת דבר כזה, לעשות דברים כאלה, אז איגלאי מילתא למפרע שהכל זיוף ושקר גמור, ממילא זאת היתה התגובה שלי. אמרתי למשגיח, מה פתאום אנחנו צריכים לצום? מה זה נוגע לישיבת אתרי? זה לא בחור מהישיבה, זה איגלאי מילתא למפרע, שזה הכל הבל, הכל שקר.
וצריך לדעת, שהשקר הזה זה לא רק שקר של הבחור המסוים הזה, צריך לדעת שיש היום חברה שלימה מה שמכנים אותם "חרדים מודרנים". רבותי, הם מודרניים, אבל לא רק שהם לא חרדים, הם לא דתיים. צריך להבין, הם לא דתיים. זה לא שאלה של חרדיות, זה שאלה של דתיות. הם לא דתיים בכלל, הם לא דתיים בכלל. אני תמיד אומר שהמזרוחניקים יש להם תרי"ג בעיות, אלה אנשים שאין להם בעיות בכלל, לא רק שאין להם תרי"ג מצוות, גם תרי"ג בעיות אין להם, הם לא דתיים. זה "אמר נבל בקרבו, אין אלוקים". צריך לדעת, ויבואו ויספרו לך, מה, תורה וגדולה במקום אחד, הנה הוא לומד בוקר, הוא לומד שם. קודם כל, אני לא מאמין לאף מילה, אני לא מאמין שהוא פעם פתח ספר. אדם שפעם אחת פתח וישב מול הייליגע גמרא, לא יכול לעשות מעשי נבלה כאלה. אבל גם לו יצויר בדמיון הרחוק, שהוא כן יושב ליד גמרא, כולו פלסתר, כולו זיוף. זה לא תורה, זה שום דבר, זה הכל מזויף מתוכו, זה הכל רדיפה של כבוד, זה הכל העמדת פנים, האנשים האלה הם לא דתיים. אמר נבל בלבו אין אלוקים, אדם שמאמין בקב"ה יכול לעשות דברים כאלה? מה עולה על דעתכם בכלל? יש פה בכלל שני צדדים? זה שאלה פה של חרדי? זה שאלה פה של אני מאמין ב"אנוכי ה' אלוקיך", זה א'-ב' שבא'-ב'. מדברים פה על "דקות", על חרדים? זה "אמר נבל בליבו אין אלוקים", זה אנשים שהם לא דתיים בכלל, הם לא דתיים בכלל.
ולכן אני אומר צריך מהחברה הזאת, אנחנו צריכים לא רק להוקיע אותם, צריך לבוז להם ביזיון שאין לו תכלית ואין לו סוף בליבנו, צריך לדעת זה הפחותים שבפחותים שבפחותים, אין לנו בכלל שום שייכות איתם, לא שיג ושיח איתם, זה כולו זה מ"ט שערי טומאה, וזה כמו שכבר אמרתי שאם יש מחלוקת במקובלים אם יש שער הנ' בטומאה, הם ההוכחה הניצחת שיש, הם ההוכחה הניצחת שיש. זה איום ונורא, האור החיים אומר שיש, הגאון אומר שאין, אז מה נעשה? יש הוכחה שאין עליה תשובה ל"אור החיים". צריך לדעת, זה איום ונורא, זה איום ונורא, זה כולו זיוף, זה כולו שקר. זה אי אפשר לתאר כמה שקר כל העולם הזה, זה שיא השפלות והגנות. רק לחשוב אנשים שחיים בכזאת רמה של תאוות, חתונות שכאלה, הרי זה כל כולו זה שלמות של תכלית הגנאי של שפלות המידות הרעות. הרי מה האנשים האלה עושים? הכל זה רק בא לנקר את העיניים, הכל זה בא רק להוציא לשני את העיניים, להראות שאני יותר ממנו, שיצאו לו העיניים, שיאכל את עצמו. כולם מביאים עשרה נגנים, אז הוא יביא עשרים, הוא יביא את כל הזמרים, יביא את כל התזמורות. יקח, יוציא פי חמש כסף על החתונה מכל האחרים, למה? להראות כבוד עושרו. הכל זה תכלית של מידות רעות, של גאוה, של שפלות הנפש. וממילא מה אפשר? זה בהמות, ממש נמשל כבהמות נדמו, אז זה חידוש שפתאום יש פירצה של עריות במקומות כאלו? הרי כל היום וכל הלילה הראש שלו בעריות בתוך האייפון שלו, אז מה? זה רק מחכה להזדמנות להתפרץ החוצה, אז זה התפרץ החוצה. מה החידוש הגדול? ומה חשבת עד עכשיו? זה הכל מ"ט שערי טומאה, זה השער הנ'.
זה חברה רקובה לחלוטין, ואנחנו צריכים לחזק את עצמנו. הרי אחרי הכל יושבים פה בחורים צעירים, בחור צעיר הוא אחרי הכל בחור צעיר, הוא בחור תמים חסר ניסיון, בכל זאת לרגע אחד עוברת מחשבה, הוא בא למקום כזה, הופ, הנה בכל זאת אתה רואה, הנה עשיר, כסף. רבותי, האנשים האלה הם אנשים אומללים, אומללים, אומללים, הם אנשים שאוכלים את עצמם. אז מה אתם חושבים, שמהחתונה הזאת שהם עשו הם נהנו? הרי הם חוזרים ממורמרים. אין לי ספק, שהם לא מוכנים לשלם לתזמורת מה שהתחייבו, ולא לבעל האולם, כי על כולם יש להם טענות. למה, שהם חתכו את הזנב של הדג ככה ולא ככה, ובחתונה של ההוא אז חתכו פחות יפה יותר יפה, הרי רגע אחד אין להם נחת בחיים משום דבר. הכל מושחת, הכל רקוב. אין להם חיי משפחה, אין להם כלום, כלום כלום. זה אנשים אומללים, הם אפס וריק מוחלט, אפס וריק מוחלט.
וצריך לדעת, זה גועל נפש, גועל נפש, ואנחנו צריכים להתרחק מהם, ומדומה, ומדומה לדומה לדומה למין שרצים משוקצים כאלה. ועכשיו אתם רק מבינים, למה אני תמיד מדבר נגד כל ההליכה לבתי מלון, למסעדות. בגלל שזה עצת היצר הרע, היום אומר לו עשה כך, מחר אומר לו עשה כך. זה, זה, זה, ככה, ככה מתחנכים בעבודה של כל הסדר של הטומאה והפריצות הזאת, זה לאט לאט. אז היצר הרע פה לוקח אותו. מייד בבת אחת אומר לו תרקוד עם הכלה על הבמה? כן לאט לאט, הוא הולך למסעדה הזאת, לבית מלון הזה, פה פריצות, פה פריצות, מחזיק את האייפון מסתכל, בסוף זה מגיע לזה גם כן.
רבותי, צריך לדעת אנחנו צריכים להילחם בחברה הזאת, מלחמת חרמה, מי לה' אלי. ולבוז להם בכל ביזיון שבעולם, ולא להרתע ולא להתרגש ולא לחשוש שום דבר. הכל זה אפס אפסים, אפס מוחלט, שום דבר. מתגאים בעושר שלהם, וכי מה, העושר בא להם מחכמה? הקב"ה נתן להם והם מנצלים, יש עושר שמור לבעליו לרעתו. במקום, אם את כל הכסף שנשפך שם כמו מים על כזה מין ערב של תועבה, במקום זה כמה, כמה עניים הלוא היה אפשר להאכיל, כמה נזקקים היה אפשר. אח, זה כל כולו זיוף, כל כולו טומאה וזוהמה וגועל נפש שאין כדוגמתו. רבותי, צריך לחזק את עצמנו, ברוך ששם חלקנו מיושבי בית המדרש, ולברוח מהאנשים האלה כמטחווי קשת, זה מסריח למרחק של עשרות קילומטרים. אין לנו שייכות עם הדברים האלה, ולכם הם בשום אופן לא יחייבו אותנו להגיע למקומות התועבה שלהם. בהמות ברפת, אנחנו לא הולכים לרפתות, ושאין להם שום זכות בעולם. הוא יחיה לו כמו פרות הבשן, ואח"כ אני עוד צריך לבוא לרפת שלו ולהתלכלך עם כל הזבל שמה, בשום פנים ואופן שבעולם. אז מה הבחור בוכה? נו מה אני יעשה, קיבלתי פרה ברפת. בסדר, תשב איתה ברפת, מה זה נוגע לנו?.
רבותי, מהיום והלאה עצה טובה קמ"ל, כל צד ספק הכי קטן לא הולכים, לא הולכים. ייבטל אלף כיוצא בהם ולא תיבטל קוצו של יוד אחת מן התורה. ולכן אני אומר, זה לא בעצם בעיה של הישיבה, זה בחור שמעולם לא היה כאן, אני בכלל לא יודע איך קוראים לו, אני לא ראיתי אותו אף פעם, לא שמעתי ממנו אף פעם, הכל לא היה ולא נברא. איגלאי מילתא למפרע שהכל היה דמיון, לא היה ולא נברא, זה לא שייך אלינו. אבל "רואה סוטה בקלקולה" זה כן, זה היה, אין מה לעשות. זה ראה סוטה בקלקולה, לכן אני אומר זה התיקון שלנו, לא תענית, אבל גדרים גדרי קדושה. ואני אומר שוב, אני אומר דברים בצורה החדה ביותר, כעצה חד משמעית כוללת. מספיק צד ספק אחד, אחוז אחד ממאה, לחומרא. אני אומר את זה כדבר כולל, ואני אחזור ואגיד את זה.