מקדש מלך כתב:המוסר האנושי אינו המצאה בכלל. אבל כבר דנו בו הפילוסופים מאין מקורו, והגישה המרכזית היא הגישה התועלתית (ואני מקצר במקום שיש להאריך).
הדבר הזה אינו קיים כשמדובר לגבי חיות. כפי שביארתי היטב.
ברור שהתחושה האנושית שוללת עינוי חיות לשוא, אבל היא אינה שוללת אותה כשזה לצורך, וגם השכל לא מוצא לזה שום הגיון כפי שביארתי באר היטב.
גם במוסר האנושי כמה עקולי ופשורי נפלו בו, על ידי ניטשה וכו', וכידוע.
אבל בעוד שניטשה ניסה לקעקע ולהילחם עם תחושות שיסודן מימי עולם, הרי שהטבעונות היא המצאה חדשה.
הטבע האנושי מעולם לא התמרד נגד שחיטת חיות לצורך.
וגוי טבעוני אינו מוסרי יותר מגוי אוכל בשר, גם אם שניהם לא שמעו על התורה.
להיפך, בהרבה מקרים אוכל הבשר השמרני בדרך כלל ישמור אמונים למוסר הישן הטבעי והנכון, ואילו נושק העגלים סוגד לערכי מוסר מומצאים ומופרכים, כמו סוציאליזים, הרס המשפחה הטבעית וכו', ורק את אמו הזקנה הוא ישכח לבקר משום מה. ויש קשר בין הדברים.
1. אכן על כך בדיוק כתבתי את דבריי שהמוסר הינו אמת, ואיננו רק ענין של שיקולי תועלת אנוכיים, אלא יש אמת. גם לו יהא אדם החזק מכל אדם אחר בכל תחומי החיים, הוא יהיה מחויב לצו המוסר. חכמים ופילוספים העמיקו חקר מה מקורו, ומהיכן סמכותו. לתשובה שלימה לא באו, אולם כמעט כל אדם מזדהה לחלוטין עם ערך היסוד של המוסר (לא לעשות רע לזולת) כערך אונברסלי.
2. הטבע האנושי שכתבת הינו שילוב של תכונות נפשיות, כשההרגל משמש בתפקיד חשוב. נפש האדם מורכבת, ואם האדם הורגל בדבר מה למרות שבראיה אונברסלית הינו עוול, לעיתים לא יחוש בתחושת העוול ולעיתים יחוש בתחושת עוול דקיקה, ואף על כן בכח ההרגל ימשיך במנהגו. לכן הבחינה עפ"י התחושה האנושית הרגילה, איננה מבחן מדויק לצדק המוחלט. דברים אלו כל אדם יכול לבדוק בנפשו, האם הוא שלם מבחינה מוסרית במעשיו או שמא ההרגל מעורב בהם.
3. בבחינה מוסרית טהורה, כל בעל תחושה הינו בכלל הראויים לחוקים המוסריים. ובכללים אלו מאד קשה להתנהל כאן בעולם, ויתכן שרק בנשימת אויר שאנו פוגעים ביצורים קטנים. זה העומד בבסיס הקבוצה הטבעונית, שמת'שה להכיל את היחס הבלתי מוסרי כלפי בעלי חיים, אלא שהם כמובן בקושי פותרים חלק קטן מהבעיה.
4. כל זה אילו לא ידענו את ה', אבל משידענו את ה' שברא את העולם בתכלית הצדק והיושר, אנו מסתמכים עליו ית"ש, גם בניווט ההנהגה המוסרית.