לדעתי הגר"א לא בא כלל לומר שדוקא בבתולה שייך לשון יופי דא"כ אין צורך לכל המשך דבריו "כי מסתמא יפיפיות היו כו' מסתמא בירר לו היפות".
אלא כוונתו דדוקא כשמדובר בבחירה ראשונה מכל אלו שנאספו, שהם בתולות, מתאים ענין היופי כי זה מה שחיפש כעת היפה מכל אלו שנאספו, משא"כ אלו שהיו כבר בודאי היו יפות (ואינו מוכרח שאסתר היתה יפה מהן).
גם לעיל מדבר על בחירה ראשונה של אשה וזה השייכות.
דיוניםבהלכה כתב:ידוע בשו"ע לענין תפלה ושאר מצוות כולל תקיעת שופר קריאת המגילה וכדו' יש איסור אכילה לפני כן ומצינו היתר ע"י שומר אולם הרבה כתבו דאף שומר אינו לכתחלה רק בדיעבד - השאלה האם במקום רבים דמדכרי דכירי עדיף משומר ולכו"ע מהני או הוא אותו דיעבד כמו שומר??
ברוך00 כתב:האם יש מצוה בכל אכילה ואכילה בפורים כמו בעריו"כ?
בתבונה כתב:יש דומה ביהויכין
עובדיה חן כתב:ידוע שברכו במעריב של שבת הרי זה כקבלת שבת, אלא אם מכוון להדיא לא לקבלאת השבת . יש לדון [ע"פ מעשה שהיה] בנ"א הלך לבי"כ להתפלל מנחה של ער"ש וכו ושמע דרך החלון או עז"נ, או חדר צדדי ,אמירת ברכו של מעריב של שבת,וענה אחרי החזן. האם זה שהוא הולך וכוונתו להתפלל זה כוונה הופכית לא לקבל שבת או שכוונה הופכית זה בכוונת מכוון וסתם כך הוי כקבלת השבת ואינו יכול להתפלל מנחה של ערב שבת.
סוכה כח ב כתב:ת"ר כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה
מה"מ דת"ר תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושות' ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה
שמואל דוד כתב:שו״ע יורה דעה קטז סעיף ג
ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בינתים, כדי לרחוץ פיו.
הגה: ויש אומרים דאין לחוש לזה רק כשמבשלם יחד ואוכלן, אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש (הגהות מרדכי).
וכן נוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם, ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות, דהוי קנוח והדחה (הגהות ש"ד סי' ע"ה ומביאו בגליון או"ה שם)
ויש להעיר כמה הערות בדברי הרמ״א ז״ל.
א)בתחילת דבריו משמע שאף אם אכלם ביחד אין לחוש כל זמן שלא בשלם יחד. ואח״כ כתב דלאכלן זה אחר זה אין לחוש ומבואר שלאכלן ביחד יש לחוש. וצ״ע.
ב) מה כוונתו במש״כ ״וכן נוהגים שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם״ הרי מיד אח״ז כתב ״יש לאכול דבר ביניהם ולשתות״ ומבואר שכן נוהגים לרחוץ הפה וצ״ע.
שלמה משלם כתב:האם בעינן שיהיו העדים קיימים בשעת חלות הקדושין היינו בסוף שלושים יום, או שמספיק שראו את המעשה
לכאורה מצד הסברא הרי אי אפשר לקדושין שיחולו בלא שיהיו עדים שיכולים להעיד עליהם וא"כ צריך שיהיו קיימים בזמן החלות, אלא שלא מצינו מפורש כה"ג בפוסקים ראשונים ואחרונים ואולי אפשר לצדד דדי שבזמן המעשה היו.
נ.ב. א"כ ה"ה שלא יחולו הקדושין אא"כ זוכרים המעשה ול"ד מתו אלא אפילו שכחו יעכב החלות.
תודה מראש לשולחני שיש בידו מעות ופרוטות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 125 אורחים