הודעהעל ידי אוצרניק » א' פברואר 03, 2019 8:06 am
בפרשת משפטים קראנו, אם רעה בעיני אדוניה אשר לו יעדה והפדה. הכתיב הוא 'לא', והקרי הוא 'לו'.
בצורת הביטוי אין שום הבדל, אך ברור שלפחות ה'טייטש' - הביאור שמבארים, צריך להיות כהקרי.
אך כששאלתי כמה וכמה שיגידו פשט פסוק, אמר כל אחד את הפירוש עם 'לא',
אם האמה העבריה היתה רעה בעיני אדוניה, והוא לא ייעד = כנס אותה לשם אישות, והפדה, - יסייע בפדיונה.
אך מה הפירוש לפי הקרי ?
והתוס' בחולין דף ס"ה ע"א (הדף הנלמד ביום חמישי שעבר) ד"ה אע"פ, מבארים:
וכן אשר לא יעדה והפדה, ומתרגמינן דקיימי ליה. פי' שהיה לו לקיימה וליעדה, דמצות יעידה קודמת. ומהאי קרא דרשי' ליה בפ"ק דבכורות (דף יג.) דמצות יעידה קודמת למצות פדייה, שנאמר אשר לא יעדה והפדה. ואע"ג דכתיב באל"ף, דרשינן כאילו כתיב בוי"ו, כלומר שהיה לו ליעדה ואינו רוצה והפדה. והיינו טעמא, דלמה ליה למכתב אשר לא יעדה פשיטא דבלא יעדה מישתעי קרא דאם יעדה היתה צריכה גט, וגם לא היתה צריכה פדיית אב, שבשעת ייעוד פקע שעבוד שפחות מינה.
התוס' מבארים שזה המשך לתחילת הפסוק, אם רעה בעיני אדוניה, כלומר שהיא לא מצאה חן בעיני אדוניה, מה שהיה לו (=עליו) ליעדה.