מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 15, 2019 4:53 pm

האירני אאמו"ר שליט"א לדברי השפת אמת [פסח תרמ ד"ה כל המרבה], וז"ל,
כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. הוא על כל הימים כמ"ש למען תזכור כו'. לכן זוכרין יצ"מ בכל יום וע"י הסיפור מתעורר קצת גאולה בכלל ובפרט כל נפש מישראל. הרי זה משובח אינו סימן שהוא משובח רק שנעשה משובח ע"י הסיפור. וכמו שהיה יצ"מ הכנה לקבלת התורה וקבלת מלכות שמים. כמו כן גם עתה כפי מה שעוסקין ביצ"מ זוכין לתורה. ואינו רחוק לומר כי מעשה בבני ברק היה בלילה אחרת שהיו מספרין אותה הלילה ביצ"מ עד אור הבוקר. דאל"ה קשה פשיטא. והיה אפשר עוד לומר כי הי' קודם אכילת מצה ומרור שהיו שוכחין לאכול ע"י הסיפור. בשגם עוסק במצוה פטור מן המצוה בפרט שבמצה פליגי אי בזה"ז דאורייתא וסיפור יצ"מ לכ"ע דאורייתא.

והדברים מחודשים מאוד לומר ששייך כאן עוסק במצוה פטור מן המצוה, כי הרי יצאו יד"ח באמירת עיקר הדברים ומה שישנו בנוסח ההגדה, וכל התוספת זהו קיום של 'כל המרבה', ואטו ידחה זה מצות מצה ומרור ועוד מצוות דאורייתא ודרבנן.

ועוד הרי חלק מהקיום של סיפור יציאת מצרים הוא על המצה, וכדרשת לחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה, 'ובעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך', ומה בצע כי יוסיף וירבה בסיפור ולא יקיים המצוות.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' אפריל 15, 2019 8:12 pm

נוטר הכרמים כתב:האירני אאמו"ר שליט"א לדברי השפת אמת [פסח תרמ ד"ה כל המרבה],
והדברים מחודשים מאוד...

עד שהגיעו תלמידיהם ואמרו רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית...
והיאך הפסיקו לקר"ש, והלא עוסק במצוה פטור מן המצוה?

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אפריל 15, 2019 8:14 pm

כשהגיע זמן קר"ש של שחרית כבר אין זה גדר לילה. הלא כן?

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' אפריל 15, 2019 8:42 pm

ואם ימשיך, יעבור על בל תוסיף?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 15, 2019 8:45 pm

השאלה היא כמובן רק עד הנץ החמה, וכבר עמדו בזה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 15, 2019 8:59 pm

שלחו לי באישי המצורף בזה, שהאריך לבאר פרטי התמיהה.
קבצים מצורפים
עוסק במצוה סיפור יציאת.PDF
(543.54 KiB) הורד 247 פעמים

אברהם
הודעות: 1493
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אברהם » ב' אפריל 15, 2019 9:21 pm

כמדומה שדברי השפת אמת לא הובנו כאן כראוי

אין כוונתו שהם לא אכלו מצה ומרור משום שהיו עוסקים במצוה, אלא משום ששכחו מתוך הסיפור כפי שכתב להדיא, אלא שהוסיף שאין לשאול איך היה מותר להם לשקוע כל כך במצוות סיפור יציאת מצרים ולשכוח שאר המצוות שהיו מחוייבים בהם, ועל זה כתב דהעוסק במצוה פטור מן המצוה, ואי אפשר שמחמת מצות מצה יהיה מחוייב למנוע עצמו מלשקוע כל כולו בסיפור יציאת מצרים.
ובזה מתורצות כל הקושיות שהבאתם.


[וכבר הארכתי בזה במקו"א שמעיקר המצוה להיות שקוע ונמשך אחרי הסיפור מעניין לעניין, וזה לשון 'הגדה' לשון משיכה, ולכן המשיכו בזה מעבר לזמן החיוב, ולכן זה כולל גם דברים שאינם שייכים בצורה ישירה ליציאת מצרים, כמו פיוטי אל-בנה וכדומה, ולכן אם חטפתו שינה וחזר והתעורר אינו צריך לשוב לסיפור ואכמ"ל].

קראקובער
הודעות: 2832
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי קראקובער » ב' אפריל 15, 2019 9:26 pm

יפה מאוד, אבל עדיין קצת מוזר שהתלמידים לא העירו בזה כלום לרבותיהם.

אברהם
הודעות: 1493
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אברהם » ב' אפריל 15, 2019 9:40 pm

אולי גם הם נמשכו אחרי הסיפור ושכחו משאר המצוות עד זמן ק"ש?
וי"א שהתלמידים לא היו שם עד הבוקר כי ס"ל כר"א שמשבח את העצלנין שאין יוצאים מבתיהם

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' אפריל 15, 2019 10:16 pm

אברהם כתב:כמדומה שדברי השפת אמת לא הובנו כאן כראוי

אין כוונתו שהם לא אכלו מצה ומרור משום שהיו עוסקים במצוה, אלא משום ששכחו מתוך הסיפור כפי שכתב להדיא, אלא שהוסיף שאין לשאול איך היה מותר להם לשקוע כל כך במצוות סיפור יציאת מצרים ולשכוח שאר המצוות שהיו מחוייבים בהם, ועל זה כתב דהעוסק במצוה פטור מן המצוה, ואי אפשר שמחמת מצות מצה יהיה מחוייב למנוע עצמו מלשקוע כל כולו בסיפור יציאת מצרים.
ובזה מתורצות כל הקושיות שהבאתם.


[וכבר הארכתי בזה במקו"א שמעיקר המצוה להיות שקוע ונמשך אחרי הסיפור מעניין לעניין, וזה לשון 'הגדה' לשון משיכה, ולכן המשיכו בזה מעבר לזמן החיוב, ולכן זה כולל גם דברים שאינם שייכים בצורה ישירה ליציאת מצרים, כמו פיוטי אל-בנה וכדומה, ולכן אם חטפתו שינה וחזר והתעורר אינו צריך לשוב לסיפור ואכמ"ל].


במחילה, לא הבנתי.
בסופו של דבר - אכלו? או לא אכלו?
אם שכחו ולא אכלו, חייבים לכאו' להצדיק מעשיהם מחמת הדין עצמו של עוסק במצוה פטור מן המצוה, על מנת שלא להחשיבם שעשו שלא כדין חלילה.
ואם אכלו, אלא שצריך להצדיק את שכחתם מחמת שקיעותם עד שאכלו, הלא לכאו' גם זה תלוי אי אמרינן "עוסק במצוה פטור מן המצוה" וכדברי הריטב"א בסוכה כ"ה, וז"ל:
"עוד למדנו הכתוב דאע"ג דאיכא עליה מצוה קבועה לזמן ודאי כגון ק"ש ושחיטת הפסח, וקודם לכן באת לו מצו' אחרת שתבטלנו מן האחרת אם יתחיל בה, רשאי הוא להתחיל בזו שבאה לידו עכשיו, ואם יבטל מן האחרת יבטל, ואינו חשוב פורק עצמו ממנה כשפורקה מעליו מחמת דבר מצוה שאין חיוב המצוה עליו עד שיגיע זמנה"
ולכאורה, גם דברי הריטב"א אינם מיישבים את הקושי, כי הגיע זמן מצה ומרור יחד עם זמן ההגדה..ולא אחריה.
כלומר, עדיין קשה מה רצה ללמוד משם להצדיק שקיעותם ושכחתם? כי אם נתכוון ממש לפטרם, כי פטור ממש, א"כ חזרו כל הקושיות למקומן.
ואם לא נתכוון ממש לפטרם, אלא רק להצדיק שכחתם, הלא אין לזה מקור מדין "עוסק במצוה וכו'", וכפי שנתבאר מדברי הריטב"א לכאו'. כלומר אינם יכולים לשקוע במצוה אחת אם עלולים לשכוח קיומה של מצוה אחרת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' אפריל 15, 2019 10:26 pm

יש לנו עוד דוגמאות לעוסק במצווה מהסוג הזה. כלומר שהתורה אמרה לעשות כמה מצוות בבת אחת ואנחנו אומרים שיכול לקיים אחת מהן וממילא להפטר מהאחרות?
הדוגמאות הרגילות הן דוגמאות של התנגשות שקרתה ולא שבאותו ציווי של התורה לעשות כמה מצוות בזמן מסויים אנחנו אומרים שאינו חייב לעשות את כולם כי עוסק במצוה פטור מן המצווה.
(אני הייתי אומר שלכן השפ"א מוסיף את עניין השכחה כי אם הוא זכור וודאי חייב להפסיק שהרי זה מה שהתורה ציוותה אבל אם שקוע עד ששכח טוען השפ"א שכיוון שהיה שקוע א"כ קרתה כאן התנגשות בין עיסוקו במצווה וחיובו ועוסק במצווה פטור מן המצווה וצ"ע)

אברהם
הודעות: 1493
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אברהם » ב' אפריל 15, 2019 10:34 pm

שמעתי פעם לדון במי שקורא ק"ש במתינות ועומד לעבור זמן הנץ, האם יש לדון בזה משום עוסק במצוה או כפי שכתבת שאין כאן ב' מצוות אקראיות שהזדמנו לפונדק אחד אלא צורה קבועה של כמה מצוות רצופות.


בכל אופן, בשביל זה כתבתי שכאן כל צורת המצוה היא באופן זה של הימשכות ואריכות בסיפור, ולכן כאן אי אפשר לומר 'מלכתחילה ציותה התורה בצורה כזו שתעשה כמה מצוות זו אחר זו' כי מכיון שציותה אותו תורה לשקוע בסיפור עד כדי שיוכל לשכוח משאר המצוות, הרי זה חוזר להיות ככל עוסק במצוה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' אפריל 15, 2019 10:40 pm

מאיפה לקחת את זה שכאן כל צורת המצווה היא של המשכות והשתקעות בסיפור?

ממעשה בני ברק שעליו אנו דנים?

אברהם
הודעות: 1493
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אברהם » ב' אפריל 15, 2019 10:51 pm

לא. זהו רק ראיה נוספת.

אני מצטט מ'הגדת התרגומים' שזכיתי לכתוב:

ד. עוד ראיתי להאלשיך (בראשית כד) שכתב דלשון הגדה לא יצדק רק על דברי ספור נמשך וארוך עד גמר המכוון, וזהו שאמר אליעזר לרבקה הגידי נא לי, כלו' שלא תגיד רק אם יש מקום ללין אלא תמשך מתוך כך לבאר לו כל הדברים, עכ"ד. וכעי"ז כתב בהעמק דבר שם יעו"ש.
ונראה שהוא עפ"י תרגום 'משכו' – אתנגידו, הרי ש'נגד' משמש גם בלשון המשכה, וזהו הגדה שמושך בדיבורו מדבר לדבר. ולפי"ז נמצא דמקור מה שאמרו כל המרבה לספר הרי"ז משובח הוא מלשון 'והגדת לבנך' שהוא לשון המשכה בסיפור.
^והנה בחלום יוסף הראשון כתיב ויחלם יוסף חלום 'ויגד' לאחיו, ואילו בחלום השני כתיב 'ויספר' אל אביו ואל אחיו, ולהנ"ל אפשר דבתחילה האריך עמם להגיד להם כל פרטי השתלשות החלום, הנה אנחנו מאלמים אלומים כו' והנה קמה אלומתי וכו' והנה תסובינה וכו', ואילו בחלום השני לאחר שראה ששונאים אותו קיצר בדבריו וסיפר תכלית החלום שהכוכבים השתחוו לו, ולכן נקט בזה לשון 'ויספר'.
והנה, איתא בראבי"ה סי' תכ"ד שגם מביאי הביכורים היו מוסיפים בדרשות הפסוקים והיו אומרים סדר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב, ונראה דגם זה למדו מלשון 'הגדתי היום' שהוא לשון המשכה וריבוי הדברים.
וביותר יתבאר לפמש"כ רבינו הגר"א באדרת אליהו עה"פ שאל אביך ויגדך 'אמירה עיקרה בלב כי כשהלב מבין די באמירה כללית והגדה עיקרה בפה והוא בפרטות כמו דברי אגדות הבאים לפרש עומקי הפסוקים בפרטות'. וא"כ 'הגדתי היום' צריך להתקיים על ידי אמירת פרטי המכות והאגדות הדורשות את הכתובים.
והנה, הרמב"ם כתב 'וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח' ופלא הוא מדוע צריך להאריך דוקא בדרש פרשה זו, ועי' באור שמח שכתב דהוא משום דדרשי' לחם שעונים עליו דברים הרבה, ולשון עניה נמצא בפרשת ביכורים 'וענית ואמרת ארמי אבד אבי', ובפשטות אינו מובן הלא שאר הדרשות שאומרים אינם בכלל העניה, ולהנ"ל מיושב היטב שגם התם בעינן להמשיך ולהרבות בדרשות ובדברים וכולם בכלל אותה עניה הנאמרת שם, ודו"ק.
ואפשר שדקדק הרמב"ם דבר זה מלשון חז"ל לחם שעונין עליו דברים הרבה, הרי שיש מצוה להרבות בעיקר הענייה, והרי העניה נקראת כן ע"ש עניית מקרא ביכורים, וא"כ מוכח דצריך להאריך בדרש פרשה זו, וכמוש"נ.
ה. והנה, לכשנתבונן בסדר ההגדה נראה שהקפיד התנא לכתוב כל דברי ההגדה באופן השזור מדבר לדבר, עי' היטב במפרשים, עד שאפילו פסוק ארמי אובד אבי שהוא עיקר מצות ההגדה אינו מוזכר בפנ"ע אלא בתורת 'שנאמר' להוכיח שלבן ביקש לעקור את הכל והקב"ה שמר הבטחתו לישראל, ואגב הכי מביא כל הפרשה, והוא פלא גדול, וכ"כ להדיא ברשב"ץ וז"ל התחלנו לספר ראש המרשיעים המתחכמים עלינו לכלותנו והוא לבן, כדי להמשיך לזה ודוי מביאי ביכורים שהם מזכירים יציאת מצרים, כדי לדרוש אותן פסוקים בהגדה זאת, כמו שאמרה המשנה בפרק ערבי פסחים, ודורש מארמי אובד אבי עד סוף הפרשה, ע"כ, וכן לגבי סדר ארבעת הבנים כתב בשבלי הלקט שאע"פ ששאלת החכם היא האחרונה בסדר המקראות מ"מ סידר בעל ההגדה באופן זה שיסיימו ב'הגדת לבנך ביום ההוא' כיון שאנו צריכים לדרוש בפסוק זה, ולסמוך אחריו סדר תחילת השעבוד איך נתגלגל וכו'. וכן כל ההלל מתחיל במה שאנו מספרים שהקב"ה הצילנו ואמרנו אז לפניו שירה חדשה הללויה וכו' (לפי גירסת המהרש"ל והמג"א תע"ג סקכ"ו – ונֶאֱמַר).
ונראה דכל זה נלמד מלשון 'הגדה' שממשיך ומרבה באותו עניין עצמו מדבר לדבר, וכמוש"כ הרמב"ם 'שמאריך בדרש פרשה זו', ומגיע מעניין לעניין, אבל אם היה מפסיק בדרשתו ועובר לעניין אחר אין זה צורת הגדה, ועי'.
ואאמו"ר שליט"א ציין למה שדרשו חז"ל 'ויגד משה – דברים המושכים ליבו של אדם כאגדה' והיינו ג"כ לשון 'נגידו', ועל דרך זו יש לבאר מעשה דהזקנים שהיו מספרים עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם, ולמה לא שמו ליבם בעצמם שלא לאחר זמן קריאת שמע, [^והוסיף אחי הרב אלימלך שליט"א דהא לדעת ראב"ע זמן ק"ש עם הנץ החמה הוא לעיכובא, וא"כ איך לא שם ליבו שלא לאבד זמן קיום המצוה], ומוכרח מזה דזהו צורך המצוה להמשיך ליבו בסיפור היציאה עד שלא יראה שעלה עמוד השחר, וזהו מעיקר צורת ה'הגדה' לשון נגיד והמשך ומשיכה וכאמור.
^ועיין לקמן ד"ה הגיע זמן ק"ש בשם אאמו"ר שליט"א הא דסיפרו גם לאחר עלוה"ש עד שהגיע זמן ק"ש היינו משום דדין עד שתחטפנו שינה הוא מצורת ההגדה, שנמשך מדבר לדבר ואינו מפסיק מסיפורו, ולכן אף דלאחר עלוה"ש מחוייב שלא להפסיק בסיפורו עד שיגיע זמן ק"ש. ולפי"ז דן לומר דהא דיוצא גם בהלכות הפסח אע"פ שאינו מקיים בהם לבדם מצות סיפור יצי"מ, היינו משום דעיקר הדין הוא שלא להפסיק בסיפור אלא להמשך בו מענין לענין, ולזה מועיל גם לעסוק בהלכות הפסח, דסו"ס הוא מעניני יציאת מצרים, עיי"ש וכ"ז כמוש"נ כאן דלשון הגדה הוא להמשך בדברים.


זמן ק"ש של שחרית
^א) הנה זמן ק"ש הוא קודם הנץ החמה, ויש לעיין אמאי לא הפסיקו עם עלות השחר כשנגמר הלילה. ואאמו"ר שליט"א דיש להוכיח מכאן דהא דסיפרו כל הלילה אין זה רק מדין ליל שימורים כמוש"נ לעיל ד"ה כל אותו הלילה, אלא הוא גם מצורת ההגדה שלא להפסיק בה אלא להמשך בה מענין לענין, וכמוש"כ בקה"י ברכות סימן ג' לבאר אמאי סיפר ר"א כל הלילה הא ס"ל דהפסח נאכל עד חצות [ואאמו"ר שליט"א תמה וכי משום הכי יקום ממסיבת ת"ח המספרים בנפלאות ה', וי"ל דיש בזה משום ביטול שמחת יו"ט שלא לילך לישן כל הלילה, אי לאו משום דזהו צורת הלילה שהוא ליל שימורים, וכדחזינן גבי לילי סוכות שלא נתנו שינה לעיניהם], וכתב דהוא משום דהוא דין בסיפור שלא להפסיק בו, וא"כ מהאי טעמא נמי נמשכו בסיפור גם לאחר עלות השחר. [ולפי"ז דן אאמו"ר במי שכבר הפסיק וחטפתו שינה, ושוב נתעורר דאינו חייב לשוב ולספר משום זה].
ואאמו"ר שליט"א ביאר בזה אמאי מקיימים האי דינא גם בלימוד הלכות הפסח, אע"פ דלכאו' אם לא יעסוק כלל בסיפור יצי"מ אלא בהלכות הפסח מסתמא לא יצא יד"ח, והיינו משום דעכ"פ אין בזה משום הפסק מן הסיפור, דהכל הוא מענייני יציאת מצרים, ושפיר נחשב כממשיך לעסוק בסיפור יציאת מצרים. ועיין לקמן ד"ה ויהי בחצי הלילה.


ועוד זכיתי להאריך בזה בכמה מקומות.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' אפריל 15, 2019 10:54 pm

אברהם כתב:בכל אופן, בשביל זה כתבתי שכאן כל צורת המצוה היא באופן זה של הימשכות ואריכות בסיפור, ולכן כאן אי אפשר לומר 'מלכתחילה ציותה התורה בצורה כזו שתעשה כמה מצוות זו אחר זו' כי מכיון שציותה אותו תורה לשקוע בסיפור עד כדי שיוכל לשכוח משאר המצוות, הרי זה חוזר להיות ככל עוסק במצוה.


שוב במחילה לא הבנתי:
אם מגדרי המצוה של סיפור יצ"מ, שנצטווה לשקוע עד כדי שישכח, אם כן לא צריך לדין "עוסק במצוה", כי זה כבר כלול בגדרי המצוה עצמה של סיפור שיכול לשכוח...(וזה לענ"ד מרפסין איגרי...)
ואם צריך להגיע לדין "עוסק במצוה" כדי לפטור ממצות מצה, זאת אומרת שאין אפשרות לשכוח אילולי דין זה, ולכאורה הדק"ל, שהרי מלכתחילה כמה מצוות לפניו, ואיך מלכתחילה יוכל לשקוע במצוה אחת מבלי לדאוג שיקיים גם את האחרות?

אברהם
הודעות: 1493
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אברהם » ב' אפריל 15, 2019 10:59 pm

הכוונה כזו:
ההימשכות איננה מעכבת את המצוה אבל היא הידור ומעלה בקיומה, "כל המאריך הרי זה משובח", ולכן אילולי דין עוסק במצוה לא היה ראוי להם לשכוח בשביל זה את שאר החיובים המוטלים עליהם, אבל מאחר ולמדנו שעוסק במצוה פטור מן המצוה אין הם צריכים לדאוג לשאר מצוות בזמן שהם עוסקים במצוה זו כתיקונה.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' אפריל 15, 2019 11:57 pm

אברהם כתב:הכוונה כזו:
ההימשכות איננה מעכבת את המצוה אבל היא הידור ומעלה בקיומה, "כל המאריך הרי זה משובח", ולכן אילולי דין עוסק במצוה לא היה ראוי להם לשכוח בשביל זה את שאר החיובים המוטלים עליהם, אבל מאחר ולמדנו שעוסק במצוה פטור מן המצוה אין הם צריכים לדאוג לשאר מצוות בזמן שהם עוסקים במצוה זו כתיקונה.

ועל זה כבר הקשו לעייל:
שכאשר עומדות כמה מצוות לפניו, אינו יכול לכתחילה להתחיל במצוה אחת אם ישכח את האחרות.
כי לפענ'ד כל ההיתר שכתב עליו הריטב'א בסוכה כ'ה להתחיל במצוה אחת מצד עוסק במצוה וכו' אינו אלא כשאינן בזמן אחד אלא בזו אחר זו.
ואם כבר שקע ושכח, מהיכי תיתי שייפטר מצד עוסק במצוה? הלא התחיל שלא כדין לכאו'

אברהם
הודעות: 1493
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אברהם » ג' אפריל 16, 2019 12:08 am

טוב, צריך להמשיך להאריך בזה בבית המדרש.

אך עכ"פ נראה שאין להוציא מדברי השפת אמת יותר מזה. דהיינו שכוונתו שמנעו עצמם במתכוון ממצה ומרור משום עוסק במצוה.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אפריל 16, 2019 12:37 am

אברהם כתב:טוב, צריך להמשיך להאריך בזה בבית המדרש.

אדרבה ואדרבה.
לעונג רב יהיה לי לפגוש את מר בבית המדרש הישן בו זכיתי להכיר את רב גובריה דמר ואת של אביו שליט'א גברא דמסתפינא מיניה.
חג כשר ושמח

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ה' אפריל 18, 2019 6:50 pm

נוטר הכרמים כתב:והדברים מחודשים מאוד לומר ששייך כאן עוסק במצוה פטור מן המצוה, כי הרי יצאו יד"ח באמירת עיקר הדברים ומה שישנו בנוסח ההגדה, וכל התוספת זהו קיום של 'כל המרבה', ואטו ידחה זה מצות מצה ומרור ועוד מצוות דאורייתא ודרבנן.


ראיתי שהבאתי באשכול אחר את דברי החסדי דוד על התוספתא, לתרץ אמאי אנשי ירושלים נטלו הלולב גם בשעת קר'ש, הלא היו פטורים מקר'ש מצד עוסק במצוה.
ותירץ משום שאפשר לקיים שניהם.
אינני זוכר כרגע היכן דבריו, אך למה לא תירץ, שכבר יצאו ידי חובת עיקר הדין בנטילה ראשונה וכל מה שהוסיפו בנטילה אינו אלא למעליותא, ואין זה דוחה מצוה אחרת.
אלא משמע דס"ל שגם זה דוחה, אילולא "אפשר לקיים שניהם".
ועדיין יש לעיין בדבריו עצמם, שאינני טועה חלילה.

רון
הודעות: 911
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי רון » ה' אפריל 18, 2019 9:11 pm

נוטר הכרמים כתב:האירני אאמו"ר שליט"א לדברי השפת אמת [פסח תרמ ד"ה כל המרבה], וז"ל,
כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. הוא על כל הימים כמ"ש למען תזכור כו'. לכן זוכרין יצ"מ בכל יום וע"י הסיפור מתעורר קצת גאולה בכלל ובפרט כל נפש מישראל. הרי זה משובח אינו סימן שהוא משובח רק שנעשה משובח ע"י הסיפור. וכמו שהיה יצ"מ הכנה לקבלת התורה וקבלת מלכות שמים. כמו כן גם עתה כפי מה שעוסקין ביצ"מ זוכין לתורה. ואינו רחוק לומר כי מעשה בבני ברק היה בלילה אחרת שהיו מספרין אותה הלילה ביצ"מ עד אור הבוקר. דאל"ה קשה פשיטא. והיה אפשר עוד לומר כי הי' קודם אכילת מצה ומרור שהיו שוכחין לאכול ע"י הסיפור. בשגם עוסק במצוה פטור מן המצוה בפרט שבמצה פליגי אי בזה"ז דאורייתא וסיפור יצ"מ לכ"ע דאורייתא.

והדברים מחודשים מאוד לומר ששייך כאן עוסק במצוה פטור מן המצוה, כי הרי יצאו יד"ח באמירת עיקר הדברים ומה שישנו בנוסח ההגדה, וכל התוספת זהו קיום של 'כל המרבה', ואטו ידחה זה מצות מצה ומרור ועוד מצוות דאורייתא ודרבנן.

ועוד הרי חלק מהקיום של סיפור יציאת מצרים הוא על המצה, וכדרשת לחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה, 'ובעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך', ומה בצע כי יוסיף וירבה בסיפור ולא יקיים המצוות.

אומר אני
הודעות: 57
הצטרף: ו' ספטמבר 14, 2018 11:04 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי אומר אני » ב' אפריל 29, 2019 12:23 am

לא מבין כל השאלה - הרי כבר כתבו האחרונים שהעוסק במצוה פטור מן המצוה זה גם בהכשר מצוה וגם בהידור מצוה!?

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: עוסק במצוה בריבוי סיפור יציאת מצרים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' מאי 02, 2024 10:50 pm

נוטר הכרמים כתב:האירני אאמו"ר שליט"א לדברי השפת אמת [פסח תרמ ד"ה כל המרבה], וז"ל,
כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. הוא על כל הימים כמ"ש למען תזכור כו'. לכן זוכרין יצ"מ בכל יום וע"י הסיפור מתעורר קצת גאולה בכלל ובפרט כל נפש מישראל. הרי זה משובח אינו סימן שהוא משובח רק שנעשה משובח ע"י הסיפור. וכמו שהיה יצ"מ הכנה לקבלת התורה וקבלת מלכות שמים. כמו כן גם עתה כפי מה שעוסקין ביצ"מ זוכין לתורה. ואינו רחוק לומר כי מעשה בבני ברק היה בלילה אחרת שהיו מספרין אותה הלילה ביצ"מ עד אור הבוקר. דאל"ה קשה פשיטא. והיה אפשר עוד לומר כי הי' קודם אכילת מצה ומרור שהיו שוכחין לאכול ע"י הסיפור. בשגם עוסק במצוה פטור מן המצוה בפרט שבמצה פליגי אי בזה"ז דאורייתא וסיפור יצ"מ לכ"ע דאורייתא.

לא זכיתי להבין, מפורש בגמרא פסחים קטז, ב שהשאלה אי סיפור יצי"מ בזה"ז דאורייתא או לא תלויה בשאלה האם חיוב מצה בזה"ז דאורייתא או לא, ופשוט שהרי התורה תלתה אותם זה בזה, בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה מונחת לפניך [ובמכילתא "על שולחנך"], וכן בחז"ל דרשו לפי"ז לחם עוני שעונים עליו דברים הרבה.

ורק לגבי פסח ומרור מבואר בגמרא שם שמצות הסיפור לא תלויה בהם [אף כשנתבטלו לגמרי כפסח או מדרבנן כמרור], אלא רק במצה, וכנ"ל מהכתוב "לחם עוני" כך מתפרש גם "בעבור זה". וכך היא פשטות הכתוב בתורה ש"והגדת לבנך בעבור זה" נאמר בפרק יג שבו מוזכר איסור חמץ ואכילת מצה, ולא בפרק יב שבו דיני הפסח. ואף שגם בפרק יג נאמר "ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה" ופירשה הגמרא בפסחים ורש"י עה"ת שם דהיינו קרבן פסח שרק הוא נקרא עבודה [ודלא כהאב"ע שם שקאי ג"ז על המצה] אבל עכ"פ "והגדת לבנך" מוזכר מיד אחרי אכילת המצה:
ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה. ז מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים