לא יקדים וכו' - מסתפקנא אם התפללו מנין ותיקין בבהכ"נ זה גופא והכריזו משיב הרוח כנהוג אם מועלת זה למנין שני שיהא מותר ליחיד להקדים וא"ל דכיון דיש הפסק כ"כ לא מיקרי הכרזה דז"א דהרי הביא הרא"ש בשם ר"ע דהזכרה דמוסף מועלת למנחה עי"ש ברא"ש דלא פליג עליה בסברא זו וכעין זה פסק הרמ"א בס"ג ואפשר דכיון דמנין אחר הוא וגם דהלא בשחרית יצטרך לומר משיב הרוח ע"כ לא מהני זה לתפלת מוסף שאח"כ וזה הספק יפול ג"כ במה שפסק הרמ"א בס"ג דנוהגין הקהל להזכיר משיב הרוח ביום טוב א' של פסח במוסף משום דעדיין לא שמעו מש"ץ דפסק לומר משיב הרוח אם באותו בהכ"נ התפללו מנין ראשון וכבר פסק הש"ץ לומר משיב הרוח בחזרת הש"ץ אם מועיל זה שלא יצטרכו שוב לומר משיב הרוח בתפילת המוסף וצ"ע ע"כ נראה שטוב לזהר שלא לעשות מנין ראשון בבהכ"נ ביום טוב א' של פסח
מתוך הענין נראה כי כוונת הביה"ל היא שיבטלו את המנין הראשון המתפללים כותיקין מחמת הבעיה הנוצרת למנין השני, וכנראה היינו משום שסברא פשוטה היא שלא ניתן לדרוש מכל הקהל לקום ותיקין', והמנין המרכזי הוא המנין השני.
ויש לדון במנין מוקדם יותר המתקיים לפי זמן המג"א המצומצם במתפללים אם יהיה להם דחיה בפני המנין השלישי. [ומסתבר שאם זה בב' חדרים שונים, לית לן בה, ולכן אינו מצוי אלא בשני מנינים באותו חדר, ותיקין ומנין מאוחר יותר].