על מקראות גדולות הכתר

[יבנה]

כהמשך לאשכול זה...
איזו מהדורה של תנ"ך, גם מוגהת כראוי וגם מעוצבת בהדר הראוי?

שאלת חכם תשובה שלימה.
אין בנמצא.

בר אילן הוציאו מהדורה מעולה בשם מקראות גדולות הכתר, בינתיים הם הספיקו להוציא את כל התורה והנביאים וכן המגילות ותהלים, והם באמצע לעבוד על שאר הכתובים. חסר בזה פירושי האחרונים, והמחיר מאד גבוה.

[י. אברהם]

הוצאת בר אילן אינה מעוצבת כראוי.
ויש בה גם טעויות.

[מה שנכון נכון]

הוצאת בר אילן אינה מעוצבת כראוי.
ויש בה גם טעויות.

אכן!

[א. חיים]

תן דוגמא, זה מעניין אותי כי אני משתמש במהדורה זו.

[י. אברהם]

צפני' ג, ח תאכל כל הארץ
ברד"ק הוצאת כתר רב כל אנשי הארץ, כמו וכל הארץ באו מצרימה.
תיבת כל, טעות היא (ובדפוסים ליתא) כמבואר בדברי הרד"ק כאן (ובכמה מקומות, ראה לדוגמא ויצא לא, ח).

(ראה עוד כאן, שלא עמדו על דבר זה)

[י. אברהם]

עוד בעיה בהוצאת 'הכתר', שלא השתמשו בכל המקורות לשינויי נוסח.

היינו שהשתמשו רק עם כתבי יד ולא עם דפוסים ראשונים, למרות שדפוס ראשון נחשב כעד נוסח נוסף, מאחר שנדפס מכתב יד שאינו לפנינו.

דוגמאות:

ירמי' ב, לז. גם מאת זה תצאי וגו'.
וברד"ק: רוצה לומר מן המקום הזה, שלא יועילוך מבטחיך שהיית בוטחת בהם.
ובדפוס ואדי אלחיגארה שנדפס בשנת רמ"ב, נוסף: רוצה לומר מן המקום הזה, כמו לא היתה בזה קדשה, נסעו מזה, אמר תצאי בגלות שלא יועילוך מבטחיך שהיית בוטחת בהם.
[ועי' רד"ק עה"פ נסעו מזה (בראשית לז, יז) שכ': נסעו מזה, מהמקום הזה, וכן לא היתה בזה קדשה, במקום הזה.]

במהדורת הכתר לא הוסיפו הנ"ל.

עמוס ז, ח
ברד"ק (בסוף הפי'): והיה בידם למחות כי עון העם אל המלך.
ובדפוס הנ"ל: והיה בידם למחות כי עיני העם אל המלך.

יואל א, יז
עבשו פרודות
ברד"ק הם גרגרי הזרע שהם תחת הארץ.
ובדפוס הנ"ל הם גרגרי הזרע שהם נפרדות תחת הארץ.

[קו ירוק]

הטעויות במהדורת הכתר, מעטות. מהדורה מצויינת כשלעצמה
אך מלבד שעריכתה אינה נאה, חסרו בה את פירושי המצודות המלבי"ם והגר"א הנפוצים בכל המהדורות כיום.
(זו שיטה - פרשני ימי הביניים. אך לומדי בית המדרש לא כבולים לימי הביניים בדוקא).

אולי הוצאת מיר עשו עבודה טובה יותר ממהדורות אחרות ? מי מכיר אותה ?

[י. אברהם]

הטעויות במהדורת הכתר, מעטות. מהדורה מצויינת כשלעצמה
אך מלבד שעריכתה אינה נאה,
אולי הוצאת מיר עשו עבודה טובה יותר ממהדורות אחרות ? מי מכיר אותה ?

יתכן שבמהדורת הכתר יש פחות טעויות מכולם, אך חשוב להיות מודע שזה לא המילה האחרונה, מכמה בחינות.

כבר מצאתי פעמיים שחסר כמה תיבות בתרגום יונתן !
ראה לדוגמא מלכים א יא, יג. למען דוד עבדי ולמען ירושלם, חסר התרגום 'בדיל דוד עבדי ובדיל ירושלים קרתא'.
(הודעתי להם לפני כעשר שנים, ויכול להיות שכבר תיקנו)

הוצאת מיר בודאי לא השתמשו בכתבי יד.

חסרו בה את פירושי המצודות

פירוש המצודות הוא בעיקרו פי' מלוקט (כמש"כ בהקדמה).

[א. חיים]

אני מעתיק מהרשום אצלי כמה הגהות למק"ג הכתר

בראשית ח"א:
עמוד 36: בתרגום ב, ו נכתב: "ועננא הוה סליק על ארעא". הנוסח התימני הוא בדומה ללשון הכתוב - "מן ארעא".
עמוד 94: בתרגום ח, ט: "ארי מיא על אפי ארעא" - התיבה המודגשת חסירה שם.
עמוד 132 בתרגום: יד, ג נכתב: "כל אילין אתכנשו" - היו"ד המודגשת מיותרת.
עמוד 156 ברש"י פ"ז נכתב: "(כ-כא) את בריתי" - ד"ה זה שייך לפסוק יט. וקודם הד"ה הבא צ"ל: (כ).
עמוד 202 ברש"י כג, טז נכתב: "חסד וי"ו" - צ"ל "חסר".
עמוד 207 ברמב"ן כד, ז: "ואשר דבר לי - לשון רבינו שלמה: לצרכי, כמו 'עלי', וכן 'לי' ו'לו' ו'להם' הסמוכים אצל דבור - מפורש בלשון 'על', שאין נופל בלשון 'דבור' אלא 'אלי', 'אליו', 'אליהם', ותרגומו: 'עמי', 'עמיה' , 'עמהון'. אבל אצל אמירה נופל 'לי' ו'לו' ו'להם'" - התיבות המודגשות חסרות שם.
עמוד 212 בתרגום כד מ: "ואמר לי יי דפלחית קדמוהי" - התיבה המודגשת חסירה שם.
עמוד 217 ברמב"ן בסוף: התיבות "אמר רבי" מיותרות.

בשמות ח"ב (קטן) עמ' 72 בצידי המקרא - כל ציוני הפסוקים קפצו שורה למטה, ודו"ק.

ראיתי פעם מאמר אודות כת"י חשוב של פרש"י עה"ת, שבמק"ג הכתר לא השמשו בו כראוי, והובאו שם כמה דוגמאות. כמדומני שהמאמר נדפס בהמעין. אם מישהו יודע את מקומו, אולי יעלהו כאן לטובת המענינים.
כפי שהבנתי, הסיבה שכבר שנים רבות שהם מדפיסים רק כרכים קטנים, היא, שהם מצפים לתגובות וביקורות במטרה לשפר את הדיוק, ורק לאחמ"כ הם ידפיסו מהדורה מושלמת בכרכים גדולים.
אולי המערכת (שלנו) תעביר את התגובות האחרונות, לאשכול חדש, בפורום מקרא ותרגום, בשם: מקראות גדולות מהדורת הכתר.

[י. אברהם]

עוד הוספות מדפוס ואדי אלחיגארה שלא הכניסו אותם למהד' הכתר.

ירמי' ג, א
ברד"ק וכמו האשה שתזנה תחת בעלה שהיא חייבת, כן ישראל שהלכו אחרי עמים רבים ודבקו בטעותם קורא הכתוב זה זנות...
ואפילו תשובי בתשובה לא תוכלי לשוב אלי עד שתגלי מארצך ותשבי שם ימים רבים...

ובדפוס הנ"ל נוסף:
וכמו האשה שתזנה תחת בעלה שהיא חייבת מיתה, כן ישראל שהלכו אחרי עמים רבים ודבקו בטעותם קורא הכתוב זה זנות...
ואפילו תשובי בתשובה לא תוכלי לשוב אלי ויהיו לך היסורין והגלות כפרת מיתה [יש שם עוד כמה תיבות שלא הצלחתי לקרוא]...

חגי א, א
ברד"ק כי אותם תשע עשרה שנה שחסרו (אז שלמו) [שלמו אז] לכורש וארבע עשרה לאחשורוש ושתים לדריוש וכו'.
ובדפוס הנ"ל כי אותם תשע עשרה שנה שחסרו שלמו אז שלש לכורש וארבע עשרה לאחשורוש ושתים לדריוש וכו'.

[י. אברהם]

עמוס ב, ו

כֹּה אָמַר יי' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.

בדפוס ואדי אלחיגארה נוסף בפי' הרד"ק בסוף הפסוק:
והתועים שאומרים על מכרם בכסף צדיק על ישו, תשיבם כי אין הפרשה אלא על המעשים הרעים שהיו עושין בכל יום, כמו שהוא ענין כל הפרשה.
ועוד למה אמר אותו בפשעי ישראל, היה לו לומר בפשעי יהודה שהם מכרוהו לדבריה[ם] כי בבית שני לא היו עשרת השבטים כי אם יהודה.
גם הדרש שמפרש על מכירת יוסף לא יתכן לפי ענין הפרשה. ועוד יש להם להשיב לדבריהם כי יהודה אמר למכרו ובנבואת יהודה היה לו לזכרו.

הנ"ל חסר במהדורת הכתר.

על עיקר דברי הרד"ק עי' גם באברבנאל.

[י. אברהם]

ראיתי פעם מאמר אודות כת"י חשוב של פרש"י עה"ת, שבמק"ג הכתר לא השמשו בו כראוי, והובאו שם כמה דוגמאות. כמדומני שהמאמר נדפס בהמעין. אם מישהו יודע את מקומו, אולי יעלהו כאן לטובת המענינים.

המעין ג' הערות ברש''י.PDF

(337.92 KiB) הורד 573 פעמים

[סוקולקה]

כבר כמעט ארבע שנים שלא יצא כרך חדש מהמהדורה הזאת; יש מי שיודע מה הסיבה ?

[פלגינן]

מבצע הכתר.jpg (88.07 KiB) נצפה 18755 פעמים

[י. אברהם]

חפשתי באתר "מקראות גדולות הכתר" את הקדמת הרד"ק לספר יחזקאל (ולעוד ספרים) ולא מצאתי
האם יתכן שנשמט בטעות?

[אבק פורח]

חסרו בה את פירושי המצודות

פירוש המצודות הוא בעיקרו פי' מלוקט (כמש"כ בהקדמה).

אז מה?
נראה אותך מלקט ככה.

[י. אברהם]

עוד הוספה מדפוס ואדי אלחיגארה שלא הכניסו למהד' הכתר.

זכריה ב, י
ונסו מארץ צפון. ופי' הרד"ק: ו"ו ונוסו כו"ו נרדם ורכב וסוס.
ובדפוס הנ"ל נוסף: ו"ו ונוסו כוא"ו וישא אברהם את עיניו, נרדם ורכב וסוס.

וכבר מצינו שהביא הרד"ק פסוק הנ"ל לענין זה במלכים א' (ו, לב) וקלע עליהם וז"ל: וי"ו וקלע כוי"ו וישא אברהם את עיניו, נרדם ורכב וסוס.
וע"ע ברד"ק בתחלת ס' יהושע ובמכלול - שער דקדוק הפעלים.

[א. חיים]

ההשמטות דלהלן אינם מצויות במהדורת הכתר. הרי דוגמא נוספת להעדר השלמות במהדורה ההיא. וחבל.

[לייטנר]

.

[י. אברהם]

ההמלצה היא לא לקנות את המהדורה הראשונה שלהם, דווקא בגלל המודעות לטעויות אפשריות והתיקון במהדורות הבאות.

א. קשה להאמין שהם מתכננים להוסיף ברד"ק את מה שנמצא בדפוס ואדי אלחגרה או את ההשמטות מאבן עזרא תהלים שנזכרו למעלה.

ב. ראה מלכים א יא, יג שנשמט התרגום על המילים "למען דוד עבדי ולמען ירושלם". הערתי להם על זה בתשס"ה ועדיין לא תוקן (לפחות באתר, את המהדורות החדשות לא ראיתי).

[י. אברהם]

זכריה ג
פסוק א: וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה' וְהַשָטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִֹטְנוֹ: פסוק ב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָטָן יִגְעַר ה' בְּךָ וגו'.

ברד"ק (בדפוסים, כולל הכתר): ויאמר ה' אל השטן, הוא המלאך ונקרא בשם רבו, וכן בדבר גדעון ובמקומות אחרים.

במש"כ הרד"ק וכן בדבר גדעון, ציינו במהד' הכתר לשופטים ו, יד ויפן אליו ה'. וצ"ב דשם לא פי' הרד"ק דמיירי במלאך.*

ובדפוס ואדי אלחגארה: ויאמר ה' על ידי המלאך שהיה מדבר עמו בשם ה'.

* כעת העיר לי חכ"א שהציון צריך להיות לשופטים ו' פסוק טז

[יעקובי]

זה לא מכבר התפרסם ספרו החדש של שמחה עמנואל, מגנזי אירופה, ב; ושם עמ' 164, הערה 17:

ההפניות להלן לפירושיו של ר' יוסף קרא למקרא תהיינה בדרך כלל למהדורת מקראות גדולות הכתר, אף שיש בה שיבושים לא מעטים (ראה להלן, הערות 18, 59, 61).

בהערות הנ"ל צויינו שיבושים אחדים, לתשומת לב המתקנים.

[י. אברהם]

ירמיה ב, ב
כתב הרד"ק: זכרתי לך חסד נעוריך. וענין חסד נעוריך כמו שתרגם יונתן דכרנא לכון יומי קדם רחמת אהבתכון דהימינו במימרי דאזלו בתר תרין שלוחי בתר משה ואהרן במדברא ארבעין שנין בלא זודין בארעא לא מזדרעא.

ובדפוס ו"א נוסף: ואע"פ שהיו מלינים על ה' על המן, מעטים היו ואותם נענשו.

וכעי"ז בפי' הר"י נחמיאש: ואע"פ שכמה פעמים נתרעמו על משה ועל אהרן במדבר, מעטים היו וכבר נענשו.

[א. חיים]

חפשתי באתר "מקראות גדולות הכתר" את הקדמת הרד"ק לספר יחזקאל ... ולא מצאתי
האם יתכן שנשמט בטעות?

ישנה בספר שלהם המודפס.

[א. חיים]

בכרך החדש שלהם, הוא ספר דברי הימים (בידי המהדורה הקטנה) - מובאים 8 פירושים למקרא. החידוש והתועלת בספר זה ללומדי המקרא אינו צריך להסבר. ועדיין יש לתמוה על כך שלא הקדימו בכרך ההוא איזה מבוא לסקירה כללית של הפירושים כדרכם.
[נוסף לאחר זמן: יתכן שכך דרכם שלא להכניס את המבואות בכרכים מהמהדורה הקטנה, אבל ישנו המבוא לד"ה במהד' הגדולה].

באותו מקצוע: מישהו מבין את הסיבה שהם מתעקשים לשלב את פירושו של ריא"כ במהדורה שלהם ובכל הכרכים של הנ"ך? (בכרכי התורה לא נכלל פירושו). הרי שמלבד שמדובר בדמות שמחשבותיה רחוקות היו ממחשבות שאר המפרשים רבותינו, גם אופי הפירוש שלו דל מאוד ולרוב הוא רק מציין לדברים שכתב בשאר ספריו. מקצת מ'שבחיו' תוכל למצוא באשכול זה: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=19242&hilit=%D7%A6%D7%A8%D7%A6%D7%94

[במסתרים]

פורסם שספר עזרא ודניאל יצא עוד מעט. מעניין אם הוסיפו (או בשום הוצאה אחרת) את פירוש הרד"ק על ספרים אלו בספר השרשים שלו.

[בן מיכאל]

בכרך החדש שלהם, הוא ספר דברי הימים (בידי המהדורה הקטנה) - מובאים 8 פירושים למקרא. החידוש והתועלת בספר זה ללומדי המקרא אינו צריך להסבר. ועדיין יש לתמוה על כך שלא הקדימו בכרך ההוא איזה מבוא לסקירה כללית של הפירושים כדרכם.

ובאותו מקצוע: מישהו מבין את הסיבה שהם מתעקשים לשלב את פירושו של ריא"כ במהדורה שלהם ובכל הכרכים שלה? הרי שמלבד שמדובר בדמות שמחשבותיה רחוקות היו ממחשבות שאר המפרשים רבותינו, גם אופי הפירוש שלו דל מאוד ולרוב הוא רק מציין לדברים שכתב בשאר ספריו. מקצת מ'שבחיו' תוכל למצוא באשכול זה: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=19242&hilit=%D7%A6%D7%A8%D7%A6%D7%94

כמדומני שהסיקו שם שרוב המיוחס לו (חוץ מכמה לשונות חריפים על חז"ל שדוגמתם מצינו באבע"ז ועוד מן הראשונים) לא נכתב על ידו.

[י. אברהם]

תגדל התמיה יותר ויותר איך לא השכילו במהד' הכתר להשתמש בדפוס ואדי אלחגירה

ירמיהו ב, ל
אכלה חרבכם נביאיכם. וברד"ק אתם הרגתם אותם כשמעכם דבר ה' ונבואתם גרמה לכם איבוד נפשות וכו'.
בהכתר: אתם הרגתם אותם כשומעכם דבריהם, ונבואתם גרמה לכם איבוד נפשות.
"גרמה לכם איבוד נפשות" אין לה מובן, הרי בפסוק נאמר ההיפוך.

ובדפוס ו"א: אתם הרגתם אותם, בשמעכם דבריהם ונבואתם, גרמתם להם איבוד נפשות.
וכ"כ בפי' הר"י נחמיאש, לפי שהקשבתם לדבריהם ותרבו נביאי הבעל בארץ ונהרגו בעוניכם, ונמצא שאתם גרמתם להם הרג.

[א. חיים]

ניסיתי גם אני את כוחי בעיון באותו דפוס-אינקובולה והשוואתו למהדורת הכתר, ותיכף מצאתי דבר שיש להעיר עליו:
מק"ג הכתר רד"ק ירמיה א, יג:

סיר נפוח. נפוח - תואר, ופירושו: רותח; והסיר כשהוא רותח תעלה הבל, כמו הנופח באש שמוציא הבל מפיו בעת הנפיחה. ופניו מפני צפונה - הצד מן הסיר שייצקו ממנו נקרא 'פנים'.

כפי שניתן לראות בצילום המצו"ב, הרי שבדפוס המוזכר - נוסף ברד"ק פירוש שני ("או פי' כי בעת רתיחת" כו'), פי' זה איננו מצוי בדפוסים הרגילים וכך גם לא הובא במק"ג הכתר. לצערינו, הדברים בהעתק שבידינו מחוקים בחלקם, כך שאיננו יכולים להבין את כוונת הפירוש החסר.

רדק.png (60.8 KiB) נצפה 15423 פעמים

אולי יפרש מישהו עבורי את דברי הרד"ק: "כמו הנופח באש" כו' ?

[א. חיים]

ובדפוס ו"א: אתם הרגתם אותם, בשמעכם דבריהם ונבואתם, גרמתם להם איבוד נפשות.
וכ"כ בפי' הר"י נחמיאש, לפי שהקשבתם לדבריהם ותרבו נביאי הבעל בארץ ונהרגו בעוניכם, ונמצא שאתם גרמתם להם הרג.

ראה גם פירוש ר' מנחם בן שמעון (על דף מק"ג הכתר):

ויש אומרים (ראה רד"ק בשם אביו), שאלה ה'נביאים' - נביאי השקר... והטעם, שאתם מסבבים לנביאי השקר שלכם שיֵהָרגו.

[י. אברהם]

הדברים בהעתק שבידינו מחוקים בחלקם, כך שאיננו יכולים להבין את כוונת הפירוש החסר.

ארשום מה שהצלחתי לפענח (השערה), אולי יעזור:
או פי' כי בעת רתיחת הסיר מעלה אבעבועות ומשמיע קול וזה משל ל ..ולות ..מחנה:

[א. חיים]

או פי' כי בעת רתיחת הסיר מעלה אבעבועות ומשמיע קול וזה משל ל ..ולות ..מחנה:

כנראה: לק'[ול] חַיָלוֹת ומחנה.
מעין פירוש ר' ישעיה מטראני: סיר נפוח - סימן לחיִל הבא בקצף וזעף גדול.

[לייטנר]

ניסיתי גם אני את כוחי בעיון באותו דפוס-אינקובולה והשוואתו למהדורת הכתר, ותיכף מצאתי דבר שיש להעיר עליו:
מק"ג הכתר רד"ק ירמיה א, יג:

סיר נפוח. נפוח - תואר, ופירושו: רותח; והסיר כשהוא רותח תעלה הבל, כמו הנופח באש שמוציא הבל מפיו בעת הנפיחה. ופניו מפני צפונה - הצד מן הסיר שייצקו ממנו נקרא 'פנים'.

כפי שניתן לראות בצילום המצו"ב, הרי שבדפוס המוזכר - נוסף ברד"ק פירוש שני ("או פי' כי בעת רתיחת" כו'), פי' זה איננו מצוי בדפוסים הרגילים וכך גם לא הובא במק"ג הכתר. לצערינו, הדברים בהעתק שבידינו מחוקים בחלקם, כך שאיננו יכולים להבין את כוונת הפירוש החסר.

רדק.png

אולי יפרש מישהו עבורי את דברי הרד"ק: "כמו הנופח באש" כו' ?

לדעת הרד"ק - סיר נפוח = סיר מהביל= מוציא הבל, כמו אדם שכדי להגביר את האש הקטנה, נושף כלפיה ומוציא הבל מפיו.

[י. אברהם]

פי' ר"י נחמיאש:

נפח.PNG (11.7 KiB) נצפה 15341 פעמים

[א. חיים]

תגדל התמיה יותר ויותר איך לא השכילו במהד' הכתר להשתמש בדפוס ואדי אלחגירה

ירמיהו ב, ל
אכלה חרבכם נביאיכם. וברד"ק אתם הרגתם אותם כשמעכם דבר ה' ונבואתם גרמה לכם איבוד נפשות וכו'.
בהכתר: אתם הרגתם אותם כשומעכם דבריהם, ונבואתם גרמה לכם איבוד נפשות.
"גרמה לכם איבוד נפשות" אין לה מובן, הרי בפסוק נאמר ההיפוך.

ובדפוס ו"א: אתם הרגתם אותם, בשמעכם דבריהם ונבואתם, גרמתם להם איבוד נפשות.
וכ"כ בפי' הר"י נחמיאש, לפי שהקשבתם לדבריהם ותרבו נביאי הבעל בארץ ונהרגו בעוניכם, ונמצא שאתם גרמתם להם הרג.

כתב יד פרמה 2996

Capture2.PNG (567.73 KiB) נצפה 15309 פעמים

[א. חיים]

מק"ג הכתר רד"ק ירמיה א, יג:

סיר נפוח. נפוח - תואר, ופירושו: רותח; והסיר כשהוא רותח תעלה הבל, כמו הנופח באש שמוציא הבל מפיו בעת הנפיחה. ופניו מפני צפונה - הצד מן הסיר שייצקו ממנו נקרא 'פנים'.

כפי שניתן לראות בצילום המצו"ב, הרי שבדפוס המוזכר - נוסף ברד"ק פירוש שני ("או פי' כי בעת רתיחת" כו'), פי' זה איננו מצוי בדפוסים הרגילים וכך גם לא הובא במק"ג הכתר. לצערינו, הדברים בהעתק שבידינו מחוקים בחלקם, כך שאיננו יכולים להבין את כוונת הפירוש החסר.

כתב יד אוקספורד 77:

פי' כי בעת רתיחת הסיר הוא מעלה אבעבועות ומשמיע קול וזה משל להמולת המחנה

Capture.PNG (202.76 KiB) נצפה 15309 פעמים

[י. אברהם]

יישר כח!
האם תוכל לשלוח קישור לכתבי היד?
----
היוצא מזה שכתבי היד מונחים לפניהם ואינם יודעים איך להשתמש בהם. חבל.

[א. חיים]

ירמיהו ישנו במהדורתם בספר קטן בלבד, ובזה אין מבוא ולא נתבאר על אלו כתבי יד הם סמכו בההדרה של ספר זה.
תוכל להכנס לאתר 'כתיב כתבי יד', שם תכתוב את השמות והמספרים שציינתי, והכת"י יעלה לפניך.
---
בדפוס הקדמון נכתב "או פי'[רושו] כי בשעת רתיחת" כו', אך בכתב היד בלא: "או". מה דעתכם, איזה נוסח עדיף?

[י. אברהם]

יישר כח

לי נראה שאין כאן אלא פי' אחד
תחילה ביאר למה סיר רותח נקרא נפוח, ואח"כ פי' כוונת הפסוק

[א. חיים]

כלומר: לפירוש זה, ה'סיר' הוא משל על האויב, משא"כ לפירוש בהמשך בשם אביו - שה'סיר' הוא משל על ירושלים, והאויב במשל הוא זה שמבעיר את האש שתחת הסיר. וראה ר' מנחם בן שמעון שאיחד בין שני הפירושים, וכותב כפי שהיינו מפרשים אולי ללא התיקון מהכ"י. היינו שה'סיר' הוא משל לירושלים הבוערת כסיר רותח. והרי"ד פירש שהסיר וגם מעשה ההסקה נרמזו כאן כמשל לאויב.