נדודי השינה סוחבים אותי להרהורים אל ההיכל הסקולעני, היכל הערבות והנעימות. היכל אהבת השי"ת, היכל התנועות והפירושים.
השעה 3:30 לפנות בוקר של מוצאי שבת קודש פרשת עקב תשע"ב. את השבת ערך רבנו שליט"א בשיכון סקווירא שבארה"ב, ולאחר המלוה מלכה, הציע הנה"ח ר' יעקב פעלדמאן לקחתנו להרי הקטסקיל, הקאנטרי'ס, מקום נופשם של יהודי ניו יורק. אל ה'מלוה מלכה' של הסקולענער רבי.
היינו שם, 4 אברכים שנלוו אל רבנו שליט"א למסעו הראשון לארה"ב לאחר קבלת עטרת ההנהגה, וכמובן שששנו אלי רעיון. וכך, מצאנו את עצמנו בביהמ"ד סקולען בקאנטרי, בשעה האמורה.
הרבי עדיין לא נכנס למלוה מלכה, ותפסנו את מקומותנו בין הבודדים שהיו שם.
הרבי נכנס מספר דקות לאחמ"כ, והיו אלו שעות של קורת רוח שלא מעלמא הדין. זכורני שהתקשרתי אל אאמו"ר שליט"א - שעת צהרים בארה"ק - להטעימו טעם גן עדן.
היה זה שבת שלפני הילולת אביו הק' מסקולען זי"ע, ופיו לא חדל מלספר, בשארית קולו, עובדות וסיפורים.
איה העט שתוכל לתאר את המתיקות, את העונג, את הגן עדן, את הדבש המתוק שנטף שם.
לא רצינו שהשעות יסתיימו. פשוטו כמשמעו.
אזרתי אומץ, וכיוון שממש אז שמעתי שיש ניגון מהיר על 'באלוקים בטחתי', ביקשתי בקול שישיר את הזמר. הגבאי רכן אליו ואמר: "ס'איז דא דא אפאר וויזניצער יונגעלייט, זיי ווילן הערן באלוקים בטחתי". והרבי, בענוות חן ובכפיפות הקומה, החל לשיר. אוי, כל הון דעלמא לא ישוו.
בקשתי עוד ועוד ניגונים, והרבי שורר, ושורר, ושורר, ולא הפסיק לשורר.
עלה השחר, השעה 7:00 כאשר הרבי צועד אל ביתו בשבילי הקאנטרי. ואני הק' ניגש אליו, הגבאי אומר: "א יונגערמאן פון ארץ ישראל וויל זיך געזעגענען".
הרבי מושיט אלי את ידו: "א יונגערמאן פון ארץ ישראל? לאמיר דיך באגלייטן מיט א ניגון"
והרבי מתחיל לפזם, בצעידתו האיטית, אוחז ביד ימיני. ציפרי השחר מצייצים, השמש מתחילה להאיר, והרבי משורר "השם ישמרך, מכל רע, ישמור את נפשך, השם ישמר, צאתך ובואך, מעתה ועד עולם"...
היה ליבי כדונג, נמס בתוך מעי!
אזרתי שוב אומץ, ואמרתי לרבי: אנו חסידי ויזניץ, והרבי מויזניץ מרבה לשורר ניגוני סקולען, והוא אומר תמיד שניגוני סקולען יכולים להוציא אדם משאול תחתית".
הרבי, מרים אלי את עיניו הטובות והמאירות בהתרגשות, אוחז בידי בחזקה: "אזוי? אזוי האט ער געזאגט? ס'איז טאקע אזוי. יא. דעם טאטנ'ס ניגונים זענען אזוי". חוזר על זה שוב ושוב בהתרגשות.
דער הייליגער טאטע, פאר ווען ער האט געמאכט א ניגון, האט ער קודם געזינגען "שירו לו, זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו". "שירו לו - פאר וועם גייט מען זינגען, זמרו לו, וועם גייט מען לויבן..."
והרבי שואל אותי: "וואס האט מען געזינגען לעצטנ'ס".
עניתי, שבדיוק שבוע קודם לכן היו שני נכדיו במיטאג טיש בויזניץ, והרבי כיבד אותם לשיר ושוררו את התנועה "ותן בנו יצר טוב".
"נו, און די קענסט עס"? שאל הרבי בקורת רוח גלויה.
"איך מיין אז יא" עניתי בגמגום...
"לאמיר הערן".
ואני, הצעיר השפל והנבזה, אוחז ביד קדוש ישראל ואוהבם, ומשורר "ותן בנו, ותן בנו, ייצר טוב, לעבדך באמת, וביראה, ובאהבה", והרבי מתחיל לנענע ידיו אנה ואנה בהתרגשות.
בפעם השניה, ראיתי תכונה בעיניו, ואכן, כאשר הדגשתי את ה'קוועטש', הנהן בשביעות רצון גלויה. כמאשר בעיניו הנרגשות.
אחר הזכרתי את עובדת היותי 'סקולענער פון דערהיים" כאשר סבתי אדלר ע"ה גדלה בצילו ביתמותה, לאחר שגם היו שכנים בטשערנאוויץ שנים רבות. "וואס מאכט די באבע" התעניין ובירך אותה בחום.
"פאר געזונטערהייט, און גיב איבער פארן רבי'ן אז איך האב איהם ליב אהבת נפש" - נפרד ממני בפתח ביתו.
כמו היו אתמול, חקוקים אותם שעות, אותם רגעים בתוכי תוככי לעד.
חסיד ביתרי כתב:האם ידוע מי מבניו החשובים שליט"א ימשיך את ההנהגה?
כדכד כתב:אולי כת"ר יואיל גם לספר את הספור ולא להשאירנו במתח
אבני גזית כתב:מה המקור לשם המשפחה 'פורטוגל'?
עקביה כתב:האם הוא שהלחין את הניגון הידוע למילים: יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:
כדכד כתב:אולי כת"ר יואיל גם לספר את הספור ולא להשאירנו במתח
שייף נפיק כתב:מאיזה גזע זה סקולען?
מי היה אבי הרבי הקודם או חמיו?
אראל כתב:הנה הסיפור לפניכם:
ח''ל קאליסק כתב:אביו הרה''ק רא''ס היה תלמידו של הרה''ק רא''מ משטיפינשט זיע''א
חמרא טבא כתב:הנה הקלטה מיוחדת מאותו הניגון -נכספה מפה קדשו ביומא דהלולא השני של אביו הקדוש בעל נועם אליעזר זי"ע לפני 35 שנה , בצירוף שיחת קדשו אודות הניגון, מתי ולמה נתחבר הניגון, ההקלטות נתקבלו באדיבות מכון שירי דוד וכל הזכיות שמורות להם
"אבער דאך ווייס איך ניט צו אמעריקא איז פאר אונז, מיר ווילן און מיר האפן זיך צו זען בקרוב מיט אייך, אבער אין תכלית ווייס איך ניט. די מאמע תחי' איז ניט געזונט, זי ליגט מיט ווייטאגן, עס ווייזט אויס דאס די קלימא שאדט איר. בעלגיע איז נישט גוט פאר רעומאטיזן און זי האט די איינציגע שוועסטער די מומע זלאטע אין ארץ ישראל, און אויך רייזל האט די עלטערן אין ארץ ישראל. דער מאמעס א נעפאט יעקב בן צבי מאשקאוויץ שרייבט מיר זאלן אונבאדינגט קומען קיין ארץ ישראל. ער האט אין בני ברק א ווילא מיט 5 צימער, גיבט ער דאס אונז און ער וויל אראנזירן מעבל יעצט. וועגן יעקב און צבי קלער איך אויך אפשר וואלט געווען פאר זיי מער תכלית אין ארץ ישראל. ר' אהרן גודמאן נ"י האט אונז איבערגעגעבן וואר דער סטומרער רבי שליט"א האט מיט אים אסך גערעדט וועגן טאטן, וועט דאך זיכער דער טאטע זיין ביי דעם סאטמרער רבי, קלער איך אז ער וועט זיכער מאכן א שמועס איבער די ענינים, זאל ניט חלילה ארויסקומען פון דעם קיין סכסוך.
לויט ווי איך האב געהערט איז דער ראש הקהל מר יעקב שלמה נ"י שטיינפעלד אויך פון די מקורבים פון סטמרער רבי שליט"א, און אויך דאס קהל איז אויך סטמרער אנהיינגער, ווייס איך ניט צו דער טאטע שליט"א וועט קענען זיין מיט זיי צוזאמען. דער טאטע שליט"א האט זיכער ליב יעדן איד און יעדן רבי, אבער די סטמרער חסידים אז מען האלט ניט מיט זיי, קאנען זיי חלילה סיקירן.
און דא אין אנטווערפען האט אונז אפגעווארט ביים אוויאן סיי די אגודת ישראל און אן עולם סטמרער חסידים. די סטמרער פארזארגן אצל דעם טאטן שליט"א מיט ספרים, ספר ויואל משה און דובב שפתי ישנים און פארזארגן אונז מיט צייטונגען פון די נטורי קרתא".
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 518 אורחים