כ"ק אדמו"ר רבי ישראל אברהם פורטוגל זצ״ל מסקולען

[חסיד ביתרי]

אבל כבד בעולם החסידות ובציבור החרדי כולו עם היוודע הבשורה המרה על הסתלקותו של האדמו"ר מסקולען, הגאון הצדיק רבי ישראל אברהם פורטוגל זצוק"ל.
נולד בעיירה סקולען שבמולדובה על גבול רומניה, לרב אליעזר זוסיא פורטוגל ולרבנית שיינא רחל. למד בישיבה בעיירה וויז'ניצא אצל האדמו"ר רבי אליעזר הגר (בעל הדמשק אליעזר). הוא ואביו ניצלו ממחנות הריכוז.

בהגיעו לפרקו נשא הרבי את הרבנית רייזל בתו של הרב מנחם זאב שטרן, רבה של גבעת שאול ונולדו להם שמונה ילדים, בהם הרב ישעיה יעקב, רב קהילת "מאור הגולה" במונטריאול. הרב אפריים חיים יודא, רב ביהמ"ד סקולען-מונסי. הרב צבי נח, רב ביהמ"ד סקולען-לייקווד. מחתניו, הרב חיים דב שטרן, רב קהילת סקולען בבני ברק. הרב שמעון יואל וויינברגר והרב דוד לייב קליגהויפט, רב בית המדרש סטרעליסק וראש כולל סקולען בבורו פארק.

לאחר מלחמת העולם השנייה פעל עם אביו להצלת ילדים יתומים בשואה, בעיקר ברומניה. בית אביו התמלא במאות יתומים. לאחר החרפת המצב בקרב יהודי העיר צ'רנוביץ שבאוקראינה בשל רדיפות הבולשביקים הבריחו יחדיו את הילדים לבוקרשט. אביו נכלא ברומניה בשל הצלת הילדים ולאחר ששוחרר חזר לפעילות זו. אביו האדמו"ר נכלא שוב, במשך חמשה חודשים, וכן נכלא בנפרד גם האדמו"ר. בשנת ה'תשי"ט בערב שבת 'נחמו', הם שוחררו, אך נותרו לשבת בכלא עוד מספר ימים מכיוון שלא רצו לחלל את השבת.

שנה לאחר ששוחרר עם אביו מהכלא הרומני, עזבו את רומניה והיגרו לארצות הברית, שם התגוררו בברוקלין. לאחר פטירת אביו בל' באב, ה'תשמ"ב הוכתר לאדמו"ר השני מסקולען.

[אמרתי אחכמה]

זקן האדמו"רים
כ"ק הגה"צ אדמו"ר רבי ישראל אברהם פורטוגל זצוק"ל
נסתלק ביום שני בבית-חולים ג'ונס הופקינס בבולטימור
בגיל 96
הלויה תצא יום שלישי בבוקר בשעה 11 מביהמ"ד סקולען בבורו פארק
ת.נ.צ.ב.ה.

[אמרתי אחכמה]

אוי מי יתן לנו תמורתו.
אוהב ישראל אמיתי, צדיק נשגב,
נעים זמירות ישראל, בניגוניו המתוקים מדבש,
אחד היה אברהם בהצלת ילדים יתומים בתקופת השואה, והיה להם לאב נאמן פשוטו כמשמעו.

אוי, מי זוכר את הדלקת נרות חנוכה שלו,
עריכת השולחנות בשב"ק.
ממש טעם גן עדן, בלי גוזמא.

[אמרתי אחכמה]

סיפור אישי:

לפני כמה שנים, נחליתי על העיניים,
היה לי שטף דם, מחמת התפוצצות עורקי הדם בעיניים.
הראיה שלי נפגמה, היתה לי נקודה שחורה גדולה שהפריע את ראייתי.

נסעתי להאדמו"ר מסקולען, ששהה אז בקיץ בהרי הקטסקילס (במחנה רוזן - Rosen's Bungalow Colony),
שפכתי לבי קדם פני הצדיק, וגיליתי את צערי לפניו שחוש הראיה שלי אינו בסדר.

והנה דרכו בקודש היתה, לפעול ישועות במליצותיו הישרות,
וכך אמר לי במתק לשונו (בלשון שאלה ותמיהה):
אם יוצר עין הלא יביט ? (תהלים צד, ט)
ופירש את דבריו, "האם השי"ת ייצר עין שלא יוכלו להביט בו"?
ובירך אותי ברפואה שלימה.

וברוך השם, היתה לי רפואה שלימה ממש.
הדם נתייבש, ולא נשאר שום נקודה שחורה, וחוש הראיה שלי חזר לאיתנות.

זכותו יגן עלינו, ועל כל ישראל אמן.

[ברוז]

נדודי השינה סוחבים אותי להרהורים אל ההיכל הסקולעני, היכל הערבות והנעימות. היכל אהבת השי"ת, היכל התנועות והפירושים.

השעה 3:30 לפנות בוקר של מוצאי שבת קודש פרשת עקב תשע"ב. את השבת ערך רבנו שליט"א בשיכון סקווירא שבארה"ב, ולאחר המלוה מלכה, הציע הנה"ח ר' יעקב פעלדמאן לקחתנו להרי הקטסקיל, הקאנטרי'ס, מקום נופשם של יהודי ניו יורק. אל ה'מלוה מלכה' של הסקולענער רבי.

היינו שם, 4 אברכים שנלוו אל רבנו שליט"א למסעו הראשון לארה"ב לאחר קבלת עטרת ההנהגה, וכמובן שששנו אלי רעיון. וכך, מצאנו את עצמנו בביהמ"ד סקולען בקאנטרי, בשעה האמורה.

הרבי עדיין לא נכנס למלוה מלכה, ותפסנו את מקומותנו בין הבודדים שהיו שם.

הרבי נכנס מספר דקות לאחמ"כ, והיו אלו שעות של קורת רוח שלא מעלמא הדין. זכורני שהתקשרתי אל אאמו"ר שליט"א - שעת צהרים בארה"ק - להטעימו טעם גן עדן.

היה זה שבת שלפני הילולת אביו הק' מסקולען זי"ע, ופיו לא חדל מלספר, בשארית קולו, עובדות וסיפורים.

איה העט שתוכל לתאר את המתיקות, את העונג, את הגן עדן, את הדבש המתוק שנטף שם.

לא רצינו שהשעות יסתיימו. פשוטו כמשמעו.

אזרתי אומץ, וכיוון שממש אז שמעתי שיש ניגון מהיר על 'באלוקים בטחתי', ביקשתי בקול שישיר את הזמר. הגבאי רכן אליו ואמר: "ס'איז דא דא אפאר וויזניצער יונגעלייט, זיי ווילן הערן באלוקים בטחתי". והרבי, בענוות חן ובכפיפות הקומה, החל לשיר. אוי, כל הון דעלמא לא ישוו.

בקשתי עוד ועוד ניגונים, והרבי שורר, ושורר, ושורר, ולא הפסיק לשורר.


עלה השחר, השעה 7:00 כאשר הרבי צועד אל ביתו בשבילי הקאנטרי. ואני הק' ניגש אליו, הגבאי אומר: "א יונגערמאן פון ארץ ישראל וויל זיך געזעגענען".

הרבי מושיט אלי את ידו: "א יונגערמאן פון ארץ ישראל? לאמיר דיך באגלייטן מיט א ניגון"

והרבי מתחיל לפזם, בצעידתו האיטית, אוחז ביד ימיני. ציפרי השחר מצייצים, השמש מתחילה להאיר, והרבי משורר "השם ישמרך, מכל רע, ישמור את נפשך, השם ישמר, צאתך ובואך, מעתה ועד עולם"...

היה ליבי כדונג, נמס בתוך מעי!

אזרתי שוב אומץ, ואמרתי לרבי: אנו חסידי ויזניץ, והרבי מויזניץ מרבה לשורר ניגוני סקולען, והוא אומר תמיד שניגוני סקולען יכולים להוציא אדם משאול תחתית".

הרבי, מרים אלי את עיניו הטובות והמאירות בהתרגשות, אוחז בידי בחזקה: "אזוי? אזוי האט ער געזאגט? ס'איז טאקע אזוי. יא. דעם טאטנ'ס ניגונים זענען אזוי". חוזר על זה שוב ושוב בהתרגשות.

דער הייליגער טאטע, פאר ווען ער האט געמאכט א ניגון, האט ער קודם געזינגען "שירו לו, זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו". "שירו לו - פאר וועם גייט מען זינגען, זמרו לו, וועם גייט מען לויבן..."

והרבי שואל אותי: "וואס האט מען געזינגען לעצטנ'ס".

עניתי, שבדיוק שבוע קודם לכן היו שני נכדיו במיטאג טיש בויזניץ, והרבי כיבד אותם לשיר ושוררו את התנועה "ותן בנו יצר טוב".

"נו, און די קענסט עס"? שאל הרבי בקורת רוח גלויה.

"איך מיין אז יא" עניתי בגמגום...

"לאמיר הערן".

ואני, הצעיר השפל והנבזה, אוחז ביד קדוש ישראל ואוהבם, ומשורר "ותן בנו, ותן בנו, ייצר טוב, לעבדך באמת, וביראה, ובאהבה", והרבי מתחיל לנענע ידיו אנה ואנה בהתרגשות.

בפעם השניה, ראיתי תכונה בעיניו, ואכן, כאשר הדגשתי את ה'קוועטש', הנהן בשביעות רצון גלויה. כמאשר בעיניו הנרגשות.

אחר הזכרתי את עובדת היותי 'סקולענער פון דערהיים" כאשר סבתי אדלר ע"ה גדלה בצילו ביתמותה, לאחר שגם היו שכנים בטשערנאוויץ שנים רבות. "וואס מאכט די באבע" התעניין ובירך אותה בחום.

"פאר געזונטערהייט, און גיב איבער פארן רבי'ן אז איך האב איהם ליב אהבת נפש" - נפרד ממני בפתח ביתו.

כמו היו אתמול, חקוקים אותם שעות, אותם רגעים בתוכי תוככי לעד.

[מודה ומהלל]

1.

[מודה ומהלל]

עם כ"ק אדמו"ר מטהאש זצ"ל.

[מודה ומהלל]

עם האדמו"ר ה"ברך משה" מסאטמאר זצ"ל.

[מודה ומהלל]

בדבקות.

[מודה ומהלל]

בשמחה תמיד.

[אראל]

ב"ה שהיתי במחיצתו כמה וכמה פעמים, בפרט בלילות חנוכה, אה מה יפית ומה נעמת..., היה רבי בבחינת 'למעלה מן הזמן'..

בזכרוני, פע"א בשב"ק כאשר המתינו עליו לגשת לעריכת השלחן, זמרו הניגון המפורסם 'אוי אוי אוי שבת' [ניגון סקולעני במקור? איני יודע]
הרבי הגיב, למה השבת 'אוי אוי אוי'?, כך צריכים לשיר 'איי איי איי איי שבת'....

לציין, שהוא עבר יחד עם אביו הרה"ק זצוק"ל, העינויים הקשים והמרים בתפיסות הסובייטים ימ"ש, והדברים ידועים
עד זקנה ושיבה, היה עושה ומעשה על קדושתן של ישראל, ובשנת תשע"ב הוא היה הבריח התיכון לאסף כארבעים אלף מישראל לאסיפת 'כלל ישראל' מניו יארק וניו דזשערסי, למען טהרתן של ישראל מפגעי הטכנולוגיה

[ח''ל קאליסק]

התמונות עפ פאותיו הק' מסביב לאוזן ומסולסלות הנם פרי עבודת המידות מאחר ולרבנית ע''ה היה ניחא יותר כשפאותיו מסביב לאוזן עד יום פטירתה כך הלך ומתום השבעה הוציא פיאותיו החוצה.

[חסיד ביתרי]

האם ידוע מי מבניו החשובים שליט"א ימשיך את ההנהגה?

[ח''ל קאליסק]

עם הרבי מויזניץ

עם הרבי מויזניץ.jpg (60.29 KiB) נצפה 16724 פעמים

[משוש דורים]

האם ידוע מי מבניו החשובים שליט"א ימשיך את ההנהגה?

בנו רבי יעקב ישעי' ממונטריאול ישב על כסאו.
ושאר הבנים איש איש במקומו.

[שאראש-פאטאק]

בזכרוני, פע"א בשב"ק כאשר המתינו עליו לגשת לעריכת השלחן, זמרו הניגון המפורסם 'אוי אוי אוי שבת' [ניגון סקולעני במקור? איני יודע]
הרבי הגיב, למה השבת 'אוי אוי אוי'?, כך צריכים לשיר 'איי איי איי איי שבת'....
שמעת שמהרצ"ה מקרעטשניף זללה"ה היה אצלו ושמע שמזמרים אוי שבת ואמר שאוי הוא לשון צער ובשבת אין שים צער ומאז התחיל לזמר איי שבת

[אהרן תאומים]

באחד מביקוריו בארץ במוסודות חסד לאברהם סקולען כמדומני לפני כ31 שנה, סדרו דירה ברחוב רבי עקיבא שהייתה מושכרת עבור מוסד הבנות של חסל"א לפני שהגיע למשכנה באם וילד הישן, סידור הדירה בשביל הרבי כלל מזרונים חדשים שבשום אופן לא ישנו עליהם בנות וכו', והרבי לא הלך לישון ולא הבינו את הסיבה לבסוף התברר שבעת נקיון הדירה אחת הבנות ישנה על המיטה שיוחדה לרבי.
כמה יכלנו לשאוב מהארת פניו וניגוני הדבקות ואנחנו זכינו לקרבה גדולה מפני שאבי שיחי' באותם ימים היה מפקח בסקולען ושימש כנהג הרבי בזמני ביקוריו בארץ,
לפחות ננוחם בנו הרה"ץ מעירנו מאנטריאל שב"ה קירבני מאוד

[עקביה]

האם הוא שהלחין את הניגון הידוע למילים:

תהלים פרק עט
יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:
(יא) תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה:
(יב) וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי:

?

[חבר פורום אוצר החכמה]

אביו (יש סיפור מאחורי הניגון)
הנה הניגון (ע"י ר' דוד ורדיגר)

2.יודע.mp3

(4.18 MiB) הורד 617 פעמים

[כדכד]

אולי כת"ר יואיל גם לספר את הספור ולא להשאירנו במתח

[אבני גזית]

מה המקור לשם המשפחה 'פורטוגל'?

[חבר פורום אוצר החכמה]

אולי כת"ר יואיל גם לספר את הספור ולא להשאירנו במתח

אין ביכולתי לדייק בזה לכן אשתוק אבל תמצא הסיפור במאמרים בעתונים

[אבני גזית]

המבשר. היום

Screenshot_20190403-142421.jpg (278.63 KiB) נצפה 16185 פעמים

[פרנקל תאומים]

מה המקור לשם המשפחה 'פורטוגל'?

היתה גם שושלת אדמו''רים ששם משפחתם היה ''ספרד''.

המקור לשמות הללו לכאו' ברור לגמרי, אם כי המגורשים והנמלטים מספרד ומפורטוגל לא הגיעו באופן ישיר למזרח אירופה כ''א בעיקר למרחבי האמפריה העותמאנית וגם למערב אירופה. אבל כנראה שבמשך הזמן ובמרוצת הדורות היו שהתגלגלו ממערב אירופה למזרחה.

[שייף נפיק]

מאיזה גזע זה סקולען?
מי היה אבי הרבי הקודם או חמיו?

[אראל]

האם הוא שהלחין את הניגון הידוע למילים: יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:

אולי כת"ר יואיל גם לספר את הספור ולא להשאירנו במתח

הנה הסיפור לפניכם:
כאשר היה הרבי הרה"ק רבי אליעזר זוסיא מסקולעני זצ"ל ובנו האדמו"ר זצ"ל אסורים וסגורים במדינת רומניה תחת שלטון הסובייטים, אשר דכאו ורדפו את היהודים במטרה למחוק כל זכר של דת ואמונה רח"ל
וכדי לחפות על מעשי רשעה שלהם בפני האומות העולם, כאשר הרגישו לחץ מממשלות הארצות החפשיים, אודות הקושיים והעינויים שעוברים על היהודים הסגורים תחת מחיצת הברזל, וכדי לחפות על פשעיהם ערכו והכינו מטעם הממשלה, אירוע גדולה, 'מלוה מלכה' שמה הזמינו כל הרבנים ואנשי השם ממדינתם, בצירוף עם אורחים חשובים ודיפלומטים מארצות החוץ, במטרה לפרסם בתעמולה באיזה 'גן עדן' ותנאים נוחים חיים שמה היהודים תחת כנפי חסות ממשלתם.
הם הצליחו במזימתם, וכל הרבנים שנאמו שמה [בכפייה ובאונס...] כולם הרימו על נס גודל ה'חסד' שהממשלה מטה כלפי היהודים, והאריכו למעניתם בשבחם של הממשלה הקומיניסטית, וכו' וכו', האריכו בדרשות עד סמוך לגמר האירוע, אז הגיע הרה"ק רבי אליעזר זוסיא זצ"ל הרבי מסקולעני, ומיד כאשר נכנס לאולם נעמדו כל הרבנים על רגליהם לכבודו של אותו צדיק, עורכי האירוע לא הביטו על זה בעין טובה, על הכבוד הגדול שרוחשים להיהודי הצנום הזה שמגיע לו במאוחר ביותר סמוך לגמר..., הם כיבדו אותו לדרוש כמה מילים 'בכבודם ובשבחם של 'ממשלת החסד'...', הרבי התחמק באומרו, לא איש דברים אנכי, אך כדי שלא להשיב פניכם ריקם, אשירה כאן לפניכם 'ניגון' חדש שחיברתי לכבוד המאורע...
הרבי זצ"ל - אשר זוך לבבו הטהור שתת דם על מה שעובר על רבבות אלפי ישראל הנאנחים והנאנקים בשבי ממשלת השמד, ורצונו היה עז שיגיע ה'מסר' למי שצריך... - התחיל במקום לשיר את ה'ניגון' המרוגש הידוע על המילים 'יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך', השאגה שהתפרץ מעומק לבבו, בזמרו את התנועה הידועה על המילים 'אנקת אסיר'... השאירה הרושם על כולם, הרבה יותר מדרשה.....
שלוחי שלטון הרשע שעמדו סביביו, כמובן לא הבינו אף מילה.., הסתכלו על היהודי הקטן המרוגש ועל שירתו, כתרנגול בבני אדם.., אבל ל'אורחים' שנכחו שמה בשמעו את המנגינה של הצדיק, הבינו מעצמם כל הענין...., ונתעוררו בהתעררות מרובה להשתדל ולפעול למען הצלת ישראל

[דודי צח]

ולאור קריאתו העקיפה והסמויה הזאת באמצעות הניגון, ידעו יהודים רבים שהגיעה העת לחפש לברוח מארץ רומניה הארורה, ובזכות זו ניצלו חייהם הרוחניים כשנדדו לארץ ישראל או ארה"ב.
כה שמעתי לספר הסיפור הנ"ל מכלי ראשון מאחד מהיהודים הרבים שהיה אז בחור צעיר - ודמע כאשר אמר שבזכות הניגון הזה ידע אביו לעבור עם משפחתו לאמריקה, וילדיו כולם שומרי תורה ומצוות

[כדכד]

מאיזה גזע זה סקולען?
מי היה אבי הרבי הקודם או חמיו?

עד כמה שאני זוכר זו שושלת עצמאית

[ח''ל קאליסק]

אביו הרה''ק רא''ס היה תלמידו של הרה''ק רא''מ משטיפינשט זיע''א

[עקביה]

הנה הסיפור לפניכם:

יישר כח!

[חבר פורום אוצר החכמה]

נכספה מאביו של הרבי רבי אליעזר זוסיא זצוק"ל
מושר בידי בנו

07-נכספה.mp3

(4.66 MiB) הורד 628 פעמים

[חמרא טבא]

הנה הקלטה מיוחדת מאותו הניגון -נכספה מפה קדשו ביומא דהלולא השני של אביו הקדוש בעל נועם אליעזר זי"ע לפני 35 שנה , בצירוף שיחת קדשו אודות הניגון, מתי ולמה נתחבר הניגון, ההקלטות נתקבלו באדיבות מכון שירי דוד וכל הזכיות שמורות להם

[הוד_והדר]

אביו הרה''ק רא''ס היה תלמידו של הרה''ק רא''מ משטיפינשט זיע''א

אביו היה אכן האדמו"ר הראשון לשושלת סקוליען.

אבל מקודם היה רב העיר סקוליען, כממלא מקום אביו רבי ישראל אברהם שהיה אב"ד דשם ובעוד קהלות בישראל, ונדפס ממנו ספר 'שם ושארית ישראל' שו"ת - והוא תלמידו של הה"ק רבי ישעיה שור אב"ד יאסי בעל כלילת שור.

וכדומני שגם נדפס ממנו ספר על הלכות טרפות.

[שייף נפיק]

הנה הקלטה מיוחדת מאותו הניגון -נכספה מפה קדשו ביומא דהלולא השני של אביו הקדוש בעל נועם אליעזר זי"ע לפני 35 שנה , בצירוף שיחת קדשו אודות הניגון, מתי ולמה נתחבר הניגון, ההקלטות נתקבלו באדיבות מכון שירי דוד וכל הזכיות שמורות להם

שכוייח מויראדיק!

[קרית מלך]

קשר מפליא היה בין הרה"ק מסקולען זי"ע לכקש"ת האדמו"ר העקבי אבירים מסדיגורא זי"ע כשלמרות היותו רבי לאלפים התנהג כלפיו כחסיד לרבו ועד לשנותיו האחרונות נכנס אליו עם קויטל ופ"נ כחסיד בין חסידים.
מצורף מאמר מעניין אודות הקשר.

[כדכד]

מי מהם אל מי מהם היה קשור כחסיד לרבו?

[משוש דורים]

הרבי מסקולען אל הרבי מסא"ג. (הסקולענער היה חסיד סא"ג מהבית).

[ברוז]

מכתב מעניין שכתב רבינו זצ"ל עם יציאתם מעמק הבכא, בעודם באנטוורפן טרם ידעו אנה מועדות פניהם.
ההדגשות שלי.
מכאן:
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 00#p599332

"אבער דאך ווייס איך ניט צו אמעריקא איז פאר אונז, מיר ווילן און מיר האפן זיך צו זען בקרוב מיט אייך, אבער אין תכלית ווייס איך ניט. די מאמע תחי' איז ניט געזונט, זי ליגט מיט ווייטאגן, עס ווייזט אויס דאס די קלימא שאדט איר. בעלגיע איז נישט גוט פאר רעומאטיזן און זי האט די איינציגע שוועסטער די מומע זלאטע אין ארץ ישראל, און אויך רייזל האט די עלטערן אין ארץ ישראל. דער מאמעס א נעפאט יעקב בן צבי מאשקאוויץ שרייבט מיר זאלן אונבאדינגט קומען קיין ארץ ישראל. ער האט אין בני ברק א ווילא מיט 5 צימער, גיבט ער דאס אונז און ער וויל אראנזירן מעבל יעצט. וועגן יעקב און צבי קלער איך אויך אפשר וואלט געווען פאר זיי מער תכלית אין ארץ ישראל. ר' אהרן גודמאן נ"י האט אונז איבערגעגעבן וואר דער סטומרער רבי שליט"א האט מיט אים אסך גערעדט וועגן טאטן, וועט דאך זיכער דער טאטע זיין ביי דעם סאטמרער רבי, קלער איך אז ער וועט זיכער מאכן א שמועס איבער די ענינים, זאל ניט חלילה ארויסקומען פון דעם קיין סכסוך.
לויט ווי איך האב געהערט איז דער ראש הקהל מר יעקב שלמה נ"י שטיינפעלד אויך פון די מקורבים פון סטמרער רבי שליט"א, און אויך דאס קהל איז אויך סטמרער אנהיינגער, ווייס איך ניט צו דער טאטע שליט"א וועט קענען זיין מיט זיי צוזאמען. דער טאטע שליט"א האט זיכער ליב יעדן איד און יעדן רבי, אבער די סטמרער חסידים אז מען האלט ניט מיט זיי, קאנען זיי חלילה סיקירן.
און דא אין אנטווערפען האט אונז אפגעווארט ביים אוויאן סיי די אגודת ישראל און אן עולם סטמרער חסידים. די סטמרער פארזארגן אצל דעם טאטן שליט"א מיט ספרים, ספר ויואל משה און דובב שפתי ישנים און פארזארגן אונז מיט צייטונגען פון די נטורי קרתא".

[אראל]

ואם כבר.... דבר בעתו...

מספר הגרמ"א פריינד זצ"ל, בספרו 'עטרת יהושע' (פ' בחקתי)

עטרת.pdf

(80.21 KiB) הורד 401 פעמים

הנה 'כ"ק רבינו הקדוש' הוא הרה"ק מסאטמאר
'ראש האגודה' מסתמא הרי"מ לוין
'איש מפורסם' היה הרה"ק מסקולעני זצ"ל (בעל נועם אליעזר)
[מספר 'משה רעיא מהימנא]

[ברוז]

לא הבנתי מה התכוונת בציטוט.
ולמה התכוונת ל"דבר בעתו".
ובכלל האין ציטוט זה סותר את כל התזה שלכם שהרי"מ לוין פעל על דעת עצמו ולא על דעת משלחיו?