מצות כתיבת ספר תורה מן התורה?

[שומר מצווה]

מצוות כתיבת התורה, דאורייתא? ביסוד הדבר אם הוא מצוות עשה יש לדון טובא, כיוון שלא הובאה מצווה זו במשניות או תוספתא, ברייתא ספרא וספרי וכל דברי התנאים, והנה נזכרה מצווה זו לראשונה בגמ' בשם רב הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצווה מן השוק, כתבו מעעה"כ כאילו קיבלה מהר סיני, ומהכא אפשר שפיר לאמר שאינו דאו' אלא מצווה חשובה מאוד שע"י עוברת התורה וכו' אך לא מצוות עשה. וכמו שמצאנו על הרבה דברים שנקראים מצווה ואינם דאו'
והמקור השני למצוה זו מהגמ' על הא דמלך כותב ס"ת לשמו ובלבד שלא ינאה בשל אבותיו ומקשינן והא כולי עלמא נמי דאמר רבא מצווה לאדם לכתוב לו ס"ת אפי' יש לו מאבותיו שנא' "ועתה כתבו לכם" ופרקינן לא צריכא לשני תורות, וילפינן מקרא "משנה התורה" – שני תורות א' לבית גנזיו וא' עושה כמין קמיע ותולה בזרועו ויוצא עמו ונכנס עמו וכו'
ואף שנראה בפשיטות שהוא דאו' דאי לאו הכי תפו"ל שמלך דאו' וכל אדם לא, מ"מ הרבה פעמים מצינו שחכמים עשו ילפותא מקרא לדבריהם כעין אסמכתא, והחשיבוה כתורה. ואחר דרשתם הקשו מה מיוחד במלך ותירצו שעדיין הוא מיוחד שצריך שניים. ועוד יש לאמר שגם הדרשה של שני תורות אינו אלא אסמכתא ואינו דאורייתא, והוקשיה היא מה מיוחד במלך שצריך לכתוב אף שהניחו לו אבותיו שאולי גם זה דרבנן ושפיר שייך לשאול הלא גם יחיד צריך. מ"מ משמע שמלך וכל אדם זה חיוב באותו דבר ואם נאמר שמלך מצווה לכתוב רק משנה תורה, הנה יתחייב שגם כל אדם כן דמשמע ששווים הם,

והנה מפשט הכתוב ודאי שאינו מצווה לכולם שהרי ה' קורא ליהושע ומשה לאהל מועד ואומר להם ועתה כתבו לכם "ולמדה את בנ"י שימה בפיהם" ומשמע שמשה ויהושע בכתיבה וישראל בלמידה ובשינון ע"פ
אמנם הרמב"ם כתב מצוות עשה לכתוב כ"א ס"ת לעצמו שנא' ועתה כתבו וכו', והרא"ש ז"ל הביא שיטת הרמב"ם וכתב – ואומר אני דודאי מצווה גדולה לכתוב ס"ת אמנם בימנו שנותנים לביה"כ עדיף שיכתוב גמ' ופירושיה והן הן הספרים שמצווה לכותבם, ובשיטתו נחלקו רבותנו יש מהם אומרים (ב"י גר"א בהי"ט) שח"ו לא נתכוון לעקר מצווה אלא לאמר שעדיף גמרות לעצמו מאשר ס"ת לביה"כ אמנם תורה לעצמו וודאי מצווה דאו' ואין שייך לחלוק, ויש מהם אומרים (פרישה שאג"א ועוד) שבאמת בטלה המצווה בס"ת להרא"ש ומקיימינן בגמרות וכו'.
ובין למר בין למר קשה, לשיטה הראשונה – מדוע לא כתב הראש להפסיק המנהג הרע ולהתחיל לקיים המצווה כתקנה, ולשיטה השניה – איך יתכן שהרא"ש דריש טעמא דקרא ויאמר שעדיף לכתוב גמרות והלא זאת התורה לא תהא מוחלפת, ואף שהותר לכתוב משום עת לעשות לה' מ"מ לאמר שעל זה המצווה לכתחילה? ובאמת על הרא"ש עצמו קשה שרואים בגמ' שעיקר העניין שיכתוב ושיהיה שלו, ולא העיקר ללמוד בו דהא אפי' הניחו לו אבותיו מצווה לכתוב ואף שיש לו כבר במה ללמוד.
והאמת יורה דרכו שהרא"ש לא היה כותב "וודאי מצווה גדולה לכתוב ס"ת" אם היה סובר שזה מצווה דאו' . בע"כ שלא סבר לה שהוא דאו' אלא דרשה דרבנן והעיקר הוא שיש מצווה לכתוב אמנם כמובן שיש דברים יותר חשובים, וכיוון שעיקר הדרשה היא להגדיל תורה, א"כ וודאי שיותר טוב שיכתוב אדם גמרות ופירושיהם לדעת המעשה אשר יעשה ובזה הוא מקיים המצווה החשובה ביותר שידע את התורה והמצוות. ולפי"ז אפשר לישב את מנהג ישראל שלא כותבים למרות שגדולי רבותינו הכריעו שגם להרא"ש הוי מ"ע והיא תמיהה עצומה כיצד מבטלים מ"ע? (ובפרט בזה"ז שיש שפע של גמרות וכל הספרים ואין צריך להתאמץ לכותבם שהיה ראוי שיחזרו לעניין הראשון לכתוב כאו"א ס"ת, ובדברינו מצינו נחת ושפיר מיושב המנהג.
ותמיהתי גדולה על רבנו הרמב"ם שלפי השרשים שהוא כותב יוצא שאין זה מצווה מדאו' ע"פ השרש השני וזה לשונו – אין ראוי למנות כל מה שלומדים באחת משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת או מרבוי, .......לפיכך הראוי בזה שכל מה שלא תמצאהו כתוב בתורה ותמצאהו בתלמוד שלמדהו באחת מי"ג מדות אם ביארו בעצמם שזה גוף תורה או שזה דאו' ראוי למנותו........ועיי"ש, והנה בתורה לא מצאנו מצווה כזו מלבד ציווי כתיבת השירה למשה ויהושע, ומצוות כתיבת התורה זה דבר רחוק מאוד מפשט הכתוב (ועיין ברמב"ן על התורה שם) וא"כ יש קושיה עצומה על הרמב"ם בזה,

[הוה אמינא]

מצוות כתיבת התורה, דאורייתא? ועתה כתבו לכם "ולמדה את בנ"י שימה בפיהם" ומשמע שמשה ויהושע בכתיבה וישראל בלמידה ובשינון ע"פ
אמנם הרמב"ם כתב מצוות עשה לכתוב כ"א ס"ת לעצמו שנא' ועתה כתבו וכו', [/b],

למי זה משמע? זה כתוב כך בגמרא? בפוסקים בפירוש? במפרשי התורה? אשמח לקבל מראי מקום.
עכ"פ להרמב"ם ודאי שהמשמעות של כתבו לשעה ולדורות, כמו כל המצוות שנצטווה משה רבינו וקיימות לדורות, ולא שום דרשה מי"ג מידות. ומהיכי תיתי שיש חולקים. ואי"צ גמרא לפסוק מפורש.

[שומר מצווה]

הרב הוה אמינא - פתח את ספר התורה וקרא בעצמך אין אפשרות לפירוש אחר כלל, ואכן כך מפרשים מפרשי התורה ועיין ברמב"ן שם, ומ''מ וודאי שאין כאן הבנה פשוטה של מצווה לכל העם לכתוב את התורה אלא מצווה למשה ויהושע לכתוב את השירה ולשים אותה בפי העם.

[הוה אמינא]

אתה יודע כמה מצוות הכתובות בפסוקים מפורשים בספר התורה הייתי מפרש שונה מהאמת אילו הייתי סומך על הבנה אישית שלי לפי כללי העברית המדוברת?? איך אתה סומך עלי בדבר כזה?? אם הרמב"ם הבין אחרת אני שם את ההבנה המוקדמת שלי בפח. לא בצד. ומעתה עליך להביא לי משמעות מהמקורות המוסמכים שאין הפירוש כהרמב"ם.

[ביקורת תהיה]

'וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם', 'כְּתֹב לְךָ' היה לו לומר, כמו שהוא אומר 'וְלַמְּדָהּ', 'שִׂימָהּ', וכן הוא אומר להלן 'וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'; מה תלמוד לומר 'כתבו לכם'? מלמד שמצוה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו. (כן נראה לי)

[שומר מצווה]

'וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם', 'כְּתֹב לְךָ' היה לו לומר, כמו שהוא אומר 'וְלַמְּדָהּ', 'שִׂימָהּ', וכן הוא אומר להלן 'וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'; מה תלמוד לומר 'כתבו לכם'? מלמד שמצוה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו. (כן נראה לי)

יפה כתבת, אלא שלפי פשוטות העניין מדבר למשה ויהושע, ואם זה מדרשה צריך שיאמרו חז"ל מפורש שדבר זה מן התורה כמו שאומר הרמב"ם עצמו בכללים שלו ולא בלבד שלא אמרו זאת חז"ל אלא שגם לא מופיע כלל לפני התלמוד שום מקום שכתובה המצווה הזו.

[אוצר החכמה]

הרב שומר מצווה.
מה שכותבים לך כאן ובצדק שזה נראה שאתה יושב ודורש פסוקים כמשה מפי הגבורה.
זה לא עובד כך. דרשות בפסוקים דורשים חז"ל ואנחנו מקבלים אותם.
וכמדומני שזה מה שהתכוון ביקרת תהיה לומר לך. הנה תראה שאני יכול לדרוש את הפסוקים כרצוני אחרת ממך. אבל לא עושים את זה.

[שומר מצווה]

הרב שומר מצווה.
מה שכותבים לך כאן ובצדק שזה נראה שאתה יושב ודורש פסוקים כמשה מפי הגבורה.
זה לא עובד כך. דרשות בפסוקים דורשים חז"ל ואנחנו מקבלים אותם.
וכמדומני שזה מה שהתכוון ביקרת תהיה לומר לך. הנה תראה שאני יכול לדרוש את הפסוקים כרצוני אחרת ממך. אבל לא עושים את זה.

אבל איני דורש כרצוני, וההסבר שהצגתי הוא מה שמסבירים הפרשנים, ולאמר שזה דאוריתא צריך שחז"ל יאמרו מפורש ע"פ דברי רבנו הרמב"ם

[ביקורת תהיה]

כמדומני שזה מה שהתכוון ביקרת תהיה לומר לך.

לא כי, אלא הכוונה להציע הסבר מנין למדו חכמינו ז"ל מפסוק זה את מצות כתיבת ס"ת.