חד ברנש כתב:בפנקס ח"ק שלפני כמה מאות שנים נרשם:גם לנהרגים בר מינן ח"ו, במכת חרב או במשרפות קנה שקורין 'ביקס'... מניחים אותו במלבושיו כפי שנמצא, בר מינן... ונותנים בידו סכינים שחורים. דהיינו, גלינגען ניתן לו בתוך ידו, והשטיילען אין דער הייך.
התיבות המודגשות הן באידיש,
מי יכול לתרגמן?
חד ברנש כתב:אז תרגום המשפט "קלינגען ניתן לו בתוך ידו, והשטילען אין דער הייך". הוא כזה:
הלהב ניתן לו בתוך ידו, והידית בעמידה (אולי: באויר)
אכן כן?
פרנצויז כתב:פארטרונקן = נטבע?
משולש כתב:
תרגום גוגל:
...
תשובתו של משה קוניץ, רבה של אופן, מגנה על השימוש בעוגב בתוך הפולחן. הוא אומר: השימוש בעוגב הוא לתפארת האלוהים, שכן הוא ישמש להחזיר לבית הכנסת אלו שבמשך זמן רב הרחיקו את עצמם מבתי המשפט של אלוהים. כך הם יקדשו את שמו של אלוהים בין המוני. אין מצווה גדולה מזו ...
תשובתו של משה קוניץ, המעדיפה את השימוש במוסיקה של העוגב, עוררה מהומה. אהרון חורין היה, ככלות הכל, חשוד בנטיות מודרניות, ודעותיו לא זכו להתייחסות רצינית רבה מדי מצד האורתודוכסים; אבל משה קוניץ, רבה של אופן וחבר בית הדין הרבני בבודפשט, היה מורה בעל אדיקות ידועה, לאחר שכבר הגין על האותנטיות של הקלאסיקה הקלאסית, הזוהר (בבן יוחאי) נגד התקפותיו של יעקב אמדן.
...
איקטורין כתב:אודה מאוד למי שיוכל לתמלל את ההקלטה הזו מאידיש. אורכה ס"ה 43 שניות.
זוהי תשובה של הרב שטיינמן זצ"ל לשאלה אודות הדרכה על נער ל"ע מחלל שבת.
גיורא בשמי שמיא כתב:איקטורין כתב:אודה מאוד למי שיוכל לתמלל את ההקלטה הזו מאידיש. אורכה ס"ה 43 שניות.
זוהי תשובה של הרב שטיינמן זצ"ל לשאלה אודות הדרכה על נער ל"ע מחלל שבת.
(אין שם הברקות, אבל אם בקשת...)
השואל: אני אומר להורים שאם הבן - אפילו אם הוא מחלל שבת - או דברים אחרים - שלא ידברו מזה אלא יקרבו אותו באשר הוא שם
הרב שטיינמן: (ההקלטה והדיבור אינם ברורים) הלא ברור הדבר, אם לא הרי ישנא את האבא, ואז יהיה המצב רק יותר גרועה
השואל: (חוזר) ריחוק זה לא טוב כי הרי ישנא את האבא
הרב שטיינמן: כן
השואל: אבל כדי שיאהב אותו צריך להתעלם מהדברים הרעים ולקרב אותו, כן?
הרב שטיינמן: כך עשה אברהם אבינו, מסתמה.
יהודה בן יעקב כתב:שו"ת זכרון יהודה [גרינוואלד] או"ח סי' פח,
מהו הארטזישע ברוננען?
[attachment זכרון יהודה.png attachment]
מבק כתב:בספר בן הרמה דף כ ע"א מביא את המילה הסוב"ה, האם מישהו יודע מה התרגום של מילה זו?[attachment]בן הרמה.png[/attachment]
"אי טודו מודו די אומברי קי פ'ראגואה קאזה או קי מירקארי איס חייב די דישאר אמה על אמה סין סוב'ה בואינה אוטרו קון קארה סוב'ה סולו דוקא פור זכר לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן".
"כל אדם הבונה בית או קונה דירה בנויה, עליו להשאיר אמה על אמה ללא טיח עליון רק טיח כהה דווקא, זכר לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אמן".
פרנצויז כתב:מבק כתב:בספר בן הרמה דף כ ע"א מביא את המילה הסוב"ה, האם מישהו יודע מה התרגום של מילה זו?[attachment]בן הרמה.png[/attachment]
נראה שתרגום המילה "סוב'ה" הוא "טיח"
ראה בסוף ספר "ימצא חיים" (להגר"ח פאלאג'י) אזמיר תרכ"ג, דף צ"א ע"ב, שכותב בלאדינו:"אי טודו מודו די אומברי קי פ'ראגואה קאזה או קי מירקארי איס חייב די דישאר אמה על אמה סין סוב'ה בואינה אוטרו קון קארה סוב'ה סולו דוקא פור זכר לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן".
ובסוף ספר "צואה מחיים" (להגר"ח פאלאג'י) שיצא לאור מחדש ע"י רי"ח סופר שליט"א (ירושלים תשנ"ה), עמ' קי"ח, העתיקו את הנ"ל (תוכחות חיים) בלשון הקודש בזה"ל:"כל אדם הבונה בית או קונה דירה בנויה, עליו להשאיר אמה על אמה ללא טיח עליון רק טיח כהה דווקא, זכר לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אמן".
פרנצויז כתב:יהודה בן יעקב כתב:שו"ת זכרון יהודה [גרינוואלד] או"ח סי' פח,
מהו הארטזישע ברוננען?
[attachment זכרון יהודה.png attachment]
ראה בס' זכרון יהודה ח"ב יו"ד סי' נ"ה שמבאר מה הוא, וכן עיי' ס' אגורה באהלך עולמים (לרבי יעקב יצחק ניימאן) עמ' שכ-שכא.
התרגום של "ארטעזישע ברוננען" הוא כנראה "באר ארטזית"
על באר ארטזית ראה
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%99%D7%AA
משל לעשיר שהיה במדינה, והיו בני המדינה בטוחים שאם תבוא שנת בצורת שהוא יכול לכלכלם עשר שנים. כיון שבאת שנת בצורת, ראו שפחתו שהיתה עומדת בסריקי וקופתה בידה, מיד נפל לבם עליהם
ארזי הלבנון כתב:משל לעשיר שהיה במדינה, והיו בני המדינה בטוחים שאם תבוא שנת בצורת שהוא יכול לכלכלם עשר שנים. כיון שבאת שנת בצורת, ראו שפחתו שהיתה עומדת בסריקי וקופתה בידה, מיד נפל לבם עליהם
מהו 'בסריקי'?
וע"ד אשר ביקש ממני לחוות דעתי בענין השאלה אשר נשאל באחד שקנה מהשר קאשטע"ל ובו ג"כ קאפע"ל להשר להיות לו לבית תפלה עם צורת ע"ז ועתה לאשר קנה זאת יהודי אחד ורוצה לעשות מזה הקאפע"ל ביהכ"נ להתפלל בו אם מותר לעשות כן או לא
יהודה בן יעקב כתב:שו"ת מהר"ם שיק יורה דעה סימן קנדוע"ד אשר ביקש ממני לחוות דעתי בענין השאלה אשר נשאל באחד שקנה מהשר קאשטע"ל ובו ג"כ קאפע"ל להשר להיות לו לבית תפלה עם צורת ע"ז ועתה לאשר קנה זאת יהודי אחד ורוצה לעשות מזה הקאפע"ל ביהכ"נ להתפלל בו אם מותר לעשות כן או לא
אשמח לדעת את תרגומם של המילים המודגשות.
איתן כתב:עכבר שחצי אדמה כתב:מהיכן ברור לך כל כך שאין השפלה מכוונת. אם זה נפש החייתית או נפש של בעלי חיים שניהם כל רחוקים מתרגום מדוייק שזה זועה...
זה ברור לי בתור מישהו שרוסית זה שפת אם שלו, וגם כמי שהתעסק בתרגום מעברית לרוסית.
ע"ד השאלה בעני מחזיר על הפתחים שנחלה ר"ל והי' לו סך מסוים ואמר מתחלה לכת"ה שנותן לו כל המעות שיעשה כרצונו ונתן לו המעות ולאחר שקיבל המעות ירא כ"ת אולי יקחו מהאמט המעות מידו ושאל אותו אם הוא נותן לו במתנה המעות שיעשה כפי רצונו והשיב הן
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 195 אורחים