גמ' דם נמי לאו גדי הוא. מ"מ מבשל כבד בחלב אין ללמוד מכאן דאינו מדאורייתא וא"כ אינו אסור בהנאה.
כבד שטגנה בחמאה המורה בדבר להתיר יורה כבן סורר ומורה. נוב"י בתשו' חי"ד סי' כ"ט. והמש"ז או' א' ובפתיחתו לה' אלו כתב בשם מהר"ם שיף על כבד שטיגנו בחמאה שצדד דהוי דרבנן ומותר בהנאה יעו"ש ולפי מ"ש לעיל טיגון הוי כבישול איסור דאו' אסור מדאו' ואסור בהנאה. מחב"ר או' י"ח. ועיין לעיל או' נ"ד.
יבנה כתב:אש משמים כתב:שמואל דוד כתב:יישר כח!
ויש לעיין מדוע באמת לא צודק המהר״ם שיף, הרי כבד הוא כולו דם ולא בשר.
עיין רש״י חולין קי: ״כולו״ דם
ועיין רש״י חולין קיא. ״עיקרה״ דם.
ובתוספות חולין קי: ״רוב״ דם
ושמעתי פעם שהיה מחלוקת בין הב״ח והט״ז אם כבד נקרא בשר. אשמח במקור.
המעשה הידוע היה ב 'ריאות'.
הסיפור בשאל אביך ויגדך, ח"א, עמוד קמ בשם החזו"א https://www.yeshiva.org.il/midrash/11861
"בגללו נחסרו מספר דקות של תורה בעולם"
תלמיד חכם חשוב וידוע שהיה רגיל הרבה אצל ה"חזון איש" זצ"ל, ונחשב כבן בית, בא פעם אליו וביקש ממנו שיחזק אותו בלימוד התורה. נענה החזון איש ואמר לו: "כלום יש עוד חיזוק אחד בעולם שאפשר לחזק בו, שעוד לא חיזקתי אותך בו?
מכל מקום - אמר - בוא ואספר לך מעשה בט"ז ובב"ח על גודל ויקרת ערך לימוד התורה, ולו של רגעים ספורים בלבד".
וכה סיפר, בתוספת הסבר משלו: "הט"ז היה חתנו של הב"ח, והב"ח הבטיח לט"ז להיות סמוך על שולחנו, והקציב לו אכילת בשר בכל יום. פעם אחת נתנו לו לסעודתו ריאה במקום בשר, ועל זה הלך הט"ז וקרא את חותנו לדין תורה. ונימוקו שהיה עמו - "ריאה שהיא מבני מעיים, אינה ראויה להיקרא בשר!". באו שניהם לדין תורה, ולבסוף פסק הבית דין שהב"ח צודק לפי שגם בני מעיים נקראים בשר.
והנה כל הענין הלזה נראה פלא עצום, שעל דבר שכזה יקרא הט"ז את חותנו הב"ח לדין תורה?! הוסיף החזון איש והסביר: יודע אתה למה קרא הט"ז את חותנו הב"ח לדין תורה?
- הט"ז היה לומד בהתמדה עצומה, ממש עד טיפת הכח האחרונה שלו, עד אפיסת הכוחות, והנה באותו יום שבו אכל ריאה ולא בשר, הוא למד כמה דקות פחות, כי היה לו פחות כח מבכל יום אחר, ואז נתעורר קטרוג בשמים על הב"ח, שבגללו נחסרו מספר דקות של תורה בעולם.
הט"ז שידע מזה, רצה להסיר את הקטרוג מהב"ח, ולכן קרא אותו לדין תורה, מתוך ידיעה שהבית דין יפסוק לטובת הב"ח, והלא כל מה שפוסקים למטה פוסקין למעלה, ממילא יוסר בזה הקטרוג מחותנו!" ("שאל אביך ויגדך", ח"א, עמוד קמ).
מה שנכון נכון כתב:ע"ע בקצוש"ע פפויפר בקונטרס הביאורים ס"א.
קרית מלך כתב:בשו"ת דובב מישרים להגאון מטשעבין זצ"ל מופיע התכתבות שלמה בסוגיא זו עם מרן האדמו"ר מסאדיגורה זצוק"ל.
אם יש צורך בכך אוכל לשלוח בפרטי
אש משמים כתב:תלמיד חכם חשוב וידוע שהיה רגיל הרבה אצל ה"חזון איש" זצ"ל, ונחשב כבן בית
בקרו טלה כתב:אש משמים כתב:תלמיד חכם חשוב וידוע שהיה רגיל הרבה אצל ה"חזון איש" זצ"ל, ונחשב כבן בית
ממרומי היער כתב:ילתא: מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה...אסר להו דם שרא לן כבדא...
שמואל דוד כתב:ממרומי היער כתב:ילתא: [כל] דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... אסר ל[ן] ד[מא] שרא לן כבדא...
מה כוונתך?
רש"י (חולין קט, ב) כתב:הכבד. כולו דם הוא קרוש טעם דם לו:
שמואל דוד כתב:אשמח במראה מקומות.
ממרומי היער כתב:ילתא: מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה...אסר להו דם שרא לן כבדא...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 374 אורחים