כבד = בשר או דם

[שמואל דוד]

אשמח במראה מקומות.

[קראקובער]

אאל"ט יש מהר"ם שיף בחולין שמותר לבשלו עם חלב אבל זה דעת יחיד.

[דרומי]

חולין קט, ב.

[פלוריש]

מהרם שיף חולין קיג ב:

גמ' דם נמי לאו גדי הוא. מ"מ מבשל כבד בחלב אין ללמוד מכאן דאינו מדאורייתא וא"כ אינו אסור בהנאה.

כף החיים יו"ד פז נח:

כבד שטגנה בחמאה המורה בדבר להתיר יורה כבן סורר ומורה. נוב"י בתשו' חי"ד סי' כ"ט. והמש"ז או' א' ובפתיחתו לה' אלו כתב בשם מהר"ם שיף על כבד שטיגנו בחמאה שצדד דהוי דרבנן ומותר בהנאה יעו"ש ולפי מ"ש לעיל טיגון הוי כבישול איסור דאו' אסור מדאו' ואסור בהנאה. מחב"ר או' י"ח. ועיין לעיל או' נ"ד.

[שמואל דוד]

יישר כח!

ויש לעיין מדוע באמת לא צודק המהר״ם שיף, הרי כבד הוא כולו דם ולא בשר.

עיין רש״י חולין קי: ״כולו״ דם
ועיין רש״י חולין קיא. ״עיקרה״ דם.

ובתוספות חולין קי: ״רוב״ דם

ושמעתי פעם שהיה מחלוקת בין הב״ח והט״ז אם כבד נקרא בשר. אשמח במקור.

[אש משמים]

המעשה הידוע היה ב 'ריאות'.

[יבנה]

הסיפור בשאל אביך ויגדך, ח"א, עמוד קמ בשם החזו"א https://www.yeshiva.org.il/midrash/11861

[אש משמים]

יישר כח!

ויש לעיין מדוע באמת לא צודק המהר״ם שיף, הרי כבד הוא כולו דם ולא בשר.

עיין רש״י חולין קי: ״כולו״ דם
ועיין רש״י חולין קיא. ״עיקרה״ דם.

ובתוספות חולין קי: ״רוב״ דם

ושמעתי פעם שהיה מחלוקת בין הב״ח והט״ז אם כבד נקרא בשר. אשמח במקור.

המעשה הידוע היה ב 'ריאות'.

הסיפור בשאל אביך ויגדך, ח"א, עמוד קמ בשם החזו"א https://www.yeshiva.org.il/midrash/11861

"בגללו נחסרו מספר דקות של תורה בעולם"
תלמיד חכם חשוב וידוע שהיה רגיל הרבה אצל ה"חזון איש" זצ"ל, ונחשב כבן בית, בא פעם אליו וביקש ממנו שיחזק אותו בלימוד התורה. נענה החזון איש ואמר לו: "כלום יש עוד חיזוק אחד בעולם שאפשר לחזק בו, שעוד לא חיזקתי אותך בו?
מכל מקום - אמר - בוא ואספר לך מעשה בט"ז ובב"ח על גודל ויקרת ערך לימוד התורה, ולו של רגעים ספורים בלבד".
וכה סיפר, בתוספת הסבר משלו: "הט"ז היה חתנו של הב"ח, והב"ח הבטיח לט"ז להיות סמוך על שולחנו, והקציב לו אכילת בשר בכל יום. פעם אחת נתנו לו לסעודתו ריאה במקום בשר, ועל זה הלך הט"ז וקרא את חותנו לדין תורה. ונימוקו שהיה עמו - "ריאה שהיא מבני מעיים, אינה ראויה להיקרא בשר!". באו שניהם לדין תורה, ולבסוף פסק הבית דין שהב"ח צודק לפי שגם בני מעיים נקראים בשר.
והנה כל הענין הלזה נראה פלא עצום, שעל דבר שכזה יקרא הט"ז את חותנו הב"ח לדין תורה?! הוסיף החזון איש והסביר: יודע אתה למה קרא הט"ז את חותנו הב"ח לדין תורה?
- הט"ז היה לומד בהתמדה עצומה, ממש עד טיפת הכח האחרונה שלו, עד אפיסת הכוחות, והנה באותו יום שבו אכל ריאה ולא בשר, הוא למד כמה דקות פחות, כי היה לו פחות כח מבכל יום אחר, ואז נתעורר קטרוג בשמים על הב"ח, שבגללו נחסרו מספר דקות של תורה בעולם.
הט"ז שידע מזה, רצה להסיר את הקטרוג מהב"ח, ולכן קרא אותו לדין תורה, מתוך ידיעה שהבית דין יפסוק לטובת הב"ח, והלא כל מה שפוסקים למטה פוסקין למעלה, ממילא יוסר בזה הקטרוג מחותנו!" ("שאל אביך ויגדך", ח"א, עמוד קמ).

[שמואל דוד]

יישר כח!

[מה שנכון נכון]

ע"ע בקצוש"ע פפויפר בקונטרס הביאורים ס"א.

[קרית מלך]

בשו"ת דובב מישרים להגאון מטשעבין זצ"ל מופיע התכתבות שלמה בסוגיא זו עם מרן האדמו"ר מסאדיגורה זצוק"ל.
אם יש צורך בכך אוכל לשלוח בפרטי

[שמואל דוד]

ע"ע בקצוש"ע פפויפר בקונטרס הביאורים ס"א.

אין לי. אפשר לשלוח?

[שמואל דוד]

בשו"ת דובב מישרים להגאון מטשעבין זצ"ל מופיע התכתבות שלמה בסוגיא זו עם מרן האדמו"ר מסאדיגורה זצוק"ל.
אם יש צורך בכך אוכל לשלוח בפרטי

בבקשה, תודה!

[שמואל דוד]

עיין שו״ע יורה דעה סימן עג ״הכבד ריבוי דם״
ובלבוש סימן עג ״הכבד כולו דם״

וע״ע בערוה״ש סימן עג ״הכבד יש בו ריבוי דם שהוא כולו דם״
וצ״ע בכוונתו.

[בקרו טלה]

תלמיד חכם חשוב וידוע שהיה רגיל הרבה אצל ה"חזון איש" זצ"ל, ונחשב כבן בית

[ממרומי היער]

ילתא: מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה...אסר להו דם שרא לן כבדא...

[תם מה הוא אומר]

תלמיד חכם חשוב וידוע שהיה רגיל הרבה אצל ה"חזון איש" זצ"ל, ונחשב כבן בית

קצת תמוה בעיני שסיפור כזה לא נמצא אלא החל מהחזו"א. כמה דורות אחרי הב"ח והט"ז.

[שמואל דוד]

ילתא: מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה...אסר להו דם שרא לן כבדא...

מה כוונתך?

[לבי במערב]

ילתא: [כל] דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... אסר ל[ן] ד[מא] שרא לן כבדא...

מה כוונתך?

כנראה - להוכיח שכבד דם הוא.
אבל לכאו' אין כוונת ילתא אלא לומר דשרא לן רחמנא כעין דם, וככל הנזכרים שם. ובלשון רש"י על-אתר:

הכבד. כולו דם הוא קרוש טעם דם לו:

[שמואל דוד]

לכאורה פשוט דאין ראיה משם שכבד = דם, רק דומה לדם. וכמוש״כ.

[מתון]

לאיזה ענין הדיון אם הוא בשר או דם?

לענין נדרים ומעילה, מצינו בגמרא ש"כבד" נחשב כ"בשר", אלא שמ"מ לענין מעילה צריך השליח להימלך עם משלחו אם רוצה ליתן כבד בתחליף לבשר (ראה מעילה כ' ע"ב).

[שמואל דוד]

עיין לעיל נפ״מ אם יש איסור כבד עם חלב.

[לכשיבקע]

אשמח במראה מקומות.

וכבעל הבית המתעורר באמצע ה'דף היומי' אשאל: אם הכבד כולו דם, כיצד נשאר ממנו משהו אחר הצלייה, הא נורא מישב שייב? וגם להרמב''ם, יחלטנו אחר הצלייה וייעלם כל הדם?

[לפי פשוטו]

בגמ' חולין קי: כבדא מה אתון ביה וביארו רש"י ותוס דהכבד כולו דם ובכ"ז התירתו תורה,וע"כ איסור דמו רק מדרבנן.
והדברים תמוהים הא עינינו רואות דאיכא בשר בכבד ומה הוכחה זו דהתירה תורה בשרו,
וביתר דהאחרונים שם המהרם שיף ועוד, דנו להתיר אכילת כבד עם חלב דהרי דם הוא ואינו בשר.
ומוכח דבשר הכבד, אינו בשר אלא דם ותמוה העניין,אמנם בשר הכבד שונה משאר בשר, אך מהכ"ת דבכלל דם הוא?

[אש משמים]

ילתא: מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה...אסר להו דם שרא לן כבדא...

צריך לבאר למה לא אמר לה לשתות דם דגים וחגבים המותרים.