◆ חיפוש מקור ◆

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ד' מרץ 27, 2019 1:12 pm

תורה מפוארת כתב:
עובדיה חן כתב:מחפש מקור לאימרה שמיוחסת לאדמורי גור שהשואה לא הייתה אצל הספרדים כי הם שמרו על כבוד בי"כ ודיבור בשעת התפילה.

המקור הוא האמרי אמת שאמר זאת אחר השואה,

דרופתקי דאורייתא

כפי המשפט בארץ (כלומר צורת ההכרעה והפסיקה) כך בבי"ד של מעלה.
יש דומה לזה: שמה שפוסקים בי"ד של מטה נפסק בבי"ד של מעלה והוא ע"פ ירושלמי נדרים. אבל אני מחפש כנ"ל
ייש"כ למסייעים

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ד' מרץ 27, 2019 3:49 pm

הסיפור הידוע של הרב ריבלין שעלה לארץ וחי כיון שא"י אתרא דמרן.

דרופתקי דאורייתא

משה דוויק כתב:הסיפור הידוע של הרב ריבלין שעלה לארץ וחי כיון שא"י אתרא דמרן.

ראה מגיד דבריו ליעקב פרשת משפטים עמוד ט, שהובא המעשה, החוברת הועלתה באשכול החוברות מגיד דבריו ליעקב. ושם צויין המקורמסיפרי חסידים לרש"י זווין ת"א תשט"ו עמוד תנו, הובא בתולדות המחבר בראש ספר אהלי יוסף עמוד 8 וע"ש עוד

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ד' מרץ 27, 2019 3:57 pm

א"כ זה סיוע לשאלתך.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ד' מרץ 27, 2019 5:53 pm

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ד' מרץ 27, 2019 9:45 pm

מחפש מקור לרעיון בביאור מאחז"ל אמרו מלה"ש כיצד אתה נושא פנים לישראל וכו', הם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה.
ומדוע דווקא חומרא זו.
ותירצו ע"ד משל, דהנה אם יחטא האדם לחבירו אזי צריך לפייסו בדברים למען הסיר הטינא מלבו, ואם חטא לפני מי שגדול ממנו הרי צריך הפיוס להיות ביתר שאת ויתכן שאף יצטרך ליתן דורון לפייסו, אך אם יחטא האדם לפני המלך אז גדול עוונו מנשוא ואין תקנה לקלקולו, כי הכל לפי המבייש והמתבייש ומאחר שהכעיס להמלך גם אם בדבר קטן הרי לגודל המלכות גם דבר קט לגדול יחשב. ומאידך גיסא כשמקבל אדם דורון מחבירו, אם היה הדורון יקר הערך הרי הוא נחשב מאד אצל המקבל מגודל הנאת תשמיש החפץ שקיבל, אך אם קיבל מתנה מועטת אינה נחשבת אצלו ביותר, וגם כי בודאי יודה לנותן המתנה, אבל אין תודתו זו כהודאה על חפץ גדול הכמות או האיכות. אמנם אם יקבל מתנה מהמלך גם אם תהיה מועטת מ"מ תהיה חשיבותה בעיניו לאין ערוך ולאין שיעור, דעצם הדבר שמתנה זו מתנת המלך היא בזאת היא חשיבותה ואין היא נמדדת לפי הכמות.

והנה כששאלו מלאכי השרת לפני הקב"ה היאך אתה נושא פנים לישראל, היינו דמאחר וישראל חטאו ח"ו הלא מצד השכל הדעת נותנת שלא תועיל תשובה ח"ו, דלכאו' מאחר וחטאו כלפי בורא עולם ית"ש אין מקום לתשובה, דכלפי כביכול ית' כל דבר קל שבקלים לחטא חמור יחשב, והאיך הקב"ה נושא פנים לישראל ומקבלם בתשובה. וע"ז השיב הקב"ה האיך לא אשא פנים לישראל, דאני אמרתי להם ואכלת ושבעת וברכת, כלומר אם תקבלו ממני הנאה חשובה שהיא כדי שביעה אזי תודו ותהללו ותברכו לשמו הגדול, והם מברכים עד כזית ועד כביצה, כלומר שאינם מביטים בערך המתנה שפחותה היא ואינה רק כזית, אלא מתבוננים ממי קבלו המתנה ומי הוא הנותן לחם לכל בשר ומי הוא הזן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ובזה בלבד כמו חלב ודשן תשבע נפשם ושפתי רננות יהלל פיהם, דעצם זאת שזכו לקבל אכלם מאת הנותן לחם לכל בשר זאת בלבד הוא בחשיבות גדולה אצלם שצריך לברך ע"ז. ואז אומר הקב"ה אם כן שבנ"י אינם מסתכלים על מה שקבלו אלא מי הוא הנותן, גם אני מדה כנגד מדה איני מביט כלפי מעלה כביכול, מהו גודל הפגם בעולמות העליונים, אלא מביט אני כלפי ישראל וגודל חשכת ותוקף הגלות שנמצאים בו ושאור שבעיסה ושעבוד מלכיות שהם המעכבים, וממילא אחר כל אלו הנסיונות הרי כל דבר מצוה קטנה חשיבותה היא לאין שיעור, וגם אם ח"ו פגמו באיזה דבר מ"מ ראויים הם שיתקבלו בתשובה ולא ידחו ח"ו.
מחפש מקור לרעיון זה שראיתי לפני שנים באיזה ספר ונשכח ממני.

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » ד' מרץ 27, 2019 11:53 pm

ברוז כתב:.

מובא גם בהקדמת נכד המחבר יד יוסף.

חוששני כי מקורו בכתבי שי"ע (ספר סופר וסיפור ע' שכג, שמב) ...

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' מרץ 28, 2019 12:20 am

רבינו בעל מנחת אלעזר כותב בספרו דברי תורה:
"וכהנה מצינו כמה פעמים בדברי חז"ל שדברו משבח אביהם והתנהגותיהם"

האם יש מי שיכול לציין מקורות?

שבענו מטובך · הודעהעל ידי **שבענו מטובך** » ה' מרץ 28, 2019 12:30 am

הוד_והדר כתב:רבינו בעל מנחת אלעזר כותב בספרו דברי תורה:
"וכהנה מצינו כמה פעמים בדברי חז"ל שדברו משבח אביהם והתנהגותיהם"

האם יש מי שיכול לציין מקורות?

לשם התחלה:
ברכות יג ב: "אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה: אבוך היכי הוה עביד? אמר ליה: בפסוקא קמא הוה קא מצער נפשיה, טפי לא הוה מצער נפשיה".
שבת מט א: "אמר להו רבי חנינא בר חמא, כך אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי: אבא שלחא הוה, ואמר: הביאו שלחין ונשב עליהן".
ב"מ סח א: "אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא עביד הכי...".
חולין קה א: "אמר שמואל: אנא, להא מלתא, חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא - הוה סייר נכסיה תרי זמני ביומא, ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא".
ירושלמי פאה פ"ח ה"ח: "ר' חמא בר חנינא ור' הושעיא הוון מטיילו באילין כנישתא דלוד, אמר ר' חמא בר חנינא לר' הושעיא: כמה ממון שיקעו אבותי כאן!".
ירושלמי פסחים פ"י ה"א: "אמר ר' מנא: ר' יונה אבא הוה בכור והוה אכיל".

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' מרץ 28, 2019 9:21 am

כרמי שלי כתב:
ברוז כתב:.

מובא גם בהקדמת נכד המחבר יד יוסף.

חוששני כי מקורו בכתבי שי"ע (ספר סופר וסיפור ע' שכג, שמב) ...

גם אני לא מצאתי מקור מוקדם יותר.
ועל כך באה שאלתי כאן:
viewtopic.php?f=7&t=590&start=80#p534433
מעניין האם מצטטי הסיפור יודעים את המקור ופשוט מתעלמים.
או שכלל אינם יודעים.
זאת ועוד,
האם הסיפור מסתדר עובדתית, האם אכן היו שלשתם בגיל הילדות באותו הזמן, ובאותו עיר?

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' מרץ 28, 2019 9:54 am

כי אתה תשלם לאיש כמעשהו.
ידוע הביאור שלמרות שכל מעשי האדם הוא מכח השי"ת, נחשב זאת כאילו האדם הוא זה שקיים את המצוה.
מה המקור הראשון לביאור זה?

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ה' מרץ 28, 2019 11:57 am

ברוז כתב:כי אתה תשלם לאיש כמעשהו.
ידוע הביאור שלמרות שכל מעשי האדם הוא מכח השי"ת, נחשב זאת כאילו האדם הוא זה שקיים את המצוה.
מה המקור הראשון לביאור זה?

המגיד ממעזריטש תורת המגיד תהלים סב.
מצו"ב מה שכתבתי פעם: ודבר זה מחסדי הבורא ברוך הוא, שאף שכל המעשים שאיתם מקיימים אנו את התורה מאתו היא, ומה לנו לקבל שכר על זה כשלא היה בידינו כלל לעשות מצווה זו מבלעדו, למשל , שאם לא היה מצמיח אילנות, כיצד היינו מקיימים מצוות לולב, ונמצא שהכל שלו היא. בכל זאת כשמקיימים המצוה, נותן השי"ת שכר טוב כאילו עשו את כל הפעולה. וכזאת פירוש המגיד הק' ממעזריטש זצ"ל על הפסוק (תהילים סב יג) ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו (עיין תניא אגרת הקודש פכ"ג). והקשו ראשונים, דאם אכן עושה אדם המצוה כמעשהו של הקב"ה, מה שייך לומר ולך ה' חסד בזה שמשלם לו שכרו והרי בדין הוא שיטול שכרו. ופירש, כי לולי עזרת השי"ת גם הפעולה לא יכלו לעשות, ומחסד ה' הוא שמחשיב לאדם כאילו עשה בעצמו הדבר כדי ליתן לו שכר טוב על מעשיו (עיין פירוש זה גם בפנים יפות בראשית מז כט, מאור עיינים ואתחנן).
(ע"פ עבודת עבודה, פנחס)

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ה' מרץ 28, 2019 12:06 pm

ברוז כתב:מחפש מקור לרעיון בביאור מאחז"ל אמרו מלה"ש כיצד אתה נושא פנים לישראל וכו', הם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה.
ומדוע דווקא חומרא זו.
ותירצו ע"ד משל, דהנה אם יחטא האדם לחבירו אזי צריך לפייסו בדברים למען הסיר הטינא מלבו, ואם חטא לפני מי שגדול ממנו הרי צריך הפיוס להיות ביתר שאת ויתכן שאף יצטרך ליתן דורון לפייסו, אך אם יחטא האדם לפני המלך אז גדול עוונו מנשוא ואין תקנה לקלקולו, כי הכל לפי המבייש והמתבייש ומאחר שהכעיס להמלך גם אם בדבר קטן הרי לגודל המלכות גם דבר קט לגדול יחשב. ומאידך גיסא כשמקבל אדם דורון מחבירו, אם היה הדורון יקר הערך הרי הוא נחשב מאד אצל המקבל מגודל הנאת תשמיש החפץ שקיבל, אך אם קיבל מתנה מועטת אינה נחשבת אצלו ביותר, וגם כי בודאי יודה לנותן המתנה, אבל אין תודתו זו כהודאה על חפץ גדול הכמות או האיכות. אמנם אם יקבל מתנה מהמלך גם אם תהיה מועטת מ"מ תהיה חשיבותה בעיניו לאין ערוך ולאין שיעור, דעצם הדבר שמתנה זו מתנת המלך היא בזאת היא חשיבותה ואין היא נמדדת לפי הכמות.

והנה כששאלו מלאכי השרת לפני הקב"ה היאך אתה נושא פנים לישראל, היינו דמאחר וישראל חטאו ח"ו הלא מצד השכל הדעת נותנת שלא תועיל תשובה ח"ו, דלכאו' מאחר וחטאו כלפי בורא עולם ית"ש אין מקום לתשובה, דכלפי כביכול ית' כל דבר קל שבקלים לחטא חמור יחשב, והאיך הקב"ה נושא פנים לישראל ומקבלם בתשובה. וע"ז השיב הקב"ה האיך לא אשא פנים לישראל, דאני אמרתי להם ואכלת ושבעת וברכת, כלומר אם תקבלו ממני הנאה חשובה שהיא כדי שביעה אזי תודו ותהללו ותברכו לשמו הגדול, והם מברכים עד כזית ועד כביצה, כלומר שאינם מביטים בערך המתנה שפחותה היא ואינה רק כזית, אלא מתבוננים ממי קבלו המתנה ומי הוא הנותן לחם לכל בשר ומי הוא הזן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ובזה בלבד כמו חלב ודשן תשבע נפשם ושפתי רננות יהלל פיהם, דעצם זאת שזכו לקבל אכלם מאת הנותן לחם לכל בשר זאת בלבד הוא בחשיבות גדולה אצלם שצריך לברך ע"ז. ואז אומר הקב"ה אם כן שבנ"י אינם מסתכלים על מה שקבלו אלא מי הוא הנותן, גם אני מדה כנגד מדה איני מביט כלפי מעלה כביכול, מהו גודל הפגם בעולמות העליונים, אלא מביט אני כלפי ישראל וגודל חשכת ותוקף הגלות שנמצאים בו ושאור שבעיסה ושעבוד מלכיות שהם המעכבים, וממילא אחר כל אלו הנסיונות הרי כל דבר מצוה קטנה חשיבותה היא לאין שיעור, וגם אם ח"ו פגמו באיזה דבר מ"מ ראויים הם שיתקבלו בתשובה ולא ידחו ח"ו.
מחפש מקור לרעיון זה שראיתי לפני שנים באיזה ספר ונשכח ממני.

אולי לזה כוונתך? זה כתוב בלשון אחרת אבל זה אותו רעיון, תגיב אם זה טוב לך.
המאמר הזה הוא פלאי למבין. אכן נראה פירושו, דהנה אם אדם הדיוט נותן לחברו מתנה מועטת, אינה נחשבת בעיני המקבל כלל. מה שאין כן, אם המלך נותן לו מתנה, אף שהיא מועטת, אף על פי כן היא חשיבות גדול. כי מצד הנותן שהוא המלך, יגיע למקבל חשיבות גדול והנאה יתירה, יותר ממה שלקח מתנה מרובה מהדיוט. כן הוא הדמיון גם כן בענין ברכת המזון. שאף על פי שכתב בתורה שצריך לאכול כדי שביעה, זו מצד המקבלים. אבל כיון שאנו יודעים, שהמלך מלכי המלכים הוא הנותן לחם לכל בשר, והוא המכין לכל בריה הצטרכותו וקיומו, ונמצא שאף שאינו אוכל רק כזית, היא נחשב בעיניו מאד. ויגיע לו הנאה ממנו עד מאד, כיון שהוא בא מיד ה' וכו' כמשל.
וזה פירוש המדרש, כיצד, כתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת, ואדם מישראל יושב הוא ובניו ובני ביתו, ואין לפניהם כדי שביעה, ונושאין לי פנים ומברכין. כלומר, שהם מסתכלין מיד מי בא להם המאכל ההוא, ומגודל חשיבות הנותן, הם נהנין במאכל מועט, ומזה בא להם שביעה ומברכין. וזו ענין שהם נושאין לי פנים, והבן. כן גם כן הוא המדה שהקב"ה נושא להם פנים, ומשתעשע בעבודתן מועט, שעובדין לפניו, כיון שהוא מסתכל ממי בא העבודה ההיא. כיון שאנחנו בני אדם וקצרי השכל, ואף על פי כן אנו עובדין אותו. וזה פירוש 'ישא ה' פניו אליך'. והבן כי עמוק הוא.
(קול שמחה מהרה"ק ר' בונם מפרשיסחא זצ"ל)

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ה' מרץ 28, 2019 12:09 pm

מצו"ב קטע מהחיד"א ביוסף תהילות, אני מחפש את המקור הקדום ביותר לשאלה והתשובה הזו המופיעה בספרי החיד"א לעשרות, וכן מובא בהרבה ספרים. כמו"כ היכן המדרש פליאה הזה בקטע המוצ"ב.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' מרץ 28, 2019 12:10 pm

תורה מפוארת כתב:אולי לזה כוונתך? זה כתוב בלשון אחרת אבל זה אותו רעיון, תגיב אם זה טוב לך.
המאמר הזה הוא פלאי למבין. אכן נראה פירושו, דהנה אם אדם הדיוט נותן לחברו מתנה מועטת, אינה נחשבת בעיני המקבל כלל. מה שאין כן, אם המלך נותן לו מתנה, אף שהיא מועטת, אף על פי כן היא חשיבות גדול. כי מצד הנותן שהוא המלך, יגיע למקבל חשיבות גדול והנאה יתירה, יותר ממה שלקח מתנה מרובה מהדיוט. כן הוא הדמיון גם כן בענין ברכת המזון. שאף על פי שכתב בתורה שצריך לאכול כדי שביעה, זו מצד המקבלים. אבל כיון שאנו יודעים, שהמלך מלכי המלכים הוא הנותן לחם לכל בשר, והוא המכין לכל בריה הצטרכותו וקיומו, ונמצא שאף שאינו אוכל רק כזית, היא נחשב בעיניו מאד. ויגיע לו הנאה ממנו עד מאד, כיון שהוא בא מיד ה' וכו' כמשל.
וזה פירוש המדרש, כיצד, כתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת, ואדם מישראל יושב הוא ובניו ובני ביתו, ואין לפניהם כדי שביעה, ונושאין לי פנים ומברכין. כלומר, שהם מסתכלין מיד מי בא להם המאכל ההוא, ומגודל חשיבות הנותן, הם נהנין במאכל מועט, ומזה בא להם שביעה ומברכין. וזו ענין שהם נושאין לי פנים, והבן. כן גם כן הוא המדה שהקב"ה נושא להם פנים, ומשתעשע בעבודתן מועט, שעובדין לפניו, כיון שהוא מסתכל ממי בא העבודה ההיא. כיון שאנחנו בני אדם וקצרי השכל, ואף על פי כן אנו עובדין אותו. וזה פירוש 'ישא ה' פניו אליך'. והבן כי עמוק הוא.
(קול שמחה מהרה"ק ר' בונם מפרשיסחא זצ"ל)

נפלא מאוד.
תודה רבה.
השבת לי אבידתי.
מה המ"מ המדוייק?

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ה' מרץ 28, 2019 12:19 pm

ברוז כתב:
תורה מפוארת כתב:אולי לזה כוונתך? זה כתוב בלשון אחרת אבל זה אותו רעיון, תגיב אם זה טוב לך.
המאמר הזה הוא פלאי למבין. אכן נראה פירושו, דהנה אם אדם הדיוט נותן לחברו מתנה מועטת, אינה נחשבת בעיני המקבל כלל. מה שאין כן, אם המלך נותן לו מתנה, אף שהיא מועטת, אף על פי כן היא חשיבות גדול. כי מצד הנותן שהוא המלך, יגיע למקבל חשיבות גדול והנאה יתירה, יותר ממה שלקח מתנה מרובה מהדיוט. כן הוא הדמיון גם כן בענין ברכת המזון. שאף על פי שכתב בתורה שצריך לאכול כדי שביעה, זו מצד המקבלים. אבל כיון שאנו יודעים, שהמלך מלכי המלכים הוא הנותן לחם לכל בשר, והוא המכין לכל בריה הצטרכותו וקיומו, ונמצא שאף שאינו אוכל רק כזית, היא נחשב בעיניו מאד. ויגיע לו הנאה ממנו עד מאד, כיון שהוא בא מיד ה' וכו' כמשל.
וזה פירוש המדרש, כיצד, כתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת, ואדם מישראל יושב הוא ובניו ובני ביתו, ואין לפניהם כדי שביעה, ונושאין לי פנים ומברכין. כלומר, שהם מסתכלין מיד מי בא להם המאכל ההוא, ומגודל חשיבות הנותן, הם נהנין במאכל מועט, ומזה בא להם שביעה ומברכין. וזו ענין שהם נושאין לי פנים, והבן. כן גם כן הוא המדה שהקב"ה נושא להם פנים, ומשתעשע בעבודתן מועט, שעובדין לפניו, כיון שהוא מסתכל ממי בא העבודה ההיא. כיון שאנחנו בני אדם וקצרי השכל, ואף על פי כן אנו עובדין אותו. וזה פירוש 'ישא ה' פניו אליך'. והבן כי עמוק הוא.
(קול שמחה מהרה"ק ר' בונם מפרשיסחא זצ"ל)

נפלא מאוד.
תודה רבה.
השבת לי אבידתי.
מה המ"מ המדוייק?

מה שאתה רואה קול שמחה מהרר"ב

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' מרץ 28, 2019 12:24 pm

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' מרץ 28, 2019 12:25 pm

תורה מפוארת כתב:מה שאתה רואה קול שמחה מהרר"ב

היכן בקול שמחה?

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ה' מרץ 28, 2019 12:33 pm

ברוז כתב:
תורה מפוארת כתב:מה שאתה רואה קול שמחה מהרר"ב

היכן בקול שמחה?

נשא

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ה' מרץ 28, 2019 12:36 pm

בקרו טלה כתב:
תורה מפוארת כתב:מצו"ב קטע מהחיד"א ביוסף תהילות, אני מחפש את המקור הקדום ביותר לשאלה והתשובה הזו המופיעה בספרי החיד"א לעשרות, וכן מובא בהרבה ספרים.

אסיפת חכמים (תפ"ה)
פר יתרו

ייש"כ אך נראה לי שהרבי ר' העשיל שקדם לו [ראה ביוגרפיה עליו מ'בר אילן': ר' אברהם יהושע השיל מקרקא היה אחד מגדולי ישראל בדורו. נולד בערך בשנת שנ"ה (1595) לאביו ר' יעקב, שהיה אז רב בבריסק, והיה לתלמידו המובהק. מגיל צעיר נודע כעילוי חריף באופן יוצא מהכלל. בשנת שצ"ה (1635) עבר עם אביו ללובלין שם מונה אביו לרב העיר, ור' השיל שימש עמו כראש הישיבה. אחרי פטירת אביו בשנת ת"ד (1644) המשיך לשמש כראש הישיבה, ומשנת ת"י (1650) שימש גם כרבה של לובלין. בשנת תי"ד (1654) הוזמן למלא את מקומו של ר' יום טוב ליפמן הלר בעל ה'תוספות יום טוב' כרבה של קרקא, ושם נפטר בשנת תכ"ד (1663; יש להבדיל בינו לבין ר' יהושע השיל ב"ר יוסף בעל 'מגיני שלמה' ושו"ת פני יהושע, שהיה רבה של קרקא לפני בעל התויו"ט). ר' השיל ראה את תפקידו העיקרי בהרבצת תורה, אך היה גם מגדולי המשיבים בדורו, ורבות מתשובותיו נדפסו בספרי חכמי דורו. החיד"א כותב עליו: 'בכל הארץ יצא קו תהילתו'. היה רבם של רבים מגדולי הדור שאחריו, כמו למשל ר' שבתי כהן בעל הש"ך, ר' גרשון אשכנזי בעל שו"ת 'עבודת הגרשוני' ועוד. ההערצה המיוחדת כלפיו מכל שכבות העם גרמה לכך שכבר בדורו וגם בדורות שאחריו כונה 'הרבי ר' השיל'. רוב חידושיו ותשובותיו אבדו ורק מעט מהם יצאו לאור, בהם ספר חידושי הלכות על מסכת בבא קמא, כמה ליקוטי פירושים על התורה, הערותיו על הסמ"ג והטור, ועוד. אחד מקובצי פירושיו על התורה הוא הספר 'חנוכת התורה', חידושים חריפים של ר' השיל מקובצים מספרים שונים (דפוס ראשון פיעטרקוב תר"ס - 1900)] כבר מביא קושיא זו. הוא אכן הראשון?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מרץ 28, 2019 1:42 pm

ברוז כתב:זאת ועוד,
האם הסיפור מסתדר עובדתית, האם אכן היו שלשתם בגיל הילדות באותו הזמן, ובאותו עיר?

כנראה שלא.
ע"פ בדיקה שטחית שעשיתי:
הר"ר יוסף יוזפא מזאלקווא נלב"ע בתקל"ז (וכנראה שלא נתבש"ם בצעירותו, וק"ל); הר"ר מאיר מבראדי נולד בשנת ה'ת"ק (נתבש"ם בתקע"ה); הר"ר אלעזר סג"ל (לנדא) מבראדי נולד בשנת תקל"ח (נלב"ע בתקצ"א) [בעוד שהר"ר מאיר מבראדי עוד הספיק ללמוד אצל הגה"ק רש"ש מניקלשבורג זצוקללה"ה, שנתבש"ם בתקל"ח...].

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' מרץ 28, 2019 4:41 pm

שבענו מטובך כתב:
הוד_והדר כתב:רבינו בעל מנחת אלעזר כותב בספרו דברי תורה:
"וכהנה מצינו כמה פעמים בדברי חז"ל שדברו משבח אביהם והתנהגותיהם"

האם יש מי שיכול לציין מקורות?

לשם התחלה:
ברכות יג ב: "אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה: אבוך היכי הוה עביד? אמר ליה: בפסוקא קמא הוה קא מצער נפשיה, טפי לא הוה מצער נפשיה".
שבת מט א: "אמר להו רבי חנינא בר חמא, כך אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי: אבא שלחא הוה, ואמר: הביאו שלחין ונשב עליהן".
ב"מ סח א: "אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא עביד הכי...".
חולין קה א: "אמר שמואל: אנא, להא מלתא, חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא - הוה סייר נכסיה תרי זמני ביומא, ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא".
ירושלמי פאה פ"ח ה"ח: "ר' חמא בר חנינא ור' הושעיא הוון מטיילו באילין כנישתא דלוד, אמר ר' חמא בר חנינא לר' הושעיא: כמה ממון שיקעו אבותי כאן!".
ירושלמי פסחים פ"י ה"א: "אמר ר' מנא: ר' יונה אבא הוה בכור והוה אכיל".

תודה...

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' מרץ 28, 2019 4:55 pm

לבי במערב כתב:
ברוז כתב:זאת ועוד,
האם הסיפור מסתדר עובדתית, האם אכן היו שלשתם בגיל הילדות באותו הזמן, ובאותו עיר?

כנראה שלא.
ע"פ בדיקה שטחית שעשיתי:
הר"ר יוסף יוזפא מזאלקווא נלב"ע בתקל"ז (וכנראה שלא נתבש"ם בצעירותו, וק"ל); הר"ר מאיר מבראדי נולד בשנת ה'ת"ק (נתבש"ם בתקע"ה); הר"ר אלעזר סג"ל (לנדא) מבראדי נולד בשנת תקל"ח (נלב"ע בתקצ"א) [בעוד שהר"ר מאיר מבראדי עוד הספיק ללמוד אצל הגה"ק רש"ש מניקלשבורג זצוקללה"ה, שנתבש"ם בתקל"ח...].

יפה.
כמה חבל, עוד אגדה יפה ששקעה במצולות בזכותו של הפורום...
שו"ר שכבר שדי ביה נרגא מהאי טעמא הידען המופלא ר' ישכר בעריש וויס במאמרו על היד המאיר בגליון עלים לתרופה ער"פ תשע"ה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' מרץ 29, 2019 1:45 pm

אני מחפש מי שדיבר - ואולי הרחיב - על:

1. האם יש קפידא (ע"פ נגלה או נסתר) דוקא לשבת בעת ברכות קריאת שמע ולא לעמוד, והאם יש סברא לחלק בזה בין שחרית לערבית.

2. האם יש איזה ענין לשבת או לעמוד בעת אמירת 'צדקתך צדק' בשבת במנחה.

תודה מראש למסייעים.

תם ותמים · הודעהעל ידי **תם ותמים** » ו' מרץ 29, 2019 3:42 pm

[quote="דרומי"]אני מחפש מי שדיבר - ואולי הרחיב - על:

2. האם יש איזה ענין לשבת או לעמוד בעת אמירת 'צדקתך צדק' בשבת במנחה.

כתוב בספר כף החיים סימן רצב ס"ק טו: כתב בספר תניא מנהגינו לאומרו (לצדקתך צדק) מעומד לפי שהוא במקום צדוק הדין. אליה רבה אות י"ז, משבצות זהב אות ב'". (הראה לי נכדו הרה"ג שליט"א).והאי תניא הוא מהקדמון רבינו יחיאל ז"ל ומתאים לרב דרומי הי"ו מהנמשכים אחר בעל התניא ז"ל.

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » ו' מרץ 29, 2019 4:09 pm

תם ותמים כתב:כתב בספר תניא מנהגינו לאומרו (לצדקתך צדק) מעומד לפי שהוא במקום צדוק הדין

וכ"כ בשבלי הלקט ענין שבת קכו (קרוב לסופו).

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ו' מרץ 29, 2019 4:15 pm

כרמי שלי כתב:
תם ותמים כתב:כתב בספר תניא מנהגינו לאומרו (לצדקתך צדק) מעומד לפי שהוא במקום צדוק הדין

וכ"כ בשבלי הלקט ענין שבת קכו (קרוב לסופו).

מקובל לומר שספר תניא הוא כעין קיצור לספר שבולי הלקט. ועל הרוב יהיו הדברים מובאים בשניהם.

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ו' מרץ 29, 2019 6:09 pm

בעת אמירת צדקתך יש לעמוד כדין נפ"א.
ובאמירת פסוקים אלה אנו מצדיקים עלינו את הדין, לכן נהגו לאומרם מעומד.
( כף החיים או"ח סימן רצב', שבת ומועד ח"א עמ' רעז').
https://maharitz.co.il/?CategoryID=420& ... 01&Page=14
וזה תמוה.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ש' מרץ 30, 2019 10:42 pm

דרומי כתב:אני מחפש מי שדיבר - ואולי הרחיב - על:

1. האם יש קפידא (ע"פ נגלה או נסתר) דוקא לשבת בעת ברכות קריאת שמע ולא לעמוד, והאם יש סברא לחלק בזה בין שחרית לערבית.

2. האם יש איזה ענין לשבת או לעמוד בעת אמירת 'צדקתך צדק' בשבת במנחה.

תודה מראש למסייעים.

1. שמעתי מהגר"י פרקש שיש ענין לשבת, שהרי עולם הבריאה הוא עולם הכסא. אבל הרבי מליובאוויטש לא נהג כן (עד תשל"ח - כך שמעתי מהגר"י העכט רב העיר אילת).
2. שמעתי מהגר"י העכט שראו את הרבי נוהג בקביעות במנחת שבת לשבת מאחרי מודים דרבנן ועד איש"ר, כולל באמירת "צדקתך", וכמדומני שמצאתי סמך למנהגו ב"פסקי תשובות" (ואולי בספר "מעשה מלך" הביא מקור).

רצון · הודעהעל ידי **רצון** » ש' מרץ 30, 2019 11:21 pm

עזריאל ברגר כתב:2 שמעתי מהגר"י העכט שראו את הרבי נוהג בקביעות במנחת שבת לשבת מאחרי מודים דרבנן ועד איש"ר, כולל באמירת "צדקתך", וכמדומני שמצאתי סמך למנהגו ב"פסקי תשובות" (ואולי בספר "מעשה מלך" הביא מקור)

צ"ב הרי הביאו לעיל שבשבלי הלקט ובספר תניא כתבו לעמוד באמירת צדקתך, וכן הביאו והעתיקו האחרונים בסתמא הא"ר והפמ"ג והכה"ח, ומהטעם המבואר לעיל. (בספר פסקי תשובה סי' רצב לא מצאתי שדיבר בזה).

נא גם להסביר מאי טעמא הרבי נהג לעמוד בחזרת הש"ץ, ומאחרי מודים נהג לשבת, פשרה זו מה טיבה ומה מקורה. יישר כח.

דרופתקי דאורייתא

רצון כתב:
עזריאל ברגר כתב:2 שמעתי מהגר"י העכט שראו את הרבי נוהג בקביעות במנחת שבת לשבת מאחרי מודים דרבנן ועד איש"ר, כולל באמירת "צדקתך", וכמדומני שמצאתי סמך למנהגו ב"פסקי תשובות" (ואולי בספר "מעשה מלך" הביא מקור)

צ"ב הרי הביאו לעיל שבשבלי הלקט ובספר תניא כתבו לעמוד באמירת צדקתך, וכן הביאו והעתיקו האחרונים בסתמא הא"ר והפמ"ג והכה"ח, ומהטעם המבואר לעיל. (בספר פסקי תשובה סי' רצב לא מצאתי שדיבר בזה).

.

הכותב לעיל ציין לספר "פסקי תשובות" ולא "פסקי תשובה". ובפסקי תשובות שם דיבר בזה, אבל לא נמצא חולק על האח' הנ"ל.

דרופתקי דאורייתא

מרן החיד"א בספר מורה באצבע (סי' א אות ו) כתב:

ישתדל להעביר על מדותיו כי זה כל האדם, וישים אל לבו כי הרבה לחטוא, וכמה פעמים לאלפים עשה נגד רצונו יתברך, והכל עליו לתקן ומידו יבוקש, ומה יספיק לעשות סיגופים או מה כחו לקבל יסורין, וזאת העצה מפום ממלל רברבן רבינו משה קורדובירו זצ"ל, פנת יקרת להעביר על מדותיו, ובזה מתכפרין פשעיו, וטוב לו יותר מן הסיגופים ותעניות. ויש בזה להאריך אבל לקצר אני צריך, וזו היא מרגלית שאין להאריך, סמא דכולא ואריך:

היכן הם דברי הרמ"ק הללו? [או כל מ"מ בענין זה]

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » א' מרץ 31, 2019 12:23 am

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8 ... width=1363
יבואו המבינים ויביאו הקישור הנפלא.

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » א' מרץ 31, 2019 12:27 am

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 300156.LST
וכן כאן.

אספקלריא · הודעהעל ידי **אספקלריא** » א' מרץ 31, 2019 3:54 am

דרופתקי דאורייתא כתב:מרן החיד"א בספר מורה באצבע (סי' א אות ו) כתב:
ישתדל להעביר על מדותיו כי זה כל האדם, וישים אל לבו כי הרבה לחטוא, וכמה פעמים לאלפים עשה נגד רצונו יתברך, והכל עליו לתקן ומידו יבוקש, ומה יספיק לעשות סיגופים או מה כחו לקבל יסורין, וזאת העצה מפום ממלל רברבן רבינו משה קורדובירו זצ"ל, פנת יקרת להעביר על מדותיו, ובזה מתכפרין פשעיו, וטוב לו יותר מן הסיגופים ותעניות. ויש בזה להאריך אבל לקצר אני צריך, וזו היא מרגלית שאין להאריך, סמא דכולא ואריך:

היכן הם דברי הרמ"ק הללו? [או כל מ"מ בענין זה]

ראה עבודת הקדש מהדורת אהבת שלום,מורה באצבע, שם הערה 6.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?196068&pageid=P0027

אספקלריא · הודעהעל ידי **אספקלריא** » א' מרץ 31, 2019 3:58 am

משה דוויק כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?84641&pageid=P0317.LST&rect=-18,269,674,1194&pagewidth=1363
יבואו המבינים ויביאו הקישור הנפלא.

משה דוויק כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?183403&pageid=18340300156.LST
וכן כאן.

אין שום תועלת להעתיק קישור שאי אפשר להגיע אליו (משום שהוא מעבר ל40 עמ' ראשונים של הספר).
יותר מועיל לכתוב את שם הספר ואת מס' העמ', ואז אולי אפשר להבין את הכוונה.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » א' מרץ 31, 2019 10:17 am

רצון כתב:נא גם להסביר מאי טעמא הרבי נהג לעמוד בחזרת הש"ץ, ומאחרי מודים נהג לשבת, פשרה זו מה טיבה ומה מקורה. יישר כח.

עד כמה שזכור לי מדברי הרב העכט - תמיד (באותן שנים) הרבי עמד בכל חזרת הש"ץ, חוץ ממנחת שבת אחרי מודים.
וטעמו לא ידעינא.
ושמא מצא איזשהו ענין דווקא לשבת באמירת צדקתך.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' מרץ 31, 2019 12:50 pm

ייש"כ לכל המסייעים ומציינים.

[לגבי מה שהביא הרב ברגר שי' - ביררתי ושמעתי עדות נאמנה: מנהג הרבי בכלל היה שאחרי קדושה היה מתיישב, כשמגיעים ל'מודים' היה קם ונשאר עומד. ואכן, במנחה של שבת היה דבר חריג, שלאחר 'מודים' היה חוזר ומתיישב ונשאר יושב גם בעת 'צדקתך' וקם רק בעת האיש"ר של הקדיש (לקראת 'עלינו').

וכן מצאתי ביומן של ר' יהושע מונדשיין ע"ה משבת חול המועד פסח תשכ"ז: בחזרת הש"ץ מנחה ישב, קם למודים דרבנן ואמר בע"פ, וחזר וישב].

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » א' מרץ 31, 2019 1:14 pm

אספקלריא כתב:
משה דוויק כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?84641&pageid=P0317.LST&rect=-18,269,674,1194&pagewidth=1363
יבואו המבינים ויביאו הקישור הנפלא.

משה דוויק כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?183403&pageid=18340300156.LST
וכן כאן.

אין שום תועלת להעתיק קישור שאי אפשר להגיע אליו (משום שהוא מעבר ל40 עמ' ראשונים של הספר).
יותר מועיל לכתוב את שם הספר ואת מס' העמ', ואז אולי אפשר להבין את הכוונה.

יש כאן צדיקים שיש להן אוצה"ח ופעמים מורידים את הדברים נא לא לחפש מומים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר