ברזילי כתב:ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)
נו, אז מה זה האחשתרנים בני הרמכים?ברזילי כתב:ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)
אלכסנדר וימפן כתב:נו, אז מה זה האחשתרנים בני הרמכים?ברזילי כתב:ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)
חובב_ספרים כתב:ר' ראובן מרגליות יש פשט על מגילה, נדפס בכמה ספריו, מובסס על חפירות ארכליאולוגיות. בעיקר מה שנתברר ששון היה מקום מושב ההמון עם ושושן הבירה של האנשים חשובים. עפ"ז זה ביאר כמה פסוקים. [גם נמצא שתעלת מים הפריד ביניהם, וע"י יש להבין מה שאמרו חז"ל שמרדכי הלך במים.]
סוקר כתב:ברזילי כתב:ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11304/1
היא יודעת כמעט שבעים לשון, אבל הקרובה ביותר לליבה היא הפרסית העתיקה, בה התאהבה כנערה, והיא בכלל מבית אשכנזי. ד"ר תמר עילם-גינדין, בלשנית המתמחה באיראן, מוצאת משחקי מילים לשוניים במגילת אסתר ומגלה עד כמה לשון פרס טבועה בעברית המדוברת (אשכרה, למשל) ידידים רבים שרכשה באיראן של היום, הפכו אותה לפרשנית מבוקשת בתחום, והיא מתארת את הכפיה הדתית של השלטון הנוכחי שם, כמו גם את מגבלות העליה לרגל לקברי מרדכי ואסתר
"אני הפרסייה היחידה במשפחה שלי", מעידה על עצמה הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין, ששליטתה בפרסית שוטפת ובנעשה באיראן בימי קדם והיום לא ממש מרמזים על כך שהוריה אשכנזים לחלוטין. עילם גינדין, בעלת שם עולמי בפרסית יהודית ושבחוגים מסוימים באיראן היא ממש ידוענית, מזכירה ששמו של המקצוע שלה נגזר משמו של מרדכי היהודי, הידוע גם בשם מרדכי בִּלשן (עזרא ב, ב), בעצמו פרסי שלא נולד בפרס.
====
זאת אומרת שבלשנים איראניים בלי קשר ליהדות מתעניינים בפרסית יהודית?
"כן. ניל מקנזי, אחד האיראניסטים החשובים של המאה ה-20, קרא לפרסית יהודית 'החוליה החסרה'".
מזכיר לי את זה שהאקדמיה הצרפתית העניקה לרש"י אות כבוד על שימור הצרפתית העתיקה.
"זה הגיוני. כל לשונות היהודים שמרו על מאפיינים יותר ארכאיים מהלשונות סביבן. כלומר הלשונות הכלליות התקדמו (או התנוונו, תלוי איך מסתכלים על זה), והיהודים, מכיוון שהיו קהילה סגורה יחסית ופחות נתונה להשפעות, שמרו בכל מקום על השפה כמות שהיא, או עם פחות שינויים. גם יידיש משקפת שלב קדום יחסית של גרמנית, ולדינו של ספרדית".
התלמוד בפרסית
חז"ל ידעו פרסית?
"חז"ל ידעו מילים בפרסית. התלמוד מלא בהן, וגם במשנה יש קצת, וגם בתנ"ך".
אבל השפה הבינלאומית היתה ארמית.
"והארמית שאלה המון מילים מהפרסית: גושפנקה, פוזמק, בוסתן, רז; גנזי המלך, גזבר, דת, פתגם - מילים שקיימות כבר בתנ"ך. מחבר מגילת אסתר לא רק ידע פרסית, אלא גם חשב בפרסית".
תני דוגמאות.
תמר נותנת דוגמה למר"ן במגילת אסתר, שמסביר את הפסוק הקשה "הכסף נתון לך": מה פתאום אחשורוש תאב הבצע מוותר להמן על עשרת אלפים כיכרות הכסף? הפתרון של תמר הוא בלשני: בפרסית עתיקה הדרך הנפוצה להביע את העבר היתה לומר "זה עשוי לי" במקום "אני עשיתי את זה".
"כאשר המן אומר לכל אוהביו 'וגם למחר אני קרוא לה', זה לא נראה לנו מוזר. מה שהוא התכוון זה שגם למחר היא קראה לו, או בעצם - קראה (הזמינה) אותו. אבל כאשר אחשורוש אומר להמן 'הכסף נתון לך', זה נראה לנו כאילו הוא נותן לו את הכסף, כאשר הוא בעצם אומר לו 'אתה נתת את הכסף', או בפרסית עתיקה: ardatam tava dātam".
במילים אחרות, אחשוורוש בהחלט רצה את הכסף, ולא עמד לוותר אפילו על שקל אחד. אחשוורוש, המן, מחבר המגילה וגם תמר הבינו את זה. פשוטי העם שאינם יודעים פרסית, הבינו את הכל הפוך.
ויש במגילה גם משחקי מילים שמראים על שליטתו של המחבר בפרסית: פירוש מסוים של המילה ושתי, אומרת תמר, הוא 'הטובה ביותר' (והישתי). "כאשר ממוכן מציע למלך להחליף את ושתי, מה הוא אומר?"
"ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה".
"נכון! משחק מילים על 'הטובה ביותר'. ועוד משחק מילים: משמעות השם המן היא 'המחשבה הטובה'. ואיך מגדיר מחבר המגילה את מזימתו של המן? "ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו".
===
אז מה באמת קורה באיראן? אם כבר דיברנו על מגילת אסתר, לפני כמה חודשים כתבת בבלוג שלך על מהומה סביב קבר מרדכי ואסתר בהמדאן, שלפי מסורת יהודי פרס היא שושן המקראית.
"לפני כשנה היתה שם הפגנה גדולה של סטודנטים המזוהים עם השלטון (בסיג'). ההפגנה היתה עקרונית נגד איומי ישראל להחריב את מסגד אל אקצא, שזה משהו שנסראללה המציא, אבל היא היתה גם נגד זה שקברי ה'רוצחים' מרדכי ואסתר הפכו למקום עלייה לרגל. על דגל ישראל ששרפו בסוף ההפגנה היה כתוב 'האלאכאסת 77000 איראני', כלומר 'שואת 77000 האיראנים'".
כן, מתברר שהחבר'ה באיראן מכירים איזושהי גרסה של מגילת אסתר שלנו. את המספר, מספרת תמר, כמו גם את הסיפור המסולף קלות ששימש את מארגני ההפגנה, הם לקחו מספר אנטישמי שנכתב בשנת 1934. סיפור מגילת אסתר בספר הזה מתבסס על שני דברים: על מגילת אסתר בתנ"ך, שהיא התיעוד היחיד לאירוע הזה, ועל פסוק בקוראן שאומר שכל היהודים שקרנים. מכאן ועד להמציא את 'הסיפור האמיתי' הדרך היתה קצרה מאוד.
"בסיפור שמסופר בספר, מרדכי הוא זה שהשקה את אחשורוש עד דלא ידע ואז שכנע אותו לגרש את ושתי (במגילת אסתר זה היה ממוכן, וידוע גם מההיסטוריונים היוונים שהמלכים האח'מנים היו מקבלים החלטות בשכרות. זה היה הנוהל). בסיפור המן רק החליט לגרש את היהודים (לאן?), בגלל שהם הכבידו את עולם (איזה עול?) על העמים האחרים באימפריה. ואז הם טבחו ב-77,000 איראנים. השמידו לגמרי 10 שבטים איראניים".
אז מה קורה כרגע בקברי מרדכי ואסתר? תמר מתרגמת לי תשובה שהיא קיבלה מחבר יהודי מהמדאן: "בשנתיים האחרונות, בשל לחץ של השלטונות, ללא-יהודים קשה יותר לקבל רשות לעלות לרגל לקבר מרדכי ואסתר. יהודים עולים לרגל חופשי. לא-יהודים יכולים לבוא לשם כאתר תיירות במסגרת קבוצתית, אבל לא להתפלל. הבעיה היא שהקהילה היהודית של המדאן מונה חמש משפחות קטנות, אבל גם המוסלמים אהבו לבוא להתפלל שם, והם מכבדים מאוד את המקום. כאמור, עכשיו מגבילים את כניסתם לשם. בשנה שעברה קומץ קיצונים (כמו אלה שתקפו את שגרירות בריטניה) הפגינו מול הקבר בדרישה להוריד את השלט. כתוצאה מכך נמחקה המילה 'מקום עלייה לרגל' מהשלט, דבר שגרם לכעס רב בקרב תושבי המדאן, יהודים ומוסלמים כאחד. הפרלמנט האיראני פרסם התנצלות, אבל לא היה לזה הד תקשורתי".
====
בגדד זה בעצם נתניה
אם דיברת על הקשר בין הפרסים ליהדות, רוב האנשים שלומדים גמרא בכלל לא מודעים לכך שהאמוראים חיו בעצם תחת שלטון פרס.
"אז כדאי לספר להם! זה מפעל חייו של פרופ' יעקב אלמן, שהביא את האיראניסטיקה לתלמוד ואת התלמוד לאיראניסטיקה. מכיוון שהקורפוס (כלל הטקסטים) בפרסית אמצעית הוא קטן יותר מאשר הקורפוס של חז"ל, היה צריך מישהו שיודע את התלמוד בעל פה כדי לעשות את ההשוואה הזאת, ואתה מבין שזה לא דבר קטן".
בתלמוד מסופר על שמואל שדיבר עם שַבּוּר מלכא (הוא כנראה המלך הפרסי שהפור הראשון), וכאשר זה לגלג על כך שהמשיח יבוא רכוב על חמור, אמר לו שמואל, לפי נוסח כתבי היד, "מי אית לך כאר הזר גוני" - אלו מילים בפרסית שכבר ר' נתן מרומי, בעל 'הערוך', מפרש: חמור בעל אלף צבעים.
תמר מתלהבת מהדוגמה הזו. "יפה! זו דוגמה שלא הכרתי. אכן, בפרסית חדשה ח'ר זה חמור, ו'הזר' זה אלף. אני לוקחת את זה ישר להרצאות שלי. והנה, אם רבי נתן מרומי ידע את זה, כנראה גם באיטליה ידעו קצת פרסית".
או שלא. הערוך מבוסס הרבה על פירושי הגאונים.
"הם חיו בעיראק, לא? עיראק היא חלק מאיראן, מבחינה אתנית ולשונית".
כן, בבגדאד.
"נו, בגדאד בפרסית זה נתניה. בג = אל (כמו ברוסית, בוג), דאד = נתן (משם נגזר גם 'דת' - החוק שהמלך/האל נתן). אגב, לדעתי גם פת-בג המלך זה תשמו"ץ. פתי = לכיוון, לעבר. פתי בגה זה איזשהו מזון פולחני, יש אומרים מנת בשר ששימשה בפולחן; אבל זה התפרש כסוג של פת".
אשכרה.
"גם זו מילה פרסית, אתה יודע".
מה שנכון נכון כתב:הרוצה יעיין באתר זה http://tora.us.fm/tnk1/ezor/prs.html.
יש גם ספר בהוצאת פלדהים בשם "ויהי בימי האמפריה הפרסית - מגילת אסתר ממבט היסטורי ארכיאולוגי וגיאוגרפי".
על דגל ישראל ששרפו בסוף ההפגנה היה כתוב 'האלאכאסת 77000 איראני', כלומר 'שואת 77000 האיראנים'".
ישבב הסופר כתב:תמר נותנת דוגמה למר"ן במגילת אסתר, שמסביר את הפסוק הקשה "הכסף נתון לך": מה פתאום אחשורוש תאב הבצע מוותר להמן על עשרת אלפים כיכרות הכסף? הפתרון של תמר הוא בלשני: בפרסית עתיקה הדרך הנפוצה להביע את העבר היתה לומר "זה עשוי לי" במקום "אני עשיתי את זה".
"כאשר המן אומר לכל אוהביו 'וגם למחר אני קרוא לה', זה לא נראה לנו מוזר. מה שהוא התכוון זה שגם למחר היא קראה לו, או בעצם - קראה (הזמינה) אותו. אבל כאשר אחשורוש אומר להמן 'הכסף נתון לך', זה נראה לנו כאילו הוא נותן לו את הכסף, כאשר הוא בעצם אומר לו 'אתה נתת את הכסף', או בפרסית עתיקה: ardatam tava dātam".
במילים אחרות, אחשוורוש בהחלט רצה את הכסף, ולא עמד לוותר אפילו על שקל אחד. אחשוורוש, המן, מחבר המגילה וגם תמר הבינו את זה. פשוטי העם שאינם יודעים פרסית, הבינו את הכל הפוך.
מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף
אלכסנדר וימפן כתב:[מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף
גם זו לטובה כתב:האם נתחבר פירוש אקדמאי על מגילת אסתר? [לכ' ידיעת מנהגי הפרסיים יכולה לתרום להבנה נכונה של המגילה]
האחד כתב:אלכסנדר וימפן כתב:[מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף
לא יכול להיות שעבר כבר רבע שעה?
ישבב הסופר כתב:בכלאים פ"ח מובא "רמך" כמין פרד. אך הראב"ע פי' אחשתרנים - פרדות, רמכים - אתונות.
והנה, אם נפרש את הפסוק כדברי המשמעות במתני', דרמך הוא מין פרד, צ"ל ש'בני הרמכים' היינו מהאב, כי פרדה אינה מולידה. [ואי הכי, הרי ראיה מכתבי הקודש דחוששין לזה"א, דקרו ליה בני הרמכים...]
צופר הנעמתי כתב:האחד כתב:אלכסנדר וימפן כתב:[מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף
לא יכול להיות שעבר כבר רבע שעה?
כמו שכבר כתבתי למעלה, שפיל לסיפיה דקרא.
ויאמר המלך להמן נתת את הכסף ואת העם לעשות בו כטוב בעיניך???
מה שנכון נכון כתב:האם לא ידעו כותבי המגילה את הדרכת הרמב"ם לר"ש אבן תיבון על הדרך הראויה בהעתקה משפה אל שפה.
בברכה המשולשת כתב:בפירוש דעת מקרא משלבים ידיעות היסטוריות, מתוך ירא"ש
עקביה כתב:בברכה המשולשת כתב:בפירוש דעת מקרא משלבים ידיעות היסטוריות, מתוך ירא"ש
ההקדמה שלהם למגילת אסתר הפריעה לי. הם דנים בשאלה מתי התרחש סיפור המגילה, ומביאים מהרודוטוס וכיו"ב כאשר את דעת חז"ל במסכת מגילה אינם מזכירים אפילו ברמז.
בברכה המשולשת כתב:הם באו למקם את סיפור המגילה על ציר ההיסטוריה של פרס, לפי הידוע לנו מכתבי ההיסטריונים היוונים (שהרי כתבי ההיסטוריונים הפרסים לא הגיעו אלינו)
להבדיל בין הטמא לטהור, דברי חז"ל אינם עוסקים בשאלה זו, וממילא לא היתה סיבה להביאם בהקשר זה במבוא.
צופר הנעמתי כתב:האחד כתב:אלכסנדר וימפן כתב:[מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף
לא יכול להיות שעבר כבר רבע שעה?
כמו שכבר כתבתי למעלה, שפיל לסיפיה דקרא.
ויאמר המלך להמן נתת את הכסף ואת העם לעשות בו כטוב בעיניך???
אחשורוש אומר להמן: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ" (ג,יא).
בפשטות נדמה שאחשורוש 'מחזיר' להמן את הכסף שנתן לו, אבל אם בתרגום המילים "הכסף נתון לך" לפרסית, נקבל את המילים "ארדתם טבא דתם". למילה הפרסית "טבא" ישנן שתי משמעויות: א', "לך", וב', "על ידך". ולדבריה "ארדתם טבא דתם" – "הכסף נתון על ידך", זו הדרך הרגילה לומר בפרסית עתיקה 'אתה הבאת את הכסף. ובעצם כוונת המלך היתה לומר אתה עשית את החלק שלך בעיסקה ונתת את הכסף, לכן "העם לעשות בו כטוב בעיניך".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 438 אורחים