◆ חיפוש מקור ◆

[דרומי]

ראה ש"ך על התורה. צפנת פענח (להרוגצובר) על הפסוק.

[שייף נפיק]

תודה רבה !

[אהרן תאומים]

אני מחפש מקורות (אם אפשר לצטט או להביא צילום מהמקור) שמדברים על קשר ישיר בין מימרות אלו

[בקרו טלה]

למען לא להשאיר חס וחלילה הגליון חלק אצרף מעשה עם מהר"ם שפירא מלובלין

[אהרן תאומים]

ישר כח, ממך ציפיתי ליותר :)

[משה דוויק]

ראשית תקן עומד כנגדו.
שנית זכור לי שהרב וולבה יש לו ס' באגדה, ושם יש הסבר מה המדה כנ"מ שהאומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם.

[אהרן תאומים]

תודה על התיקון , אם אפשר מראה מקום מדויק או תמונת הספר

[צפונות]

אבקש עזרתכם

כתב בספר אור יהל במערכות התשובה כי גדר "יראה עילאה" שהיא המעולה מן הכל הוא לירא את השי"ת יראה חושית, וכדברי ריב"ז לתלמידיו יה"ר שיהא מורא שמים כמורא בו"ד.

מה המקור להגדרה זו, והיכן?

[צפונות]

ואשאל עוד ג' נקודות שמזכיר שם,
א':

וכבר אחז"ל במדרש בר"ש בר רבי ור' חייא שפגשו בחיילות של רומי, ואמר ר' חייא כזבובים הם לפני, ותמה רבי עליו ואמר לכלום הן חשובין.

היכן דברי חז"ל אלו?

ב'. מאמר חז"ל כי אש גהינם אחד משישים של אש בעוה"ז.

ג'. כתב שם: "והרמב"ם כשחפץ לצייר המשתגעים, לא מצא רק אלו שבונים מהזהובים חומה על טבור הארץ, והם לקברות יובלו"
היכן הרמב"ם??

[בקרו טלה]

ואשאל עוד ג' נקודות שמזכיר שם,
א':

וכבר אחז"ל במדרש בר"ש בר רבי ור' חייא שפגשו בחיילות של רומי, ואמר ר' חייא כזבובים הם לפני, ותמה רבי עליו ואמר לכלום הן חשובין.

היכן דברי חז"ל אלו?
ב'. מאמר חז"ל כי אש גהינם אחד משישים של אש בעוה"ז.
ג'. כתב שם: "והרמב"ם כשחפץ לצייר המשתגעים, לא מצא רק אלו שבונים מהזהובים חומה על טבור הארץ, והם לקברות יובלו"
היכן הרמב"ם??

א. קרוב לזה

מדרש תנחומא וישב - סי' ג
מעשה באנטונינוס שבא לקיסרין ושלח אחר רבינו הקדוש והלך עמו ר"ש בנו ור' חייא הגדול, ראה ר"ש שם לגיון אחד נאה ומשובח ראשו מגיע לקפאלירס של עמודים, א"ל לר' חייא ראה כמה פטומין עגלין של עשו, נטלו רבי חייא והוליכו לשוק והראהו סל של ענבים ושל תאנים והזבובין עליהם, א"ל רבי חייא זבובין אלו ואותו לגיון שוין. כשעלה ר"ש אצל אביו, א"ל כך אמרתי לר' חייא וכך השיב לי, א"ל כל כך נתן רבי חייא הבבלי ממש שהשוה אותן לזבובין לפי שלגיונים אלו אינן ספונין לכלום, אבל זבובין הקב"ה עושה שליחותו בהן, שנאמר (ישעיה ז) והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי וגו' וכן (שמות כג) ושלחתי את הצרעה ובכנים וצפרדעים וכו'

ב. עי' ברכות דף נז ע"ב אש אחד מששים לגיהנם

ג.

הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות
ומה טוב אמר האומר, לולי המשתגעים נשאר העולם חרב. שאין בעולם שגעון, דומה לשגעון האדם. שהוא חלוש הנפש, ודל ההרכבה, והוא נוסע מתחלת הגליל השני, משבעה גלילות הישוב, עד סוף הששי, והוא עובר ימים בזמן החורף, והולך בארץ תלאובות בזמן החורב והקיץ, ומסתכן בנפשו לחיות השדה ולרמשים, כדי שירויח דינרים. כשיקבץ כלום מן הזהובים, שמכר בהם כח נפשו השלם, ויהיה לו מהם חלק, יתחיל לחלק אותם על אומנים, לבנות לו יסוד על טבור הארץ בסיד ואבנים, כדי להקים עליו קיר, שיעמוד שנים רבות. והוא יודע, שלא נשאר משנות חייו מה שיוכל בהם לבלות בנין עשוי מן הגמא. היש שטות ושגעון כזה. וכן כל תענוגי העולם הם הוללות וסכלות גמור, אבל הם סבה לישוב העולם. ועל כן קראו חכמים ע"ה, מי שאין לו חכמה, עם הארץ. כלומר, לא נמצאו כי אם לישוב הארץ. לפיכך הם מיחסים שמם לארץ.

[איתן]

ג'. כתב שם: "והרמב"ם כשחפץ לצייר המשתגעים, לא מצא רק אלו שבונים מהזהובים חומה על טבור הארץ, והם לקברות יובלו"
היכן הרמב"ם??

הקדמה חפירוש המשנה (לקראת הסוף):

ונשאר בכאן שאלה אחת, והיא, שיוכל אדם לומר: אתם כבר אמרתם, שהחכמה האלוהית לא המציאה דבר לריק אלא לעניין, וכי כל היצורים שמתחת גלגל הירח, הנכבד מהם הוא האדם, ותכלית היות האדם לצייר לנפשו המושכלות. ואם כן, מדוע המציא הקדוש ברוך הוא כל האנשים אשר לא יציירו מושכל לנפשם? ואנו רואים שרוב בני אדם ערומים מן העורמה וריקים מן החכמה, מבקשים התאווה, ושהאיש החכם המואס בעולם הוא יחיד בין רבים, לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות?!

התשובה על זה: שהאנשים ההם נמצאו לשתי סיבות: האחת: להיותם משמשים לאחד ההוא. שאלו יהיו כל בני אדם מבקשים חכמה ופילוסופיה, ישחת תיקון העולם ויאבד מין בעלי חיים מן העולם בימים מועטים. מפני שהאדם חסר מאוד ומצטרך לדברים רבים; והיה נצרך ללמוד החרישה והקצירה, ולדוש ולטחון ולאפות, ולתקן כלים למלאכות האלה - כדי להשלים בהם תיקון מזונו. וכן יהיה צריך ללמוד הטוויה והאריגה - כדי לארוג מה שילבש, וללמוד בניין - לבנות מקום להסתר שם, ולעשות כלים לכל אלו המלאכות, ואין בחיי מתושלח מה שיספיק ללמוד אלו המלאכות, שהאדם מצטרך במחייתו לכולן צורך מוכרח. ומתי יהיה מוצא פנאי ללמוד ולקנות חכמה?
על כן נמצאו שאר בני אדם לתקן אלו המעשים הצריכים אליהם במדינה, כדי שימצא החכם צורכו מזומן לפניו, ותתיישב הארץ, ותהיה החכמה מצויה. ומה טוב אמר האומר: "לולי המשתגעים נשאר העולם חרב".

שאין בעולם שיגעון דומה לשיגעון האדם: שהוא חלוש הנפש ודל ההרכבה, והוא נוסע מתחילת הגליל השני משבעה גלילות הישוב עד סוף השישי והוא עובר ימים בזמן החורף, והולך בארץ תלאובות בזמן החורב והקיץ, ומסתכן בנפשו לחיות השדה ולרמשים, כדי שירוויח דינרים. כשיקבוץ כלום מן הזהובים שמכר בהם נפשותיו השלוש, ויהיה לו מהם חלק - יתחיל לחלק אותם על אומנים לבנות לו יסוד על טבור הארץ בסיד ואבנים, כדי להקים עליו קיר שיעמוד שנים רבות. והוא יודע שלא נשאר משנות חייו מה שיוכל בהם לבלות בנין עשוי מן הגומא! היש שטות ושיגעון גדול מזה?!
וכן כל תענוגי העולם הם הוללות וסכלות גמור, אבל הם סיבה ליישב העולם. ועל כן קראו חכמים, עליהם השלום, מי שאין לו חכמה: "עם הארץ", כלומר: לא נמצאו כי אם ליישב הארץ, לפיכך הם מייחסים שמם לארץ.

ואם יאמר איש: הרי אנו רואים שוטה וכסיל, והוא שוקט בעולם, לא ייגע בה, ואחרים עובדים אותו ומתעסקים בעסקיו; ואפשר שיהיה המשתמש בעסקיו איש חכם ונבון?!
- ואין הדבר כאשר יחשוב החושב. שמנוחת הכסיל ההוא, כמו כן עובדת ומכינה הטוב ההוא לאיש אשר חפץ הבורא לתיתו לו. שאף על פי שהוא נח ברוב ממונו או רכושו, יצווה לעבדיו לבנות ארמון כליל יופי, ולנטוע כרם חשוב, כמו שיעשו המלכים וכל הדומה להם. ואפשר שיהיה הארמון ההוא מזומן לאיש חסיד, יבוא באחרית הימים, ויחסה יום אחד בצל קיר מן הקירות ההם, ויהיה לו סיבה להינצל ממות. כמו שאמר: יכין וצדיק ילבש (איוב כז, יז). או ייקחו מן הכרם ההוא כוס יין יום אחד, לעשות ממנו צרי הנקרא: תריאקה, וימלט בו מן המוות איש תמים ושלם אשר נשכו האפעה.
וכן מנהג הקדוש ברוך הוא וחכמתו אשר בה העביד הטבע: "עצות מרחוק אמונה אמן". וזה העניין ביארוהו חכמים, עליהם השלום. אמרו: כי בן זומא היה עומד על הר הבית, והיה רואה ישראל העולים לחג ואומר: "ברוך שברא כל אלה לשרתני" - כי היה עליו השלום יחיד בדורו.

ועיין גם מו"נ ח"ג פי"ב:

אבל הדברים ההכרחיים כולם מוגדרים ויש להם תכלית, אך המותרות אין להם סוף: אם תהיה לך תשוקה שיהו כליך של כסף, הרי היותם של זהב יותר נאה, ואחרים עשאום שהם, ושמא יעשום גם מן הפטדה והאודם וכל מה שאפשר למצוא.

ולא יחדל כל סכל נבער מדעת בדאגה ויגון על שלא הצליח לעשות כמו שעשה פלוני מן המותרות, ועל הרוב יביא עצמו לידי סכנות גדולות, כהפלגה בים, ושירותי המלכים, וכל מטרתו בכך להשיג אותן המותרות הבלתי הכרחיות, וכאשר יביאוהו צרות באותם הדרכים שהוא הלך בהם יתלונן על משפט ה' וגזרתו, ויבוא לקלל הזמן, ויתפלא על מיעוט עשותו צדק, מדוע אינו עוזרו להשיג ממון רב, כדי למצוא בו הרבה יין להשתכר בו תמיד, ומספר נערות עדויות במיני הזהב ואבני החן כדי שיעוררוהו למשגל יותר ממה שביכולתו כדי שיתענג, כאילו התכלית המציאותית אינה אלא עונג השפל הזה בלבד.

עד כה הגיעה טעות ההמון, עד שייחסו לבורא חוסר יכולת במציאות הזו, שהמציאו בטבע הזה המחייב את הרעות הגדולות הללו כפי דמיונם, מפני שאותו הטבע אינו נשמע לכל בעל מגרעת להשיג מגרעותיו, עד שיביא לנפשו הרעה כל דרישותיה אשר אין להם סוף כמו שביארנו.

[צפונות]

תודה רבה!

בענין "יראה עילאה" הנ"ל, לא נמצא כיוצא בזה במקומות אחרים?

[עזריאל ברגר]

תודה רבה!

בענין "יראה עילאה" הנ"ל, לא נמצא כיוצא בזה במקומות אחרים?

בתניא פרק מ"א משמע להיפך, שזוהי יראה תתאה מאוד.

[חד ברנש]

חד מקמאי כותב:

כשבית המקדש קיים, המלאכים שבכל רקיע עומדים על השיר בז' עיתים, כל רקיע בעתו,

מישהו יודע מקור לדברים בדברי חז"ל, או, לפחות, מקבילה מהראשונים?

[רבותיי]

חד מקדמאי כותב כך:

הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר כה אמר ה' זכרתי לך וגו'. כבר ידעת הקושיא שמקשים כל המפרשים שמאחר ששליחות ירמיהו עליו השלום היה לו לומר זאת הנבואה, אם כן למה היה מסרב ללכת בזאת השליחות. ולזה השיבו המפרשים.

האם ידוע למי מהחכמים למי הכוונה, ומה השיבו המפרשים?

[רבותיי]

כתב חד מקדמאי:

מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וגו', רצונו לומר שלא נהגו עמי אפילו כמנהג הרשעים עם אלהיהם, וכמו שאמרו חז"ל במדרש.

האם ידוע למי מהחכמים איזה מדרש?

[רבותיי]

כתב חד מקדמאי:

טעם למיתת קרח למה לא היתה באופן אחר רק שטבעו בארץ, והנה כל המפרשים נבוכים על זה הענין. רק מה ששמעתי מפי מורי ורבי ז"ל הוא בזה האופן. דבר ידוע ומפורסם הוא שאם לא היו ישראל מקבלים את התורה היה העולם נהפך לתהו ובהו , כמו שאמרו רבותינו ז"ל בפסוק ה' מסיני בא וזרח משעיר למו

א. מי מהמפרשים דן בשאלה למה מיתת קורח לא היתה באופן אחר?
היכן אמרו רז''ל על הפסוק ה' מסיני בא וזרח משעיר למו שאם לא היו ישראל מקבלים את התורה היה העולם נהפך לתהו ובהו?

[לבנון]

היכן אמרו רז''ל על הפסוק ה' מסיני בא וזרח משעיר למו שאם לא היו ישראל מקבלים את התורה היה העולם נהפך לתהו ובהו?

זוהר בלק קצג ע"א:

בשעתא דקודשא בריך הוא תב משעיר דלא קבילו אורייתא ארץ רעשה וגו', מ"ט רעשה בגין דבעאת לאהדרא לתוהו ובוהו דהכי אתני קודשא בריך הוא בעלמא אי יקבלון בני ישראל אורייתא מוטב ואם לאו אהדר עלמא לתוהו ובוהו

המאמר מתחיל שם בדף קצב ע"א:

ת"ח כתיב (שופטים ה) יי' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה וגו', בשעתא דבעא קודשא בריך הוא למיהב אורייתא לישראל אזל וזמין להו לבני עשו ולא קבלוה כמה דאת אמר (דברים לג) יי' מסיני בא וזרח משעיר למו, ולא בעו לקבלה, אזל לבני ישמעאל ולא בעו לקבלה וכו'

[רבותיי]

היכן אמרו רז''ל על הפסוק ה' מסיני בא וזרח משעיר למו שאם לא היו ישראל מקבלים את התורה היה העולם נהפך לתהו ובהו?

זוהר בלק קצג ע"א:

בשעתא דקודשא בריך הוא תב משעיר דלא קבילו אורייתא ארץ רעשה וגו', מ"ט רעשה בגין דבעאת לאהדרא לתוהו ובוהו דהכי אתני קודשא בריך הוא בעלמא אי יקבלון בני ישראל אורייתא מוטב ואם לאו אהדר עלמא לתוהו ובוהו

המאמר מתחיל שם בדף קצב ע"א:

ת"ח כתיב (שופטים ה) יי' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה וגו', בשעתא דבעא קודשא בריך הוא למיהב אורייתא לישראל אזל וזמין להו לבני עשו ולא קבלוה כמה דאת אמר (דברים לג) יי' מסיני בא וזרח משעיר למו, ולא בעו לקבלה, אזל לבני ישמעאל ולא בעו לקבלה וכו'

ייש''כ עצום!

[משה דוויק]

הערב שמעתי מהגאון הרי"ח סופר שליט"א, שהכת"ס נפטר מחמת שפגעו בו בפורים רוב.
מה מקור הדברים?[אגב אמר שנדמה לו שזה היה הכת"ס]

[כרמי שלי]

<פורים -רב >מקור המנהג/ פטירת ר' שמעון סופר

[משה דוויק]

שלח לי ידיד
שים לב דבר מעניין,
מבני בניו של המן למדו תורה בב"ב ומנו רבי שמואל בר שילת כדאיתא בבא בתרא פ"ק מלמד תינוקות. והוא בעצמו רבי שמואל בר שילת אומר בתענית " משנכנס אדר מרבים בשמחה"
הלוא דבר הוא ??!!!!
מה מקור הדבר?

[הפצת המעיינות]

לכידה.PNG (18.43 KiB) נצפה 9760 פעמים

למי כוונת הרבי זי"ע

[עזריאל ברגר]

לכידה.PNG

למי כוונת הרבי זי"ע

כמדומני שראיתי בהקדמת המלבי"ם ששולל זאת, אז כנראה זה קדמונים לעומתו.

[דמשק]

שלח לי ידיד
שים לב דבר מעניין,
מבני בניו של המן למדו תורה בב"ב ומנו רבי שמואל בר שילת כדאיתא בבא בתרא פ"ק מלמד תינוקות.
מה כדאי' בבא בתרא?? [הוא גירסת הע"י בסנהדרין צו: וכ"ה בסדר הדורות].
והוא בעצמו רבי שמואל בר שילת אומר בתענית " משנכנס אדר מרבים בשמחה" רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת.
הלוא דבר הוא ??!!!!
מה מקור הדבר? אמונת עתיך להגר"מ וואלפסון שליט"א.

[משה דוויק]

שלח לי ידיד
שים לב דבר מעניין,
מבני בניו של המן למדו תורה בב"ב ומנו רבי שמואל בר שילת כדאיתא בבא בתרא פ"ק מלמד תינוקות.
מה כדאי' בבא בתרא?? [הוא גירסת הע"י בסנהדרין צו: וכ"ה בסדר הדורות].
והוא בעצמו רבי שמואל בר שילת אומר בתענית " משנכנס אדר מרבים בשמחה" רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת.
הלוא דבר הוא ??!!!!
מה מקור הדבר? אמונת עתיך להגר"מ וואלפסון שליט"א.

א. תודה על התיקונים הוא שלח ולא היה זמן לבדוק.
ב. איזה חלק בס' ואיזה ע"מ?

[דרופתקי דאורייתא]

תפלת מנחה בער"ש, זכורני מהחזו"א באחת מאיגרותיו בזה, וכמדומה נכתב בזה גם בפורום, או בכל מקור אחר, אשמח לסייעתא בזה.

[דמשק]

ב. איזה חלק בס' ואיזה ע"מ?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=301

[יתר10]

תפלת מנחה בער"ש, זכורני מהחזו"א באחת מאיגרותיו בזה, וכמדומה נכתב בזה גם בפורום, או בכל מקור אחר, אשמח לסייעתא בזה.

viewtopic.php?f=7&t=24468#p246128

[משה דוויק]

וזה הוראה לרבים?

[משה דוויק]

החזו"א נהג פעמים רבות להתפלל יחיד כך שמעתי ממשפ' גריינמן.

[לבנון]

היכן נמצא בדברי החיד"א שמי שמסתפק בדבר כל שהוא, שילמד זמן מסויים בשקידה ובחשק, ואז תוך כדי לימודו יעצור ויתבונן בדבר המסופק, ומה שיעלה לו אז במחשבתו, כך יעשה.
(כעי"ז יש בשם הגר"ח מוולאז'ין, כתר ראש אות סט).
יש"כ

[לבי במערב]

למי כוונת הרבי זי"ע

המצו"ד חוזר ע"כ פעמים רבות [ובלשונו: כפל הדבר במלות שונות], אך נמצא גם ברד"ק ועוד.

[הפצת המעיינות]

הם הזכירו "יופי המליצה"?

[לבי במערב]

הם הזכירו "יופי המליצה"?

יתכן שכן. חיפוש באוצר בודאי יעזור.

[יהודה בן יעקב]

הם הזכירו "יופי המליצה"?

מצודת דוד מלכים א פרק כ פסוק יח ד"ה (יח) אם
מצודת דוד יחזקאל פרק יג פסוק יא ד"ה (יא) אמור
מצודת דוד יחזקאל פרק יג פסוק יב ד"ה (יב) והנה
מצודת ציון שמואל ב פרק יב פסוק ד ד"ה לאורח - הוא

[תם מה הוא אומר]

מצינו מקור "לטייל" בשבת? (יש כעי"ז במעשה של אותו חסיד שלא גדר כרמו, שיצא לטייל בשבת). אולי זה כנף של עונג שבת?

[משה דוויק]

אולי התרה"ד בחורים המתענגים וכו'.

[כרמי שלי]

מצינו מקור "לטייל" בשבת? (יש כעי"ז במעשה של אותו חסיד שלא גדר כרמו, שיצא לטייל בשבת). אולי זה כנף של עונג שבת?

ראה רמ"א ר"ס תטו, ובערוה"ש שם.

[משה דוויק]

מה המקור שגאון נקרא היודע ס' מסכתות כמנין גאון?