החזרת משלוח מנות

[גאולה בקרוב]

דברים שכתבתי פעם בעלון ישובנו, וכעת ראיתי שגם בספר הנודע קקיון דיונה (לרבי יונה תאומים) על מגילה ז, ב נמצא שכך נוהגים להשיב משלוח:

החזרת משלוחי מנות
מנהג טוב וראוי הוא שאדם שקיבל משלוח מנות מחבירו יחזיר לו אף הוא 'כגמולו'.
אם אנשים היו מקפידים לפחות להחזיר משלוחי מנות ממי שקיבלו, לא היו קורים מצבים לא נעימים של משפחות ששלחו משלוחי מנות ונפגעו מכך שכמעט לא שלחו להם.
הדברים כ"כ ישרים: אם אני מרגיש חבר שלך, מסתמא גם אתה מרגיש כלפי. כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. ולכן ההחזרה אינה נעשית בגלל איזה "הכרח ואין ברירה", ו"לא נעים לא להחזיר", אלא להיפך: באמת אנחנו שמחים מאד מאד להחזיר לכם אות ידידות, ובאמת כל הכבוד לכם שאתם הייתם ראשונים לשלוח לנו.
חיפשתי בספרים, וראיתי שהביאו בספר הנהגות מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל ('הליכות שלמה') שהיה מקפיד להחזיר, עד שרבו השולחים אליו והרבנית כבר לא עמדה בזה... ובספר "הלכות חג בחג" לרב קארפ שליט"א (עמ' קע"ד) ובספר "נטעי גבריאל" על פורים עמ' שו הביאו מקורות באחרונים שכך היה המנהג הפשוט בישראל .
גם אצל חמי זצ"ל, ששימש בקודש כרב איזורי של השומרון, והיה מקבל משלוחי מנות רבים, היו מקפידים מאד להחזיר לכל מי ששלח, וכך ראיתי גם במשפחתי, שההורים תמיד השתדלו להחזיר ממי שקיבלו.
נכון, אף אחד לא שולח על מנת שיחזירו לו, ואין 'חובה' להחזיר, ולא תמיד מצליחים, וכמובן אם לא החזירו לכם צריך לדון לכף זכות, אבל: אם רוצים למנוע מצבים שהם היפך מהטעם של מצות משלוח מנות (שהוא: להרבות ידידות ואחווה בישראל), שיהיו כאלו שיעלבו ממיעוט משלוחי המנות שקיבלו, לענ"ד כדאי מאד לנהוג כנ"ל, שלפחות משפחות אלו יקבלו ממי שהם שלחו להם!

[נוטר הכרמים]

והנה עוד 'הנהגה' בקבלת משלוח מנות.

ידיד שלח לי ממה שסח הגאון ר' בונים שרייבר שליט"א על אביו הגדול הגאון ר' פינחס זצ"ל גאב"ד אשדוד, כפי שראה אור ב'אסופות'. מצו"ב.

הדבר לכאורה צ"ב מבחינת הלכה, ואולי מדין חינוך 'גם כי יזקין'...

[בברכה המשולשת]

והנה עוד 'הנהגה' בקבלת משלוח מנות.

ידיד שלח לי ממה שסח הגאון ר' בונים שרייבר שליט"א על אביו הגדול הגאון ר' פינחס זצ"ל גאב"ד אשדוד, כפי שראה אור ב'אסופות'. מצו"ב.

הדבר לכאורה צ"ב מבחינת הלכה, ואולי מדין חינוך 'גם כי יזקין'...

לא הבנתי את המוסר השכל של הסיפור- אפשר אולי להסביר?

[ישיבישקייט]

שקיעות בתורה ואי עשיית ענין שנמרח על יום שלם ממצוה חביבה שיכולה להיעשות בכמה דקות.

[בברכה המשולשת]

זה פשיטא- לא? מי משקיע במשלו"מ יותר מכמה דקות?

[ישיבישקייט]

תיובתא.

[בברכה המשולשת]

תיובתא היכא? מה איתותב?

[גאולה בקרוב]

בקשר להחזרת המשלוח מנות, ראיתי כעת גם בשו"ת יהודה יעלה סי' רו, שכתב כדבר פשוט שמחזירים משלוחי מנות.

ובקשר למעשה שהובא כאן, לדעתי החידוש הוא לעסוק בהלכות דמאי בפורים, שהרי בד"כ עוסקים בענינו של יום, אלא שת"ח שכל כולו תפוש בנושא הלכתי מסויים הרי בזה שעשועיו גם בפורים.

[למאי_נמ?]

להרב 'גאולה בקרוב',

א. המחזיר - האם קיים מצות משלוח מנות?
ב. עצם ההערה יקרה מאד, לשים לב לאנשים שאולי לא ישלחו להם.

[היא שיחתי]

דומני שראיתי בשם הצפנת פענח שבהשבת משלוח מנות לא יוצאים ידי"ח כיון שהוא בתורת גמול על שנתנו לו

[כרם]

כמדומה שהמקור להחזיר משלוח מנות בגמ' מגילה ז' ע"ב.

[יאיר]

לא לפי רש"י לפחות:

"אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי"

מחלפי סעודתייהו. זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשניה סועד חברו עמו

[גאולה בקרוב]

כנראה שכרם התכוון למעשה שלפני כן, במשלוח מנות של רבה ומרי

[יאיר]

צודק. טעות שלי.

[אליעזר בלוי]

והנה עוד 'הנהגה' בקבלת משלוח מנות.

ידיד שלח לי ממה שסח הגאון ר' בונים שרייבר שליט"א על אביו הגדול הגאון ר' פינחס זצ"ל גאב"ד אשדוד, כפי שראה אור ב'אסופות'. מצו"ב.

הדבר לכאורה צ"ב מבחינת הלכה, ואולי מדין חינוך 'גם כי יזקין'...

האם היה אומר כן גם על ליל פסח שמצותו במצוותיו
או על רה יוכפ על מצוות התשובה
או רק על פורים
או שנאמר שאין ענין בריבוי משלוח מנות ובטח שלא על חשבון תת

[חיימשה]

פליאה רבתא, הרי שו''ע מפורש, וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹח לְרֵעִים מְשֻׁבָּח; תרצ''ה ז'

[דרומי]

ואולי משום כך פרשו ממרדכי מקצת סנהדרין, משום שהעיז לתקן תקנה זו שמורחים אותה על יום שלם וכו'...

[בברכה המשולשת]

והנה עוד 'הנהגה' בקבלת משלוח מנות.

ידיד שלח לי ממה שסח הגאון ר' בונים שרייבר שליט"א על אביו הגדול הגאון ר' פינחס זצ"ל גאב"ד אשדוד, כפי שראה אור ב'אסופות'. מצו"ב.

הדבר לכאורה צ"ב מבחינת הלכה, ואולי מדין חינוך 'גם כי יזקין'...

האם היה אומר כן גם על ליל פסח שמצותו במצוותיו
או על רה יוכפ על מצוות התשובה
או רק על פורים
או שנאמר שאין ענין בריבוי משלוח מנות ובטח שלא על חשבון תת

פליאה רבתא, הרי שו''ע מפורש, וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹח לְרֵעִים מְשֻׁבָּח; תרצ''ה ז'

לכאורה אפשר לומר שמדובר שמרבה בזה בלי הרבה ביטול תורה (ובקהילות הקטנות של פעם זה באמת לא היה הרבה)

[זאנגאלאך]

ובקשר למעשה שהובא כאן, לדעתי החידוש הוא לעסוק בהלכות דמאי בפורים, שהרי בד"כ עוסקים בענינו של יום, אלא שת"ח שכל כולו תפוש בנושא הלכתי מסויים הרי בזה שעשועיו גם בפורים.

ובזה תתיישב הקושיה המפורסמת בהא ד'מבטלים ת"ת למקרא מגילה' והלא מגילה גם תורה היא...

[חיימשה]

והנה עוד 'הנהגה' בקבלת משלוח מנות.

ידיד שלח לי ממה שסח הגאון ר' בונים שרייבר שליט"א על אביו הגדול הגאון ר' פינחס זצ"ל גאב"ד אשדוד, כפי שראה אור ב'אסופות'. מצו"ב.

הדבר לכאורה צ"ב מבחינת הלכה, ואולי מדין חינוך 'גם כי יזקין'...

האם היה אומר כן גם על ליל פסח שמצותו במצוותיו
או על רה יוכפ על מצוות התשובה
או רק על פורים
או שנאמר שאין ענין בריבוי משלוח מנות ובטח שלא על חשבון תת

פליאה רבתא, הרי שו''ע מפורש, וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹח לְרֵעִים מְשֻׁבָּח; תרצ''ה ז'

לכאורה אפשר לומר שמדובר שמרבה בזה בלי הרבה ביטול תורה (ובקהילות הקטנות של פעם זה באמת לא היה הרבה)

בזמן הרמב''ם והרמ''א וגם בזמן חז''ל הי ערים גדולות מרובות אוכלוסין, וע''ז כתבו שכל המרבה במשלוח משובח.
בבבלי ובירושלמי רואים שהאמוראים בהחלט התעסקו והתייחסו בפרטי פרטים לענין המשלוח מנות, תוכנו, ואיכותו.
בעיקר מוקשה על ההנהגה הנ''ל שהוא הפכה הגמור של תכלית המצוה להרבות ריעות.
כלל אינני דן לגופו של מעשה שיתכן שהיה לו סיבות מיוחדות שאיננו יודעים, אך ברמת העיקרון די ברור שצורתו הצבעונית של יום הפורים היא הצורה שהועידו לו מרדכי ואסתר, ובכל הדורות פורים לא היה יום של תלמוד תורה אלא של הרבות שמחה ושחוק כל חד לפום דרגא דיליה.
ב''ה איכשר דורנו עם הרבות תורה בפורים הרבה מעבר למה שהיה מקובל, עוד זאת שמהדרים אבל ברור שאין שום מקום להנהגה של פנים חמורות בפורים.
כמו''כ בפשטות ההנהגה הרצויה היא שלומדים בעניינו של יום. אשרי מי שזה עבורו ניסיון גדול מידי, אבל אין זה משנה את ההנהגה הפשוטה.

[בברכה המשולשת]

א. לא דברתי על ההנהגה המתוארת שם.
ב. לא קרוב למרובות באוכלוסין כמו ימינו. מה גם שלאור תנאי התעבורה בדורותינו רדיוס ההגעה גדול לאין שיעור

[חיימשה]

דומה שהעיר ביתר היתה גדולה מניו יורק של ימינו

[חיימשה]

התפרסם קונטרס של הרב יונתן נוימן ממודיעין עילית בו הוא קובל על מסגרות אבות ובנים ומעמדי לימוד ותפלה בפורים... הרבה אומץ יש לאיש. מישהו כאן מכירו?

[בברכה המשולשת]

דומה שהעיר ביתר היתה גדולה מניו יורק של ימינו

?
(הרי מן הסתם הדר"ג יודע את דברי מרנא המהר"ל על המספרים העצומים המתוארים באגדתות אלו)

[חיימשה]

זוהי השיטה היחידה?