כנספח לדיון בענין אגודת מטמוני ארץ ומטרותיה, חשבתי לעלות כאן רעיון שמתנוצץ במוחי זה עידנים ולפי דעתי תועלתו גדולה: להעמיד אנשי מדע יראי אלקים ואוהבי תורה שיענו לשאלות לומדי התורה בתחומי התמתחותם. חושבני, שת"ח רבים נתקלים מדי פעם בצורך לבירור מדעי, ואם הם גם יראי שמים אזי אפילו בויקפדיה אינם יכולים לעיין ואצ"ל במקומות מוסמכים יותר.
אתן דוגמא קלה: בשבת קכח,א 'חבילי סיאה אזוב וקורנית הכניסן לעצים אין מסתפק מהן בשבת, למאכל בהמה מסתפק מהן בשבת, וקוטם ביד ואוכל ובלבד שלא יקטום בכלי, ומולל ואוכל ובלבד שלא ימלול בכלי הרבה כו'. ופרש"י ומהו מולל כגון אם בא לאכול הזרע מולל השרביטין שהזרע בתוכן. ולאחרונה הקשה לי ת"ח אחד הלא באזוב וקורנית וכדו' אין זרע כלל בתוכם, ולא שייך בזה מלילה כפירוש רש"י. ורצה לדחוק שתיבות 'ומולל ואוכל' אינם עולות על 'חבילי סיאה אזוב וקורנית' אלא זהו בבא בפנ"ע שמולל 'מלילות' ביד. אך כ"ז דוחק גדול להמעיין בפוסקים ואכמ"ל.
ועכ"פ שאלה זו ניתנת לבירור בקל אצל מומחה לבוטניקה, ואם הוא גם ת"ח אזי בטח יהיה לו איזה הצעה לביאור.
דוגמא נוספת: בסוכה לב,ב איתא בגמ' שהדולבא הוא עבות, ופרש"י דהיינו ערמון קשטניי"ר בלע"ז שקלוע הוא, ואילו בתוס' כתבו 'אומר רבינו תם שאין זה קשטניי"ר שאינו קלוע'. והנה רבינו תם נכדו של רש"י ובמקומו, ואעפ"כ זה אומר קלוע הוא וזה אומר אינו קלוע, וא"כ יש כאן מחלוקת מהו הקליעה הנצרכת בשביל להחשב עבות. אלא שאין לנו שום ידיעה מהי צורת אותם עלי הקשטניי"ר. ולדבר זה צריך בירור ג"כ בחכמת הבוטניקה [ואולי גם בלשן לצרפתית עתיקה לידע מיהו אותו קשטניי"ר שהיה אז במקומם].
אני מצרף לינק למשא ומתן שהיה לי בפורום לבוטניקה שע"י האונ' העברית, בשביל בירורים מדעיים, וכל קורא יראה את הקושי הגדול שיש להעזר באנשים שאינם בקיאים בתורה ובתלמוד, וכו'.
אגב, בשטח זה של הבוטניקה אני 'ממליץ' על הרב פרופ' כסליו שהוא ירא שמים, אוהב תורה, וסבלן גדול.
כמובן שאלו רק דוגמאות קטנות וגם הם רק משטח אחד, אבל באמת חסר מרכז מידע כזה לכל תחומי המדע (היסטוריה ארכיאולוגיה זאולוגיה וכו').
והנה הלינק לאשכול שפתחתי בפורום הנ"ל
http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=thread&t=1148
והנה לינק לאשכול נוסף שם
http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=thread&t=1187
תורה ובוטניקה
Re: תורה ובוטניקה
הספרים של י. פליקס לא מספקים?
Re: תורה ובוטניקה
הספרים של פליקס - חשובים ומקיפים, אך אינם מספקים.
אברהם,
איני מכיר את פרופ' כסליו, אך אני ממליץ על ד"ר ר' משה רענן הכותב דרך קבע בענינים אלו (וגם בענייני זאולוגיה) ב'פורטל הדף היומי'. ודבריו מתוקים ומאירי עינים!
אברהם,
איני מכיר את פרופ' כסליו, אך אני ממליץ על ד"ר ר' משה רענן הכותב דרך קבע בענינים אלו (וגם בענייני זאולוגיה) ב'פורטל הדף היומי'. ודבריו מתוקים ומאירי עינים!
-
חוצפא יסגא
- הודעות: 100
- הצטרף: א' פברואר 13, 2011 9:58 am
Re: תורה ובוטניקה
תמיהני שלא ראו החכמים כאן להזכיר את פרופ' זהר עמר, שחיבר ספרים רבים בתחום זה והוא מצטיין בריאליה וחז"ל.
מערכו בויקיפדיה:
זהר עמר נולד ב-7 דצמבר 1960 בישראל, תושב נוה צוף (חלמיש) בבנימין, נשוי ואב לשישה ילדים.
למד בישיבת בני עקיבא בנתניה ובישיבת מרכז הרב בירושלים. שירת בצה"ל בהנדסה קרבית (רס"ן במילואים). לאחר השירות הצבאי עסק בהדרכות טיולים ובחברה להגנת הטבע במסגרת חוגי סיור. שימש במשך חמש שנים כמנהל הגן הבוטני האקולוגי, אבו כביר, קמפוס אוניברסיטת תל אביב הישנה.
סיים את לימודיו האקדמאיים לתואר ראשון, שני ושלישי, באוניברסיטת בר-אילן, שבה הוא מכהן כיום כפרופסור חבר. הוא כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטה בשנים תשס"ד- תשס"ה, תשס"ט[1]
נושא עבודת המסטר שלו היה: "סוגיות ביישוב, בחקלאות ובנוף הצומח של ארץ-ישראל בתקופת ימי הביניים". נושא עבודת הדוקטורט: "גידולי ארץ-ישראל בימי-הביניים: תיאור ותמורות". שתי העבודות בהנחיית פרופ' יהודה פליקס ופרופ' יוסף דרורי.
שיטת המחקר
זהר עמר עוסק בשנים האחרונות בסוגיות שונות שבתחום שבין תורה ומדע, מתוך הצגת בחינה מחודשת למקורות, ומתן פרשנות וזווית מבט השונה לעתים מהמקובל. המטרה היא לרתום את כלי המחקר המודרניים ולהציג את תרומתם למחקר מדעי היהדות, אם כי לא מתוך רצון מאולץ לגשר בניהם.
במחקריו הוא משתדל לנצל כמעט כל פיסת מידע אפשרית, תוך שימוש נרחב במכמניה של הספרות העברית והספרות הערבית ובמקורות העתיקים והקלאסים, כולל ספרות יוון העתיקה, לטינית וסורית. הדגש ההוא במיוחד למקורות היהודים והמוסלמים שנכתבו בערבית בימי-הביניים, כאשר הוא מציג את תרומתם להבנת הפריחה התרבותית והחומרית שהייתה בארצות האסלאם. מחקרים רבים הוקדשו להבנת הריאליה המשוקעת בחיבורי רס"ג והרמב"ם.
תחום מחקר נוסף קשור לזיהוי הצמחים ובע"ח הנזכרים במקרא ובספרות חז"ל. בעבודותיו האחרונות מציע ז' עמר להעריך מחדש את הזיהויים הקיימים באופן ביקורתי ולסווגם על פי רמות הסתברות (ודאיות, מסופקות). שיטתו מעניקה ל"מסורת הזיהוי" את המשקל הסגולי הגבוה ביותר מכלל המדדים הקיימים במחקר. הוא גם פרסם הצעה חדשה לבחינת זיהוי החיות הטהורות בתורה (עם גיא בר עוז ורם בוכניק) לאור הממצא הזואו ארכאולוגי שנמצא בארץ ישראל וסביבותיה.[2]
חלק ניכר מעבודתו מוקדש למחקר הצומח והחקלאות הנזכרים בספרות המקרא, המשנה והתלמוד, מחקר המשלב גם גידול ושחזור מעשי של הפקת המוצרים שנעשו בהם. בין השאר במחקרים המשחזרים את הפקת אריגי "פתילת המדבר", פענוח כתובת "שמן רחץ" הנזכרת בחרסי שומרון, הצעת שיחזור של "לחם הפנים", גילויה של "תולעת השני" (כרמיל האלון) הארץ-ישראלית והפקת הצבע ממנה, צבע הארגמן, זיהוי צבענים בטקסטילים עתיקים, וזיהוי היסטורי ומעבדתי של חומרי הגלם אשר מהם ייצרו את הנייר בימי הביניים לאור אנליזות של תעודות מהגניזה הקהירית.
כשרות בעלי חיים
זהר עמר עוסק בפרויקט שמתעד את מסורת כשרותם של בעלי חיים טהורים בקרב קהילות ישראל. התוצאה הייתה פרסום שני ספרים: "הארבה במסורת ישראל" ו"מסורת העוף", וכן עשרות מאמרים בנושאי הכשרות שזכו להכרה מצד גורמי כשרות ופוסקי הלכה. במהלך מחקריו הצליח לתעד מסורות עתיקות מפי מאות אינפורמנטים קשישים. אחד מפירות המחקר הוא הענקת היתר רשמי מהרבנות לגידול בקר הג'אמוס בארץ לבשר. המחקר ההיסטורי והתורני נערך בשיתוף עם ד"ר ארי זיבוטפסקי, ועל ידו הובהר כי תחום מדעי יהדות עשוי להיות מחקר יישומי שתורם לכלכלת הארץ.
במחקר אחר שבו היה שותף ז' עמר הוכח שתהליך גיבון חלב ביונקים הוא מדד אמין להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים. בין בעלי החיים הטהורים שנבדקו ומהם התקבל גבן: יעל, אייל אדום וג'ירפה.[3]
תולדות הרפואה בעולם הקדום
חקר תולדות הרפואה של העולם הקדום הפך בשנים האחרונות לאחד מהתחומים החשובים הנחקרים במחקר ההיסטורי. במסגרת זו הקים עמר בשיתוף עם פרופ' אפרים לב, (כיום באוניברסיטת חיפה) את "המדור לתולדות הרפואה בארץ ישראל", ממוקדי המחקר האקדמיים החשובים ביותר בארץ, הפועלים בתחום זה. המחקר המתמקד בתיעוד המסורת הרפואית הקדומה ועד ימינו, ובמיוחד בתחום חומרי המרפא (Materia Medica), סממני הקטורת והבושם, והוא כלל סקר אתנופרמקולוגי מקיף שנערך בשווקים שמתמחים במכירת סממני מרפא מסורתיים בארץ, בעבר הירדן, ובמרוקו. לאחרונה הושלם מחקר מקיף על סממני המרפא של קהילת אתיופיה בישראל (בשיתוף עם דקלה דנינו). מחקר בולט נוסף עסק ברפואה המעשית בימי הביניים במזרח התיכון על פי המירשמים הרפואיים שנמצאו בגניזה הקהירית.[4]
זהר עמר הוציא לאור עם כמה עמיתים למחקר כמה כתבי יד רפואיים עתיקים, כמו חיבורו של הרופא הירושלמי אלתמימי (מאה עשירית), האנציקלופדיה 'צרי הגוף' לר' נתן בן יואל פלקירה (מאה שלושה עשרה), רפואה מעשית לר' חיים ויטאל (מאה שש-עשרה) ו'פרי מגדים' לר' דוד די סילוה הרופא מירושלים (מאה שמונה עשרה).
מבחר פרסומים
מוצרי מזון ותעשייה מהצומח בארץ-ישראל בימי הביניים, ירושלים תשנ"ו. (56 + 4 באנגלית)
גידולי ארץ-ישראל בימי הביניים - תיאור ותמורות, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תש"ן. (420 עמודים)
ז' עמר וא' לב, רופאים ותרופות בירושלים במאות העשירית עד השמונה עשרה, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב (320 עמודים), תל אביב תש"ס.
שמירת הבריאות להרמב"ם: פירושו של ר' יעקב צהלון הרופא להלכות דעות פרק ד, נוה-צוף תשס"א.
ספר הקטורת, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב תשס"ב ( 200 עמ' + גיליון צבע)
סממני המרפא המסורתיים בארץ-ישראל, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב תשס"ב ( 317 עמ' ותקציר באנגלית; בשיתוף עם אפרים לב).
ארץ ישראל וסוריה על-פי תיאורו של אלתמימי – רופא ירושלמי בן המאה העשירית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ד (174 עמ'; בשיתוף עם ירון סרי).
הארבה במסורת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ד (200 עמ' + גיליון צבע).
פרי מגדים לר' דוד די-סילוה הרופא מירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ד (194 עמודים).
צרי הגוף לרבי נתן בן יואל פלקירה, הוצאת המדור לתולדות הרפואה, אוניברסיטת בר-אילן, תל אביב תשס"ד (320 עמודים, בשיתוף עם יעל בוכמן).
רפואה מעשית לרבי חיים ויטאל: מרפא בארץ-ישראל וסביבותיה, הוצאת המדור לתולדות הרפואה, אוניברסיטת בר-אילן, ירושלים תשס"ז (337 עמודים, בשיתוף עם יעל בוכמן).
מסורת העוף, תל אביב תשס"ד.
מחברת צמחי המשנה של הרב יוסף קאפח, תל אביב תשס"ה.
זיהוי צומח וריאליה במפעל משנה תורה, תשס"ה ואילך.
בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים תשס"ז.
מרורים, תל אביב תשס"ח.
ארבעת המינים, תל אביב תש"ע.
אתרוגי ארץ-ישראל, תל אביב תשע"א.
לחם הפנים - היבטים היסטוריים וריאליים, בטאון "מעלין בקודש" , כרמי צור, גוש עציון תשס"ט
חמשת מיני דגן, מכון הר ברכה תשע"א
The History of Medicine in Jerusalem, Archaeopress, Oxford 2002 Z. Amar,
Practical Materia Medica of the Medieval Eastern Mediterranean According to the Cairo Genizah (With Efraim Lev), Brill & Sir Henry Wellcome Series, 7, Leiden 2008 (677 pp.)
עריכת ספרים
הרפואה בירושלים לדורותיה, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב תשנ"ט (עברית ואנגלית, עם י' שוורץ וא' לב).
ירושלים וארץ-ישראל – ספר אריה קינדלר, רמת-גן תל אביב תש"ס (עם י' שוורץ וע' ציפר).
ספר הזיכרון לרב יוסף בן דוד קאפח, הוצאת לשכת רב הקמפוס, אוניברסיטת בר-אילן תשס"א (עם ח' סרי).
ביכורי ארץ, קובץ המאמרים של תלמידי המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן תשס"ה (עם א' ברוך).
קישורים חיצוניים (הקישורים בויקיפדיה)
מאמרים
זהר עמר, כשרות הטווס, שנה בשנה, תשס"ג
זהר עמר, "זמרת הארץ" על פי רב סעדיה גאון, שיח שדה, גיליון מס' 2
זהר עמר, אזור גידולו של האפרסמון לאור מפת מידבא, שיח שדה, גיליון מס' 4
זהר עמר ואביבית שוויקי, מבוא לפרק במה מדליקין, מתוך הספר "במה מדליקין"
זהר עמר, ערבה: זיהוי מדעי ומסורת הלכתית, המעיין תשרי תשס"ח
זהר עמר, חמשת מיני מרור על פי שיטת הרמב"ם, המעיין ניסן תשס"ח
זהר עמר ואריה כהן, מתכון לאפיית לחם הפנים, המעיין ניסן תשע"א
מן העיתונות
דליקטס ארכאי, עמרי הרצוג על הספר 'הארבה במסורת ישראל', הארץ
שובה של השיבוטה, שגיא קופר, ynet
גילוי: כנימת האלון היא "תולעת השני", ערוץ 7
בקרוב: בופלו בהכרת הרבנות, חדשות מחלקה ראשונה
חגית רוטנברג, שיעור מולדת, באתר בשבע - ערוץ 7, 5 בפברואר 2004
יואל יעקובי, עתיקא קדישא, באתר בשבע - ערוץ 7
----------
1. מינויים חדשים באוניברסיטת בר-אילן, 28 באוקטובר 2008, הודעה לעיתונות מטעם אוניברסיטת בר-אילן .
2. קתדרה, 132, תשס"ט, עמ' 33 - 54.
3. ז' עמר, ע' מרין וד' אילוז, בד"ד, 21 תשס"ט, עמ' 75 -94.
4. Practical Materia Medica of the Medieval Eastern Mediterranean According to the Cairo Genizah (With Efraim Lev), Brill & Sir Henry Wellcome Series, 7, Leiden 2008 (677 pp.)
מערכו בויקיפדיה:
זהר עמר נולד ב-7 דצמבר 1960 בישראל, תושב נוה צוף (חלמיש) בבנימין, נשוי ואב לשישה ילדים.
למד בישיבת בני עקיבא בנתניה ובישיבת מרכז הרב בירושלים. שירת בצה"ל בהנדסה קרבית (רס"ן במילואים). לאחר השירות הצבאי עסק בהדרכות טיולים ובחברה להגנת הטבע במסגרת חוגי סיור. שימש במשך חמש שנים כמנהל הגן הבוטני האקולוגי, אבו כביר, קמפוס אוניברסיטת תל אביב הישנה.
סיים את לימודיו האקדמאיים לתואר ראשון, שני ושלישי, באוניברסיטת בר-אילן, שבה הוא מכהן כיום כפרופסור חבר. הוא כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטה בשנים תשס"ד- תשס"ה, תשס"ט[1]
נושא עבודת המסטר שלו היה: "סוגיות ביישוב, בחקלאות ובנוף הצומח של ארץ-ישראל בתקופת ימי הביניים". נושא עבודת הדוקטורט: "גידולי ארץ-ישראל בימי-הביניים: תיאור ותמורות". שתי העבודות בהנחיית פרופ' יהודה פליקס ופרופ' יוסף דרורי.
שיטת המחקר
זהר עמר עוסק בשנים האחרונות בסוגיות שונות שבתחום שבין תורה ומדע, מתוך הצגת בחינה מחודשת למקורות, ומתן פרשנות וזווית מבט השונה לעתים מהמקובל. המטרה היא לרתום את כלי המחקר המודרניים ולהציג את תרומתם למחקר מדעי היהדות, אם כי לא מתוך רצון מאולץ לגשר בניהם.
במחקריו הוא משתדל לנצל כמעט כל פיסת מידע אפשרית, תוך שימוש נרחב במכמניה של הספרות העברית והספרות הערבית ובמקורות העתיקים והקלאסים, כולל ספרות יוון העתיקה, לטינית וסורית. הדגש ההוא במיוחד למקורות היהודים והמוסלמים שנכתבו בערבית בימי-הביניים, כאשר הוא מציג את תרומתם להבנת הפריחה התרבותית והחומרית שהייתה בארצות האסלאם. מחקרים רבים הוקדשו להבנת הריאליה המשוקעת בחיבורי רס"ג והרמב"ם.
תחום מחקר נוסף קשור לזיהוי הצמחים ובע"ח הנזכרים במקרא ובספרות חז"ל. בעבודותיו האחרונות מציע ז' עמר להעריך מחדש את הזיהויים הקיימים באופן ביקורתי ולסווגם על פי רמות הסתברות (ודאיות, מסופקות). שיטתו מעניקה ל"מסורת הזיהוי" את המשקל הסגולי הגבוה ביותר מכלל המדדים הקיימים במחקר. הוא גם פרסם הצעה חדשה לבחינת זיהוי החיות הטהורות בתורה (עם גיא בר עוז ורם בוכניק) לאור הממצא הזואו ארכאולוגי שנמצא בארץ ישראל וסביבותיה.[2]
חלק ניכר מעבודתו מוקדש למחקר הצומח והחקלאות הנזכרים בספרות המקרא, המשנה והתלמוד, מחקר המשלב גם גידול ושחזור מעשי של הפקת המוצרים שנעשו בהם. בין השאר במחקרים המשחזרים את הפקת אריגי "פתילת המדבר", פענוח כתובת "שמן רחץ" הנזכרת בחרסי שומרון, הצעת שיחזור של "לחם הפנים", גילויה של "תולעת השני" (כרמיל האלון) הארץ-ישראלית והפקת הצבע ממנה, צבע הארגמן, זיהוי צבענים בטקסטילים עתיקים, וזיהוי היסטורי ומעבדתי של חומרי הגלם אשר מהם ייצרו את הנייר בימי הביניים לאור אנליזות של תעודות מהגניזה הקהירית.
כשרות בעלי חיים
זהר עמר עוסק בפרויקט שמתעד את מסורת כשרותם של בעלי חיים טהורים בקרב קהילות ישראל. התוצאה הייתה פרסום שני ספרים: "הארבה במסורת ישראל" ו"מסורת העוף", וכן עשרות מאמרים בנושאי הכשרות שזכו להכרה מצד גורמי כשרות ופוסקי הלכה. במהלך מחקריו הצליח לתעד מסורות עתיקות מפי מאות אינפורמנטים קשישים. אחד מפירות המחקר הוא הענקת היתר רשמי מהרבנות לגידול בקר הג'אמוס בארץ לבשר. המחקר ההיסטורי והתורני נערך בשיתוף עם ד"ר ארי זיבוטפסקי, ועל ידו הובהר כי תחום מדעי יהדות עשוי להיות מחקר יישומי שתורם לכלכלת הארץ.
במחקר אחר שבו היה שותף ז' עמר הוכח שתהליך גיבון חלב ביונקים הוא מדד אמין להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים. בין בעלי החיים הטהורים שנבדקו ומהם התקבל גבן: יעל, אייל אדום וג'ירפה.[3]
תולדות הרפואה בעולם הקדום
חקר תולדות הרפואה של העולם הקדום הפך בשנים האחרונות לאחד מהתחומים החשובים הנחקרים במחקר ההיסטורי. במסגרת זו הקים עמר בשיתוף עם פרופ' אפרים לב, (כיום באוניברסיטת חיפה) את "המדור לתולדות הרפואה בארץ ישראל", ממוקדי המחקר האקדמיים החשובים ביותר בארץ, הפועלים בתחום זה. המחקר המתמקד בתיעוד המסורת הרפואית הקדומה ועד ימינו, ובמיוחד בתחום חומרי המרפא (Materia Medica), סממני הקטורת והבושם, והוא כלל סקר אתנופרמקולוגי מקיף שנערך בשווקים שמתמחים במכירת סממני מרפא מסורתיים בארץ, בעבר הירדן, ובמרוקו. לאחרונה הושלם מחקר מקיף על סממני המרפא של קהילת אתיופיה בישראל (בשיתוף עם דקלה דנינו). מחקר בולט נוסף עסק ברפואה המעשית בימי הביניים במזרח התיכון על פי המירשמים הרפואיים שנמצאו בגניזה הקהירית.[4]
זהר עמר הוציא לאור עם כמה עמיתים למחקר כמה כתבי יד רפואיים עתיקים, כמו חיבורו של הרופא הירושלמי אלתמימי (מאה עשירית), האנציקלופדיה 'צרי הגוף' לר' נתן בן יואל פלקירה (מאה שלושה עשרה), רפואה מעשית לר' חיים ויטאל (מאה שש-עשרה) ו'פרי מגדים' לר' דוד די סילוה הרופא מירושלים (מאה שמונה עשרה).
מבחר פרסומים
מוצרי מזון ותעשייה מהצומח בארץ-ישראל בימי הביניים, ירושלים תשנ"ו. (56 + 4 באנגלית)
גידולי ארץ-ישראל בימי הביניים - תיאור ותמורות, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תש"ן. (420 עמודים)
ז' עמר וא' לב, רופאים ותרופות בירושלים במאות העשירית עד השמונה עשרה, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב (320 עמודים), תל אביב תש"ס.
שמירת הבריאות להרמב"ם: פירושו של ר' יעקב צהלון הרופא להלכות דעות פרק ד, נוה-צוף תשס"א.
ספר הקטורת, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב תשס"ב ( 200 עמ' + גיליון צבע)
סממני המרפא המסורתיים בארץ-ישראל, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב תשס"ב ( 317 עמ' ותקציר באנגלית; בשיתוף עם אפרים לב).
ארץ ישראל וסוריה על-פי תיאורו של אלתמימי – רופא ירושלמי בן המאה העשירית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ד (174 עמ'; בשיתוף עם ירון סרי).
הארבה במסורת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ד (200 עמ' + גיליון צבע).
פרי מגדים לר' דוד די-סילוה הרופא מירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ד (194 עמודים).
צרי הגוף לרבי נתן בן יואל פלקירה, הוצאת המדור לתולדות הרפואה, אוניברסיטת בר-אילן, תל אביב תשס"ד (320 עמודים, בשיתוף עם יעל בוכמן).
רפואה מעשית לרבי חיים ויטאל: מרפא בארץ-ישראל וסביבותיה, הוצאת המדור לתולדות הרפואה, אוניברסיטת בר-אילן, ירושלים תשס"ז (337 עמודים, בשיתוף עם יעל בוכמן).
מסורת העוף, תל אביב תשס"ד.
מחברת צמחי המשנה של הרב יוסף קאפח, תל אביב תשס"ה.
זיהוי צומח וריאליה במפעל משנה תורה, תשס"ה ואילך.
בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים תשס"ז.
מרורים, תל אביב תשס"ח.
ארבעת המינים, תל אביב תש"ע.
אתרוגי ארץ-ישראל, תל אביב תשע"א.
לחם הפנים - היבטים היסטוריים וריאליים, בטאון "מעלין בקודש" , כרמי צור, גוש עציון תשס"ט
חמשת מיני דגן, מכון הר ברכה תשע"א
The History of Medicine in Jerusalem, Archaeopress, Oxford 2002 Z. Amar,
Practical Materia Medica of the Medieval Eastern Mediterranean According to the Cairo Genizah (With Efraim Lev), Brill & Sir Henry Wellcome Series, 7, Leiden 2008 (677 pp.)
עריכת ספרים
הרפואה בירושלים לדורותיה, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב תשנ"ט (עברית ואנגלית, עם י' שוורץ וא' לב).
ירושלים וארץ-ישראל – ספר אריה קינדלר, רמת-גן תל אביב תש"ס (עם י' שוורץ וע' ציפר).
ספר הזיכרון לרב יוסף בן דוד קאפח, הוצאת לשכת רב הקמפוס, אוניברסיטת בר-אילן תשס"א (עם ח' סרי).
ביכורי ארץ, קובץ המאמרים של תלמידי המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן תשס"ה (עם א' ברוך).
קישורים חיצוניים (הקישורים בויקיפדיה)
מאמרים
זהר עמר, כשרות הטווס, שנה בשנה, תשס"ג
זהר עמר, "זמרת הארץ" על פי רב סעדיה גאון, שיח שדה, גיליון מס' 2
זהר עמר, אזור גידולו של האפרסמון לאור מפת מידבא, שיח שדה, גיליון מס' 4
זהר עמר ואביבית שוויקי, מבוא לפרק במה מדליקין, מתוך הספר "במה מדליקין"
זהר עמר, ערבה: זיהוי מדעי ומסורת הלכתית, המעיין תשרי תשס"ח
זהר עמר, חמשת מיני מרור על פי שיטת הרמב"ם, המעיין ניסן תשס"ח
זהר עמר ואריה כהן, מתכון לאפיית לחם הפנים, המעיין ניסן תשע"א
מן העיתונות
דליקטס ארכאי, עמרי הרצוג על הספר 'הארבה במסורת ישראל', הארץ
שובה של השיבוטה, שגיא קופר, ynet
גילוי: כנימת האלון היא "תולעת השני", ערוץ 7
בקרוב: בופלו בהכרת הרבנות, חדשות מחלקה ראשונה
חגית רוטנברג, שיעור מולדת, באתר בשבע - ערוץ 7, 5 בפברואר 2004
יואל יעקובי, עתיקא קדישא, באתר בשבע - ערוץ 7
----------
1. מינויים חדשים באוניברסיטת בר-אילן, 28 באוקטובר 2008, הודעה לעיתונות מטעם אוניברסיטת בר-אילן .
2. קתדרה, 132, תשס"ט, עמ' 33 - 54.
3. ז' עמר, ע' מרין וד' אילוז, בד"ד, 21 תשס"ט, עמ' 75 -94.
4. Practical Materia Medica of the Medieval Eastern Mediterranean According to the Cairo Genizah (With Efraim Lev), Brill & Sir Henry Wellcome Series, 7, Leiden 2008 (677 pp.)
Re: תורה ובוטניקה
אברהם כתב:כנספח לדיון בענין אגודת מטמוני ארץ ומטרותיה, חשבתי לעלות כאן רעיון שמתנוצץ במוחי זה עידנים ולפי דעתי תועלתו גדולה: להעמיד אנשי מדע יראי אלקים ואוהבי תורה שיענו לשאלות לומדי התורה בתחומי התמתחותם. חושבני, שת"ח רבים נתקלים מדי פעם בצורך לבירור מדעי, ואם הם גם יראי שמים אזי אפילו בויקפדיה אינם יכולים לעיין ואצ"ל במקומות מוסמכים יותר.
אתן דוגמא קלה: בשבת קכח,א 'חבילי סיאה אזוב וקורנית הכניסן לעצים אין מסתפק מהן בשבת, למאכל בהמה מסתפק מהן בשבת, וקוטם ביד ואוכל ובלבד שלא יקטום בכלי, ומולל ואוכל ובלבד שלא ימלול בכלי הרבה כו'. ופרש"י ומהו מולל כגון אם בא לאכול הזרע מולל השרביטין שהזרע בתוכן. ולאחרונה הקשה לי ת"ח אחד הלא באזוב וקורנית וכדו' אין זרע כלל בתוכם, ולא שייך בזה מלילה כפירוש רש"י. ורצה לדחוק שתיבות 'ומולל ואוכל' אינם עולות על 'חבילי סיאה אזוב וקורנית' אלא זהו בבא בפנ"ע שמולל 'מלילות' ביד. אך כ"ז דוחק גדול להמעיין בפוסקים ואכמ"ל.
ועכ"פ שאלה זו ניתנת לבירור בקל אצל מומחה לבוטניקה, ואם הוא גם ת"ח אזי בטח יהיה לו איזה הצעה לביאור.
דוגמא נוספת: בסוכה לב,ב איתא בגמ' שהדולבא הוא עבות, ופרש"י דהיינו ערמון קשטניי"ר בלע"ז שקלוע הוא, ואילו בתוס' כתבו 'אומר רבינו תם שאין זה קשטניי"ר שאינו קלוע'. והנה רבינו תם נכדו של רש"י ובמקומו, ואעפ"כ זה אומר קלוע הוא וזה אומר אינו קלוע, וא"כ יש כאן מחלוקת מהו הקליעה הנצרכת בשביל להחשב עבות. אלא שאין לנו שום ידיעה מהי צורת אותם עלי הקשטניי"ר. ולדבר זה צריך בירור ג"כ בחכמת הבוטניקה [ואולי גם בלשן לצרפתית עתיקה לידע מיהו אותו קשטניי"ר שהיה אז במקומם].
אני מצרף לינק למשא ומתן שהיה לי בפורום לבוטניקה שע"י האונ' העברית, בשביל בירורים מדעיים, וכל קורא יראה את הקושי הגדול שיש להעזר באנשים שאינם בקיאים בתורה ובתלמוד, וכו'.
אגב, בשטח זה של הבוטניקה אני 'ממליץ' על הרב פרופ' כסליו שהוא ירא שמים, אוהב תורה, וסבלן גדול.
כמובן שאלו רק דוגמאות קטנות וגם הם רק משטח אחד, אבל באמת חסר מרכז מידע כזה לכל תחומי המדע (היסטוריה ארכיאולוגיה זאולוגיה וכו').
והנה הלינק לאשכול שפתחתי בפורום הנ"ל
http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=thread&t=1148
והנה לינק לאשכול נוסף שם
http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=thread&t=1187
אכן, הנה בלימודי מסכת מנחות נזקקתי לדעת מהם בדיוק הזגים המצויים במשי, ועוד פרטים בענין המשי, ובמקורותנו לא ממש מצאתי הסבר מספק. חיפשתי ברשת מישהו בארץ המגדל משי שאוכל לדבר עימו ולא מצאתי.
Re: תורה ובוטניקה
חושבני שלא הבהרתי את כוונתי מספיק,
בודאי ישנם רבים וטובים כמו פרופ' פליקס וכדו' שעסקו במחקר מדעי-תורני על הצומח או החי במקרא או במשנה וכדו'.
אני מדבר על שאלות ועיונים העולים מתוך משא ומתן של הלכה, שלרוב אין החוקרים הכלליים מתעניינים בדקויות אלו, או במילים גסות יותר זה לא מטריד אותם שהרא"ש הזכיר שישנם הדסים שאין עלים בראשיהם, או לפרש למה התכוין הרא"ש כשכתב שיש בהדס עלה רחב שעולה על גבי שני העלים הנוספים, וכבר תמהו הכל א"כ הרי זה הדס שוטה, או לפרש מהו קשטניי"ר שנחלקו עליו רש"י ותוס' האם הוא קלוע, וכל אוהב תורה נפשו שוקקה לדעת מהי הצורה שנחלקו עליה הראשונים, הרי יש כאן מחלוקת שורשית בדיני עבות בהדס שאיננו יודעים עליה כלום משום שאיננו יודעים צורת הקשטניי"ר [וידעתי גם ידעתי שהקשטניי"ר הוא הערמון, אך הערמון המצוי אצלינו אין בו שום קליעה ועבות]. גם אזכיר שיטת רש"י שצריך שיצאו שלושת עלי ההדס ממקום אחד ממש ולא סגי שיצאו משורה אחת, ותופעה זו גם היא צריכה ציור אצלינו, הרי אם כל השלושה יצאו מאותה נקודה איך יחפו את הענף, וכו' וכו'. אכמ"ל.
כל זה ועוד הרבה אינם מעניינו של חוקר האוני' בדרך כלל, כי אין הוא רואה עצמו נזקק לפירושי רבותינו ולכל המו"מ בסוגיא, כי אם לדברי התלמוד עצמם ולתיאור הצמחים בתקופה ההיא וכדו'.
אני מבקש להעמיד חכמי מדע אוהבי תורה שיהיו סבלניים לשמוע שאלות הצורבים מתוככי הסוגיות ולסייעם ולהחכימם.
כתבתי בחיפזון ואיתכם הסליחה.
בודאי ישנם רבים וטובים כמו פרופ' פליקס וכדו' שעסקו במחקר מדעי-תורני על הצומח או החי במקרא או במשנה וכדו'.
אני מדבר על שאלות ועיונים העולים מתוך משא ומתן של הלכה, שלרוב אין החוקרים הכלליים מתעניינים בדקויות אלו, או במילים גסות יותר זה לא מטריד אותם שהרא"ש הזכיר שישנם הדסים שאין עלים בראשיהם, או לפרש למה התכוין הרא"ש כשכתב שיש בהדס עלה רחב שעולה על גבי שני העלים הנוספים, וכבר תמהו הכל א"כ הרי זה הדס שוטה, או לפרש מהו קשטניי"ר שנחלקו עליו רש"י ותוס' האם הוא קלוע, וכל אוהב תורה נפשו שוקקה לדעת מהי הצורה שנחלקו עליה הראשונים, הרי יש כאן מחלוקת שורשית בדיני עבות בהדס שאיננו יודעים עליה כלום משום שאיננו יודעים צורת הקשטניי"ר [וידעתי גם ידעתי שהקשטניי"ר הוא הערמון, אך הערמון המצוי אצלינו אין בו שום קליעה ועבות]. גם אזכיר שיטת רש"י שצריך שיצאו שלושת עלי ההדס ממקום אחד ממש ולא סגי שיצאו משורה אחת, ותופעה זו גם היא צריכה ציור אצלינו, הרי אם כל השלושה יצאו מאותה נקודה איך יחפו את הענף, וכו' וכו'. אכמ"ל.
כל זה ועוד הרבה אינם מעניינו של חוקר האוני' בדרך כלל, כי אין הוא רואה עצמו נזקק לפירושי רבותינו ולכל המו"מ בסוגיא, כי אם לדברי התלמוד עצמם ולתיאור הצמחים בתקופה ההיא וכדו'.
אני מבקש להעמיד חכמי מדע אוהבי תורה שיהיו סבלניים לשמוע שאלות הצורבים מתוככי הסוגיות ולסייעם ולהחכימם.
כתבתי בחיפזון ואיתכם הסליחה.
Re: תורה ובוטניקה
זהו כנראה ההדס כשיטת רש"י. כך ע"פ דברי מרן הגרח"ק שליט"א. שימו לב ששלושת העלים יוצאים מעוקץ אחד.
- קבצים מצורפים
-
- הדס כשיטת רש"י.
- 9.jpg (1.06 MiB) נצפה 10179 פעמים
Re: תורה ובוטניקה
אכן, הדסים אלו מכונים גם הדסי אטקע, ועניינם שבכל שורה יוצאים ג' עלים גדולים ועם כל אחד מהם יוצאים ב' עלים [קטנים יותר] נוספים. אמנם אין היציאה ממקום אחד ממש אלא סמוכים מאד ואפשר דלזה כיון רש"י. [אגב, בעלי ההוראה בזמנינו מורים שיש להקפיד בהדס כזה שיהיו ג' העלים הגדולים בשורה אחת כדי לצאת גם דעת התוס' דעבות היינו בשורה אחת, והוא פלאי, שהרי התוס' כתבו להדיא שדברי רש"י הם חומרא גדולה אלא סגי שיהיו בשורה אחת, ומשמע דאי הוי במקום אחד ממש שוב אין צריך גם לשיטתם שיהיה גם בשורה אחת].
עוד אפשר דהדסים אלו הינם 'הדסי הרא"ש', ואליהם כיון הרא"ש באומרו שיש עלה גדול שעולה ע"ג ב' עלים קטנים.
אגב, הדסים אלו צמחו בחצר ביתו של ר' אטקע שנטלם מסביבות העיר חברון, כך לפי עדותו ועדות חתנו. והנה, אם תעיין באשכול שפתחתי בפורום הצומח [הלינק מצורף לעיל] תראה דבר פלא, שחכם אחד בשם ד"ר זליכא שכתב לי כך: זן ממה שאתה מתאר פותח במעבדתנו ונרשם בשם הדס "עבות". הוא כנראה הזן "מצרי" המופיע בגמרא. זן זה גם ידוע שנמצא באגן הים התיכון. זוהי כמובן תכונה גנטית. יש הטוענים שזה הזן הוא המקורי של ענף עץ עבות לפי מה שמופיע על מטבעות מזמן בר-כוכבא. השמועה אומרת שהרב קנייבסקי עבר לברך על זן זה וכן, הרבה מאחינו מהעדה התימנית מחפשים את הזן.
והנה, לפי דבריו אין כאן כלל הדסים מסורתיים אלא פיתוח במעבדה, והדבר צריך בירור נוסף.
[ומה שכתב דזהו הדס מצרי, כמובן שזוהי טעות [אופיינית לאנשי המדע וכמוש"נ למעלה], שהרי החילוק המבואר בין מצרי לרגיל הוא במספר העלים בקן אחד ולא במהות הקן ובצורתו. - אמנם נכון הוא, שבהדסי אקטע מוצאים פעמים קנים שיוצא מנקודה אחת חמשה או אפילו שבעה עלים מנקודה אחת, וא"כ זהו המצרי לפי שיטת רש"י]
עוד אפשר דהדסים אלו הינם 'הדסי הרא"ש', ואליהם כיון הרא"ש באומרו שיש עלה גדול שעולה ע"ג ב' עלים קטנים.
אגב, הדסים אלו צמחו בחצר ביתו של ר' אטקע שנטלם מסביבות העיר חברון, כך לפי עדותו ועדות חתנו. והנה, אם תעיין באשכול שפתחתי בפורום הצומח [הלינק מצורף לעיל] תראה דבר פלא, שחכם אחד בשם ד"ר זליכא שכתב לי כך: זן ממה שאתה מתאר פותח במעבדתנו ונרשם בשם הדס "עבות". הוא כנראה הזן "מצרי" המופיע בגמרא. זן זה גם ידוע שנמצא באגן הים התיכון. זוהי כמובן תכונה גנטית. יש הטוענים שזה הזן הוא המקורי של ענף עץ עבות לפי מה שמופיע על מטבעות מזמן בר-כוכבא. השמועה אומרת שהרב קנייבסקי עבר לברך על זן זה וכן, הרבה מאחינו מהעדה התימנית מחפשים את הזן.
והנה, לפי דבריו אין כאן כלל הדסים מסורתיים אלא פיתוח במעבדה, והדבר צריך בירור נוסף.
[ומה שכתב דזהו הדס מצרי, כמובן שזוהי טעות [אופיינית לאנשי המדע וכמוש"נ למעלה], שהרי החילוק המבואר בין מצרי לרגיל הוא במספר העלים בקן אחד ולא במהות הקן ובצורתו. - אמנם נכון הוא, שבהדסי אקטע מוצאים פעמים קנים שיוצא מנקודה אחת חמשה או אפילו שבעה עלים מנקודה אחת, וא"כ זהו המצרי לפי שיטת רש"י]
-
אליעזר אאא
- הודעות: 16
- הצטרף: ג' יוני 28, 2011 1:07 am
Re: תורה ובוטניקה
הדסי ''אקטע'' כך שמו של האברך מקרית ספר שחמיו מצא את ההדסים בהרי חברון.
אני ומשפחתי כבר נוטלים את ההדסים זה עשר שנים ונהנים מהדס עץ עבות אמיתי ולא זלזל שדוף וחיוור בלמינציה.
אני ומשפחתי כבר נוטלים את ההדסים זה עשר שנים ונהנים מהדס עץ עבות אמיתי ולא זלזל שדוף וחיוור בלמינציה.
Re: תורה ובוטניקה
אופס.. טעיתי, הרב אקטע כמובן.
כמובן שדיני תורתינו אינם נקבעים לפי מליצותיך ותחושותיך. אני הקטן נוטל גם אותם שמא אצא בהם ידי חובה גם לשיטת רש"י.
אני מצרף קונטרס קטן שכתבתי על שילוש ההדסים, ובתוכו גם התייחסות להדסי רש"י ראו עמ' ו'. אולי איזה חכם יעביר עיניו על הדברים והיה זה שכרי.
כמובן שדיני תורתינו אינם נקבעים לפי מליצותיך ותחושותיך. אני הקטן נוטל גם אותם שמא אצא בהם ידי חובה גם לשיטת רש"י.
אני מצרף קונטרס קטן שכתבתי על שילוש ההדסים, ובתוכו גם התייחסות להדסי רש"י ראו עמ' ו'. אולי איזה חכם יעביר עיניו על הדברים והיה זה שכרי.
- קבצים מצורפים
-
- שילוש ההדסים.pdf
- (335.97 KiB) הורד 571 פעמים
Re: תורה ובוטניקה
ר' אברהם היקר. מחילה מכת"ר, אבל השילוש של ההדסים של אקטע [אמנם לא כולם לאורך כל הענף] יוצאים מעוקץ אחד ממש [הפסיק יכול לפני ואחרי...] כפי פירושו של רש"י. ואם אני הייתי אומר כך וברצונך לחלוק, מילא, אבל שהובאו הדסים אלו קמיה דמרן הגרח"ק שליט"א, אמר שאכן אלו ההדסים שנראים לפי שיטת רש"י.
Re: תורה ובוטניקה
כמובן שלא אוכל להביא לכאן את ההדס עצמו ולקרבו מול עיניך כדי שתראה שיש בו ב' נקודות יציאה צמודות [לעלה הגדול ולשנים שבחיקו], וכן להיפך.
אפשר שכוונת הגרח"ק שלזה סגי להחשב עוקץ אחד לשיטת רש"י.
אפשר שכוונת הגרח"ק שלזה סגי להחשב עוקץ אחד לשיטת רש"י.
Re: תורה ובוטניקה
לא 'אפשר', בוודאי שזו הכוונה! העלים יוצאים מאותה נקודה ללא שום רווח בענף העץ עצמו, למה הנך מחכה, שיצאו כולם מנקודה דקה כעין חוט השערה ואז זה יהיה ודאי לשיטתך???
Re: תורה ובוטניקה
אכן, בפשטות לרש"י בעינן עוקץ אחד ממש, אבל אינו צריך להיות דק כחוט השערה, ויכול להיות עבה כרגל הפיל, אבל צריך שתהא גומא אחת שממנה יוצאים ג' העלים. [וכשם שהעלים הקטנים בחיק העלה הגדול - בהדסי אקטע - יוצאים מעוקץ אחד ממש, כמו"כ העלה השלישי צריך להיות כך].
ואכתוב לך ראיה לזה, דהנה התוס' הקשו על רש"י שזהו חומרא גדולה ואינו מצוי, ולכאו' אין מובן קושייתם, הלא שיטת רש"י עצמו דסגי בקן אחד עבות כדי להכשיר כל ההדס, והרי אין לך הדס שאין בראשו ג' עלין היוצאים ממקום אחד, וא"כ אדרבה כמעט אין לנו הדס שאינו עבות לרש"י. וע"כ דכיון שאין כאן יציאה מעוקץ אחד ממש [כדחזינן שלאחר שמוסיף ההדס לגבוה מתרחקים העוקצים זה מזה סביב הענף] לא חשיב יוצאים מעוקץ אחד אף שהם סמוכים לגמרי 'ללא שום רווח בענף העץ עצמו' כלשונך.
ואכתוב לך ראיה לזה, דהנה התוס' הקשו על רש"י שזהו חומרא גדולה ואינו מצוי, ולכאו' אין מובן קושייתם, הלא שיטת רש"י עצמו דסגי בקן אחד עבות כדי להכשיר כל ההדס, והרי אין לך הדס שאין בראשו ג' עלין היוצאים ממקום אחד, וא"כ אדרבה כמעט אין לנו הדס שאינו עבות לרש"י. וע"כ דכיון שאין כאן יציאה מעוקץ אחד ממש [כדחזינן שלאחר שמוסיף ההדס לגבוה מתרחקים העוקצים זה מזה סביב הענף] לא חשיב יוצאים מעוקץ אחד אף שהם סמוכים לגמרי 'ללא שום רווח בענף העץ עצמו' כלשונך.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים