פורים-כפורים

[סגי נהור]

יש להבחין בין ווארטים בדרך הצחות לפירושים בדרך הדרוש או הסוד שאינם הפשט אבל הם פירושים רציניים לגמרי.

[משה דוויק]

תודה.
עיין כאן [עמ' י']: http://www.col.org.il/pics/inbox/7260553_6431957.pdf שמביא כן האדמו"ר מחב"ד בשם התיקוני זוהר

היכן ניתן להשיג קונטרס זה?

[דרופתקי דאורייתא]

מדברי הגרי"ח סופר שליט"א בשיעוריו (שנדפסו במגיד דבריו ליעקב על פורים - הועלה כאן:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=26&t=44889#p531792 )\

[שייף נפיק]

נהירנא, בוועד אחד מהגה"צ ר' דב יפה זצוק"ל הביא כמה וכמה דוגמאות שאנשים טועים בהם. למשל דברי הבא"ח בשם המקובלים שלימוד תורה בשבת מעלתו פי אלף מימות החול, ופורים כפורים ועוד כמה דוגמאות מעין זה, ועורר שצריך פורפוציה בדברים, שרק בדבר אחד שבהם יש להם בחינה מעין זה, אבל לא שזה גדול מזה בכל עניניו.

[ההוא דאמר]

ידוע שהמקור לכך, הוא מכתבי האר"י.

[הפשוט בפשטותו]

תודה.
עיין כאן [עמ' י']: http://www.col.org.il/pics/inbox/7260553_6431957.pdf שמביא כן האדמו"ר מחב"ד בשם התיקוני זוהר

היכן ניתן להשיג קונטרס זה?

מצאתי רק במחשב ע"י חיפוש

[סגי נהור]

ידוע שהמקור לכך, הוא מכתבי האר"י.

ומהו המקור ל"ידוע"?

היכן ניתן להשיג קונטרס זה?

נסה במערכת לקראת שבת: [email protected]

[מקדש מלך]

מדרש שמחה - אמרות מהרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע.

ללא שם.jpg (1.04 MiB) נצפה 6553 פעמים

[אברהם]

לקראת פורים קיבצתי מה שמצאתי באוצר החכמה מחכמי ישראל אודות פורים-כיפורים

אולי יהיה לתועלת למי מהחברים

[נוטר הכרמים]

יישר כח, נפלא מאוד.

כבר העירו שבד בבד עם ההעמקה בסגולת הימים ושגב הזמן אין לאבד את האופי הפשוט והאמיתי שנתנו לו חז"ל 'יום משתה ושמחה', וכגדרים המופיעים בהלכה שהתירו דברים מסוימים בשביל ריבוי השמחה.

[דרומי]

למיטב זכרוני יש אשכול עם שם כמעט זהה

[אברהם]

יישר כח, נפלא מאוד.

כבר העירו שבד בבד עם ההעמקה בסגולת הימים ושגב הזמן אין לאבד את האופי הפשוט והאמיתי שנתנו לו חז"ל 'יום משתה ושמחה', וכגדרים המופיעים בהלכה שהתירו דברים מסוימים בשביל ריבוי השמחה.

אכן, זוהי הערתו של הגה"צ רבי שריה זצ"ל המופיע בקטע האחרון בליקוט זה...

[ישראליק]

יישר כח, נפלא מאוד.

כבר העירו שבד בבד עם ההעמקה בסגולת הימים ושגב הזמן אין לאבד את האופי הפשוט והאמיתי שנתנו לו חז"ל 'יום משתה ושמחה', וכגדרים המופיעים בהלכה שהתירו דברים מסוימים בשביל ריבוי השמחה.

אכן, זוהי הערתו של הגה"צ רבי שריה זצ"ל המופיע בקטע האחרון בליקוט זה...

כנראה לשיטתיה... כ"כ גם בהגש"פ "מחשבת בצלאל" הנדפמ"ח, אצל הנגינה של "אנא ה'" בהלל

[לבי במערב]

למיטב זכרוני יש אשכול עם שם כמעט זהה

פורים-כפורים; מקבילות בין פורים לכפורים | כל המרבה ה"ז משובח; יום הכפורים - כ-פורים, האמנם?

[עזריאל ברגר]

למיטב זכרוני יש אשכול עם שם כמעט זהה

פורים-כפורים; מקבילות בין פורים לכפורים | כל המרבה ה"ז משובח; יום הכפורים - כ-פורים, האמנם?

עתה אוחדו ד האשכולות, והיו לאחדים בידיכם.

[פולסברג]

יישר כח, נפלא מאוד.
כבר העירו שבד בבד עם ההעמקה בסגולת הימים ושגב הזמן אין לאבד את האופי הפשוט והאמיתי שנתנו לו חז"ל 'יום משתה ושמחה', וכגדרים המופיעים בהלכה שהתירו דברים מסוימים בשביל ריבוי השמחה.

אכן, זוהי הערתו של הגה"צ רבי שריה זצ"ל המופיע בקטע האחרון בליקוט זה...

וכן העיר בעל ה'אגרת על הבטחון' בשיחה המצורף דקה 39.

וכדי שלא יחסר המזג, אציג פה דברי חכם א' [מלפנים חבר פורמינו] בבמה אחרת:

רק דבר אחד לא הבנתי מעולם, מדוע לא עושים ישיבת אהרן הכהן ביום הכיפורים הלא גם אז אין כמעט יהודי שלומד תורה? והלא בת"ב יותר חמור, למה אין ישיבת רבי ירמיה הנביא? ולכאורה מצינו מבטלין ת"ת לקריאת מגילה ולסעודת פורים אך לא מצינו ביטול התורה עבור יום הכיפורים.

התושבה לדבר היא, ששמחת פורים בפרט ושמחה בכל נתפסת בעיני רבים כמין חריג בנוף היהדות המקדשת את הרצינות ואת ההתאפקות, והרי לשמחה מה זו עושה, יכול אדם לבטל כל היום אך מתוך עצבות ודכאון, אך רק תן לו קצת שמחה מיד יתעוררו הגנים המדוכאים ויצעקו, חלילה וחס יש ללמוד תורה ביום זה וכו'.

ולא התקררו דעתם של כמה, עד שהמציאו שבעצם יום הפורים הוא הזמן הכי מסוגל לישועות ורפואות, ויש כמו שובבים אמירת תהלים בהשכמה משל היום הי' יום חורבן יהדות.