אוצר החכמה כתב:אתה לא מביא סימוכין מהמציאות. אתה כופר בהנהגת המשפט של ה' ותומך דבריך בטענת כל האפיקורסים שבעולם. אם הקב"ה שופט ומנהיג את העולם למה אנחנו לא רואים את זה.
אבל כל יהודי יודע שאינו כן והדין ושליטת הבורא בעולמו לא נראים לעינים בצורה פשוטה וגם יודע את הטעם שהוא מפני שהקב"ה נותן בעולם בחירה לאנשים ולכן הנסים נסתרים.
אני רוצה להדגיש שאיני דן אם אפשר לטעון כפי שאתה טוען בנושא ההשתדלות ולא על זה אני מתווכח. אני מתווכח עם הטענה שלך שלא יתכן שהקב"ה מנהל את העולם לפי הגזירה כי הרי אנחנו רואים בעינינו שאינו כן.
אתה כותב שאינך מתווכח לגבי מה שכתבתי בעניין ההשתדלות. והיינו, למשל, שלאדם יש בחירה חופשית לבחור לעצמו מקצוע. אם יבחר מקצוע מכניס יותר, יהיה לו יותר ממון.
אתה מסכים עם כך שלגישה כזו יש זכות קיום.
לפי הגישה השנייה (לפחות, לפי מה שמבינים בה בדרך כלל, ולא כפי שהחליט 'מקדש מלך', שאין לאדם כלל בחירה חופשית) המצב הכלכלי של אדם אינו תלוי בבחירת המקצוע.
כתבתי שהמציאות מראה שהגישה הראשונה, היא הנכונה. שכן המצב בעולם הוא כזה, שמבחינה סטטיסטית, אלו שעובדים בעבודות יותר מכניסות יש להם יותר ממון.
['מקדש מלך' אמר על זה: נכון, אבל העניין הוא שבעצם אין לאדם בחירה חופשית. מהלך מבריק, אין מה לומר. אבל אתה הלכת בדרך אחרת]
כתבת שהמציאות זה לא ראיה. כי הקב"ה בכוונה מטשטש את הדברים.
כתבתי לך שזה טיעון לא לגיטימי. כך אפשר לטעון לגבי הדברים שאנחנו בטוחים בהם שהם אמת. ואז, גם אם המציאות מראה אחרת, לא נחזור מהאמת אלא נגיד שהקב"ה מטשטש את המציאות.
אבל אם מדובר בנושא שהוא נתון לדיון. יש סוברים כך ויש סוברים אחרת. אחד הביא ראיות והמציאות. לשני אין מה לענות. אז מה הוא עושה? הוא טוען: לעולם אמת כדבריי, אלא שהקב"ה רוצה להסתיר זאת. -זה לא לגיטימי. לא שזה לא יכול להיות, אבל לא לגיטימי להשתמש בסוג טיעון כזה בדיון. כי אם כך, כל אחד יגיד מה שבא לו, ולא תהיה שום אפשרות לסתור את דבריו. כי הוא יגיד: הקב"ה בכוונה מטשטש את הדברים כדי שייראה כאילו אני לא צודק, אבל באמת אני כן צודק.
הסברתי אתה דבריי היטב, שניתי ושילשתי.
את זה אתה החלטת להגדיר כלא פחות מ" כפירה בהנהגת משפטי ה' ".
תגיד לי, הכל בסדר אתך? צריך כוס מים אולי?