- orig_461DA4EEE2B64CAFA7677538CE6B2564.JPG (58.49 KiB) נצפה 14614 פעמים
[אמא] היתה ממתינה לרבי מגור, בעל פני השרף והשיער האדמוני, שיעבור על פניה בהילוך מהיר. האדמו"ר הישיש היה יוצא לשוח במצוות רופאיו, מלווה בצמד אברכים, שהתקשו להדביקו, ובקרנות הרחוב האפלוליות ארבו לו חסידים נרגשים, מייחלים לברכתו. בוקר אחד, לאחר שהתאלמנה, יצאה אמא לגרור פנימה אל "סניף תנובה" שלנו, את כדי החלב הכבדים שהשאירו לה המחלקים. הרבי הבחין באשה הנאבקת עם הכדים ומיהר לעזור לה. ומאז היתה מוצאת כל בוקר את הכדים ליד דלת החנות, מעשה ידיהם של החסידים שהמופת של רבם היה להם למצוות עשה
מתפעל כתב:מה זה ח"ב חבלים?
מי זו האלמנה?
ציפורן כתב:הנאמן בפקדונו כתב:ציפורן כתב:במוסף קולמוס של עיתון משפחה נחשפה תמונה לא ידועה של הא"א
(שוהה בעיירת נופש) ע"י הרב איתם הנקין הי"ד
אולי אפשר להעלות אותה פה בבקשה?
י. אברהם כתב:מתי היתה הפגישה בין האדמורי"ם?
האם נכתב על זה?
י. אברהם כתב:מתי היתה הפגישה בין האדמורי"ם?
האם נכתב על זה?
אראל כתב:סבא ז"ל שלי למד בבחרותו בישיבת שפ"א בירושלים, אבל השתייך לנטו"ק ועדהח"ר
פעם בהיותו אצל הב"י, הגישו להמטבח, ופתח לפניו המקרר, ואמר לו, ראה שמוליק, תראה גם אני נטו"ק'ניק, כל המוצרים בהכשר הבד"ץ....
נוטר הכרמים כתב:אחד ההבדלים הבולטים בין הדור הקודם לדור של היום. מה שזכיתי לראות אצל רבותי זצוק"ל גם אצל ר' מיכל יהודה וגם אצל ר' שמואל זכותם תגן עלינו, כשהסתובבו בינינו תלמידים מכל מיני חוגים וחסידויות. תמיד הם באו לקראת אותם תלמידים עם סיפורים וקישרו את עצמם לאותו מקור. אצל ר' מיכל יהודה זה היה יותר בקצרה, אצל ר' שמואל זה היה יכול להיות יותר ארוך. היו בישיבה בזמני, קרלינער, מודז'יצער, פולישער - אלכסנדר, ואח"כ סוכוצ'ובער ועוד כל מיני, תמיד דיבר אתם על רבותיהם ועודד אותם בדרכם. כעת אני נזכר שאמר לאברך קרלינער בשנה שעברה, נו, איך היה ה'סדר' אצלך, הלה ענה לו, הסברנו לילדים את סיפור יציאת מצרים. ר' שמואל אמר לו, אבא שלך מספר או שקורא בנעימה את ההגדה? תעשה כמו אבא שלך... ואידך זיל גמור.
רעגענסבורגער כתב:נוטר הכרמים כתב:אחד ההבדלים הבולטים בין הדור הקודם לדור של היום. מה שזכיתי לראות אצל רבותי זצוק"ל גם אצל ר' מיכל יהודה וגם אצל ר' שמואל זכותם תגן עלינו, כשהסתובבו בינינו תלמידים מכל מיני חוגים וחסידויות. תמיד הם באו לקראת אותם תלמידים עם סיפורים וקישרו את עצמם לאותו מקור. אצל ר' מיכל יהודה זה היה יותר בקצרה, אצל ר' שמואל זה היה יכול להיות יותר ארוך. היו בישיבה בזמני, קרלינער, מודז'יצער, פולישער - אלכסנדר, ואח"כ סוכוצ'ובער ועוד כל מיני, תמיד דיבר אתם על רבותיהם ועודד אותם בדרכם. כעת אני נזכר שאמר לאברך קרלינער בשנה שעברה, נו, איך היה ה'סדר' אצלך, הלה ענה לו, הסברנו לילדים את סיפור יציאת מצרים. ר' שמואל אמר לו, אבא שלך מספר או שקורא בנעימה את ההגדה? תעשה כמו אבא שלך... ואידך זיל גמור.
מה הכוונה דור הקודם? בקושי עבר י"ב חודש מאז פטירת ר' שמואל.
מותר גם בדור הזה. היום משום מה יש הרגשה שאסור לתת למטען אחר דריסת רגל. אצלי זה מתקשר להנהגה של פעם, הפיינקייט הטבעי, בלי לשם יחוד, ולא רק ליתומים ולמסכנים. למצוא שפה משותפת ולתת כבוד לרקע ולסביבה של האחר. אצל ר' שמואל זה הגיע לממדים בלתי נתפסים. ליהודי ת"ח מגזע חסידי מובהק שהיה מגיע להשתתף ממרחקים בסעודה שלישית היה מעניק 'שיריים', ולא ב'ויץ'. באורח קבע. בחור חסידי שלמד בספר 'עבודת פנים' לרא"י לוריא הוא קרא והראה לו את הספר שהיה בביתו מעוטר בכמה הגהות בגליונותיו, וכן ע"ז הדרך.רעגענסבורגער כתב:אבל למה לתת הרגשה טובה ליהודי קשורה לאנשים דווקא מדור הקודם?
מתפעל כתב:התכוונת האמרי אמת וכתבת הב"י.
ההסבר כפי שהבנתי, שאינטער וויגענס, בדרכים, היו רבים מחובשי הספודיקים לא לוקחים את זה איתם מכמה סיבות, ולכן הם נראים עם כובעים, מה שאין כן הרבי עצמו, וכן בנו הבכור, הם כן לקחו איתם הספודיק החשוב.
אמנם יש תמונה אחת או שניים ששם טענו המומחים שמדובר בשבת קדש ושצילם גוי. אבל עדיין צריך להגיע להסבר הזה של הדרכים, כדי לבאר למה הב"י ול"ש נראים עם כובע.
אמנם גם על האמרי אמת הקשיתי משכבר הימים, מדוע יש הרבה תמונות שלו עם כובע והרבה עם ספודיק. שאם הלך בימות החול רק עם כובע, האם שייך כל כך הרבה תמונות עם ספודיק וכולם בשבת ע"י גוי או במוצאי שבת וחול המועד? לא מסתבר. יותר מסתבר שהלך עם ספודיק בימות החול גם כן, בארועים חשובים וכדומה.
השערתי היא שזה פשוט היה תלוי בנוחיות הנסיעה. אם נסע לשבת, וחזר למחרת, היה סביר שעבור יום אחד לא יקח עמו גם כובע, ונשאר עם הספודיק ביום א'.
וכן על זה הדרך.
מתפעל כתב:הנאמן, מה תגיד בתמונה זו שלשיטתך היא בשבת,
מדוע אם כן נתנו לפני מנחם לטלטל את הספודיק? אמנם היה ילד אבל כבר בגיל חינוך.
ווארשאווער כתב:מה שכולם לא חבושים בספודיק זהו כיון שהיה מקובל אז שרק רבנים צועדים עם ספודיק ברה"ר, לא הצלחתי להבין האם זה היה חוק, או שפחדו מאנטישמיות, עכ"פ היה מקובל אז שרוב הציבור אינו צועד עם ספודיק לראשו ברחוב, רק בבית לפני סעודת ש"ק חבשו הספודיק.
וורשוור כתב:מתפעל כתב:הנאמן, מה תגיד בתמונה זו שלשיטתך היא בשבת,
מדוע אם כן נתנו לפני מנחם לטלטל את הספודיק? אמנם היה ילד אבל כבר בגיל חינוך.
בפולין נהגו להקל בטלטול ע"י קטן במקום הצורך, כך שמעתי מרבנים, ואכמ"ל בזה בהסבר ההלכתי לענין.
חבר פורום אוצר החכמה כתב:ווארשאווער כתב:מה שכולם לא חבושים בספודיק זהו כיון שהיה מקובל אז שרק רבנים צועדים עם ספודיק ברה"ר, לא הצלחתי להבין האם זה היה חוק, או שפחדו מאנטישמיות, עכ"פ היה מקובל אז שרוב הציבור אינו צועד עם ספודיק לראשו ברחוב, רק בבית לפני סעודת ש"ק חבשו הספודיק.
ראה ס' ימי מגורי עמ' 145-146
מקדש מלך כתב:כן הלכו עם ספודיק בפולין או לא ? לא יצאתי ברור
viewtopic.php?f=19&t=6283&p=253342&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A7#p253342
viewtopic.php?f=19&t=5689&p=49146&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A7#p49146
viewtopic.php?f=7&t=1252&p=7755&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A7#p7755
viewtopic.php?f=66&t=34605&p=376200&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A7#p376200
viewtopic.php?f=66&t=34605&p=376200&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A7#p376200
יראה- שלם כתב:י. אברהם כתב:מתי היתה הפגישה בין האדמורי"ם?
האם נכתב על זה?
כשהאדמו"ר מסאטנאר זיע"א היה בארץ בשנתשכ"ה הגיע הבית ישראל זיע"א לחיפה ללוותו חזרה ביום צאתו מארה"ק.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 565 אורחים