יום עיון לתורה וארכאולוגיה

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ה' אוגוסט 18, 2011 11:02 pm

אתם מפספסים את הנקודה. אני לא חושב כמו הרב סלובייצ'יק שהדרך היחידה להמתקת לימוד הגמרא עוברת דרך שער ההיסטוריה, אבל מה עם אגדה? בהרבה ישיבות לא לומדים כלל סוגיות שכאלו, ובחורים רבים (וראה בדברי לקמן) היו מתענגים על צוף דבשה של האגדה, במקום לרעות בשדות זרים.

הבהרה שנית: ברור, שהדברים האמורים בכללות אינם מכוונים כהוראה כללית כיצד יש ללמד גמרא לילד/בחור נורמלי. הדרך ברורה, ליגע ולהתייגע, יגיעת נפש ובשר. אבל, יש לזכור שבניגוד לדורות עברו, שרק אחד מעיר שנים ממשפחה זכו לשבת בישיבה וליגע בתורה, הרי בדורנו (החל מלאחר מלחמה"ע השניה) הדבר הפך לחוק בל יעבור: כל בחור יהיה תופס ישיבה, בן תורה שמאוהלה לא ימיש ורק בה יהגה יומם ולילה, אמן.

המציאות העצובה היא קצת אחרת, בחורים רבים לא בנויים ללימוד הישיבתי האינטנסיבי וזקוקים לצורת לימוד מעט יותר מתונה הדורשת מעט פחות יכולת הן שכלית והן נפשית. מה לעשות, כך דרכו של עולם, אשרי מי שאומנתו בשם אוי כו' אע"פ שהעולם זקוק לשניהם ומכיל את שניהם במידה שווה. זו עובדה - זו לא תאורייה. המכחיש את האמור לעיל, הוא מכחיש את המציאות הקיימת בעולם התורה היום.

לפיכך, על-מנת לאפשר את לימודם של אלו בהצלחה ומתוך יראת-שמים, מציעים המציעים את שילוב ההיסטוריה/ארכיאולוגיה בתוך מסגרת הלימודים. למעשה בפועל, יש לשאול דעת חכמי וגדולי הדור, אבל ההצעה בעיקרה מונחת על יסודות איתנים.

(יתירה מזו, פעמים שידיעות מקיפות אלו פותרות קושיות רבות. ומעשה שהיה בתלמיד אחד, שבתום שיעור של רבו [הגדול בתורה מאד מאד] הראה שכל קושית הרב בסתירת התוס' בין ר"י לר"י בתהו יסודה כי תרי [ויותר!] ר"י הוו, ואין דרך לברר מי ומי ההולכי"ם בלי בקיאות הן בהיסטוריה והן בכת"י].

והארכתי.

נטורי קרתא

הבהרה
בעקבות הודעתי לעיל פנה אלי באישי אחד המשתתפים ותבע את כבוד תורתו, שלא חלקתי לו את כבודו הראוי. לדבריו הוא ת"ח משכמו ולמעלה ואף מחבר ספרים עד אין קץ. לראיה כיבדני בחבילה שלמה של חידושיו. לדעתו, הצגתו כחובב זוטות היסטוריות גורמת לו עוול.
לכך אני מוצא מקום להבהיר, שלא התכוונתי לחרוץ משפט אנשים זרים לי שמעשיהם ושמותם אינם ידועים לי, אלא להציג את הגיחוך והסתירה בקריאת התיגר שבדבריהם, בחינת אחד בפה ואחד בעט, וזאת על סמך מאות רבות של הודעות מושקעות להפליא.

שבטיישראל

נטורי קרתא כתב:הבהרה
בעקבות הודעתי לעיל פנה אלי באישי אחד המשתתפים ותבע את כבוד תורתו, שלא חלקתי לו את כבודו הראוי. לדבריו הוא ת"ח משכמו ולמעלה ואף מחבר ספרים עד אין קץ. לראיה כיבדני בחבילה שלמה של חידושיו. לדעתו, הצגתו כחובב זוטות היסטוריות גורמת לו עוול.
לכך אני מוצא מקום להבהיר, שלא התכוונתי לחרוץ משפט אנשים זרים לי שמעשיהם ושמותם אינם ידועים לי, אלא להציג את הגיחוך והסתירה בקריאת התיגר שבדבריהם, בחינת אחד בפה ואחד בעט, וזאת על סמך מאות רבות של הודעות מושקעות להפליא.

עזוב, כאן זה פורום וירטואלית ואין חולקין כבוד לניקים ....

ישבב הסופר

נטורי קרתא כתב:הבהרה
בעקבות הודעתי לעיל פנה אלי באישי אחד המשתתפים ותבע את כבוד תורתו, שלא חלקתי לו את כבודו הראוי. לדבריו הוא ת"ח משכמו ולמעלה ואף מחבר ספרים עד אין קץ. לראיה כיבדני בחבילה שלמה של חידושיו. לדעתו, הצגתו כחובב זוטות היסטוריות גורמת לו עוול.
לכך אני מוצא מקום להבהיר, שלא התכוונתי לחרוץ משפט אנשים זרים לי שמעשיהם ושמותם אינם ידועים לי, אלא להציג את הגיחוך והסתירה בקריאת התיגר שבדבריהם, בחינת אחד בפה ואחד בעט, וזאת על סמך מאות רבות של הודעות מושקעות להפליא.

שאין טובתם שלימה... אפילו להתנצל אינו יכול בלי הסתייגות.

נוטר הכרמים

נטורי קרתא כתב:הבהרה
בעקבות הודעתי לעיל פנה אלי באישי אחד המשתתפים ותבע את כבוד תורתו, שלא חלקתי לו את כבודו הראוי. לדבריו הוא ת"ח משכמו ולמעלה ואף מחבר ספרים עד אין קץ. לראיה כיבדני בחבילה שלמה של חידושיו. לדעתו, הצגתו כחובב זוטות היסטוריות גורמת לו עוול.
לכך אני מוצא מקום להבהיר, שלא התכוונתי לחרוץ משפט אנשים זרים לי שמעשיהם ושמותם אינם ידועים לי, אלא להציג את הגיחוך והסתירה בקריאת התיגר שבדבריהם, בחינת אחד בפה ואחד בעט, וזאת על סמך מאות רבות של הודעות מושקעות להפליא.

תבאר לקשי ההבנה בפורומינו היכן הגיחוך ומהי הסתירה.

קבעת על סמך 'מאות הודעות מושקעות להפליא' כי אנשים זרים לך עיקר עיסוקם הוא בדברים עליהם הם כתבו פה. מה מגוחך יותר מדבר זה? גם הכותבים המכובדים כאן {כמו החכם שלו כמעט ארבעת אלפים הודעות כ"י} אין עיקר עיסוקם בכתיבת חינם זו, וממש לא בדווקא בנושאים המדוברים פה, ואף אם יפליג מאן דהו ויתמכר לזה שעתיים או שלוש שזה הרבה מעבר לסביר בזמני הלימוד השגרתיים, וכי זה מעיד משהו על עיסוקו בכל שעות היום, לרוב בכולל או בבית המדרש, ופעמים רבות ללא מחשב בכלל?

שבטיישראל

נוטר הכרמים כתב:ולגופה של שאלת "מה בצע", בשבילי כל הכתיבה בפורום הוא להכעיס לשמה, כמתלהלה. מין תרפיה שכזו. חולשה ילדותית יש בי להתגרות בטיפשים המתחזים לחכמים, אבל מאבדים בכל הזדמנות את העמדת פניהם וממהרים להפשיל את מכנסיהם ברשות הרבים לקול צחוקם של ההמונים.

זיי מוחל, אבל אתה לא חייב להעלות לכאן כל הניבול פה ששולחים לך באישי
ואתכם הסליחה

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אוגוסט 19, 2011 1:43 am

אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד, לפיכך צריך שייזהרו הת"ח שיהיה מה ללמוד אף משיחת חולין שלהם.

ההודעה מיועדת לכל מי שחושב שהיא מופנית אליו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 19, 2011 2:40 am

אין בכחי לקרוא את כל האריכות, של מטרות ארגון 'מטמוני ארץ', הספוגות בהרבה ישות ויומרנות.
(שימו לב שהם מכתירים את עצמם 'אנשי תורה ומדע'.. בתורה כבר הורגלנו לשרלטנים, אבל במדע עדין יש קצת דרישות סף של הישגים או לימודים, לפני שנוטלים תוארים...)

רק אעיר בקיצור כיון שאני רואה שהנושאים כאן מתערבים זה בזה.

א. איש לא חולק על תרומתם של החכמות 'רקחות וטבחות' להבנת התורה (וא"צ לחזור כאן על דברי הגר"א וכו'). ואין ספק שארכיאלוגיה בכלל זה. ויש שאף רואים בה כח גדול לבירור האמונה וכו' (ראה בספרו של הרב יואל שוורץ 'אמת מארץ תצמח' המצוי באוצר, ובחומר המרוכז שם). ובודאי שידיעת סדר הקבלה והשתלשלות הדורות גם היא חכמה גדולה ומועילה. וראה בראש 'קורא הדורות' מהדורת אהבת שלום (יש באוצר) שם נאספו מקורות רבים בענין זה.

ב. כמובן כאשר באים להכריע או לברר על פי שברי חרסים או זיהוי מקומות וכו' יש לקחת הכל בערבון מוגבל ככל חכמה אנושית שאינה חכמה אלקית. וגם בכך אין חידוש.

עד כאן הכל טוב וגם יפה. מפה העסק מתחיל להתקלקל:

הבעיה מתחילה ביומרנות של שינוי סדרי הלימוד, עיסוקם הראשון של טפוסים מסוימים כבר למעלה ממאתים שנה.

אין ספק שהדרך הישיבתית לא מתאימה לכל אחד. אך לענ"ד את הסלקציה הזו, מאן מלכי - מאן לעבודת המלך, יכולים לעשות רק אנשים שנתקיימו בהם לפחות שני תנאים:

א. מאמינים בקדושת הלימוד הישיבתי (אכן יש הבדל בין וואלאז'ין לבין פוניבז' אבל עדיין בשניהם 'ריאליה' למשל, לא הופיעה בתכנית הלימודים) המיוסד לנו מרבותינו הגאונים, הצדיקים והקדושים, איתני עולם.

ב. אנשים שראו ברכה בלימודם הישיבתי וטעמו את פירותיו המתוקים.

ועתה יורנו המורים:

אם קוראים הם תגר על עולם הישיבות כולו, ורק לכסות עינים הם מדברים על סוג מסוים, הרי שאין להם עוד חלק ונחלה בבית אבינו! ואם לאו, הרי שמבלי להכנס לשמות, לא ידוע מי מבין האנשים המנויים שם כראשי הארגון עונים לתנאי השני. (ואיני מדבר על הרבנים מרצים האורחים, שמן הסתם לא הוצג בפניהם כל המניפסט הלזה)

ועוד הערה קטנה בשוליים: הדיון כאן הוא מידי חשוב ונכבד כדי שנקלקל אותו עם כתיבתו הקנטרנית של הפרובוקטור הידוע המתכסה עתה באדרת 'נטורי קרתא'
ומה שעשה דראל לרב דב ליאור, עושה כאן כתבן זה לחכמים שאת שמם הוא נושא על שפתו לשווא. ותל"מ.

נטורי קרתא

איסתרא בלגינא כתב:הונגריה היתה שייכת לאוסטריה עד לפני 150 שנה.

אם הבנתי נכון את דברי שבטיישראל, הרי שגם היום אייזנשטאט שייכת לאוסטריה ולא להונגריה.

עכשיו שמתי לב שבשער שו"ת חתם סופר נאמר: "נולד בק"ק פפד"מ ושימש בכתר רבנות בשלשה קהלות קדושות. בק"ק דרעזניטץ במדינת מעהרן ובק"ק מאטערסדארף במדינת אונגארן, ושלישה על כולם בעיר ואם בישראל ק"ק פרעסבורג". והלוא אייזנשטט היתה סמוכה למטרסדורף, ושתיהן משבע הקהילות.

מן הגורן ומן היקב

http://www.datshe.co.il/blog/2011/08/17 ... %99%d7%94/

חוקר · הודעהעל ידי **חוקר** » א' אוגוסט 21, 2011 2:34 pm

נטורי קרתא כתב:
איסתרא בלגינא כתב:הונגריה היתה שייכת לאוסטריה עד לפני 150 שנה.

אם הבנתי נכון את דברי שבטיישראל, הרי שגם היום אייזנשטאט שייכת לאוסטריה ולא להונגריה.

עכשיו שמתי לב שבשער שו"ת חתם סופר נאמר: "נולד בק"ק פפד"מ ושימש בכתר רבנות בשלשה קהלות קדושות. בק"ק דרעזניטץ במדינת מעהרן ובק"ק מאטערסדארף במדינת אונגארן, ושלישה על כולם בעיר ואם בישראל ק"ק פרעסבורג". והלוא אייזנשטט היתה סמוכה למטרסדורף, ושתיהן משבע הקהילות.

באותם ימים הונגריה הייתה שייכת לממלכת אוסטריה הגדולה, יהודי בורגלנד היו קרובים יותר באופיים ליהודי אובערלנד, מאשר ליהודי אוסטריה, לכן מבחינה יהודית-אתנוגרפית, הם היו חלק מיהדות הונגריה וכך הם ראו את עצמם, על אף שכנראה הם היו תחת הפרלמנט האוסטרי ולא ההונגרי, גם מבחינה זו ההבדל לא היה גדול, כי מבחינה מדינית גם בורלנד וגם הונגריה היו תחת מלכות אחת - מלכות אוסטריה.
משל למה"ד, ליהודי בלארוס וליטא שמבחינה יהודית-אתנוגרפית היו כמדינה אחת, היהודים בשניהם היו בעלי אותו אופי, והם ראו את עצמם כיחידה אחת. רבים מהעיירות שאנו סבורים כיום שהיו בליטא, הם בעצם בבלארוס, אולי אני טועה, אך נדמה לי שפוניבז' היתה בבלארוס ולא בליטא.
ודברי איסתרא אינם מדויקים, הונגריה היתה עד אז תחת הפרלמנט האוסטרי, אבל גם אח"כ תחת מלכות אוסטריה (לפעמים כינו אותה הממלכה האוסטרו-הונגרית), עד למלחמת העולם א' בה התפרקה האימפריה האוסטרית הגדולה.

שבטיישראל

לא מדוייק - הממלכה האוסטרא-הונגרי הגדולה נולד רק בשנת תרכ"ז

חוקר · הודעהעל ידי **חוקר** » א' אוגוסט 21, 2011 6:54 pm

שבטיישראל כתב:לא מדוייק - הממלכה האוסטרא-הונגרי הגדולה נולד רק בשנת תרכ"ז

אם כונתך שלא דייקתי במספר השנים שהעתקתי מדברי איסתרא 150 במקום 145, נו...
אם כונתך אחרת, עליך לדעת שגם לפני תרכ"ז הונגריה היתה תחת אוסטריה, ואדרבה לא היה לה פרלמנט נפרד והיתה לגמרי תחת יד אוסטריה, שהיתה ממלכה גדולה, (כללה את גליציה, חלקים מיוגוסלביה, טרנסילבניה - כיום ברומניה אז חלק מהונגריה של אז הגדולה בהרבה מהונגריה גופא, צ'כיה, סלובקיה, חבל רוטניה כיום באוקריינה, ועד ליסוד איטליה השלמה גם חלקים מאיטליה). ואז קיבלה הונגריה עצמאות חלקית, שהיה לה פרלמנט משלה עדיין תחת הקיסרים האוסטרים.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ו' אוגוסט 26, 2011 4:26 pm

בבלוגו של פרופ' דוד אסף: http://onegshabbat.blogspot.com/2011/08 ... st_25.html

נראה לענד

אדג כותב

(יתירה מזו, פעמים שידיעות מקיפות אלו פותרות קושיות רבות. ומעשה שהיה בתלמיד אחד, שבתום שיעור של רבו [הגדול בתורה מאד מאד] הראה שכל קושית הרב בסתירת התוס' בין ר"י לר"י בתהו יסודה כי תרי [ויותר!] ר"י הוו, ואין דרך לברר מי ומי ההולכי"ם בלי בקיאות הן בהיסטוריה והן בכת"י].

זה לא כ"כ עצוב, כי עדיין יתכן ששני הדברים נאמרו על ידי אותו ר"י. - אבל ראש ישיבה נכבד מאוד, האריך בקובץ מפורסם מאוד היוצא לאור על ידי ישיבתו, להוכיח בפלפול נפלא שדברי התוס' רי"ד לקידושין המפורסמים בעניין שליחות הם לשיטתו בתוס' רי"ד על הירושלמי זרעים. - ולא ידע [ואולי גם תלמידי חכמים רבים כמוהו]. שהראשון ראשון, רבי ישעי' מטראני זצ"ל מחכמי איטליה, והאחרון אחרון, והוא רבי יעקב דוד זצ"ל הרידב"ז הגאב"ד סלוצק וצפת.

לגופו של המלל הרב בניק זה.
אין ספק שאין בדעת המייסדים של מטמוני ארץ להציע לישבות פונביז ומיר וכו' לעבור לדרך הלימוד שלהם. ואילו היה עולה כן בדעתם היו פונים תחילה לגדולי הדור, ולו רק כדי שהמהלך אכן יתבצע. מאידך אין ספק שיש מספר נכבד של בחורים, הלומדים כיום במה שמכונה 'ישיבת מחסה לשפנים' ועתדים לבלות אחר ישואיהם ב'כולל שולי הכביש' [כן יש הרבה שלטים של כולל זה]. הוריהם ורבותיהם אם יהיה להם שכל בקודקודם ואומץ כלפי הסובב, ילכו להתייעץ עם רבותיהם ויועצים חינוכיים, ויש להניח שלכמה מהם אכן ייעצו שכדאי להם להעביר את בניהם למסגרת שבה מלמדים בשיעור של שעה קורות חיים של מספר מנאים ואמוראים, ודרך אגב משחילים להם כמה שלבים מסוגיית הגמ'. ואל תופתעו אם בסוף ימצא בין אלו אלו כמה שיצאו תלמידי חכמים. ועוד כמה וכמה שיצאו יראי שמים ועובדי ה'. ואם הצלנו אחד מהם הכל כדאי.

במציאות של דורנו, אין כמעט חשש שהורים ישלחו לישיבה ללא יעוץ סמכותי. ומאידך, אני מניח שהמייסדים של מטמוני ארץ אינם טיפשים או תמימים, וישתדלו להוועץ בבחירת הצוות ותוכניות הלימוד בפועל, עם אנשי חינוך וגדולי ישראל. הן כדי שבאמת יצליחו, והן כדי שלא ישפדום, כמנהג כמה כותבי ניקיים.

אגב מה עניינו של אתר אוצר החכמה לכל הנושא. - הרי אין הכוונה בייסוד אתר זה שכל אחד יעניק לנו מאוצרות חכמתו, בכל נושא.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוגוסט 28, 2011 12:16 pm

'נלענ"ד'. ההשערות שלך אודות כוונותיהם ואי כוונתיהם של המייסדים, יש להם ערך רק במידה שאתה אחד מהם, או לפחות נמנה על מתי סודיהם.
מאידך בלינק שנתן כאן בן המחבר, תמצא תגובות כמה מהידידים של המייסד, המגלים טפח. דברים שאינם עולים בקנה אחד עם מחשבותיך הנאיביות.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » א' אוגוסט 28, 2011 1:08 pm

איש_ספר כתב:'נלענ"ד'. ההשערות שלך אודות כוונותיהם ואי כוונתיהם של המייסדים, יש להם ערך רק במידה שאתה אחד מהם, או לפחות נמנה על מתי סודיהם.

טעות. ההשערות שלו הן חובה המוטלת על כל אחד, הנגזרת מהמצווה לדון כל אדם לכף זכות.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' אוגוסט 28, 2011 1:12 pm

לימוד זכות ודאי, א"ס דן בערך לימוד הזכות לעומת המציאות האובייקטיבית.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » א' אוגוסט 28, 2011 1:18 pm

חיים כתב:לימוד זכות ודאי, א"ס דן בערך לימוד הזכות לעומת המציאות האובייקטיבית.

"לימוד זכות" לדידך הוא מין שעשוע נחמד גרידא, או ראיית לימוד הזכות כמציאות האובייקטיבית?

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' אוגוסט 28, 2011 1:24 pm

כאשר מעשיו של הזולת אינם נהירים, עלינו לשופטו לצד זכות, אבל ודאי שהספק מצד עצמו נשאר שקול.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » א' אוגוסט 28, 2011 1:47 pm

חיים כתב:כאשר מעשיו של הזולת אינם נהירים, עלינו לשופטו לצד זכות, אבל ודאי שהספק מצד עצמו נשאר שקול.

דברי הבל ודעת בעלי בתים.

בפירוש המשנה לרמב"ם אבות פרק א כתב:והוי דן את כל האדם לכף זכות - עניינו, שאם יהיה אדם שאינו ידוע לך, לא תדע האם צדיק הוא או רשע, ותראהו עושה מעשה או אומר דבר, שאם יפורש באופן מה הריהו טוב, ואם תפרשהו באופן אחר הרי הוא רע - פרשהו כטוב, ואל תחשוב בו רע. אבל אם היה איש ידוע שהוא צדיק, ומפורסם במעשי הטוב, ונראה לו מעשה שכל תכונותיו יורו על היותו מעשה רע, ואין להכריע בו שהוא מעשה טוב אלא בדוחק רב מאד ובאפשרות רחוקה - צריך לפרש אותו כטוב, הואיל ויש צד אפשרות להיותו טוב, ואין מותר לחושדו, ועל זה יאמרו: "כל החושד כשרים לוקה בגופו". וכן אם היה רשע ונתפרסמו מעשיו, ואחר כך ראינוהו עושה מעשה שראיותיו כולן מורות שהוא טוב, ובו צד אפשרות רחוקה מאד לרע - צריך להשמר ממנו, ולא להאמין בו טוב, הואיל ויש בו אפשרות לרע, אמר: "כי יחנן קולו אל תאמן בו, כי שבע תועבות בליבו". ואם היה בלתי ידוע, והמעשה נוטה אל אחד משני הקצוות - צריך בדרך המעלה שידון לכף זכות, איזה משני הקצוות שתהיה.

לדעת הרמב"ם, גם אם אין הנידון ידוע כצדיק, אלא שמעשיו סתומים ולא ידוע אם מעשהו זה רע או טוב, פרשהו כטוב ואל תחשוב בו רע. [ואם מדובר בצדיק, יש לו יתרון שגם כאשר כל הצדדים נוטים לאפשרות שמעשהו רע, צריך לדחוק ולפרש לפי האפשרות הטובה.]

שערי תשובה לרבינו יונה שער ג אות ריח כתב:והנה כי תראה אדם אשר ידבר דבר או יעשה מעשה, ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד טובה ולצד הזכות, אם האיש הוא ירא אלקים - נתחייבת לדון אותו לכף זכות על דרך אמת, גם כי יהיה הדבר קרוב ונוטה יותר אצל הדעת לכף חובה, ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא ופעמים יכשלו בו - יש עליך להטות הספק ולהכריעו לכף הזכות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קכז, ב): הדן את חברו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות, והוא מצות עשה מן התורה, שנאמר (ויקרא יט, טו): "בצדק תשפוט עמיתך", ואם הדבר נוטה לכף חובה יהיה הדבר אצלך כמו ספק ואל תכריעהו לכף חובה, ואם האיש ההוא רוב מעשיו לרוע או בחנתו כי אין יראת אלקים בלבבו, תכריע מעשיו ודבריו לכף חובה, שנאמר (משלי כא, יב): "משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע", וכבר הקדמנו לך פירושו.

לדעת רבינו יונה, באדם בינוני שלפעמים חוטא, רק כאשר הדברים נוטים במפורש לכף חובה, אסור להכריע בדבר ויש להשאיר את הספק כספק שקול. אבל אם הצדדים שקולים, חובה להכריע לכף זכות.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' אוגוסט 28, 2011 3:22 pm

סליחה, אני כתבתי שהספק מצד עצמו נשאר שקול, ואין בכל המובאות שהבאת כדי לדחות הנחה פשוטה זו.
מלבד זו, במקרה דנן, מצד החיוב של "בצדק תשפוט עמיתך", די לנו אם אנו דנים לכף זכות שכוונתם טהורה ומגמתם לטובה, ומבחינתם אין כך שום סרך עבירה ועון גם כלפי שמיא, אלא שאנו חולקים וסוברים [ולא שאני מביע דעה בענין] שלא זו הדרך העולה בית ה'. לגיטימי, לא?

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » א' אוגוסט 28, 2011 5:22 pm

חיים כתב:סליחה, אני כתבתי שהספק מצד עצמו נשאר שקול, ואין בכל המובאות שהבאת כדי לדחות הנחה פשוטה זו.

פליאה דעת נשגבה ממני לא אוכל לה. לענ"ד אין מושג של "ספק מצד עצמו" (להזכירך: ספק הוא חסרון ידיעה). כל מעשה וכל מחשבה, מצד עצמו הוא מוחלט לטוב או לרע. שכן האדם עצמו ובוחן כליות ולב יודעים אם המעשה נעשה ממניעים טובים או מכוונות זרות. אין מקום לספק בדבר "מצד עצמו". אבל בעיני המתבונן, שאינו יודע מה בלב איש, יש לו מקום להסתפק האם מעשה מסוים של אדם אחר הוא מעשה טוב או מעשה רע. ולכן אמרה תורה שבמקום שאין הדבר נהיר, ומדובר באדם בינוני (לדעת רבינו יונה) או במעשה שאינו מבואר מצד עצמו (לדעת הרמב"ם), יש לדונו לכף זכות ולהכריע שהדבר שנעשה הוא טוב ולא רע.
נקח כדוגמא את הנדון כאן. קמו כמה חכמים ויזמו יוזמה כלשהי. ועתה יש מקום להסתפק אם הדבר נעשה ממניעים טובים או בכוונות זדון. הלוא היוזמים עצמם יודעים היטב מניין נובעת היוזמה, אלא שאנחנו אנו שאיננו יודעים, ולכן לא ניתן לומר ש"מצד עצמו" הדבר מסופק. ואנו נצטווינו לשפוט בצדק עמיתנו ולדונם לכף זכות, גם במקום של ספק שקול. וח"ו לומר שהדבר נותר בספק אחרי שהתורה הורתה לנו להכריע בדבר.

חיים כתב:מלבד זו, במקרה דנן, מצד החיוב של "בצדק תשפוט עמיתך", די לנו אם אנו דנים לכף זכות שכוונתם טהורה ומגמתם לטובה, ומבחינתם אין כך שום סרך עבירה ועון גם כלפי שמיא, אלא שאנו חולקים וסוברים [ולא שאני מביע דעה בענין] שלא זו הדרך העולה בית ה'. לגיטימי, לא?

אם באת לתרץ את דברי איש ספר, לא הועלת ולא כלום. שהרי התייחס במפורש לכוונתם, שאין לדון את כוונותיהם לכף זכות רק במידה וכו'.

איש_ספר כתב:'נלענ"ד'. ההשערות שלך אודות כוונותיהם ואי כוונתיהם של המייסדים, יש להם ערך רק במידה שאתה אחד מהם, או לפחות נמנה על מתי סודיהם.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' אוגוסט 28, 2011 7:05 pm

מבחינת העומד מן הצד יש כאן ספק הנובע מחוסר ידיעה, אלא שהתורה אומרת שעלינו להכריע את הספק לכף זכות. ספק המוכרע לכף זכות אינו הופך לידיעה גמורה וממשית. אבל נניח לזאת, א"ס עסק בצדדי הספק לפני הכרעתו... אנו נדון את א"ס לכף זכות, שגם הוא בסופו של דבר, באין מוצא, יכריע את הספק על פי כללי ההכרעה של "בצדק תשפוט את עמיתך".

נוטר הכרמים

יד ההשגחה זימנה את רגלי למושבו הראשון והעיקרי -לפחות מבחינתי- של אותו יום עיון, נפשתי במרחק הליכה קצר, ולא יכולתי לכבוש את סקרנותי, את רשמי המעורבים אעלה בהמשך.

נוטר הכרמים

ראשית אבהיר, כי מדובר כאן ב'רשמים' גרידא, ולא בסקירה או משהו דומה. ומה בין זה לזה? סקירה הרי היא הצגת הדברים כמות שהן בצביונם ובמתכונתם, שחזור קרוב למקור, ביתר וגרעון בשיעור הורקה מכלי אל כלי. זו מוטב לה שתיעשה בסיוע עזרים כל שהם, ידניים או אלקטרוניים, שכן לאו כל מוחא סביל לקלוט ולזכור בשלימות כנתינתן. רשמים כשמם כן הם, התרשמות בעלמא, ללא מחויבות והשתעבדות למציאות. דברים שהותירו רושם, שהשאירו ניחוח, שלא נעלמו כלעומת שבאו.

ובכן, כמה רשמים כלליים.

א' נתקבצו ונתכנסו להם 'אוסף' של אישים תחת קורת גג אחת. קבוצת דיון העשויה מחתכי אוכלוסיה רחוקים זה מזה ש קשה למצוא מכנה משותף ביניהם, מעבר להתענינותם בכינוס הזה ובדברו. פסיפס מרהיב של פרצופים ודעות שונות, מרקעים וחוגים שונים, וגם תחומי עיסוק מגוונים. אנשי הישוב הישן בירושלים לצד תושבי יהודה ושומרון, אברכי כולל ממודיעין עילית לצד ארכיאולוגים ומדריכי טיולים.

בהחלט קהל מרשים בכמותו ובאיכותו, שהצטבר טיפין טיפין, ובניגוד לאופי הדייקני של המארגנים שמצידם עשו את כל הנדרש לעמידה בלוח הזמנים, רגלי הציבור הצביעו באיחור ניכר, מה שהשליך כנראה על תכני ההרצאות שקוצצו ונגדעו בחוסר ברירה.

ב' דומה כי הכותרת 'יום עיון' לא תאמה את מה שהתרחש בעצם. סבורני כי לא אחטא אם אומר ששום נושא לא הוגש כדבעי לעיון אמיתי ואחראי ולימוד מעמיק אויבקטיבי של השומעים, אם מתוך קוצר הזמן, ובעיקר מתוך הדחיסה מלכתחילה של מרצים רבים ונושאים שונים. לא היו אלא 'טעימות' על קצה המזלג, נתינת ראשי פרקים לחכמים ומבינים מדעתם, או חלוקת דוגמאות וחויות ידע בודדות כדרך התגרים המציגים את מרכולתם.

ואעפ"כ הכל היה מושך ומעורר ענין במיוחד, מרחק ומחכים, וזאת למרות הקשת הרחבה של הנידונים, ותחומי ההתענינות השונים של המאזינים.
ועתה לגופם של הרצאות.

תחילה פתח הרב יצחק ברוך רוזנבלום, עורך ה'דאצ'ה' ומראשי אגודת מטמוני ארץ בדברים אודות האגודה, חזונה הגדול, יעדיה ומטרותיה.
[למען ההגינות יש לציין, שהדברים נשמעו הרבה פחות יומרניים ומהפכניים מכפי שהוצגו בכתב בלינק הנ"ל, הודגש גם שהאגודה היא חרדית, אנשיה יראי שמים, ומהם ת"ח מופלגים, וכל הפעולות יעשו ע"פ גדולי ישראל ופסקי הלכה].

האדמו"ר הרב דויטש מברוקלין בעל המוזיאון 'תורת חיים' בארה"ב הרחיב בתיאורי מפעלות המוזיאון ונחיצותו הרבה בעיני גדולי ישראל. הוא הציג בפני הציבור מטבעות עתיקות, והסביר היטב את ההשלכות של אותם ממצאים בנוגע להבנת דינים ומושגים חשובים. הוא שיתף את הנוכחים באפיזודה נאה שהיתה לו עם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, כאשר הציג בפניו 'ליטרא' וערך בפניו את החישוב המתמטי לפיו כאשר מדובר בליטרא זהב הרי זה שווי גבוה ביותר, אותו מתחייב מבזה ת"ח לשלם, התבטא הגרי"ש בבדיחותא: אבל היום אין ת"ח אמתיים ששוים כ"כ הרבה...
הרב דויטש האריך בדוגמאות שונות לבאר כיצד ההמחשות ההסטוריות מבהירות את החומר הלימודי, ואגב כך גילה שליטה מדהימה במספר רב של שפות.

הרצאתו של הג"ר יחיאל מיכל שטרן, המחבר הפורה שהו"ל כ85 ספרים במגוון נושאים, היתה בלולה מ'צימוקים' מתוקים. קצת על יחס ההלכה לגילויי המציאות, קצת יותר על תועלת ההמחשות שלדבריו הוא היה פורץ הדרך בתחום בספריו על הלכות שבת ועל ארבעת המינים, והרבה חויות מנסיונו הרב.

דוגמאות מהרצאתו והמשך הרשמים אי"ה מחר.

נוטר הכרמים

עתה אמשיך, וממש בקצרה.

הגרי"מ שטרן עמד על הפרובלמטיות שבשינוי ההלכה ע"פ גילויי המציאות, הוא נקט לדוגמא את הדיון המפורסם על התכלת, ודברי הבית הלוי בנושא, לפיהם בכגון דא אנו זקוקים למסורת. [בנקודה זו ביקש עמיתו הרב קורן להעמיד דברים על דיוקן, ידעו מהחלזון בכל השנים, ובכל זאת לא צבעו מדמו, הרי לך 'מסורת' הפוכה ולא העדר מסורת בעלמא]. ועם זאת עמד על התועלת הרבה בממצאים השונים. דוגמא מאלפת לדבריו הביא מהנידון של בית שאן לענין שביעית שרבו בזה הסתירות והמחלוקות בדברי הראשונים והפוסקים, ואילו הכרעת החזו"א היתה לחלק בין המקומות בבית שאן עצמה. בחפירות ארכיאולוגיות נתגלו שרידי שלטים בהם מפורטים מקומות שנוהגים בשביעית ומקומות שלא. תמונותיהם הובאו באנציק' תלמודית.

ועוד דבר מרתק. מאז ומתמיד בלמדו את הגמ' המספרת שרב בנאה היה מציין את מערות הקבורה להרחיק הכהנים מן הטומאה, וכל השתלשלות המעשה במערת המכפילה עם אברהם אבינו ושרה, הוקשה לו הרי כיום מצוי בנין אבנים גדול המאהיל על כל הקברים וסביבותיהן, ולשם מה נצרך הציון, מה תועלת יש בו אחר שנטמאין באוהל? לא נמצא לה לשאלה מענה, הוא מצא בדרך לא דרך שהכפתור ופרח שואל זאת ומניח בצ"ע.

עד שהדפיס את התמיהה בספרו על ארץ ישראל, ואזי חוקר מסוים לקחו עמו למערת המכפלה, והראה לו כי מבדיקה מקצועית עולה כי המבנה הגדול אינו אחיד מבחינת השנים, והתקרה הגבוהה שלו מאוחרת בהרבה מהקירות , כך שכנראה בזמנו של ר' בנאה היתה משמעות רבה לציון הטומאה.

אח"כ עמד על התועלת הרבה שבהמחשה, עד היכן כחה של תמונה מגיע. הוא סיפר, כי באוסטרליה הרחוקה הביע מישהו את החשש כי הערבות הגדלים שם הם מין הצפצפה הפסולה, לפי התמונה שראה בספרו. השאלה הונחה על שולחנו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שנתוועד בענין עמו, ולמעשה אכן זוהו כמעט בוודאות אותן הערבות כצפצפה, וכיום יצאו מכלל שימוש למצוה ברוב הקהילות.

דבריו של הג"ר זלמן קורן נשמעו כתמיד בקשב רב. מתחילה ניתח וחילק באיזמל חד בין הנושאים המדוברים, ריאליה והמחשת המציאות בנוגע להכרעת והבנת ההלכה אל מול הסתמכות על ממצאים הסטוריים כאלו ואחרים. דוגמא מאלפת לנחיצות ב'ירידה' והחיבור למציאות הביא משאלת הילד המחונן, בנו של ר' אליהו סולובייציק מארגן האירוע שנשלחה אליו, בדגם המקדש שנעשה על ידו המראה הכללי הוא לבן, בעוד לילד היה זכור מן הגמ' בתחילת ב"ב שבבבנינו של הורדוס המראה של הבנין היה תכלכל כגלי הים.

הרב קורן הסביר היטב את הטעות הנפוצה. המראה כגלי הים לא היה מחמת הצבע שכן מבואר בגמ' להדיא שהורדוס בנה זאת מאבני שיש ומרמרא באופן של עייל שפה ואפיק שפה שיוכל לקבל את הסיד, וצבע הסיד הריהו לבן. מראה הגלים, איפוא אינו בצבע הקירות, אלא שסיד הריהו כצבע המבריק בלבנו [כמבואר בכמה דוכתי, במראות נגעים ועוד], ובצורת ההדרגה הזו שהאבנים נכנסות יוצאות הדבר משוה לו דמיון לגלי הים. כמובן שהדברים גררו דיון ער והתפתחו ויכוחים.

הרב קורן הרחיב בנושא הריאליה, והביא דוגמאות מרתקות מתחום התמחותו בגבולות הארץ. הוא דיבר על עכו והסוגיא בריש גיטין, על נהר מצרים וזיהויו המוטעה - לכאורה כנילוס ועוד.

ההרצאות הבאות היו בעלי ניחוח מחקרי יותר. הפרופ' הרב ש"ז הבלין הידוע שהגיע ותלמודו בידו, תכריך עב של כתבים, נאלץ לדלג על הרוב, אבל כדרכו היה חדור רוח קרב ומלא בטחון. הוא נקט דוגמא לריאליה מהי הגדרתו של 'פנקס' במושגי התלמוד ובירר את ענינו, ועוד כיוצא בזה. תיאר בקצרה פרשיות שונות של כת"י שהתגלו כמו ספרו של בן אשר או ס"ת של הר"ן, תגליות ושערוריות שונות. הכל על קצה המזלג ממש, והמבין הבין. בורים שכמוני נאלצו רק ליהנות מהפרטים החלקיים שהואיל בטובו לספק. [לא נמצא הקשר בין ההרצאה לנושא המוצהר שלה: מקורות הידע של הפוסק - המקורות ההלכתיים והמציאות].

ר' אברהם קוסמן [המוכר מ'קולמוס'] הרחיב בחשיבותה של ההסטוריה, והיות הארכיאולוגיה רק ככלי עזר בידיעתה ולא כמקצוע בפני עצמו. משנה חשיבות להסטוריה בהיותה 'צורך גבוה' להבנה נכונה של מקראות והלכות חשובות. בנימה פסקנית הוא הניח הנחות חדשניות שונות לפיהן ישנם צופנים עלומים באשר לפרשיות הסטוריות ופירש לפיהם כמה ענינים, כמו ההנחה כי 'פנקסו של בלעם' הנזכר בפרק חלק בסנהדרין (קו,ב) הוא ספר 'ברית ....', ההקשר ההסטורי והרעיוני בשלל הסיבות שהביאו לתקנת היום טוב המיוחד של ט"ו באב, תקנות חז"ל בעת ה'פולמוסים' בשילהי סוטה ועוד.

למרות דפי העזר שחולקו לפני ההרצאה, היה קשה לעמוד ולאמוד במהירות את משמעות הדברים ולהתמודד עם החומר, וחבל.

ה'דובדבן שבקצפת' היתה ההרצאה המלווה במצגת של הרב יהודה לנדי, חינניות מיוחדת לדברים מסודרים ומהוקצעים, עשירים ומלומדים, כאשר נאמרים בענווה יתירה ובצניעות מופלגת. אכן כפי הכותרת הנושא היה 'הארכיאולוגיה ככלי עזר לתנ"ך'. כתובות עתיקות פוענחו דווקא לאורו של התנ"ך בבהירות מדהימה, כמדומני שבדוגמאות שהוצגו בא לידי ביטוי ההשערה המסתברת שיותר משהארכיאולוגיה משמשת כלי עזר ללימוד התנ"ך, לימוד התנ"ך כדבעי מעמיד את הארכיאולוגיה במקומה הנכון. בזכות השקת הדברים זה לזה, זכינו לביאור דברי חז"ל באשר לשינוי סדרן של האותיות ע' ופ' בפרק השלישי של איכה ולהבהרה בענין מחלוקת הראשונים מהי מגילת הקינות אותה שרף יהויקים ועוד.

אלו הם הרשמים מהמושב הראשון של הכינוס, כאשר בין ההרצאות גם התפללנו מנחה, התכבדנו בשתיה חמה וקלה ומזונות, והתגבשו להם אי-אלו קבוצות דיון ופגישות עמיתים וחוקרים.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ג' אוגוסט 30, 2011 1:09 pm

טוב, גם אני הייתי שם וגם לי 'רשמים מעורבים'.

לטעמי הכנס כולו עמד בסימן 'מעורב'. חסר היה בו מיקוד ואסרטיביות. זה קצת הזכיר דינר צדקה, שבו כל המדברים דורשים דרושים נפלאים על הפרשה ועל שאר העניינים, בהקפדה מועטה לנגיעות בנושא הצדקה. ואז, אחרי שכולם דיברו בלא קשר ותכלית, עולה המנכ"ל ומדבר ברחל-בתך-הפצפונת, ויוצר רושם כביכול כל קודמיו כיוונו בדבריהם לדבריו.

כך בערך היה שם.

הביאו פסיפס מעניין של דרשנים שעסקו בהיסטוריה וארכיאולוגיה. אלו עסקו בסוגיות שונות ומגוונות, ללא קו-מנחה וללא סדר ושיטה. אחד דיבר על היסטוריה של לחמת העולם הראשונה ועל תופעת המשיחיות ביהדות (הרב ויין); אחד דיבר על חינוך בכללות (הרב קייזר); ואחד מסר שיעור בארכיאולוגיה למתחילים. כל מטרותיה המוצהרים של האגודה כמעט ולא הונחו על השולחן - רק בחלק של ה'פותחים בכבוד אכסניה'.
הרפורמה שהוצעה בסדרי הלימוד, כמעט ולא הוזכרה, אלא בדרשתו של הרב סולובייצ'יק, וגם בה בחוסר מיקוד.

גם הציבור ניכר במעורבותו. היה שם רוב מוחץ לחרד"לים. ועוד מיעוט של חרדים-פתוחים, ומיעוט קטן יותר של בעלי זקנים ובני-תורה. הדבר יצר רושם ברור מאוד. יש כאן התפרצות לדלת פתוחה. רוב הציבור שנכח שם, היה משוכנע מקודם ב'משבר' של עולם הישיבות וב'בעייתיות' של הלימוד בחברה החרדית כפי שהוצגה היטב ע"י הרב סולובייצ'יק. אלא שלציבור החרדי באמת כמעט ולא היה נציגות בקהל המאזין ועוד פחות בפסיפס הדרשנים. (להמחשה: בזווית עיני הבחנתי במחנך נודע באחת החצרות הגדולות שבא לבחון את התמורה המוצעת. הוא בא בחשש מרפורמה, וכשיצא הבנתי ממנו שפג חששו. הוא פשוט קלט עד כמה חסר קשר בין הרצוי למצוי).

העירוב ניכר ביתר שאת, בפאנל האחרון והחותם. הייתי בין קומץ האמיצים ששרדו, והקשבתי. שם ניכר היה בחוש עד כמה רחוקים הצדדים אלו מאלו: שני ארכיאולוגים (אחד, היה אפילו עם הכובע המקורי, זה שמופיע בקרקיטורות על הארכיאולוגים) ועוד כמה ת"ח חרדים שתקפו אותם בצורה חסרת טאקט. הבנת, שאין זה שידוך מוצלח כל כך.

והכי גרוע המטרות היו מעורבות. בעוד שהרבי הפותח סיפר על המוזיאום שיש לו בהרי הקצ'קל'ס, שבו כל ילד יכול לאחוז בידו דמות פוחלץ של אוזנייה , ולא סתם אוזנייה, אלא אותה אוזנייה שמוזכרת בתורה, אותה אוזנייה שכל גדולי ישראל לא זכו לדעתה, הוא מודיעה לרבים. לדעתו, וכנראה לדעת המארגנים, כאשר יוקם המוזיאון בארץ-הקודש, יפתר ה'משבר' בעולם הישיבות. לא עוד בעיות וחוסר חשק ללמוד. מכאן ואילך כל בחור לא יצטרך יותר להעמיק בדבריהם המופשטים של רש"י ור"ת, של רעק"א ושל הקצות, הוא פשוט יקום וילך לו במוזיאון שם ילמד במישוש מטבעות שקלי הקודש, ואף יחזיק בידיו את ה'איסר האיטלקי' וגדול המעשה מן התלמוד.

לעומתו, עלה מישהו אחר ממכון 'לומדה' שביקש לסכם את המסר, ולפתוח הרשמה לקורס 'מדריכי-דרך' חרדיים. כאלו שיוציאו את השבורים מן ה'משבר' בישיבה, אל האוויר הצח והמתוקן שברחוב. אחר ביקש להנפיק מהציבור החרדי ארכיאולוגים שיסייעו בריקון עצמות מאתרים, ומשנהו ביקש ללמד תלמידים לאור הנר (שיבינו את חז"ל); להקימם בנץ, שיחושו את עניין ה'שלוש שעות' של זמן קר"ש; להרכיבם על חמורים ועוד שאר אטרקציות שהיו מקובלות בימי קדם אצל הכנעניים. אני היתי מציע גם על משחק החרבות שישחקו בו הנערים לפנינו ויועיל להם להבנת הפסוק.

איך שמעתי פעם בהקלטה של המשמר הלוי זצ"ל, על כהאי גוונא: "ציפיתי ליותר"

גולגולת צפה

הרב מבריסק, הוא ז"ל לא היה יוצא מד' אמותיו, אלא רק כשאפפו מים עד דכדוכה של נפש. כמו למשל כאשר הארכאולוגים היו פושטים ידיהם בקברי ישראל. אז לא נתן שנת לעיניו והיה מרעיש עולם ומלואו. היום שודדי הקברים מתקבלים בספר פנים יפות בתוככי ירושלים.

הוסרו דברים אישיים ובלתי הולמים!

מטמוני ארץ

לכולכם, שלומות!

מכיון שהרשמים המעורבים הולכים ומתבהרים והם מתקדמים אל סף ההשמצה האישית הזולה, אני רואה צורך לענות את חלקי בהתייחסות קצרה אל יום העיון והלקחים שאנו מפיקים ממנו. הדברים נכתבים כדי להעשיר את חשיבתו של הקורא מן הצד, ולא כדי להתפלמס עם מבקרים. אין בדעתי להגיב מעבר לכך, פרט אם יצונזרו דברי.

א. אגודת 'מטמוני ארץ' היא יוזמה תורנית וחינוכית ותיקה (אנו פועלים מזה כ-3 שנים), שצברה עם הזמן חברים רבים המזדהים עם רעיונותיה. רשימה חלקית של האישים ניתן למצוא באתר האגודה, ואותם ואת יתרם ניתן היה לפגוש ביום העיון.

ב. ההצגה הפשטנית של רעיונות האגודה, כביכול באה לתקן עולם במלכות ש-די ולפתור כאחת את כל אתגריו של החינוך החרדי, היא אמנם כלי יעיל בהחלט לכל הנהנים מהגחכה לשמה, אבל סוף דבר אין בה כי אם הונאה. בבסיס שלל רעיונותיה של אגודת מטמוני ארץ מונחת אמונה בתועליותה של ריאליה בכל תהליך לימודי, ולימוד התורה בכלל, ואמונה זו היא שמצדיקה את פעילות האגודה - תהא מידת תועלתה המעשית לפתרון מצוקות החינוך אשר תהא.

ג. הפרט הבא עשוי אולי להתמיה את חלקכם, אולם מעולם לא עלה על דעת חברי האגודה לבחון את אורך זקנם או טיב בד בגדיהם של המזדהים עם רעיונות האגודה. אני סבור שפתיחת ביקורת בנתונים טפלים ותפלים אלו היא אמת מידה מצוינת לאופיה של הביקורת. יחד עם זאת, הפילוח הסוציולוגי שנעשה לעיל למשתתפי הכינוס הוא שקרי.

ד. בדברי הפתיחה ליום העיון הבהרתי כי פעילות האגודה תיעשה בפיקוח גדולי ישראל ופוסקי הלכה. אני מבין שהעמימות באשר לזהותם של אלו היא הזדמנות ללגלוג נחמד, כנראה מתוך הנחה שזהותם של פוסקי ההלכה המתירים הליכה רכיל והוצאת דיבה לשמה ידועה. מכל מקום, לענ"ד אגודה המתהדרת בשמותיהם של הרב זלמן מנחם קורן, הרב יחיאל מיכל שטרן, הרב יהודה לנדי והרב ישעיהו לוי שהם כולם תלמידי חכמים מופלגים מיקירי ירושלים, אל לה להיות מוטרדת מדברי הבאי כאלו ואחרים.

ה. אם תזכה האגודה לממש את חזונה ולהקים מוזיאון תלמודי פעיל, נקל להבין כי תרבות השיווק במחוזותינו תכתיב תיאום מלא עם מנהיגים ציבוריים.

ו. אם תזכה האגודה לממש את חזונה ולהקים מוזיאון תלמודי פעיל, אני מאמין שהתועלת הרבה שתבוא מכך לחינוך ילדינו וללומדי התורה תעמיד את ה'ביקורת' שהוטחה כאן באור הראוי, כמו גם תסייע להבא באיות נכון של שמות העופות הטמאים.

ז. לטעמי ראוי להוסיף: בפאנל השתתף פרופ' בנימין זאב קדר, יו"ר מועצת רשות העתיקות. פרופ' קדר חבש כובע רחב שוליים לראשו והעניק הזדמנות פז לגיחוך ילדותי, אבל - מה לעשות - פרופ' קדר אינו ארכיאולוג ולא היה מעולם כזה. עם זאת ראוי לציין את שיתוף הפעולה הפורה מצידו, ואת נכונותו לסייע בחפץ לב לקידום יוזמות האגודה. ברגע של כנות, אני מוכרח לציין את בושתי מתוצאות ההשוואה בין נעימותו ומסירותו של פרופ' קדר לסגנון המתלהם שבכאן, וכמו כדי להכעיס אומר על כך את שעשוי אי מי להשיב לי: אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה!

ח. אני מתרשם מאוד מאנינות טעמו של הרב ארז סלע שליט"א שכבוד מכון תורני נכבד בישראל יקר לו, ובצעד נכון וצודק נעל את האשכול המתריס כלפיהם. אני תוהה מאוד מדוע הסגנון הפוגעני והאישי שבכאן אין בו עילה מספקת לצעד דומה, או לכל הפחות להערת הנהלה.

ביקר,

יצחק ברוך רוזנבלום

איסתרא בלגינא

בדגם המקדש שנעשה על ידו המראה הכללי הוא לבן, בעוד לילד היה זכור מן הגמ' בתחילת ב"ב שבבבנינו של הורדוס המראה של הבנין היה תכלכל כגלי הים.

הרב קורן הסביר היטב את הטעות הנפוצה. המראה כגלי הים לא היה מחמת הצבע שכן מבואר בגמ' להדיא שהורדוס בנה זאת מאבני שיש ומרמרא באופן של עייל שפה ואפיק שפה שיוכל לקבל את הסיד, וצבע הסיד הריהו לבן. מראה הגלים, איפוא אינו בצבע הקירות, אלא שסיד הריהו כצבע המבריק בלבנו [כמבואר בכמה דוכתי, במראות נגעים ועוד], ובצורת ההדרגה הזו שהאבנים נכנסות יוצאות הדבר משוה לו דמיון לגלי הים

לטעות הנפוצה הזאת אחראים דברי הגמ' - אבני כוחלא שישא ומרמרא - ופירש רש"י - שיש צבוע כעין כחול. וודאי שאין אדם טורח לצבוע שיש שהוא מחשב לטוחו בסיד. אלא שסיד טחים מבפנים כמובן, וכאן מדובר על מראה הבנין מבחוץ. אמנם מראה גלי הים דווקא, נוצר ע"י ששורה נכנסת ושורה יוצאת, שמשוה למבנה כחול-לבן את מראה גלי הים.

ההודעה של גולגולת נערכה, וגם כינויו נחסם. אקוה שא"צ לכפול את הדברים הנאמרים באשכול הסמוך וזכרון אחד עולה לשניהם. מכאן ואילך דברים בלתי עניינים ימחקו לאלתר.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' אוגוסט 30, 2011 3:53 pm

איסתרא בלגינא כתב:
בדגם המקדש שנעשה על ידו המראה הכללי הוא לבן, בעוד לילד היה זכור מן הגמ' בתחילת ב"ב שבבבנינו של הורדוס המראה של הבנין היה תכלכל כגלי הים.

הרב קורן הסביר היטב את הטעות הנפוצה. המראה כגלי הים לא היה מחמת הצבע שכן מבואר בגמ' להדיא שהורדוס בנה זאת מאבני שיש ומרמרא באופן של עייל שפה ואפיק שפה שיוכל לקבל את הסיד, וצבע הסיד הריהו לבן. מראה הגלים, איפוא אינו בצבע הקירות, אלא שסיד הריהו כצבע המבריק בלבנו [כמבואר בכמה דוכתי, במראות נגעים ועוד], ובצורת ההדרגה הזו שהאבנים נכנסות יוצאות הדבר משוה לו דמיון לגלי הים

לטעות הנפוצה הזאת אחראים דברי הגמ' - אבני כוחלא שישא ומרמרא - ופירש רש"י - שיש צבוע כעין כחול. וודאי שאין אדם טורח לצבוע שיש שהוא מחשב לטוחו בסיד. אלא שסיד טחים מבפנים כמובן, וכאן מדובר על מראה הבנין מבחוץ. אמנם מראה גלי הים דווקא, נוצר ע"י ששורה נכנסת ושורה יוצאת, שמשוה למבנה כחול-לבן את מראה גלי הים.

בקיצור הילד המחונן צדק ואין הבית בצבע לבן אלא כמש"כ רש"י שם שהוא בצבע בז' וכחול
רש"י מסכת בבא בתרא דף ד עמוד א

שישא - שיש ירוק שקורין ביי"ש.
ומרמרא - שיש לבן.
כוחלא - שיש צבוע כעין כחול.

נוטר כתב:
"דוגמא מאלפת לנחיצות ב'ירידה' והחיבור למציאות הביא משאלת הילד המחונן, בנו של ר' אליהו סולובייציק מארגן האירוע שנשלחה אליו, בדגם המקדש שנעשה על ידו המראה הכללי הוא לבן, בעוד לילד היה זכור מן הגמ' בתחילת ב"ב שבבבנינו של הורדוס המראה של הבנין היה תכלכל כגלי הים"

אני לא יודע מה זה "מראה כללי" אבל ברור שזו טעות וכאמור

(הילד אינו אלא בחור בש"ב בפ'?)

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' אוגוסט 30, 2011 4:00 pm

רש"י מסכת סוכה דף נא עמוד ב
דמיחזי כאדותא דימא - כגלי הים, שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעינים המסתכלות בהן שוטטות, ונראות כאילו גלי הים הם נדים ונעים.

גם כאן מבוארת הטעות דלעיל
שכן שינוי מראה האבנים זו מזו אין הכוונה במרחקם אלא בצבעם והדברים פשוטים

והיתה שורה של שישא בצבע אחד ומרמרה בצבע שני וכוחלא בצבע שלישי ושינוי הצבעים יצר מראה של גלי הים וכמובן שבשילוב זה שהיתה שורה בולטת ושורה משוקעת עכ"פ המראה הכללי לא היה לבן

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' אוגוסט 30, 2011 4:01 pm

עוד מבואר באחרונים שבגלל הצבע הכחול היה דומה לגלי ים

מהרש"א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף ד עמוד א
דהכי שפיר טפי דמחזי כאדוותא דימא כו' אפשר שכוונו בזה כמ"ש פ' כסוי הדם גבי תכלת דומה לים והים לרקיע כו' ועיין בחידושינו שם:

תורת חיים מסכת בבא בתרא דף ד עמוד א
דמיחזי כי אדוותא דימא. והים דומה לרקיע ורקיע לאבן ספיר וספיר לכסא הכבוד וכשהקדוש ברוך הוא מסתכל בכסא הוא זוכר בבית המקדש כדקאמר גבי חוט של תכלת בפרק כיסוי הדם מה נשתנה תכלת מפני שתכלת דומה לים וכו'

תיקו · הודעהעל ידי **תיקו** » ג' אוגוסט 30, 2011 7:48 pm

ראיתי באחד מפירסומי האגודה שמכנים את קלמן שולמאן כתלמיד הגרי"צ מוולאז'ין. האמת נכון הדבר?? מ"מ גם אם כן הרי מדובר בשנה ופירש, לא?

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ג' אוגוסט 30, 2011 8:05 pm

אלחנן אייבשיץ (הבית השני בתפארתו, פרק ג' עמ' סב-עד) טוען שדברי הגמ' על אבני שישא ומרמרא נסובים על הרצפה ולא על הכתלים.
(למרות כל המאמצים לא הצלחתי להעלות את הקובץ).

בראשית · הודעהעל ידי **בראשית** » ד' אוגוסט 31, 2011 12:53 am

נוטר הכרמים כתב:הג"ר יחיאל מיכל שטרן, המחבר הפורה שהו"ל כ-85 ספרים במגוון נושאים

בויקיפדיה רשומים 45 מספריו.
מי יכול להשלים את החסר?

שבת
1. ספר השבת: הלכות שבת לנוער בהמחשת תמונות צבעוניות, על פי דברי המשנה ברורה וגדולי הפוסקים
2. מלאכת שבת: על ל"ט מלאכות ודינים היוצאים למעשה בהלכות שבת ע"פ הכרעת המשנה ברורה וגדולי הפוסקים
3. תורת המוקצה: בירור בענייני מוקצה השכיחים

פסח
4. הפסח כהלכתו: קיצור הלכות וענייני חג הפסח

סוכות
5. כשרות ארבעת המינים

הלכות סעודה וברכות הנהנין
6. ברכת הנהנין: בירורי הלכה בדיני ברכת מזונות והמסתעף מזה
7. ברכת ים: על ענייני ברכות הנהנין
8. הסעודה וברכותיה: בירורי הלכה בדיני סעודה

טהרת המשפחה
9. שערי טבילה: חידושים וביאורים בהלכות נדה
10. שערי טהרה: חידושים וביאורים בהלכות נדה

שמיטה
11. שביעית בהלכה: בירורי הלכה בענייני שביעית
12. שמיטה בהלכה ובאגדה: דיני מלאכות בשמיטה, בהמחשת תמונות צבעוניות

עניינים שונים בהלכה
13. מצהלות חתנים: מנהגים והליכות חתן וכלה
14. נשמת אדם: דיני וענייני אבילות, השכר והעונש, ימות המשיח ועולם התחייה
15. איבוד לדעת בהלכה

הגדה של פסח
16. הגדה של פסח עם פירוש "ההגדה כפשוטה"
17. הגדה של פסח: תפארת ההגדה

על התורה והנ"ך
18. חמשה חומשי תורה עם באור "מדרש הלכה": מדרשי חז"ל בענייני הלכה, עם ביאור מדברי ראשונים ואחרונים
19. פניני קדם: דברי גאוני קדמאי על התורה
20. התורה התמימה: על נביאים וכתובים

סידורי תפילה
21. סידור התהלה והתפארת: כולל ביאורים בדרך הפשט מהראשונים והאחרונים
22. סידור עיון תפלה: לימות החול, נוסח אשכנז

חינוך
23. בית ומנוחה: הדרכות והנהגות לבנין הבית על פי דרך התורה (מתורת אביו הרב משה אהרן שטרן)
24. המחנך: פרקי הדרכה בענייני חינוך לתורה ומידות ויראת שמים, על פי משלי גדולי קדמונינו

ביוגרפיה
25. גדולי הדורות: סקירה קצרה ותמציתית מחיי וחיבורי גדולי הדורות בעבר (3 חלקים)
26. שביבי נגה: מחיי המאור הגדול מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך
27. מרן ראש הישיבה: תולדות הרב שך
28. המשגיח: שביבי נוגה מחיי רבי משה אהרן שטרן משגיח דישיבת קמניץ

ליקוטים ועניינים שונים
29. אוצר הידיעות: לקט ידיעות מענינות שהובאו במדרשים ובש"ס בראשונים ואחרונים וספרי התולדות
30. ארץ חמדה: מקומות ואתרים בארץ ישראל על פי דברי חז"ל ראשונים ואחרונים
31. אשת חיל: לקט על נשים, שהובאו במדרשים ובש"ס ובראשונים ובאחרונים ובספרי התולדות
32. בית השם: ביאור על מסכת מידות על פי ראשונים ואחרונים, מלווה בתמונות
33. המקומות הקדושים :סקירה על מקומות הקדושים בארץ ישראל
34. התורה והמצוה: בירורים בהלכה ואגדה על כל המצוות העשה ואל תעשה שנוהגות בזמן הזה
35. ועשו לי מקדש: המשכן וכליו ובגדי הכהונה: ביאור מקיף על כל ענייני המשכן על פי דברי חז"ל, מדרשים, ראשונים ואחרונים
36. מועדי השנה: ידיעות בסיסיות בהלכות ומנהגי חגי וזמני השנה
37. מעון הברכה: הערות והארות למסכת ברכות
38. נשמת כל חי: תכונת בעלי החיים ושירתם כפי שהובא בדברי חז"ל הקדושים
39. רעיונות לדרוש: מפי ספרים וסופרים ומגידים בעבר ובהווה
40. שבילי ים: כולל חדושים וביאורים בכמה עניינים בש"ס ובדברי הרמב"ם
41. תורת הנסתר: ידיעות כלליות בתורת הנסתר למתחילים, וביאור לפרקים הראשונים של ספר אוצרות חיים, לרבנו ‬חיים ויטאל

באנגלית
42. The Book of Shabbos :With color photographs of the Melachos
43. Halachos of the Four Species
44. Reb Shlomo Zalman: An appreciation of the Gaon and posek hador HaRav Shlomo Zalman Auerbach
45. Reflections on the life of Rav Moshe Aaron Stern zt"l, Mashgiach of Kamenitz Yeshiva

תיקו · הודעהעל ידי **תיקו** » ד' אוגוסט 31, 2011 1:10 am

כמו"כ ההדיר את חי' הריטב"א למגילה הוצאת מוה"ק.

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » ד' ספטמבר 05, 2012 9:09 pm

למחר כנס בעיר דוד
תמונה

פורום אוצר החכמה

מי מחובר