בגמרא חסורי מחסרא למה לא הגיהו המשנה???

[חיס]

תשובה מאד מעניינת של בעל "תפארת ישראל "על המשניות במסכת ערכין פרק ד' משנה א' . ראה כאן
מאד מעניין אשמח לקבל הערות....

[הוגה ומעיין]

מה לנו לסברות עצמיות כאשר גילה לנו הרח"ו דברים לאמיתם?

וז"ל הקדמת מוהרח"ו לשער ההקדמות:

וז"ש עוד אשים מחשך לפניהם לאור כי התלמוד בבלי שהוא מחשך המספר בפשט העה"ז אשים לפניהם לאור ויסתכלו מתוכו רזין דאורייתא הגנוזים בו הנקרא ותורה אור. גם כל הקושיות שבתלמוד הנאמר עליהם תניא וה"ק חסורי מחסרא והכי קתני ותיק"ו כל אלו נראים בעינינו מעקשים יחזרו למישור ויראו איך הוכרח הלשון להאמר בלשון הזה החסר והמעוקש לסבת רמזי התורה הנסתרים ונרמזים בו.

[זלמניו]

מה לנו לסברות עצמיות כאשר גילה לנו הרח"ו דברים לאמיתם?

וז"ל הקדמת מוהרח"ו לשער ההקדמות:

וז"ש עוד אשים מחשך לפניהם לאור כי התלמוד בבלי שהוא מחשך המספר בפשט העה"ז אשים לפניהם לאור ויסתכלו מתוכו רזין דאורייתא הגנוזים בו הנקרא ותורה אור. גם כל הקושיות שבתלמוד הנאמר עליהם תניא וה"ק חסורי מחסרא והכי קתני ותיק"ו כל אלו נראים בעינינו מעקשים יחזרו למישור ויראו איך הוכרח הלשון להאמר בלשון הזה החסר והמעוקש לסבת רמזי התורה הנסתרים ונרמזים בו.

ובס' החיים לאחי המהרל ביאר שהיינו בי' הגמ' מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר שנא' חמוקי ירכיך, דלא קאי על סודות התורה אלא על כה"ג וסימניך חמו"ק ר"ת חסורי מחסרא והכי קתני

[אדג]

מה לנו לסברות עצמיות כאשר גילה לנו הרח"ו דברים לאמיתם?

שבעים פנים לתורה, וארבע אופנים אצל הקרובי"ם, פרד"ס והתורה בכולם תדרש, מונחת בקרן זוית, יבוא בעל כד ובעל חבית, זה אומר בכה, וזה מראה כוחו, וכולם למשה ניתנו, כמסמרים ניטעו.

ובאמת, לא הוצרך לזה, אחר שכבר אמרו בפירוש (חולין קטז, ב) "משנה לא זזה ממקומה", שאף במקום שנשתנתה הלכה, משנה שוב לא נשנתה, וכפי שקבלו כך מסרו, ולשנותה אסרו.
(וכבר ידועים דברי הגר"א - ולאחרונה יצא ספר שלם בשיטה זו, ודנו עליו בפורום זה - שמבאר כל המשניות שלא ע"ד הגמרא, אלא ע"פ פשוטם. ומה שאמרו חסורי מחסרא, אין הכוונה שנחסר באמת אלא כן הוא דברי האמורא, אך התנא עצמו הכי לא סבירא ליה).

[שבטיישראל]

כעת איני זוכר מקור מדוייק
אך הענין מובא במה מקומות שהזמרה בשעת הלימוד והלימוד בניגון מועיל לזכרון

[איש_ספר]

מה לנו לסברות עצמיות כאשר גילה לנו הרח"ו דברים לאמיתם?

שבעים פנים לתורה, וארבע אופנים אצל הקרובי"ם, פרד"ס והתורה בכולם תדרש, מונחת בקרן זוית, יבוא בעל כד ובעל חבית, זה אומר בכה, וזה מראה כוחו, וכולם למשה ניתנו, כמסמרים ניטעו.

ובאמת, לא הוצרך לזה, אחר שכבר אמרו בפירוש (חולין קטז, ב) "משנה לא זזה ממקומה", שאף במקום שנשתנתה הלכה, משנה שוב לא נשנתה, וכפי שקבלו כך מסרו, ולשנותה אסרו.
(וכבר ידועים דברי הגר"א - ולאחרונה יצא ספר שלם בשיטה זו, ודנו עליו בפורום זה - שמבאר כל המשניות שלא ע"ד הגמרא, אלא ע"פ פשוטם. ומה שאמרו חסורי מחסרא, אין הכוונה שנחסר באמת אלא כן הוא דברי האמורא, אך התנא עצמו הכי לא סבירא ליה).

א.לא מדויק כ"כ. דברי הגר"א על חסורי מחסרי הובאו בהקדמת תלמידו בפאת השולחן, והיה יודע כל חסורי מחסרי שבתלמוד בשיטותיו, דלא חסרה כלל בסדר שסידר רבינו הקדוש המשניות, ולאו אורחא שחיסר דבר, רק רבי ס"ל כחד תנא דאליביה סתמה, ולא חסר כלל אליביה וגמ' ס"ל כאידך תנא ואליביה קאמרה הגמ' חסורי וכו'. (ובר"פ הביא מאביו הגר"א בסגנון אחר לגמרי, והוא כדברי רבינו בחיי בשמות פל"ד, דאין החסרון אלא בנו וכו').
ב. 'שמבאר כל המשניות וכו'' הרי זו גוזמא גדולה מאד. השבוע ראיתי בא"ר לנדה פרק חמישי משנה ו, שמפרש דברי המשנה דלא כהגמ', אלא שמוכיח מדברי הגמ' גופא דדיחויא בעלמא מה דאוקמי שם (שאחת מכל עריות הבאה עליה לרבות בהמה עי"ש)
לגופו של נושא האשכול יש עוד מר"מ רבים

[הגהמ]

סביר להניח שאין 'מקרה אחד לכולם' ויש שאכן החסורי מחסרא בא להגיה לשון המשנה באופן שהמשך לשון המשנה מתייחס ל'קטע החסר' עי' מש"כ התוס' כתובות דף סט: ד"ה קטנה ודו"ק

[ספרן]

ר' בספרו החדש של ר"ח גפני "פשוטה של משנה" המקיף את הנושא מכל צדדיו.

[אדג]

דברי הובנו לא נכון, עקב טעות בפיסוק. כך הם דבריי:

(וכבר ידועים דברי הגר"א - ולאחרונה יצא ספר שלם בשיטה זו, - ודנו עליו בפורום זה - המבאר כל המשניות שלא ע"ד הגמרא, אלא ע"פ פשוטם - שמה שאמרו חסורי מחסרא, אין הכוונה שנחסר באמת אלא כן הוא דברי האמורא, אך התנא עצמו הכי לא סבירא ליה).

מקף אחד בסה"כ... מעולם לא התכוונתי לומר שהגר"א מבאר תמיד שלא כהגמ' אלא כפשוטו.

[חיים]

ר' חיס,
תודה לך על הבאת קטע התפארת ישראל.
בעבר שמעתי [שגם] מפני קטע זה היו שנמנעו מללמוד תפארת ישראל, ועד עתה לא שזפתו עיני.
איני אחראי לאמיתות השמועה, אבל כך קבלתי.

[אוצר החכמה]

כעת איני זוכר מקור מדוייק
אך הענין מובא במה מקומות שהזמרה בשעת הלימוד והלימוד בניגון מועיל לזכרון

התכוונת וודאי לגמרא מגילה לב א

[אליהוא]

כתב המאירי בסדר הקבלה ספ"ד: ועם כל זה נתמעטו הלבבות מרוב הצרות,
והוצרכו האחרונים לחבר אחריו דרך ביאור והרחבה,
ולפעמים דרך סתירה ותיקון, כשהיו חכמי הדור מסכימים לכך, ממה שרואים בו
קושיה חזקה... וכן אמרו סמי מכאן כך וכך, וכן אמרו פרת חטאת אינה משנה... וכן
תמיד איתמר חיסורי מחסרא כו', וכן לאו תרוצי מתרצת ליה, תריץ ואימא הכי, וכן
הרבה כיוצא באלו. כמו שנעשה אנחנו מראשינו וזקנינו הקודמים ועוברים לפנינו על
ראשינו, וכמו שכתוב דרך כלל מקום הניחו לנו כו', כלומר שאין השלימות נמצא
בנבראים ואפילו במובחרים שבהם, עד שלא יהיו האחרונים רשאין לחלוק עמהם
בקצת דברים.

[יאיר]

דעת הגר"א ב"חסורי מחסרא":
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?83716&&page=22 ד.ה הנה (וממשיך בעמ' 23).
ובעמ' 38 http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?83716&&page=38 כמו שהביא א"ס.

[משה פרץ]

דעת הגר"א ב"חסורי מחסרא":
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?83716&&page=22 ד.ה הנה (וממשיך בעמ' 23).
ובעמ' 38 http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?83716&&page=38 כמו שהביא א"ס.

ובשדה צופים (סוטה לה ע"א) הביא דברי שו"ת מלמד להועיל (ח"ג סימן סא) שדברי הגר"א לא נאמרו בכל מקום. ע"ש.