שמע כל מילה אך החמיץ אותיות.

[פרנקל תאומים]

מנסיון העבר, גם כשמתרכזים היטב ועומדים קרוב לבעל הקריאה, כמעט לא ימלט שהגם ששומעים כל מילה, עדיין מחמיצים אותיות, וזה לא מחמת השומע כ''א בעיקר מחמת הבעל קורא, היות שבדרך הדיבור הנורמלית אצלנו לא מדגישים כל אות, וישנן אותיות שנבלעות בתוך המילה או שטף הדיבור. ישנם אולי דקדקנים מחוגי בריסק או חזו''א שמתאמצים לבטא ולהשמיע היטב כל אות ואות, וכולי האי ואולי, אבל רוב העולם לא נוהגים כן.

מה יש לחו''ר אתרא הדין להוסיף בעניין?

[צביב]

בשו''ת ארץ צבי כותב שיצא,

( אם לא יצא,יש לברר איך יצא כששינה ניקוד שלא משנה משמעות, והרי שינה משמעות של אות אחת)

וכל זה כששמע את עיקר ( משמעות) התיבה.

[כרמי שלי]

כעין זה בשו"ת אז נדברו חי"א סי' כט אות ג.

[כדכד]

לדינא מסתבר כמותכם
למעשה, אני תמה על מה שכתבו שרוב הקוראים בולעים אותיות - איני זוכר ששמעתי בעל קורא שלא דקדק שלא יבלע אותיות (גם כשלא קראתי בעצמי).
לטענת הרב צביב איך יוצא כשמשנה ניקוד - יתכן שאין משמעות לאותיות לחוד ושינוי משמעות הוא דווקא במשמעות המלה עצמה.
עוד בפורום דקדוק ומסורה דנו בו של "להשמיד ולהרוג ולאבד" אם השמטתה נחשבת שינוי ויש לחזור למ"ד שהוו במקור ויש סברה לומר שגם השמטת אות כשאינה משנה את משמעות המלה נחשבת חוסר דקדוק ולא השמטה וא"צ לחזור

[רב טקסט]

אם האותיות באמת נבלעים מכח שטף הדיבור, עד שהקורא עצמו לא ביטאם.
הנה על הקורא לאהרן הרן, משמע בפמ"ג סי' קמ"ב, דמה שאין מחזירין על זה מפני ששתי האותיות גרוניות, והיינו שלפי דרך קריאתו הכחיד האחת תחת לשונו.
ולפי זכרוני כן כתב יותר מפורש בדברי מלכיאל ח"ה סי' כ'.

ואפשר עוד שתלוי בספקו של הר"ר מנחם די לונזאנו בדרך חיים דף קט. על מי שקרא קריאת שמע בענין שנתחלף לו בי"ת לפ"א וכדומה על ידי שקרא בלחש. עי"ש.

ובמקרה שיש בזה שינוי ממשי,למשל כשלא נשמעה מ"ם לשון רבין של סוף המלה, ובפרט היכן שיש למלה פירוש בלא המ"ם, מסתבר יותר להחמיר.


(ואגב, הרבה אנשים אינם רגועים בשמיעת האות פעם אחת לבד ואומרים שלא שמעו עד שזה ישמע בכמין חיכוך או צלצול).

[רב טקסט]

ואם הדיון מצד השומע, כשידוע שהקורא קרא היטב, ידוע שבלקט ישר מחלק בזה בין אנשים לנשים עד כמה צריכים לשמוע חתוך האותיות. ומי יבהיר לנו ההגדרה המדויקת לאנשים ולנשים.

[יוצא פוניבז']

כמדומה דנו כבר לגבי אם לא שמע נו"ן דהגפן או שי"ן דמאורי האש.
ולכאו' כיון שב"נשבע" שלא ביטא את העי"ן משמעות השו"ע שיצא אף שיש בזה כעין שינוי משמעות, ה"ה הכא.

שו"ר בס' אגרת הפורים

אגרת הפורים ספטימוס.JPG (122.58 KiB) נצפה 9003 פעמים

אך טעה שם במה שחשב שהריא"ז מדבר בהשמיט מ"ם אחרונה של לאביונים, כי כוונתו אינה אלא למ"ם של מתנות, והוא דבר הלמד מעניינו, וז"ל המובא בביה"ל: "אבל אם מפסידין הקריאה כגון וימי הפורים האלה לא יעברו והשמיט תיבת לא וכן ומתנות לאביונים השמיט המ"ם לא יצא". ופשוט.

[פרנקל תאומים]

כעין זה בשו"ת אז נדברו חי"א סי' כט אות ג.

התוכל להעלות את הדף הרלוונטי? (ע''מ שגם מי שאינו מנוי לאוצה''ח יוכל לראות).

[פרנקל תאומים]

לדינא מסתבר כמותכם
למעשה, אני תמה על מה שכתבו שרוב הקוראים בולעים אותיות - איני זוכר ששמעתי בעל קורא שלא דקדק שלא יבלע אותיות (גם כשלא קראתי בעצמי).

לענ''ד, אם תתבונן, תבחין שאצל כל בעל קריאה סטנדרטי הקורא בקצב נורמלי (ולא באיטיות גדולה), ישנן אותיות שלא נשמעות אגב שטף הקריאה.
קשה לי כעת לתת דוגמאות, אבל אני שם לב לכך מדי שנה בשנה, ואצל בעלי קריאה שונים.

[כרמי שלי]

כעין זה בשו"ת אז נדברו חי"א סי' כט אות ג.

התוכל להעלות את הדף הרלוונטי? (ע''מ שגם מי שאינו מנוי לאוצה''ח יוכל לראות).

נמצא בה"ב.

[כדכד]

לדינא מסתבר כמותכם
למעשה, אני תמה על מה שכתבו שרוב הקוראים בולעים אותיות - איני זוכר ששמעתי בעל קורא שלא דקדק שלא יבלע אותיות (גם כשלא קראתי בעצמי).

לענ''ד, אם תתבונן, תבחין שאצל כל בעל קריאה סטנדרטי הקורא בקצב נורמלי (ולא באיטיות גדולה), ישנן אותיות שלא נשמעות אגב שטף הקריאה.
קשה לי כעת לתת דוגמאות, אבל אני שם לב לכך מדי שנה בשנה, ואצל בעלי קריאה שונים.

כתבתי מה שכתבתי עם התבוננות בקריאה ובאותיותיה. הקשר בין בליעת אותיות למהירות אינו מוכרח. אפשר לקרוא מהר ולהקפיד להשמיע את כל האותיות (מנסיון), אמנם צריך לשים לב לכך ומי שצריך לשים לב לכך הוא הקורא ולא השומעים

[נהר שלום]

מנסיון העבר, גם כשמתרכזים היטב ועומדים קרוב לבעל הקריאה, כמעט לא ימלט שהגם ששומעים כל מילה, עדיין מחמיצים אותיות, וזה לא מחמת השומע כ''א בעיקר מחמת הבעל קורא, היות שבדרך הדיבור הנורמלית אצלנו לא מדגישים כל אות, וישנן אותיות שנבלעות בתוך המילה או שטף הדיבור. ישנם אולי דקדקנים מחוגי בריסק או חזו''א שמתאמצים לבטא ולהשמיע היטב כל אות ואות, וכולי האי ואולי, אבל רוב העולם לא נוהגים כן.

מה יש לחו''ר אתרא הדין להוסיף בעניין?

שומע כעונה. אם הקורא יצא למה שהשומע לא?

[מלבב]

גם אם הבעל קורא אמר כל האותיות, מה הדין בשומע שאין יודע לומר אם שמע פ או ב או ט או ס וכדומה, או מחמת חוסר ריכוז לא שמע כלל קצת אותיות?

[כדכד]

אם מחמת חוסר רכוז לא שמע חלק מהאותיות אז אינו יוצא באמת. הדיון כאן היה כשהבעל קורא מבליע אותיות ולכן השומע אינו שומעם. כאשר השומע שמע אך אינו יודע לזהות איזו אות שמע לא הבנתי למה לא יצא

[פרנקל תאומים]

מנסיון העבר, גם כשמתרכזים היטב ועומדים קרוב לבעל הקריאה, כמעט לא ימלט שהגם ששומעים כל מילה, עדיין מחמיצים אותיות, וזה לא מחמת השומע כ''א בעיקר מחמת הבעל קורא, היות שבדרך הדיבור הנורמלית אצלנו לא מדגישים כל אות, וישנן אותיות שנבלעות בתוך המילה או שטף הדיבור. ישנם אולי דקדקנים מחוגי בריסק או חזו''א שמתאמצים לבטא ולהשמיע היטב כל אות ואות, וכולי האי ואולי, אבל רוב העולם לא נוהגים כן.

מה יש לחו''ר אתרא הדין להוסיף בעניין?

שומע כעונה. אם הקורא יצא למה שהשומע לא?

א) מי אמר שהקורא יצא?
ב) יתכן שהקורא מבטא בתנועת שפתיו אך לא מוציא בפיו בקול הנשמע לאחרים (ולכן השומע לא יצא, כי הוא לא שמע).

[ביליצר]

אף בקריאת שמע כשלא דקדק באותיותיה יצא .

[מלבב]

אם מחמת חוסר רכוז לא שמע חלק מהאותיות אז אינו יוצא באמת. הדיון כאן היה כשהבעל קורא מבליע אותיות ולכן השומע אינו שומעם. כאשר השומע שמע אך אינו יודע לזהות איזו אות שמע לא הבנתי למה לא יצא

כי אם גם כ שמתרכז אינו יודע להבחין איזה אות זה, אז זה סימן שלא שמע את האות רק את הצליל.

[כדכד]

אני לא חושב שיש מישהו בעולם שיוכל להגיד כשהוא מתרכז איזו אות זו אלא ידע את הצליל או את המלה כולה

[רב טקסט]

אצל הקורא אותו אני שומע דרך כלל אפשר לעמוד על כל אות. (מובן שאין הכוונה לאותיות הנקראים אצלינו בשווה). כשקורה ואות אחת אינה ברורה מעצמותה אני אומר התיבה, וכבר היו לי כמה פעמים שלא הוצרכתי לומר אחריו שום מלה בכל המגילה.

[כדכד]

טוב
אז מישהו בעולם יש אבל אני לא חושב שכך הם רובא דעלמא

[כדכד]

טוב
אז מישהו בעולם יש אבל אני לא חושב שכך הם רובא דעלמא

[עושה חדשות]

שו"ר בס' אגרת הפורים

אוצר החכמה_אגרת הפורים - ספטימוס, יוסף דב בן חיים יצחק_63_64.pdf

(2.23 MiB) הורד 227 פעמים

[במסתרים]

ענין קרוב או דומה
viewtopic.php?f=17&t=50793

[במסתרים]

ואפשר עוד שתלוי בספקו של הר"ר מנחם די לונזאנו בדרך חיים דף קט. על מי שקרא קריאת שמע בענין שנתחלף לו בי"ת לפ"א וכדומה על ידי שקרא בלחש. עי"ש.

וכה"ג בתפלה
viewtopic.php?f=50&t=63479