◆ חיפוש מקור ◆

[משה דוויק]

בעלוני בית מרן.

[מנקיי הדעת שבירושלים]

האם מישהו מכיר סיפור על אחד מן האדמור"ים ששבת באחת מן עיירות מרמרוש והעמידו יין למכירה ביום השב"ק לצורך השולה"ט?

[תורה מפוארת]

דכל האומות שונאים רק לישראלים ולא יקחו נקם גדול משום אומה אלא מאומה ישראלית, והוא יד ה׳ אשר פועל שלא ינוח שבט רשעים על גורל הצדיקים שלא יתאחדו בני ישראל להיות בקשר עם כל הגוים כפירוש הרמב"ן 'ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך' (דברים כח סה), שהוא נס מן הקב״ה שלא יהיה להם שלום.

[דורש מבקש]

היכן כתוב מהבעש"ט שמלאך מיכאל היה מוותר על כל מדרגותיו על כנף אחד מציצית של יהודי?

[דרומי]

הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חלק יג עמ' 198.

[כרמי שלי]

כש"ט הוספות סרל"א. וש"נ.

[הפשוט בפשטותו]

שמוע שמעתי שלא נמצא כן בשום מקום בחז"ל! רק שלא שינו שמם ולא דיברו לה"ר, אבל לא על הלבוש.
האמנם?!

[כרמי שלי]

שלא שינו את לבושם - מקורו בתורה ובחז"ל

[תורה מפוארת]

המהר"ל יש לו לשון מאוד קשה ואי לכך כשמפשיטים את דבריו זה קשה כפלים למצוא את מקורו, מצו"ב קטע מגנזי ישראל טשורקוב שכותב כך: אך הנה איתא בספר גור אריה מהמהר״ל מפראג ז״ל, דהחוקרים אשר לא דרכו בדרכי התורה הקשו, איך על ידי שאדם לומד דיני ממונות, שור שנגח את הפרה, תהיה לו על ידי זה השארת הנפש. והשיב על זה הגאון הנ״ל, אמת, אם עוסק בדיני ממונות כדרך שאדם עוסק בשאר ספרי חוק ומשפט אין לו שום תועלת, אבל אם הוא מאמין שהקב״ה ואורייתא וישראל חד הוא (זוהר ח"ג עג.), ויש בתורה פנימיות, שהיא חלק אלוקי, וכאשר הלומד מדביק עצמו ברוחניות, בודאי תהיה לו השארת הנפש על ידי זה.
היכן זה?

[הוד_והדר]

קל וחומר מחנותו של בשם (ראה מדרש משלי פי"ג, טז), ומעיר שעובר בה הקיסר, שמטיב למלון אשר לן שם.


מישהו מכיר את המשל הנזכר?

[תורה מפוארת]

קל וחומר מחנותו של בשם (ראה מדרש משלי פי"ג, טז), ומעיר שעובר בה הקיסר, שמטיב למלון אשר לן שם.


מישהו מכיר את המשל הנזכר?

לא הבנתי מה אתה מחפש?

[הוד_והדר]

קל וחומר מחנותו של בשם (ראה מדרש משלי פי"ג, טז), ומעיר שעובר בה הקיסר, שמטיב למלון אשר לן שם.


מישהו מכיר את המשל הנזכר?

לא הבנתי מה אתה מחפש?

אני מחפש את המשל הנזכר כך אוכל להבין מה שרוצה המחבר עם זה, קאפיש?

[בן_אליעזר]

בס' נטעי גבריאל על הכנסת ס"ת, בפי"ח ס"כ, נכתב כך (ההדגשה שלי):

מי שירש ס"ת שהי' מוטעה מאד ונתן הרבה מעות לתקנו ורצה להחזירו לבית הכנסת, יש לעשות סדר משירות ופסוקים הנהוג לומר בנותן ס"ת מחדש. אבל אין להוליכה לביהמ"ד ע"י תופים ובמחולות.

ועל משפט האחרון דלעיל, כותב בהערה שם (אות לא):

כן הורה הגר"ש וואזנער שליט"א שיאמרו המזמורים הנוהגים לומר בעת הכנסת ס"ת להיכל, ולעשות סעודה לגמרה של תורה. אבל אין להוליכה בחוץ בתופים ובמחולות, מפני גניבת דעת הבריות שיחשבו שמוליכים ס"ת חדש ממש, וגם הסעודה יצמצמו מעט, עכ"ד.

ומחיפוש מהיר באוצר (ובפרט בספרי הגרש"וו זצ"ל וכן בקבצי מבית לוי ועוד) - לפו"ר לא מצאתי זכר לדבריו אלו של הגר"ש בספריו או ספרים המצטטים ממנו. ייתכן מאד שענין זה הורה הגאון לבעל המחבר נטע"ג בעל-פה או בכתב, או לאחרים בעל-פה, וע"כ אין מצויין לפרק או עמוד בספר (ואולי הוא בספרים החדשים מהנהגות והלכות הגר"ש, שטרם מצאו מקומם באוצר).
ושוב, אולי האשמה דוקא בי, והחיפוש לא נערכה כל צרכו.

אודה גם אשמח למי שבידו לציין לדברים אלו - נדפסים (ואדרבה, באם באו גם בתוס' ביאור), אם עלי האוצר ואם בכלל. כן אשמח לעוד סימוכין לדיעה זו (בנידון זהה או בדומה לו) ביתר ספרות הפוסקים והאחרונים וכו'.

אולי זה נאבד תוך השאר (ובפרט שאין להנ"ל אשכול בפ"ע - שאולי אחרים ייכנסו בשעריו - אלא הכל בתוך "חיפוש מקור", ובזה אולי פחות ציפיות והיענות). בכל אופן, אקפיצו שוב, שמא יבוא לציון גואל. שוב, בתודה רבה מראש למסייעים!

[הוד_והדר]

היכן מצינו הדבר כשראו האומות המכות שקבלו המצריים במצרים בעת יציאת מצרים נאספו גם הם לבוז את המצרים וללחום בהם?

[עובדיה חן]

תפילת מרדכי היהודי מה הנוסח והיכן המקור של זה.

[נהר שלום]

אין שכינה שורה אלא ב'אחד', מה המקור? זוהר?

[עזריאל ברגר]

אין שכינה שורה אלא ב'אחד', מה המקור? זוהר?

עין תניא פרק לב

[איתן]

תפילת מרדכי היהודי מה הנוסח והיכן המקור של זה.

המקור הקדום ביותר הוא תרגום השבעים למגילת אסתר. יש שם תוספות על הטקסט המקורי, שכוללים גם את תפילת מרדכי.
אפשר לעיין בכרך ב' של "הספרים החיצוניים" של א. כהנא.

נ.ב.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7 ... 7%AA%D7%A8
שם גם תמצא את הקישורים לטקסט של התוספות על המגילה.

[יקוב]

'ויקהל משה' על ידי שליח כמו שפירש רש"י. ז"ל איפה יש כזה רש"י?

[כרמי שלי]

במשכיל לדוד עה"פ ביאר להיפך בדברי רש"י, וז"ל:

אך לעד"ן דכוונת הרב לשאול (לשלול?) דלא נימא מאחר שתיבת ויקהל הוא ודאי מל' הפעיל דמוכרח שהכוונה לומר שמשה שלח שליח להקהיל אותם ולא קראם הוא בעצמו. ולכך הודיע דליתא דאין הכרח לומר כן אלא לעולם נימא הוא בעצמו קראם.

[הוד_והדר]

מישהו מכיר רמב"ן כזה? או אולי במקום אחר

ולהבין למה קרא לאלקיהם 'עצבים'. צריך לדעת, שהעבודה זרה שהיו עושים בימים ההם, בטורח גדול עושים אותם, לפי שהיו צריכים לכוין השעה והרגע להתך המתכת, וכן כל אבר ואבר היה צריך שעה מיוחדת כדי להמשיך על הצורה כח הכוכב או המחבל ההוא. ולפעמים כשהצורה היתה כמעט נשלמת, בפועל אחרון היו טועים מרגע לרגע, וכל הפעולה היתה בטלה, והיו צריכים להתחילה מחדש. ולכן קורא להם 'עצבים', שהוא לשון 'עצבות', וכשהפועל היה יוצא בחפץ הפועל, עם היותו מכסף וזהב, היה מדבר, וכשהיו שואלין לו איזה דבר, משיב להם במשל וחידות שלא היו מבינים כוונתו כמעט עד לאחר המאורע, וכן כתב הרמב"ן.

[עובדיה חן]

תפילת מרדכי היהודי מה הנוסח והיכן המקור של זה.

המקור הקדום ביותר הוא תרגום השבעים למגילת אסתר. יש שם תוספות על הטקסט המקורי, שכוללים גם את תפילת מרדכי.
אפשר לעיין בכרך ב' של "הספרים החיצוניים" של א. כהנא.

נ.ב.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7 ... 7%AA%D7%A8
שם גם תמצא את הקישורים לטקסט של התוספות על המגילה.

אני ראיתי בשם היסופון את כל הנוסח.

[איתן]

תפילת מרדכי היהודי מה הנוסח והיכן המקור של זה.

המקור הקדום ביותר הוא תרגום השבעים למגילת אסתר. יש שם תוספות על הטקסט המקורי, שכוללים גם את תפילת מרדכי.
אפשר לעיין בכרך ב' של "הספרים החיצוניים" של א. כהנא.

נ.ב.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7 ... 7%AA%D7%A8
שם גם תמצא את הקישורים לטקסט של התוספות על המגילה.

אני ראיתי בשם היסופון את כל הנוסח.

עכשיו ראיתי שיוסף בן מתתיהו מזכיר בקצרה את התפילה של מרדכי ב"קדמוניות היהודים" סי"א 230-231. אמנם פשוט שהוא השתמש בתרגום השבעים (או אולי מסורת מקבילה) ולא להפך.
ואילו יוסיפון הוא ספר מימי הביניים שמבוסס על כתבי יוסף בן מתתיהו.

אמנם זה לא המקורות היחידים. "אישי התנ"ך" מציין לאסת"ר ח,ז. צריך לבדוק בעוד מקומות כתרגומים לאסתר ומדרשים אחרים. לפי מה שהבנתי תפילת אסתר מוזכרת גם שם.

עכ"פ המקור הקדום שהגיע לידינו הוא תרגום השבעים.

[איקטורין]

ישנם בני אדם הגומלים חסד עם כולם, אולם עם בני ביתם אינם מיטיבים, וחושבים לעצמם, שבבואם לבי"ד של מעלה, ייפתחו להם שערי גן עדן, אוי להם ואוי לנפשם, כי לא ידעו ולא יבינו שכל מעשי החסד שלהם הבל.

ראיתי מציינים מקורו ל"שערי הקדושה" לרבי חיים ויטאל.
ולא מצאתי שם.

[250]

ישנם בני אדם הגומלים חסד עם כולם, אולם עם בני ביתם אינם מיטיבים, וחושבים לעצמם, שבבואם לבי"ד של מעלה, ייפתחו להם שערי גן עדן, אוי להם ואוי לנפשם, כי לא ידעו ולא יבינו שכל מעשי החסד שלהם הבל.

ראיתי מציינים מקורו ל"שערי הקדושה" לרבי חיים ויטאל.
ולא מצאתי שם.

ראה
viewtopic.php?f=7&t=30792&p=449381&hilit=%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%94#p449381

[איקטורין]

ישנם בני אדם הגומלים חסד עם כולם, אולם עם בני ביתם אינם מיטיבים, וחושבים לעצמם, שבבואם לבי"ד של מעלה, ייפתחו להם שערי גן עדן, אוי להם ואוי לנפשם, כי לא ידעו ולא יבינו שכל מעשי החסד שלהם הבל.

ראיתי מציינים מקורו ל"שערי הקדושה" לרבי חיים ויטאל.
ולא מצאתי שם.

ראה
viewtopic.php?f=7&t=30792&p=449381&hilit=%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%94#p449381

ייש"כ.

בחיפוש באוצר נמצא בכ9 ספרים, ואחד אף הגדיל לעשות וציין מקורו בספר הנ"ל סוף פ"ד. [גם לא ידעתי מהם הפרקים שמה]

[שברי לוחות]

ישנם בני אדם הגומלים חסד עם כולם, אולם עם בני ביתם אינם מיטיבים, וחושבים לעצמם, שבבואם לבי"ד של מעלה, ייפתחו להם שערי גן עדן, אוי להם ואוי לנפשם, כי לא ידעו ולא יבינו שכל מעשי החסד שלהם הבל.

ראיתי מציינים מקורו ל"שערי הקדושה" לרבי חיים ויטאל.
ולא מצאתי שם.

ראה
viewtopic.php?f=7&t=30792&p=449381&hilit=%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%94#p449381

ייש"כ.

בחיפוש באוצר נמצא בכ9 ספרים, ואחד אף הגדיל לעשות וציין מקורו בספר הנ"ל סוף פ"ד. [גם לא ידעתי מהם הפרקים שמה]

ראה לדופקי בתשובה ח"א עמ' 199 ותרווה נחת
וכן בעמ' 303

[איקטורין]

ישנם בני אדם הגומלים חסד עם כולם, אולם עם בני ביתם אינם מיטיבים, וחושבים לעצמם, שבבואם לבי"ד של מעלה, ייפתחו להם שערי גן עדן, אוי להם ואוי לנפשם, כי לא ידעו ולא יבינו שכל מעשי החסד שלהם הבל.

ראיתי מציינים מקורו ל"שערי הקדושה" לרבי חיים ויטאל.
ולא מצאתי שם.

ראה
viewtopic.php?f=7&t=30792&p=449381&hilit=%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%94#p449381

ייש"כ.

בחיפוש באוצר נמצא בכ9 ספרים, ואחד אף הגדיל לעשות וציין מקורו בספר הנ"ל סוף פ"ד. [גם לא ידעתי מהם הפרקים שמה]

ראה לדופקי בתשובה ח"א עמ' 199 ותרווה נחת

חזק - ייש"כ.
נ.ב. לדופקי בתשובה כמדומה שצ"ל ח"ב. עכ"פ באוצר ח"ב הוא ח"א.

[תורה מפוארת]

כאמרם ז״ל שמערת המכפלה הייתה מוכנת לקבורת האבות הקדושים מששת ימי בראשית?
ידוע למישהו המקור?

[ישראליק]

כאמרם ז״ל שמערת המכפלה הייתה מוכנת לקבורת האבות הקדושים מששת ימי בראשית?
ידוע למישהו המקור?

כמדומה לי שכן כתוב בזוה"ק

[שברי לוחות]

כאמרם ז״ל שמערת המכפלה הייתה מוכנת לקבורת האבות הקדושים מששת ימי בראשית?
ידוע למישהו המקור?

הדברי יואל במקום אחר מביאו בשם ילקוט ראובני פר' חיי שרה בשם טוב הארץ, ועיין זוהר רות בענין מערת המכפלה, ובביאור לתרגום יונתן בראשית כג, י

[תורה מפוארת]

כאמרם ז״ל שמערת המכפלה הייתה מוכנת לקבורת האבות הקדושים מששת ימי בראשית?
ידוע למישהו המקור?

כמדומה לי שכן כתוב בזוה"ק

יישר כח, אך ידעתי גם ידעתי הפלגתה בזוה"ק וסיפור מציאתה כמובא שם בח"א קכז: והלאה, אך שם לא מבואר זה בבירור, אשמח למציאת מקור מספק.

[הוד_והדר]

כאמרם ז״ל שמערת המכפלה הייתה מוכנת לקבורת האבות הקדושים מששת ימי בראשית?
ידוע למישהו המקור?

כמדומה לי שכן כתוב בזוה"ק

יישר כח, אך ידעתי גם ידעתי הפלגתה בזוה"ק וסיפור מציאתה כמובא שם בח"א קכז: והלאה, אך שם לא מבואר זה בבירור, אשמח למציאת מקור מספק.

הנה ילקוט ראובני הנזכר לעיל אות כג
מערת המכפלה אשר בחברון שם קבורת האבות וידוע כי הוא מעבור לג"ע התחתון כי עובר לסוחר גי' אור"ח לג"ן כי לסח"ר חסר וי"ו כתיב ובגימ' חצ"ר כי המערה חצר לגן כאשר יתבאר, וכן כל הנפטרים בה והנקברים בה זוכים לעלות נפשיהם ביתד תקוע לעבור לג"ע התחתון בלי עיכוב, ולא מי שימחה בידם ללכת לג"ע בלי מעצור ומלת תקוע ג"כ נרמז בתוכו באמרו ויעקב תקע אהלו בהר ולבן תקע את אהלו בהר הגלעד, וכן ותקע כף ירך יעקב פי' תקע ר"ל כיון לתקוע אהל אשתו את לרבות את עצמו בהר ר"ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו ע"ג זו ב' מערות בהר התחתון וב' מערות בהר העליון ומלת תקע גי' עב"ר לסח"ר וכו', מערת המכפלה היא דרך לג"ע וכיון שם שהתפלל בכוונת לבו שזכה לתקוע אהלו בהר במערת המכפלה הוא ואשתו שכן נזכר מששת ימי בראשית, ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד ר"ל שכיון כח במכשפיו להעתיק את אהל יעקב שלא יזכה למערת המכפלה אלא להזיק אותו ולתקוע את אחיו שהם אדום וישמעאל שהם יזכו לעבור דרך המערה לג"ע שהם נאחזים באברהם ויצחק כנודע, ואם ח"ו לא היה יעקב נקבר שם לא היה שום אחד מישראל עובר דרך שם כ"א אומות העולם ח"ו היו עוברים דרך שם ע"י אחיזת אדום וישמעאל, וזהו ארז"ל ולבן ביקש לעקור את הכל שנא' ארמי אובד אבי, וכן סמא"ל עם יעקב ותקע כף ירך יעקב, דע שכוונתו היתה לעשות ליעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערת המכפלה עם נשיו כ"א עשו ונשיו יקברו שם ח"ו לא עלתה בידו, שמיד רפא אותו האל יתברך במאמרו ויבא יעקב שלם שלם בגופו, והאל יתברך היפך מחשבות סמא"ל ותקע את יעקב שמה כדי לעבור זרעו דרך שם, כמו כן צפ"ת גי' תק"ע לומר לך כל הדר בארץ ישראל וצפ"ת יש לו יתרון על כל שאר ערי ישראל וכו', ומיד שמת נפשו פורחת למערת המכפלה לעבור דרך לג"ע התחתון ומשם לג"ע העליון:
<טוב הארץ>:

[תורה מפוארת]

אמרו (ר"ה יז.) מעביר ראשון ראשון פעמים שלש עם גבר, ואיך אדם הראשון על מצוה ראשונה נענש הוא וכל הדורות. ויש כמה תשובות בדבר, [b]והרמ"ע זלה"ה תירץ () דמדקדק עם חסידיו כחוט השערה (יבמות קכא:), ולכך נענש על מצוה ראשונה אדם הראשון. [/b]
היכן זה?

[תורה מפוארת]

אמרו (ר"ה יז.) מעביר ראשון ראשון פעמים שלש עם גבר, ואיך אדם הראשון על מצוה ראשונה נענש הוא וכל הדורות. ויש כמה תשובות בדבר, [b]והרמ"ע זלה"ה תירץ () דמדקדק עם חסידיו כחוט השערה (יבמות קכא:), ולכך נענש על מצוה ראשונה אדם הראשון. [/b]
היכן זה?
כן אשמח לדעת מה פשר זה? אפשר לומר על פי הידוע דחוקים הם דברים בלי טעם, ומשפטים הם דברים שיש להם טעם. והנה ברמב״ם נתן טעם על כל המצות כמבואר בספריו ובפרט בספרו מורה הנבוכים, והטור בסי׳ קפ״א (???) תמה עליו דלא דרשינן טעמא דקרא ועיין שם מה שכתבו ליישב.

[הבטחתי]

אפשר לומר על פי הידוע דחוקים הם דברים בלי טעם, ומשפטים הם דברים שיש להם טעם. והנה ברמב״ם נתן טעם על כל המצות כמבואר בספריו ובפרט בספרו מורה הנבוכים, והטור בסי׳ קפ״א (???) תמה עליו דלא דרשינן טעמא דקרא ועיין שם מה שכתבו ליישב.

הדברים מבוארים בדברי הטור ביו"ד סימן קפ"א. לא הבנתי מה פשר סימני השאלה.

[משה דוויק]

בן כמה היה מרדכי היהודי בפטירתו?

[שייף נפיק]

סדר הדורות ג' אלפים תד

20190305_001524-1.jpg (386.65 KiB) נצפה 11797 פעמים

[משה דוויק]

יש"כ.

[שייף נפיק]

קדמון שאומר 'יגעת ומצאת תאמין' שקאי המציאה על מה שלמדו המלאך כל התורה ושכח ועכשיו מצאה?