לכבוד ידידנו הדגול דורש טוב לעמו הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א. רב העיר לוד. בענין השאלה מתי יש לקרוא את המגילה בעיר לוד, האם ביום י"ד אדר, או ביום ט"ו בו, אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא (מגילה ד א), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מ"מ כבר כתב בשו"ת ויצבור יוסף שווארץ (סי' ב) שבכל ערי ארצנו הקדושה לא נהגו לקרות המגילה בט"ו אלא רק בירושלים, ואילו בשאר מקומות המנהג לקרות בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה מספק, ואף שידענו על כמה ערים כגון לוד וכו' שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשון ממש, שאולי נבנית רחוק ממקומה הראשון, משא"כ ירושלים שאין בה ספק כלל, שהכותל המערבי מעיד עליה שהיא על תכונתה המקורית, וכן יעידו על כך הר המוריה והר ציון והר הזיתים ועמק יהושפט. ע"ש. וכן כתב הרה"ג רי"מ טוקצינסקי בספרו עיר הקדש והמקדש (פרק כו אות א). ע"ש. וכ"כ בכף החיים (סי' תרפח ס"ק טוב). ע"ש. ובספר פאת השלחן (סי' ג אות טו) כתב ג"כ שבירושלים קוראים המגילה רק בט"ו, אלא שי"א שהוא הדין לגיא החרשים ולוד ואונו וסלכה ואדרעי (כפתור ופרח פ"ח). וע' בבית ישראל שם ס"ק לג והלאה. וע' בשו"ת ציץ הקדש (סי' נג אות ד) בשם הגאון רבי שמואל סלאנט, ומ"ש על דבריו. ע"ש. והנה מקרוב בעת סלילת כביש ליד לוד נמצאו קברים רבים עתיקים בעומק שני מטרים, ואנשי "אתרא קדישא" הבקיאים בדבר קבעו שקברים אלה של יהודים הם מתקופת המשנה, ושבמקום הזה היתה העיר לוד העתיקה, שהיא חלק מן העיר לוד של היום. ומכל מקום אין לשנות מהמנהג שנהגו עד כה, לקרות המגילה בי"ד בברכה, כמנהג רוב העולם, ובט"ו בלא ברכה, כיון שמידי ספק לא יצאנו. וע' בשו"ת הרדב"ז ח"א (סי' רנב) שכתב, שאע"פ שהדין לקרוא בי"ד אין לגעור באותם שקוראים בי"ד ובט"ו שכיון שקוראים אותה בט"ו בלא ברכה, לא הפסידו כלום, והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום. ועוד שמנהג אבותיהם בידיהם וכו'. ע"ש. והוא הדין לנ"ד. ושוב ראיתי בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סא) בתשובה לכת"ר שהעלה כן. וע"ע בשו"ת להורות נתן ח"ב (סי' נה אות יד). וכ"כ הגאון ר' ישראל זאב מינצברג זצ"ל בהסכמתו לספר "כרכין המוקפין חומה", שניתנה הוראה לתושבי עיר לוד לקרות המגילה בשני הימים, בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. ע"ש. וכן עיקר.
במשך השנים הצטברו עוד ועוד עדויות על הימצאות סימנים רבים ללוד העתיקה בתוך העיר וממש בסמוך לה, ולאחרונה גם בתחנת הרכבת החדשה שנבנית בסמוך לעיר, והדבר כמעט ודאי שלוד הנוכחית היא לוד המקורית מזמן התלמוד. ולכך פשוט הדבר שיש חיוב קריאת המגילה גם בט"ו, אך ללא ברכה.
ולעניין שאר המצוות, כתב ביבי"א שם לקיים את הכל, וגם לומר על הנסים בתפלה ושאין בזה חשש הפסק, וכך נתבאר גם בספר חזון עובדיה - פורים, ובילקוט יוסף הנדפ"מ במהדורה חדשה ומורחבת.
אך גבי קריאת התורה בעיר לוד לא גילו דעתם הרבנים הגאונים הנז"ל בספריהם, ובמכתב בכתב ידו של הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א נתפרסם שיש לקרוא בתורה "ויבוא עמלק" גם ביום ט"ו, ואפילו אם לא חל בימים ב' וה'.
ואין זה רק בעיר לוד, אלא אף במקומות הסמוכים להם, כגון רמלה.