בת רב-חסדא

[ר_חיים_הקטן]

החבורתא שלי טען ששמה של אשת רבא היא "בת-רב-חסדא" וזה השם הפרטי שלי. והוא הביא ראי' לכך שהרי בש"ס מצאנו שמות נשים אחרות (ילתא, חומה, וכו') ואלו אצל אשת רבא תמיד נקראת "בת-רב-חסדא".
מה דעת החברים בזה?

[שמואל דוד]

אין לי ראיה לכאן או לכאן אבל דברי החברותא שלך נראים מוזרים מאוד, הגם שהטענה שלו באמת חזק.

[ישראליק]

לכאורה זה לא נראה מוזר, הרי הוא כדוגמת "אותה" אשתו של לוי

[לבנון]

כשאבא של שמואל היה עולה לתורה, היו קוראים לו 'יעמוד אבוה דשמואל'?

[עדיאל ברויאר]

דומני שרק במעט מקומות מצאנו שמות נשים, אך לרוב לא מצאנו שמות נשים אלא בדיוק כמו כאן, ציון ייחוס (אשתו של..., בתו של...). לכן לא נראה לי כדבריו של החברותא.

[שמואל דוד]

מה שיש לדייק הוא מדוע בכל פעם היא נקראת על שם אביה ולא על שם בעלה

[ישנו]

מה שיש לדייק הוא מדוע בכל פעם היא נקראת על שם אביה ולא על שם בעלה

כי לפני רבא הייתה נשואה לרמב"ח כמבואר ב"ב י"ב:

[שמואל דוד]

מה שיש לדייק הוא מדוע בכל פעם היא נקראת על שם אביה ולא על שם בעלה

עיין שלמי חגיגה דף ה. מש"כ בזה

[אפרים זלמן]

(הכל אפשר למצוא בנשים ונזיקין...*)
לענייננו, רבא עצמו קרא עליה "ברתיה דרב חסדא" בפרק הרואה


*מתייחס להודעת ישנו

[שמואל דוד]

מה שיש לדייק הוא מדוע בכל פעם היא נקראת על שם אביה ולא על שם בעלה

כי לפני רבא הייתה נשואה לרמב"ח כמבואר ב"ב י"ב:

אני יודע, אבל מדוע כלפי רבא היא נקראת בת רב חסדא (עיין חגיגה דף ה ועיין כתובות דף פה)

[אפרים זלמן]

מעניין שגם אחיה נקראים על שם אביהם!!

[עזריאל ברגר]

ממעשה דבר הדיא בפרק הרואה, מוכח שהיו לרבא לפחות ג נשים (בת רב חסדא נפטרה, ושתיים התגרשו, ואולי עוד אחת נפטרה).
ולכן לא אמרו "דביתהו דרבא", ולכן לא אמר רבא "אשתי" וכיו"ב.

[פלגינן]

החבורתא שלי טען ששמה של אשת רבא היא "בת-רב-חסדא" וזה השם הפרטי שלי. והוא הביא ראי' לכך שהרי בש"ס מצאנו שמות נשים אחרות (ילתא, חומה, וכו') ואלו אצל אשת רבא תמיד נקראת "בת-רב-חסדא".
מה דעת החברים בזה?

כדאי להחליף חברותא.

[עקביה]

לכאורה זה לא נראה מוזר, הרי הוא כדוגמת "אותה" אשתו של לוי

זה לא היה שמה.

[עזריאל ברגר]

ככה אתה חולק על גדול"י?!
viewtopic.php?p=151665#p151665

[שמואל דוד]

ממעשה דבר הדיא בפרק הרואה, מוכח שהיו לרבא לפחות ג נשים (בת רב חסדא נפטרה, ושתיים התגרשו, ואולי עוד אחת נפטרה).
ולכן לא אמרו "דביתהו דרבא", ולכן לא אמר רבא "אשתי" וכיו"ב.

יפה. לפי זה מובן לשון רש״י בכתובות לט: ד״ה בת רב חסדא - אשתו של רבא וד״ה בת אבא סוראה - דביתהו דרב פפא
ועיין בהר צבי ומשמר הלוי עמ״ס כתבות מש״כ בזה.

[קאצ'קלה]

מענין לענין, אודות בת רב חסדא, מצאתי לאחרונה משהו מעניין.
בברכות מד ע"א מובא:

כי אתא רבי יצחק, אמר: עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית שמה, שהיו בה שמנים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים זוגות אחיות כהנות. ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא, ולא אשכחו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא, ואף על גב דאינהי הוו כהנתא - אינהו לא הוו כהני.

נמצא שרמי בר חמא, ואחיו רב עוקבא בר חמא, נשאו שתי אחיות, בנותיו של רב חסדא.

חידוש עצום מובא ביוחסין השלם עמ' 144-143: [הבהרה: 'חידוש' זה אינה אלא שטות, כמבואר בסוף התגובה]

רב חסדא הכהן... וחתניו ב' אחים רמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא, אחר שמת רמי בר חמא נשא רב עוקבא אשתו בת רב חסדא, לקיים נביאותיה, וכלם היו מתלמידיו.

אולם אנחנו ידענו עד כה, שאחרי שנפטר רמי בר חמא שהתה אשתו לפחות עשר שנים ואח"כ נישאת לרבא (יבמות לד ע"ב), וכאן מתגלה שאחיו רב עוקבא נשא אותה אחרי שנפטר רמי.
לפי זה צריך להיות, ששהתה עשר שנים אחרי שנפטר רב עוקבא, או גירשה.
גם מוכרח, שרמי בר חמא נפטר ללא צאצאים, שאם לא כן לא היה רב עוקבא יכול לישא את אשת אחיו. [אבל לזה יש סתירה עצומה, בכתובות כא ע"ב, שם מפורש שרמי בר חמא השאיר אחריו בת, שהיתה אמו של אמימר].
גם צריך להיות, שאשתו הראשונה של רב עוקבא, בתו האחרת של רב חסדא, נפטרה לפני כן, שאם לא כן לא היה יכול לישא את אחות אשתו בחייה.

סיכום: רמי ורב עוקבא נשאו שתי אחיות. אשת רב עוקבא נפטרה בחייו. ונפטר גם רמי ללא ילדים. אז ייבם רב עוקבא את אלמנת אחיו. אח"כ נפטר רב עוקבא או גירש אותה, ונשא אותה רבא.

אבל כל זה הבל הבלים. והרי זו שטות נוספת שהכניס צ' פיליפובסקי ליוחסין השלם.
בכתב יד אוקספורד, ממנו העתיק פיליפובסקי, כתוב:

רב חסדא הכהן... וחתניו ב' אחים רמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא. אחר שמת רמי בר חמא נשא רבא עם אשתו בת רב חסדא, לקיים נביאותיה, וכלם היו מתלמידיו.

והכל מובן ופשוט בתכלית.

[עקביה]

ככה אתה חולק על גדול"י?!
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=151665#p151665

חלילה לי.
לאחר דבריך ראיתי שאכן בדעת זקנים והדר זקנים כתוב דבר כזה.

ובעיקר הופתעתי למצוא את זה:
הכתב והקבלה במדבר פרשת פינחס פרק כו פסוק נט
ולולי שראיתי בס' הישר (וישב) ששם אשת לוי היה עדינה בת יעקב בן יקטן בן עבר, הייתי אומר שאין המקרא קצר, אבל אשת לוי היתה נקראת בשם אותה, וכשם עותי (דה"א א', ובעזרא ח'); ואפשר שהיו לו שתי נשים שם האחת עדינה ושם השנית אותה, או שנשתנה שם עדינה בשם אותה ויהיה מן אתה בוקר, לשון כניסה וביאה, ונקראת ע"ש המאורע שילדתה בתחלת כניסה וביאה למצרים. ואין טענה ממפיק ה"א, כי דגושים מצאנו הרבה תיבות שהם לדעת המפרשים רק לתפארת הקריאה, ומצאנו שם איה (בדה"א א' מ') ובתורה הוא בוי"ו בראשה ואיה (וישלח ל"ו כ"ד) וכן אונקלס ויב"ע תרגמוהו בוי"ו, ע"ש רשב"ם, ומסתמא יש לכמו אלה טעמים כמוסים.

עכ"פ אונקלוס, וכנראה גם שאר תרגומים ודאי לא ס"ל כן.

[עזריאל ברגר]

ככה אתה חולק על גדול"י?!
viewtopic.php?p=151665#p151665

חלילה לי.

צריך להיזהר כששוללים דבר המקובל בעם ישראל, ומיוסד בהררי הקודש.

[ביקורת תהיה]

א. לפי זה מובן לשון רש״י בכתובות לט: בת רב חסדא - אשתו של רבא. בת אבא סוראה - דביתהו דרב פפא.
ב. עיין בהר צבי ומשמר הלוי עמ״ס כתובות מש״כ בזה.

א. שמא תביננו כיצד מתחוור שינוי הלשון?
ב. שמא תואיל לקשר אלינו (או לתמצת) את דברי המחברים?

[עזריאל ברגר]

כשאבא של שמואל היה עולה לתורה, היו קוראים לו 'יעמוד אבוה דשמואל'?

לא. קראו לו "אבא בר אבא" (ברכות יח,ב).

[לבנון]

לא. קראו לו "אבא בר אבא" (ברכות יח,ב).

גם אני יודע שלא, זה היה תגובה לרעיון ההזוי שלאשתו של רבא קראו 'ברתא דרב חסדא'

[שמואל דוד]

א. לפי זה מובן לשון רש״י בכתובות לט: בת רב חסדא - אשתו של רבא. בת אבא סוראה - דביתהו דרב פפא.
ב. עיין בהר צבי ומשמר הלוי עמ״ס כתובות מש״כ בזה.

א. שמא תביננו כיצד מתחוור שינוי הלשון?
ב. שמא תואיל לקשר אלינו (או לתמצת) את דברי המחברים?

הר צבי:

B0CF2A54-AECD-474C-AE34-5B885EE6558D.jpeg (72.24 KiB) נצפה 2565 פעמים

[צופה_ומביט]

הר צבי:

B0CF2A54-AECD-474C-AE34-5B885EE6558D.jpeg

לכאורה "אשתו" הוא יותר לשון של כריתת ברית איש ואשה (לא תקראי לי עוד בעלי אלא אישי) מאשר "ביתו". וא"כ איפכא הול"ל.

[שמואל דוד]

לכאורה "אשתו" הוא יותר לשון של כריתת ברית איש ואשה (לא תקראי לי עוד בעלי אלא אישי) מאשר "ביתו". וא"כ איפכא הול"ל.

עיין שם אנוש פרשת בראשית:

5AAC3AA8-2539-4DD3-A6BF-2F5B62BAAB8E.png (60.14 KiB) נצפה 2506 פעמים

אולם דבריו צ״ע שהרי מבואר בב״ב שרבא נשא בת רב חסדא בזויוג שני.