פלוריש כתב:הערת אגב, הרב נבנצאל כותב (שו"ת שואלין ודורשין ח"ג עמ' תכ) "מו"ר הרב מרדכי ברויאר שליט"א".
מתי למד אצלו?
פלוריש כתב:הערת אגב, הרב נבנצאל כותב (שו"ת שואלין ודורשין ח"ג עמ' תכ) "מו"ר הרב מרדכי ברויאר שליט"א".
מתי למד אצלו?
כדכד כתב:כת"ר צודק אבל גם הכתיבה וגם הקריאה אינם מעכבים בדיעבד מדין איגרת ושניהם צריכים להיות נכונים לכתחלה מדין ספר, ההבדל הוא רק שעל קריאה אפשר לחזור ועל כתיבה לא
רב טקסט כתב:לענין קריאת התורה הביא בבית יוסף מן הירושלמי דשינוי בין אם ל-ואם מחזירין עליה. אלא ששם נחלקו הפוסקים אם למעשה קי"ל כן, שהב"י הוכיח מזה כדעת הרמב"ם והאחרונים נחלקו אם פסק הרמ"א דתלוי בשינוי ענין הוא לפי הרמב"ם או לא.
שלמה משלם כתב:מה אתה מבלבל,
כמובן שהכוונה על מי שיקרא כך, לא דברתי על כשרות המגילה אלא כשרות הקריאה.
והא גופא מוכח ממאי דהוי קורא למפרע ואין אומרים שאחרי הכל המשמעות לא השתנתה, שענין שינוי עומד בכל תיבה בפ"ע.
מקדש מלך כתב:רב טקסט כתב:לענין קריאת התורה הביא בבית יוסף מן הירושלמי דשינוי בין אם ל-ואם מחזירין עליה. אלא ששם נחלקו הפוסקים אם למעשה קי"ל כן, שהב"י הוכיח מזה כדעת הרמב"ם והאחרונים נחלקו אם פסק הרמ"א דתלוי בשינוי ענין הוא לפי הרמב"ם או לא.
יישר כח. אולי תציין מיהם הדעות?
שלמה משלם כתב:"יתכן מאד לומר".
בדיוק, מה שכתבנו, שיש מקום גדול להסתפק, ושהצד להחמיר אינו 'בלתי הגיוני'.
יפה מאד.
רב טקסט כתב:מקדש מלך כתב:רב טקסט כתב:לענין קריאת התורה הביא בבית יוסף מן הירושלמי דשינוי בין אם ל-ואם מחזירין עליה. אלא ששם נחלקו הפוסקים אם למעשה קי"ל כן, שהב"י הוכיח מזה כדעת הרמב"ם והאחרונים נחלקו אם פסק הרמ"א דתלוי בשינוי ענין הוא לפי הרמב"ם או לא.
יישר כח. אולי תציין מיהם הדעות?
נתבאר באורך במאמר המצורף בהערה ד'.
מאמר זה נדפס לפני כמה שנים בקובץ פעלים לתורה היו"ל פה לונדון בירנתא דבריטניא, וכאשר מישהו הכניס את הקובץ אל הגרי"ט ווייס גאב"ד ירושלם וראה הכותרת של המאמר אמר שבפשטות לא יצא, (והוא כפי שהעלה נמי כותב המאמר).
.
מחזירין אותו. בירושלמי פרק הקורא עומד [מגילה פ"ד הלכה ה] טעה בין תיבה לתיבה מחזירין אותו ואפילו טעה בין אם לואם. וגרסינן תו בירושלמי [שם פ"ב סוף הלכה ב] גבי מגילה אין מדקדקין בטעיותיה, ומפרש כגון בין יהודים ליהודיים, משמע דדוקא במגילה הקלו אבל בספר תורה מדקדקים. ומהכא שמעינן דהוא הדין שאם במקום אברהם קרא אברם או איפכא במקום אברם אברהם, או קרא במקום אהרן הרן ודילג בקריאת האלף מאהרן, או במקום מצרים קרא מצריים וכיוצא (ועיין בפרק אין מעמידין [עבודה זרה] דף כ"ב [ע"ב] בתוספות ד"ה רגלא וכו') שמחזירין אותו, וזה שלא כדברי מור"ם ז"ל שכתב דדוקא בשינוי שמשתנה ע"י זה הענין וליתא. וכן כתב הרב ז"ל בב"י [ד"ה כתב הכלבו] בפשיטות שאפילו בטעות שאין המשמעות משתנה מחזירין לקורא ושכן נראה מדברי ארחות חיים [הלכות קריאת ס"ת סימן יח]
קרא כו'. ירושלמי פ"ד דמגילה טעה בין תיבה לתיבה מחזירין אותו אפי' טעה בין אם לואם ואמרו שם דאפי' בטעה בתרגום מחזירין אותו וכמ"ש הרא"ש בפ"ג דמגילה ס"ו וכ"ש בדקדוק דכולהו ילפי מחד קרא כמ"ש בפ"ק ויקרא בספר כו'. הג"מ ועוד ראיה ממ"ש בירושלמי דמגילה פ"ב אין מדקדקין כו' חד קרא יהודיים כו' משמע הא בתורה אף כה"ג מדקדקין וע' סי' תר"ץ סי"ד:
רב טקסט כתב:הבאתי המאמר להראות המחלקת על טעות של הוספת\הסרת וי"ו החיבור גבי קריאת התורה.
ל לענ"ד במגילה לכו"ע כל שינוי מצד מבנה המלה מגדיר את המלה למלה אחרת ונחשב שדילג. ולדעת הח"א והמשנ"ב הוא הדין לקריאת התורה.
ובכלל זה השינויים בין להרג ולהרג, בפניהם לפניהם.
(לענין בפניהם לפניהם דומני שאפי' להריא"ז הסובר שאין מחזירין אפילו בדילוג אלא אם הפסיד הענין, הכא מחזירין, כי דומני ש-ואיש לא עמד בפניהם היינו שלא הצליח לעמוד בפניהם אלא הרגו כל מי שהתייצב כנגדם, ואילו ואיש לא עמד לפניהם היינו שלא התייצבו לפניהם כלל. אין זה ברור לי אבל כן הוא לפי טעמי).
כדכד כתב:לא הבנתי למה השינוי של "להרג" במקום "ולהרג" או איפכא נחשב אצל כת"ר כשינוי במבנה המלה יותר מ"היהודים" "היהודיים" או כל חוסר דקדוק אחר.
לגבי בפניהם לפניהם - לא הבנתי איך אפשר לומר שלא התייצבו לפניהם כלל הרי הרגו חמשה ושבעים אלף?
יתכן שיש הבדל במשמעות בין "בפניהם" ל"לפניהם" אך לא נראה לי מ"ש כת"ר ובפשטות הכוונה שאיש לא הצליח לעמוד כנגדם ולהנצל.
מה זה דהא איכא הקרי שמלמד שלא היו מעכבים כלל? הלא אין כאן קרי וכתיב כי אם מסורות שונות של קקריאה.לגבי לפניהם, הנה לשון הקרא נקהלו היהודיים בעריהם לשלוח יד במבקשי רעתם, לא כתוב שאלה המבקשים יצאו עכשיו כנגדם. וזה תלוי לענ"ד בהמשך, לפניהם היינו שלא עמד איש לעכב בעדם, ובפניהם היינו שלא נשאר אחד מהם (או מהמעכבים. מה שקשה לי לפרש, דהא איכא הקרי שמלמד שלא היו מעכבים כלל).
רב טקסט כתב:במאמר שהעליתי נתבארו שתי נקודות, א' שבמגילה ההחזרה על טעות שהענין משתנה הוא מטעם דנחשב שלא קרא אותה מלה. הב' שאף אם כללות המאמר והמשפט לא השתנה אלא המלה עצמה השתנה מחזירין על זה, ומבואר דגם זה חשיב מלה אחרת. דומני שזה הוכח במאמר די ברור בס"ד.
אם כת"ר מסכים לזה, הרי מעתה כל הדיון אם יש לנו לראות תיבת להרג אחת עם תיבת ולהרג, ולענ"ד מכיון שהוי"ו בא לברר משהו, אם אם בלעדה זה מובן מכח המשך המאמר, בעל כרחין אין זה אותה מלה.
זוהי לפי הבנתי שלי, ואם כת"ר חולק הרי ושבעים פנים לתורה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים