יאיר1 כתב: . . להיוועץ ברב גדול פעמים בודדות, ומשום שמלבד ידיעתו הרחבה בתורה ועמלו בתורה ויראת שמים, יש לו גם שכל ישר ויכולת לנתח ספק בצורה נבונה, ללא התחשבות בשיקולי סרק וכדו'...
בסופו של יום אדם רוצה להתייעץ עם חכמים, וגדולי הדור הם חכמים גדולים . .
ובזה נטו (גדולי) הליטאים משיטתם התקיפה בשנים קדמוניות, ונראה לפענ"ד שנטי' זו היא קיצונית יותר מ"נטיית" חב"ד משיטת הרב בעל התניא [שחזר בו לבסוף - וכהוכחה הידועה (שהובאה לעיל) שהמשיך לענות על שאלות בגשמי', ועוד יותר מזה - שבפתקא שכתב בזמן שקודם הסתלקותו ממש, אגרת נפש השפלה, מבואר בפירוש שאפשר וצריך לשאול שאלות בגשמיות.
עיי"ש ותמצא נחת].
ואף שכל המהרהר כו' כמהרהר אחר השכינה, ואין אני מתיימר להבין בסוד גאונים וקדושים, וכנראה יש עמהם איזה טעם - מ"מ, צורמת מעט [ואולי זו כוונת הרב 'אדג' לעיל בכתבו "הדיון המוזר"] ההתלהמות על חב"ד ש"נטו" כביכול משיטת מייסדם [אף שדאגו לתת הסברים, מנומקים ומפורטים], כשבקרב הליטאים הבעי' לא פחות ואולי אף יותר.
בדרך אגב: להעיר מהמעשה הידוע, שבא חסיד א' לכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע דליובאוויטש ושאלו עצה באיזה עסק - שהי' נראה טוב ומצליח. וענה לו הרה"ק למשוך ידיו מעסק זה מכל וכל. חזר לביתו, ולבו כבד עליו - כי העסק הרי נראה מצליח. אט-אט קרב מועד חתימת העסקא, ו"ידידיו" לחצו עליו שוב ושוב, אפשר ולא הצלחת להציג את השאלה כראוי בפני הרבי, לך ושאל עוה"פ - והצג לפניו את כל המסמכים והחשבונות, אולי לא הבין רבך עד כמה העסקא מוצלחת וגורפת הון. נסע עוה"פ להרה"ק, הציג את כל המסמכים בפירוט וכו', והרה"ק בשלו: משוך ידך מעסקא זו, כי לא תרויח הימנה. חזר לביתו אבל וחפוי ראש, לבבו עליו דוי - הלא לעין כל רואה נכוחה, עסקא זו מוצלחת ומניבת כסף היא, ומה טעם ימשוך ידיו ממנה? הלא יסתכלו עליו כל יושבי שער כמשוגע העיירה. קרב ואתא יום העסקא, בצר לו נסע עוה"פ לליובאוויטש, אולי הפעם יצלח מזלו, ויתן הרבי את הסכמתו וברכתו לעסקא. נכנס להרה"ק, הציע והציג לפניו עוה"פ את כל ענינו, והתשובה שקיבל היתה החלטית - כקודמותי': משוך ידך לגמרי מן העסקא, כי לא תצלח בעדך. נסע החסיד חזרה לביתו בלבב שבור. לבסוף, לא עמד בלחצי ידידיו ושותפיו, וחתם על העסקא. וכאשר אמר הרה"ק כן הי'--- את רוב הונו הפסיד בעסקא זו. משבר לא צפוי התחולל, והסכום הגדול שהשקיע ירד לטמיון.
אחרי ראותו כל זאת, נסע עוה"פ לליובאוויטש, הפעם כ"יורד", נכנס להרה"ק וגולל לפניו מה שהי'. א"ל הרה"ק: אתה לא נהגת כחסיד. ישנם שלשה סוגי חסידים. יש חסידים המאמינים באמונה פשוטה, שהרבי יודע כל אשר נעשה, ויש לו רוה"ק ומשו"ז עושים כדבריו. יש חסידים, שיודעים שהרבי חכם בכמה חכמות (ובעיקר בחכמת התורה), ולכן מקיימים כל אשר יצווה להיותו חכם מהם. ויש חסידים האומרים, הלא לרבי נכנסים כו"כ אנשים, ומתנים לפניו צרותיהם ובעיותיהם - וא"כ, הוא מכיר הרבה טעויות שעושים, ומהם לומד, א"כ אטול עצה מבעל הנסיון. אבל אתה, הגעת לשאול ג"פ, ואעפ"כ לא עשית כאשר אמרתי, הלזה יקרא חסיד?!
[כמדומה, שלבסוף נתן לו הרה"ק הנ"ל ברכה, ואותו חסיד יצא ממצבו הקשה. כמו"כ זכורני שנתבאר בדברי הרה"ק חילוק בין ג' סוגי החסידים, שזה בא לשאול פ"א, וזה ב"פ, וזה ג"פ - ואתה שאלת ג"פ, ועדיין לא נתרצית לעשות כדברי, הלא ממנ"פ (לפי כ"א מסוגי חסידים הנ"ל) הי' עליך להקשיב לעצתי].
כהנ"ל רשמתי ע"פ הזכרון בלבד, ואת החכמים והרבנים הנכבדים הסליחה - אם שגגתי באיזה פרט ולא דייקתי בו כראוי.
[הנה המקור:
ס' "ר' מענדל" ע' 93 ואילך, וכבוד חו"ר הפורום דנן מוזמנים לעיין בפנים (אפשר "גם" באתר הטאבלעט, שלע"ע עדיין פתוח הוא לחברי פואוצה"ח). ראיתי בעוד מקום, ונשמט ממני כעת - ואף בחיפוש באוצה"ח לא מצאתיו!].
*
להעיר, שפעם ישבו חסידים מכמה חסידויות בקרון הרכבת יחדיו, ושוחחו ביניהם. נתגלגלו הדברים לגדולת רבותיהם הקוה"ט, וכאו"א סיפר איזה מעשי' נפלאה מ'מופת' שהראה רבו. ישב ביניהם הרה"ח ר' שמואל גורארי', גביר אדיר מחסידי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע דליובאוויטש (שזכה אף להטמן בסמיכות לרבו נ"ע). שאלוהו, ומה יש לך לספר? והשיב, שפ"א שאל לרבו אם לקנות איזה יער, והשיב לו שיקנה - וקנה, ונשרף כל היער, וכספו ירד לטמיון. ענו לעומתו: ומה ה'מופת' בזה? והשיב: 'שנשארתי חסיד'...
[הנה המקור:
ס' "ר' מענדל" ע' 103, ומשם נעתק ל
ס' "חסידים הראשונים" (אלפנביין) ח"ב ס"ע 192 ואילך].